האמת על התרופות
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
האמת על התרופות
הוספה למועדפים

האמת על התרופות

ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

    עוד על הספר

    • הוצאה: פוקוס
    • תאריך הוצאה: מרץ 2014
    • קטגוריה: בריאות
    • מספר עמודים: 282 עמ' מודפסים

    סוזי כהן (RPh), רוקחת מנוסה שזכתה לפופולאריות רבה בארה"ב לאחר לימוד ומחקר של הנזקים הבריאותיים שנגרמים לגופנו כתוצאה מחסרים של ויטמינים ומינרלים, הנגזלים מגופנו בגלל תרופות וכתבה על כך בספרה "האמת על התרופות" (פוקוס, 2014). גם בספר זה עוסקת המחברת בסוגיה חשובה, שעשויה לרפא מחלות ותסמינים שאינם זוכים לטיפול הראוי. סוזי כהן כתבה מספר ספרים פורצי דרך לקהל הרחב. אתם מוזמנים לבקר באתר האינטרנט שלה: www.suzycohen.com

    נושאים

    תקציר

    מעגל קסמים מסוכן של תרופות:
    תרופות רבות מרוקנות את מאגרי הוויטמינים והמינרלים מגופנו וכתוצאה מכך גורמות לתופעות לוואי חמורות. נטילת תרופות נוספות נגד תופעות לוואי אלו רק מחריפה את הבעיה. כיצד ניחלץ ממעגל הקסמים? את התשובה לשאלה תמצאו בספר זה.
     
    הספר האמת על התרופות הוא הפתרון לתופעות הלוואי של התרופות. הוא לא נועד לשכנע אותנו להפסיק טיפול תרופתי. להיפך, הוא נועד לאפשר לכולנו להמשיך לצרוך תרופות בבטחה מבלי להיחשף לנזקי תופעות הלוואי שלהן. לתרופות יש תופעות לוואי מיידיות, שכתובות בדרך כלל בעלון לצרכן. עם זאת, לחלקן יש תופעות לוואי שיורגשו רק בטווח הארוך, שכן, הן נובעות משיבוש מתמשך בתהליכי העיכול, הספיגה וחילוף החומרים, שיבוש שמוביל להתרוקנות איטית של מאגרי הוויטמינים והמינרלים בגוף. תופעות לוואי אלו אינן כתובות בעלון לצרכן והרופא שלנו לא ידבר אתנו עליהן. חסרים אלה בוויטמינים ומינרלים עלולים לגרום למגוון רחב של תסמינים, כמו כאבים כרוניים, עייפות ודיכאון, ערפול מוחי, התכווצויות בשרירי הרגליים, סחרחורת, נשירת שיער, השמנה, בעיות עיכול, הפרעות בקצב הלב, כאבים עצביים ועוד.
     
    הספר האמת על התרופות יסייע להבין כיצד התרופות משפיעות על חיי היומיום שלנו, יסביר לנו מה פשר התסמינים החדשים שלא ידענו את מקורם וינחה אותנו כיצד לטפל בהם בדרך טבעית. ספר זה נושא איתו בשורה חשובה: בעזרת רכיבים תזונתיים זמינים ולא יקרים, שנמכרים ללא מרשם רופא, יכול כל מי שנוטל תרופות לשפר בקלות את בריאותו ואת הרגשתו.
     
    "ספר זה שופך אור על נושא כמעט לא מוכר, החשוב לכל אחד ואחת מאיתנו. למה תרופות מעודדות וממריצות דווקא מרדימות? ואיך תסמונות רפואיות הקשות לאבחון הינן דווקא תופעות לוואי של תרופות? הספר חשוב לא רק לאדם הבריא ולא רק לחולה, אלא לדעתי גם לרופא ולרוקח."
    -מתוך ההקדמה של פרופ' רפאל קרסו
     
    "זהו ספר חובה לכל אדם הצורך תרופה כלשהי באופן קבוע. ספר זה יכול למנוע מכם בעיות רפואיות חדשות, לשפר את איכות חייכם ובמקרים מסוימים אף להציל את חייכם. זהו ספר חובה גם לכל רופא. הספר יהפוך את הרופא שיקרא בו לרופא טוב יותר, המודע למשמעות הטיפול התרופתי שהוא רושם למטופליו. אותו רופא יוכל לחסוך למטופליו נטילת תרופות מיותרות, צער וסבל. קנו לרופא שלכם את הספר הזה במתנה. זה גם בשבילו, אבל יותר מכל – זה למענכם". 
    -מתוך ההקדמה של ד"ר גיל יוסף שחר (M.D.)

