סע הביתה, ינקי

מרגש מאוד, מרתק, מומלץ !!!

ספר נפלא. אהבתי

ספר מרגש וכתוב היטב. מומלץ לקריאה ללא הפסקה

ספר מעולה, כתוב ברגישות, לא יכולתי להניח מהיד.

כתוב נפלא. מקורי ומרתק

לא הצלחתי להתנתק

האשמה היא קודם כל בציפיות.
לא ממש ברור לי איך הן הגיעו לשם.
משהו בכריכה המיוחדת.
בשם "ינקי". שם כזה של פעם. שם הולם לספר שיש לו נגיעה בשואה.
בשם הספר: "סע הביתה, ינקי".
"הביתה". מילה טעונה, מלאת משמעויות.
ספר על הדור השני, על חיפוש תשובות, חיבור מחודש לדור ההורים.
ובראש עלו לי ספרים כמו "שואה שלנו" (שאני לא אוהבת, אבל אי אפשר להכחיש את האיכות שלו), "חמסין וציפורים משוגעות" המופלא, "בית על מים רבים" המרטיט.
ספר איכותי, שנוגע בנושאים שמעסיקים אותי, ככה היה נראה לי.
ומה שהכי כואב?
אפילו לא טרחתי לקרוא את הכריכה האחורית או את הפרק הראשון, שהיו יכולים, אולי, למנוע את הטעות.
***
"סע הביתה, ינקי" מספר את סיפורו של ינקי, דור שני, בן לאם נעדרת ואב נוקשה.
ינקי גיבורנו איננו מצליח לקיים קשרים רומנטיים ארוכי טווח.
פרויד היה אומר שיש לו איזה עניין לא פתור עם ההיעלמות של אמא שלו, אבל מי צריך את פרויד כשיש בסביבה כל כך הרבה אנשים שמוכנים לנתח אותו ניתוחים פסיכולוגיים מעמיקים על סמך ההיכרות שלהם איתו לפני 30 שנה, או על סמך מבט העיניים שלו?

יכול להיות שזה בעצם ספר פנטזיה, מהסוג שמספר על יקום מקביל.
ביקום של הספר, אנשים נפגשים עם ינקי, ומיד שופכים בפניו את לבם ומגלים לו סודות אינטימיים שלא גילו לאיש. הם גם, כאמור, מעניקים לו ניתוחים פסיכולוגיים מדוייקים אחרי דקה וחצי היכרות.
נשים נופלות לרגליו של ינקי שלנו, הן פשוט לא מסוגלות לעמוד בפניו. הוא לא נאה או מושך במיוחד, הוא פשוט משדר שבתוך תוכו יש ילד שעדיין מחפש את אמא, וידוע שזה בדיוק מה שנשים מחפשות.
תסמונת מרקו, אפשר לקרוא לזה. נו, מי מאיתנו לא היתה מאוהבת במרקו החמוד, שהלב שלו רוצה את אמא?
ובכן, את האמת, אף אחת לא היתה מאוהבת בו. לכל היותר מוכנה לשקול אימוץ.
או שאולי בעצם זו פנטזיה מז'אנר כוחות העל? תודו שינקי נשמע קצת בעל כוחות על.
בקיצור, שורה על הספר אווירת פנטזיה גברית אינפנטילית, ההולמת מאוד את דמותו של ינקי - ההוא שסובל מחסך ולא מצליח ליצור קשר זוגי ארוך טווח.
רק מה, ינקי ידידינו אמור לעבור שינוי במהלך הספר. להתבגר, להתגבר, לסגור מעגל.
והשינוי הזה לא ממש משכנע.

אגב, ינקי מצדו אינו נהג כמנהג האנשים אותם הוא פוגש. בעוד שהם נוהגים בגילוי לב קיצוני, הוא בוחר לשקר ולהעמיד פנים גם כשאין כל סיבה נראית לעין לפעול כך. גם כשנראה שגילוי לב דווקא היה תורם יותר לסיטואציה.

הדמויות בספר קרטוניות. כן, כולל ינקי הדמות העגולה לכאורה, העוברת התפתחות במהלך הספר.
כולל הפמיניסטית הזועמת האנטי ישראלית והפרופסור האנתרופולוג, שהמלל שלהם נראה כמו זרם של סיסמאות מודבקות, כמעט קריקטורה.
הכתיבה של הספר תכליתית. אין showing, יש רק telling.
איך נראה לקורא שינקי סובל מחסך אמהי ולכן הקשרים שלו עם נשים תקועים?
מה הבעיה - הדמויות שמסביבו יגידו לו את זה.
איך נראה לקורא שינקי סבל מהקשיחות של אביו ומחוסר הרגש שהפגין כלפיו?
מה הבעיה, ינקי יספר לנו.
ואיך נראה לקורא שבעצם אביו אהב אותו, שהיה קשוח כלפיו כי כניצול שואה חש שזו הדרך היחידה לגדל ילד קשוח שייטיב להתמודד עם איומי החיים?
מה הבעיה, ינקי יבין את זה... ויספר לנו.
***
אני לא אוהבת לקטול כל כך במרץ, במיוחד לא ספרים ישראליים.
וזו לא לגמרי אשמת הספר.
לולא פיתחתי ציפיות חסרות בסיס, לולא קניתי אותו, לעזאזל, אולי הייתי קצת יותר נינוחה בקשר אליו.
אבל בכל מקרה, ההמלצה שלי היא לוותר על הקריאה.