לא אוכל עוד לשלול מעצמי את העונג שתסב לי ההיענות להזמנה הנדיבה שקיבלתי ממך בפרֵדתנו האחרונה, לבלות שבועות מספר במחיצתכם בצ'רצ'יל; משום כך, אם לך ולגברת ורנון יהיה נוח לקבלני כעת, אני מקווה כי בתוך ימים אחדים אוצג בפניה של האחות שזה זמן רב השתוקקתי להתוודע אליה. ידידַי הנדיבים דוחקים בי בחיבה רבה להאריך את שהותי כאן, אך נטייתם להכנסת אורחים ולעליצות מושכת אותם למעורבות חברתית במידה רבה מדי למצבי הנוכחי ולהלך רוחי; ואני מצפה בכיליון עיניים לרגע שבו אוכל להתמסר לפרישוּת נעימה בביתכם.
אני משתוקקת להכיר את ילדיכם הקטנים היקרים, ולהוטה מאוד להבטיח את מקומי בלבבותיהם. במהרה יהיה עלי לאזור את מלוא כוחי, שכן אני עומדת להיפרד מעל בתי שלי. מחלתו הארוכה של אביה היקר לא אפשרה לי להעניק לה את מידת תשומת הלב שהחובה והאהבה גם יחד מכתיבות, ויש לי סיבות של ממש לחשוש כי האומנת שבידיה הפקדתי אותה לא הייתה ראויה למשימה. משום כך החלטתי להכניסה לאחד מבתי הספר הפרטיים הטובים ביותר בעיר, ותהיה לי ההזדמנות להשאיר אותה שם בעצמי בדרכי אליכם. הבט, אני נחושה בדעתי שלא להידחות בבואי לצ'רצ'יל. אכן, כאבי יהיה רב אם איווכח לדעת שאינך יכול לקבלני.
ב
ליידי סוזן ורנון לגברת ג'ונסון
לנגפורד
טעות הייתה בידך, אלישה יקירתי, כאשר שיערת שאוכל להישאר כאן עד תום החורף: לצערי הרב טעית טעות גדולה מאוד, שכן רק לעתים נדירות עברו עלי שלושה חודשים בנעימים יותר מהחודשים שזה עתה חלפו ביעף. ואילו כעת דבר אינו כשורה; בנות המשפחה מאוחדות כנגדי. את הלוא חזית את הדברים כבר כשהגעתי אל לנגפורד, ומֵיינוֵורינג חביב במידה יוצאת מגדר הרגיל, כך שגם אני כשלעצמי הייתי אחוזת חששות. אני זוכרת שאמרתי לעצמי כאשר נסעתי אל הבית, "הגבר הזה מוצא חן בעיני, מי ייתן כי לא ייגרם מכך שום נזק!" אבל הייתי נחושה בדעתי להיות זהירה, לא לשכוח כי אני אלמנה זה ארבעה חודשים בלבד, ולהיות שקטה ככל האפשר — וכך הייתי, ברייה יקרה שלי; לא נעניתי לתשומת לבו של איש, פרט לזו של מיינוורינג. נמנעתי מכל פלירטוט כללי שהוא; לא נתתי יחס מיוחד לשום ברייה אחרת מכל ההמונים הצובאים על המקום, מלבד לסר ג'יימס מרטין, אשר אותו חננתי במעט הקשבה על מנת שיתרחק מעל העלמה מיינוורינג; אבל אילו ידע העולם מה היו מניעי בכך, הרי היו חולקים לי כבוד. קראו לי אֵם קרת לב, אבל הדחף הקדוש של החיבה האימהית — טובתה של בתי — הוא שהנחה את דרכי; ואילולא הייתה אותה בת הפתיה הגדולה ביותר עלי אדמות, אולי הייתי זוכה לגמול על מאמצי, כראוי לי.