    פרק ראשון

    מהן "תרופות מרוקנות" ומדוע עלינו להתגונן מפניהן?
     
    בתור רוקחת מוסמכת זה 22 שנה, אני חייבת להתוודות בפניכם: יש תרופות שמפחידות אותי! אל תבינו אותי לא נכון. אני מנפקת ומוכרת תרופות מרשם ותרופות ללא מרשם זה שנים רבות, ואני מכבדת מאוד את מה שהן יכולות לעשות למעננו. הן משככות כאבים, משפרות את איכות הנשימה, מונעות התקפים אפילפטיים ומקִלות תסמיני אלרגיה שעלולים להקשות עלינו מאוד. רשימת ההשפעות החיוביות של טיפולים תרופתיים על איכות חיינו הולכת וגדלה.
    עם זאת, לצערי הרב, בה בעת שהן פותרות את הבעיה שבעטייה פנינו לרופא מלכתחילה, הן עלולות לרוקן מגופנו רכיבים תזונתיים חיוניים. רבות מהתרופות שאנחנו נוטלים, ולמעשה מדובר ברובן, עלולות לשדוד מאיתנו את החיוניות שיש בנו. איך זה משפיע עלינו? ההשפעות המשמעותיות של ריקון תזונתי מסבירות הכול – החל בכאבים עקשניים ומטרידים ועד למחלות קשות ומסכנות חיים.
    הרבה אנשים סובלים מחסרים תזונתיים הנגרמים על-ידי תרופות, ומצבם הבריאותי הולך ומידרדר מדי שנה, מבלי שהם מודעים לסיבה לכך. המצב עלול לצאת משליטה עד כדי כך שרבים מאיתנו סבורים שזה בסדר לפנות לשמונה או תשעה רופאים שונים עקב בעיה שאינה מאובחנת כראוי. יש סיכוי טוב שהבעיה העקשנית הזו נגרמה מחסר ברכיב תזונתי אחד בלבד!
    אף שבדרך כלל, טיפול תרופתי מניב הקלה מבורכת בתסמינים, ברוב המקרים הוא אינו מרפא את המחלה. מכיוון שהתרופות מרוקנות את המערכת מרכיבים תזונתיים חיוניים או מונעות את ספיגתם, ייתכן שהן אפילו גורמות למחלות נוספות. כפי שתראו בהמשך, אם יש לכם רמה נמוכה מדי של אפילו רכיב תזונתי אחד, אתם עלולים לסבול משרשרת של תגובות לוואי משמעותיות ומציקות. סביר להניח שתופעות לוואי אלו יאובחנו כמחלה חדשה, שבעטייה תקבלו תרופות מרשם נוספות ויקרות.
    למרבה הצער, בדרך זו אנחנו עולים לרכבת הרים מסוכנת שיהיה לנו קשה מאוד לרדת ממנה. לכן כתבתי את הספר הזה. אני רוצה להעצים אתכם ולתת לכם תובנות שיעזרו לכם לדעת מהם הגורמים לבעיותיכם וכיצד תוכלו לשפר את בריאותכם. בנוסף, אם תדעו מהם הרכיבים התזונתיים החסרים לגופכם, תוכלו להמשיך ליטול את התרופות שאתם זקוקים להן, וזה ישמח מאוד את הרופא שלכם.
    בואו נדבר על רכיבים תזונתיים ועל המינונים המומלצים שלהם, שכן בקרוב, כשתצאו לקניות, תגלו שהתוספים נמכרים במינונים משתנים בהתאם ליצרנים השונים. ייתכן שאתם חוששים ליטול מינונים גבוהים יותר מהקצובה היומית המומלצת, כפי שלעיתים, אני אכן ממליצה לכם לעשות, אז הרשו לי להציג בפניכם מבוא קצר על אודות קצובות יומיות מומלצות ומינונים מקובלים.
     
