בראשית בנימה אישית
לפני שנים לא מעטות, כשלמדתי בתיכון, נתקלתי בשיר שהשפּיע עליי עמוקות. אם זיכרוני אינו מטעֵני הוא החל כך:
אתה קורא את זה מהר מדי. הָאֵט רגע. זו שירה.
קשה להאמין, אבל שורה משיר הותירה עליי חותם. באותו יום החלטתי להאֵט. כשהאטתי, גיליתי עד כמה מיוחדים ומרתקים הם אנשים. כיצד בכל אחד ואחד מקופל עולם שלם.
החלטתי ללמוד פסיכולוגיה, פילוסופיה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, קרימינולוגיה ומאוחר יותר גם יהדות בכלל, וחכמת הקבלה, בפרט. יום אחד גיליתי את כלִי האימון, הקואצ'ינג. אחרי לימוד מעמיק הבנתי עד כמה אימון הוא כלי פרקטי שמסייע לאנשים להשאיר את החותם שלהם בעולם. להרגיש ולהיות משמעותיים. וכשמחברים אותו עם חוכמת התורה וחז"ל, מקבלים פצצת אטום שיכולה לשנות את חיי האדם מן הקצה אל הקצה, ואת החיים של כולנו כאן, על פני הכדור.
כי לעזור לאדם למצוא את השליחות שלו בעולם, זו אמנות. אמנות הַעֲצָמַת האחר.
זו אמנות שאין לה גבולות. היא יכולה לעזור למנכ"לים להגשים חלומות ששׂמוּ הרבה שנים בצד, לטובת הקריירה, ובאותה נשימה, לעזור לפקיד בנק להתחבר לְמה שהוא עושה שעות רבות ביממה.
משמעות יכולה לעזור לי לך ולכולנו להניח את עצמֵנו במקום הנכון.
זו אמנות שמסייעת לאדם לצאת מתוך הפּרדיגמות של עצמו, מתוך הגבולות שהוא בעצמו הִציב, ולסמן גבולות חדשים. להפסיק להפריע לעצמו להיות מה שהוא מסוגל ורוצה להיות. זו אמנות שזונחת את שרירי השיפוטיוּת והייעוץ. התשובות נמצאות אצל האדם עצמו. לא אצלי. לא אצל יועץ חיצוני.
מספרים על הבעל-שם-טוב, מייסד תנועת החסידוּת, שהיה מקבל לביתו מכתבים ובהם שאלות שהופנו אליו. הוא לא היה עונה, אלא מוחק את המילים המיותרות בתוך השאלה ומחזיר לשואל, מוכיח לשואל שהתשובה נמצאת בתוך השאלה.
זו אמנות שעוזרת לאדם לחיות את פוטנציאל העתיד במקום לבכות את כישלונות העבר. זו אמנות ההקשבה לזולת ולא לעצמי. זו אמנות השאלה הנכונה. זו האמנות לעזור לאדם להיות יותר טוב במה שהוא הכי טוב, במקום לבזבז את מלוא האנרגיה בלהיות מישהו אחר. זו האמנות להיות מי שהכי הייתי רוצה להיות.
הגיע הזמן לעצור את שטף החיים המטורף הזה ולהתייחס לעצמי כמו אל אוצר עדין, כמו אל מי שחייב להגיע הכי רחוק שהוא יכול. להפסיק לחלוף דרך החיים כל-כך מהר עד שלא נשאר לנו זמן גם ליהָנות מֵהם באמת. להאט לרגע. לאפשר לשירה להפציע. לאפשר לניגוּן הפנימי לרקד.
לשאול את עצמנו רק שאלה אחת:
מה באמת היית רוצה להיות?
מתוך ניסיוני בעבודה עם לא מעט המחפשים את שליחותם, גיליתי שכל אדם נמצא במרחק שונה מהתשובה. החל בחוסר ידיעה מוחלט ועד לידיעה שלמה.
יש אנשים שספר זה יתַסכּל אותם לא מעט, אף על פי שאציע בו דרכים מעשיות לגלות את השליחות והייעוד. מדוע? כיוון שהם יפנימו ויסכימו שיש צורך בגילוי השליחות אלא שהחיפוש קשה להם, ולמרות מאמַציהם הם לא מצליחים למצוא אותה. ייתכן מאוד שהם זקוקים לליווּי אישי, כמו שאומרים חז"ל אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים (ברכות ה').
יש מי שקרובים באופן ממשי לשליחותם וספר זה יעניק להם את החותמת הסופית ויוציא אותם לדרך מלאה אתגרים וסיפוק.
יש מי שכבר גילו את ייעודם ויחייכו חיוך גדול. בעבורם הספר יהווה חיזוק לְמה שהם כבר חוֹוים ויודעים.
בכל מקרה, זכות גדולה נפלה בחלקי לכתוב מדריך זה ולעזור לאנשים במציאת ייעודם. שהרי איננו מחדשים דבר. עבודתנו היא רק להאיר על מה שחבוי בתוֹכיוּתו של אדם (הרבי מקוצק).
זכות גדולה - כי נדמה לי שהַשאָרת החותם הפרטי שלי, היא כאין וכאפס לעומת חותם משמעותי הרבה יותר - לעזור לאחרים להשאיר את החותם שלהם בעולם.
אם זכיתי ומדריך זה הגיע אליך או אלייך - אשריי. ואם הוא גם יסייע בידכם להתחבר לחותם, לשליחות שלכם בעולם, אשריי ואשרֵי חלקי.
אם כך, מרגע זה מתחילה עבודתנו המשותפת:
א. לסייע בידכם להתחבר לרעיון השליחות.
ב. לברר עם פינצטה, עד כמה שניתן, מכל הצדדים, מהי בדיוק השליחות שלכם.
ג. לתרגם את התובנות למציאות יומיומית.
ד. לתת "כדור הרגעה" ופתרונות לפחדים שיעלו אצל חלקכם.
ה. לאחל לכם הצלחה. אל דאגה, אני אִתכם לאורך כל הדרך.