סר ג'יימס אכן העלה בפנַי הצעות בעניין פרדריקה; אולם פרדריקה, שנולדה לייסרני בחיי, בחרה להתייצב נחרצות כנגד הזיווג, ועל כן ראיתי לנכון לזנוח את התכנית לעת עתה. לא פעם אחת ניחמתי על כי לא נישאתי לו בעצמי, ואילו רק לא היה חלוש במידה מעוררת תיעוב כל כך, בהחלט הייתי עושה זאת; אבל עלי להודות שבגישתי לעניין הזה אני רומנטית למדי, ועושר לבדו איננו מספק אותי. מצב העניינים בכללותו מטריד מאוד: סר ג'יימס הסתלק, מריה נרגזת עד מאוד, וגברת מיינוורינג שטופת קנאה במידה בלתי נסבלת; בקצרה, קנאתה עזה כל כך, חמתה עלי בוערת בעוצמה גדולה כל כך, עד שלא הייתי מופתעת לשמוע שפנתה לאפוטרופוס שלה בלהט זעמה, אילו רק יכלה לפנות אליו. אבל בעניין זה בעלך ניצב כידיד לי: והמעשה הטוב ביותר והחביב ביותר שעשה מעודו היה סילוקה מעליו לעד עם נישואיה. המשיכי אפוא לטפח בו את הטינה, זאת בקשתי ממך. כעת מצבנו עגום; מעולם לא השתנה בית כפי שהשתנה בית זה; מלחמה ניטשת בין כל אנשי החבורה, ומיינוורינג כמעט אינו מעז לדבר אלי. הגיע זמני להסתלק מכאן; משום כך החלטתי לעזוב אותם, ותקוותי היא כי אבלה יום נעים אתך בעיר עוד השבוע. אם מר ג'ונסון נוטר לי כדרכו, עלייך לבוא אלי אל רחוב ויגמוֹר מספר 10; אבל אני תקווה כי אין הדבר כך, שכן מר ג'ונסון, למרות כל מגרעותיו, הוא אדם שמאז ומעולם תיארו אותו בכינוי הרם "איש של כבוד", ומשום שידוע שיחסַי עם רעייתו קרובים כל כך, הרי הפגנת זלזול מצדו כלפי לא תתקבל בעין יפה.
אני עוברת בלונדון בדרכי לאותו מקום נוראי, הכפר הקטן; אכן, פני מועדות אל צ'רצ'יל. סִלחי לי, חברתי היקרה, זהו המוצא האחרון בשבילי. כל מקום אחר באנגליה, אילו היה פתוח בפנַי מקום כזה, היה עדיף בעיני. צ'רלס ורנון מעורר בי סלידה; ואשתו מעוררת בי פחד. אולם עלי לשהות בצ'רצ'יל עד אשר יזדמן בדרכי דבר־מה טוב יותר. עלמתי הצעירה תתלווה אלי לעיר, ושם אפקיד אותה בחסותה של העלמה סָמֶרס, ברחוב ויגמור, עד אשר תרכוש מעט שכל ישר. היא תיצור שם קשרים טובים, שהרי כולן בנות למשפחות הטובות ביותר. המחיר עצום, הרבה מעבר למה שאוכל לנסות לשלם אי פעם.
היי שלום, אודיעך דבר ברגע שאגיע העירה.
שלך לעד,
ס' ורנון
ג
גברת ורנון לליידי דה קורסי
צ'רצ'יל
אמי היקרה,
בצער רב עלי להודיעך שלא נוכל לקיים את הבטחתנו לבלות אתך את חג המולד; את האושר הזה מונעות מאתנו נסיבות שמהן, ככל הנראה, לא נוכל להיחלץ. ליידי סוזן הכריזה במכתב לגיסהּ על כוונתה לבקרנו כמעט מיד. סביר להניח שהביקור הזה הוא עניין של תועלת ותו לא, ועל כן אין לשער מה יהיה אורכו. לא הייתי מוכנה לאירוע שכזה כלל וכלל, וגם אין ביכולתי להסביר כעת את התנהלותה של הליידי; נדמה כי לנגפורד הוא המקום המתאים לה בדיוק, בכל היבט, הן בשל אורח החיים ההדור והיקר שם, הן בשל הקשר המיוחד שלה אל מר מיינוורינג; ומשום כך לא עלה כלל על דעתי לצפות שתכבד אותנו בנוכחותה מהר כל כך, גם אם תמיד תיארתי לעצמי, על סמך רחשי הידידות ההולכים וגוברים שלה כלפינו מאז מותו של בעלה, שיהיה עלינו לקבלה בביתנו במועד עתידי כלשהו. אני חושבת שמר ורנון היה חביב כלפיה הרבה יותר מדי בהיותו בסטָפוֹרדשֵר; בלי קשר לאישיותה באופן כללי, התנהגותה כלפיו הייתה בלתי נסלחת בנכלוליותה ונטולת כל נדיבות מאז