    הקצובה היומית המומלצת אינה חזות הכול
    לדעתי המקצועית, הקצובה היומית המומלצת היא רק נקודת פתיחה. היא אינה מייצגת את התזונה הנכונה במיטבה. אין ספק שהכמויות המומלצות של כל רכיב תזונתי אינן מספיקות להשגת בריאות מיטבית או לפיצוי על ההשפעות המרוקנות של התרופות והרגלי החיים שלכם. האמת היא שאינני מייחסת חשיבות לקצובות היומיות המומלצות הרשומות על התוויות, שכן אינני נוהגת לאכול הרבה מוצרי מזון שנמכרים באריזות עם תוויות. הסיבה לכך היא שאני נוטה להיות צמחונית (אם גם אתם אוכלים תזונה צמחונית, בבקשה אכלו בצורה אינטליגנטית, שכן רבים מהצמחונים אינם יודעים איך לאכול נכון. הם מגיעים במהירות למצבי חסר בוויטמינים, חומצות אמיניות ומינרלים חיוניים, כמו ויטמין B12,י L-קרניטין וברזל)[1].
    פירות וירקות אינם מגיעים אלינו עם תוויות שמפרטות את הקצובות היומיות המומלצות של הרכיבים המצויים בהם. אני מבטיחה לכם שהם מזינים עד מאוד, גם אם הם אינם נושאים תווית שמוכיחה זאת. לא זו בלבד שמזונות צמחיים טובים לבריאותנו, הם גם גומלים אותנו מהצורך הכפייתי לבדוק את הקצובות היומיות המומלצות ולוודא שאנחנו צורכים אותן.
    אני נחושה בדעתי לנהל מטבח בריא, ולכן לא תמצאו אצלי הרבה מזונות משומרים. אני שומרת בארון שלי קופסת רביולי בשביל אבי, שחי כבר למעלה מ-80 שנה אף שהוא אוכל את זה הרבה. ברור לי שאני אהיה בצרות צרורות אם סופת הוריקן נוספת תשתולל בפלורידה, באזור שבו אני גרה, אבל מזונות משומרים, ארוזים או מעובדים פשוט אינם מהווים חלק מהתפריט המשפחתי שלנו. זה לא אומר שאם תחפשו היטב, לא תמצאו אצלי אגוזי מקדמיה מצופים בשוקולד. טוב, בסדר. יש כמה מהם במגירה העליונה של שולחן הכתיבה שלי למקרי חירום נדירים, כמו תקלות במחשב, מחסומי כתיבה וטעויות הקלדה...
    בדרך כלל, אני לא קונה, אוכלת או שומרת בארון מוצרי מזון בעלי רשימה ארוכה של מרכיבים. אנחנו, בני האדם, נמצאים בראש שרשרת המזון, ולכן, יש לנו המוח המפותח ביותר והתפקוד הקוגניטיבי המרשים ביותר. עובדה זו מאפשרת לנו לבחור האם לאכול בתבונה או לא. לו אכלנו כולנו פירות וירקות אורגניים, היינו מצליחים לחיות בלי ליטול תרופות רבות כל כך. לא היינו צריכים לדאוג שמא איננו מקבלים את הכמות המומלצת של הרכיבים התזונתיים החיוניים, אלא היינו מקבלים את כל הדרוש לנו באופן טבעי.
    אינני רוצה "לנדנד" לכם. אני כותבת את כל זאת מכיוון שאכפת לי מכם. במשך השנים קראתי אלפי מיילים ומכתבים ששלחו לי קוראיי. אני יודעת שאנשים רבים מנסים לשפר את התזונה שלהם, לרדת במשקל ולהימנע מהתקף לב או מסוכרת. רבים מהקוראים שלי חייבים ליטול תרופה או תרופות רבות שמרוקנות מגופם מרכיבים תזונתיים חיוניים. ייתכן שגם אצלכם זה כך. אני יכולה לתאר לעצמי איך אתם מרגישים. אתם לוקחים כל כך הרבה תרופות, מרגישים רע ולא יודעים מה עוד תוכלו לעשות ומי יוכל לעזור לכם.
    ייתכן שאתם מרגישים כאילו אתם תקועים בתוך מערבולת ענקית ואינכם יכולים להיחלץ ממנה. בתור רוקחת, אני רוצה לעזור לאנשים רבים ככל האפשר לעלות על הדרך הנכונה לבריאות ולהפחית את כמות התרופות שהם נוטלים. לדעתי, אם תאכלו תזונה ממש טובה – ואני יודעת שאתם יכולים לעשות זאת – זה לא יהיה חשוב מה כתוב באותיות הקטנות שעל התוויות. הדבר נכון גם לגבי הוויטמינים או תוספי התזונה שאתם נוטלים. ייתכן שרשימת הקצובות היומיות המומלצות מופיעה על האריזה, אבל אם תרופה מסוימת מרוקנת מכם את מאגרי הרכיבים החיוניים, תזדקקו לכמות גדולה בהרבה מזו המפורטת ברשימה. הרשו לי לספר לכם סיפור מעניין:
    אישה אחת הגיעה לבית המרקחת חודש לאחר שהצעתי לה ליטול תוסף ויטמין B6 לטיפול בתסמונת התעלה הקרפלית שממנה היא סבלה. היא נהגה ליטול גם גלולות למניעת היריון וידעתי שהן מרוקנות מהגוף את הוויטמין הזה. היא סיפרה לי שמצבה לא השתפר למרות נטילת התוסף, והראתה לי את הצנצנת. זה היה תוסף מולטי-ויטמינים פופולארי שהכיל 2 מ"ג ויטמין B6. אמרתי לה שזו כמות נמוכה בהרבה ממה שדרוש לה, אבל היא התעקשה שזו הקצובה היומית המומלצת של הוויטמין, ולהוכחה, הראתה לי את טבלת הערכים שהייתה מודפסת על התווית. אחרי כמה דקות של ניסיונות שכנוע מצידי, ניגשתי למדף הוויטמינים, שלפתי משם צנצנת של ויטמין B6 במינון 50 מ"ג והצעתי לה לנסות את המוצר במשך חודש נוסף. אחרי אותו חודש היא חזרה לבית המרקחת וסיפרה לי בשמחה שכל כאביה נעלמו.
     