סערת נישואינו, במידה כזאת שאדם שאינו נוח לבריות ונעים הליכות כמותו לא היה יכול להבליג עליה. אמנם בהיותה אלמנת אחיו ולנוכח מצבה הדחוק היה ראוי להעניק לה סיוע כספי, ובכל זאת אני חושבת כי לא היה עליו להזמינה לבקרנו בצ'רצ'יל ולעודד אותה לכך כלל ועיקר. עם זאת, מאחר שהוא תמיד נוטה לחשוב טובות על כל אדם, די היה בהפגנת יגון מצדה, בהבעת חרטה ובשאר הצהרות כלליות על שיקול דעת, לרכך את לבו ולגרום לו להאמין לגמרי בכנותה; ואולם אני כשלעצמי טרם השתכנעתי, וגם אם הדברים שכתבה עתה הליידי מתקבלים בהחלט על הדעת, לא אוכל להחליט עד אשר אבין לאשורה את כוונתה האמתית בבואה אלינו. את יכולה לנחש אפוא, אמי היקרה, באילו רגשות אני ממתינה לבואה. תהיה לה הזדמנות להפעיל את כל כוחות המשיכה שבהם היא מפורסמת כדי לשאת חן בעיני; ואני אשתדל בהחלט להישמר מפני השפעתם אם לא יהיו מלווים בדבר־מה עמוק יותר. היא מבטאת רצון עז עד מאוד להתוודע אלי טוב יותר ומזכירה את ילדי בנדיבות לב, אבל אני אינני רפת שכל. אינני משערת שאישה שנהגה בבתה שלה בהזנחה, אם לא באכזריות ממש, תיקשר אל מי מילדי. העלמה ורנון תישאר בבית ספר בלונדון בטרם תבוא אמהּ אלינו, ואני שמחה על כך, למענה ולמעני. לה ודאי יועיל להיפרד מעל אמהּ, ונערה בת שש־עשרה שקיבלה חינוך דל כל כך ודאי לא תוכל להיות בת לוויה רצויה במיוחד כאן. אני יודעת שרג'ינלד ביקש זה מכבר לראות את ליידי סוזן שובת הלבבות, ואני סמוכה ובטוחה שיצטרף בקרוב לחֶברתנו. אני שמחה לשמוע שבריאותו של אבי עודנה טובה; ממני, במלוא האהבה וכו',
קתרין ורנון
ד
מר דה קורסי אל גברת ורנון
פַּארקלֶנדס
אחותי היקרה,
אני שולח ברכות לך ולמר ורנון — אתם עומדים לקבל אל חיק משפחתכם את הפתיינית המיומנת ביותר באנגליה. מאז ומתמיד הזהירו אותי שהיא נחשבת לפלרטטנית דגולה, אולם לאחרונה הזדמן לי לשמוע פרטים מסוימים על התנהלותה בלנגפורד, ועולה מהם שאין היא מגבילה את עצמה לאותו פלירטוט הוגן שרוב האנשים מסתפקים בו, אלא שואפת לרוות עונג עז עוד יותר ולאמלל משפחה שלמה. התנהגותה כלפי מר מיינוורינג הסבה קנאה וסבל לאשתו, ואילו תשומת הלב שהעניקה לצעיר שקודם לכן היה קשור לאחותו של מר מיינוורינג שללה מנערה חביבה את אהובהּ.
כל זאת גיליתי מפיו של מר סמית, הנמצא עתה בסביבה (סעדתי אתו בהֶרסט ובווילפורד) והגיע אך לאחרונה מלנגפורד, שם שהה שבועיים במחיצת הליידי, ועל כן אפשר לסמוך על הדיווח שלו.
איזו אישה היא אמורה להיות! אני משתוקק לראותה, ובלא ספק אקבל את הזמנתך הנדיבה כדי שאוכל לגבש מושג כלשהו על אותם כוחות הכישוף המסוגלים לעשות הרבה כל כך — באותו הזמן ובאותו הבית לעורר את רגשותיהם של שני גברים שאף אחד מהם לא היה רשאי לחוש כך כלפיה — וכל זאת בהיעדר קסם הנעורים! אני שמח לשמוע שהעלמה ורנון איננה מתלווה אל אמהּ לצ'רצ'יל, שכן היא אינה יכולה להתהדר אפילו בנימוסים; ועל פי תיאורו של מר סמית, היא משעממת וגאוותנית גם יחד. שילוב של גאווה וטיפשות אינו מאפשר העמדת פנים הראויה לתשומת לב, והעלמה ורנון תהיה נידונה לבוז תמידי; אבל על פי כל המידע שאספתי, ליידי סוזן ניחנה ביכולת רמייה כובשת לב, ואני בטוח בכך שאתענג לראותה ולעקוב אחריה. אהיה עמכם במהרה, וכמו תמיד,
אני אחיך מלא החיבה,
ר' דה קורסי