    אני נמנית עם אנשי המקצוע הסבורים שהקצובה היומית המומלצת היא רק הכמות המינימאלית שאמורה למנוע מאיתנו לפתח חסר תזונתי שעלול לפגוע בבריאותנו ולעיתים אף לגרום למותנו. לדוגמה, הקצובה היומית המומלצת של ויטמין C תמנע מכם לפתח צפדינה או למות ממחלה זו. הכמות המומלצת של ויטמין B1 תמנע מכם למות ממחלת הברי-ברי, הכמות המומלצת של ויטמין D מונעת רככת וכך הלאה. העובדה המאכזבת הזו גורמת לי לחשוב: "זה הכול? אני צורכת את כל הקצובות היומיות המומלצות וכל זה רק כדי לא למות מחסר תזונתי כלשהו?" לעזאזל! יש הבדל עצום בין חסר תזונתי לבין בריאות טובה, נכון? אני בוחרת בבריאות. זו הסיבה לכך שאינני מסתפקת בקצובות היומיות המומלצות. ארחיב על כך בפרק 26.
     
    המדע בוחן את התרופות
    הרעיון לעזור לאנשים לחדש את מאגרי הרכיבים התזונתיים שהתרוקנו מגופם, לא עלה בי פתאום. הספר האמת על התרופות נכתב במשך שנים. מדענים רבים אחרים חקרו את הנושא הזה לפניי. בתור רוקחת, לקחתי על עצמי לשים לב לכל התרופות הנמכרות בשוק ולכל התגובות הבין-תרופתיות שעלולות להיות להן. אני גם עוקבת אחרי פרסומים חדשים על אודות השפעות הדדיות בין סוגים שונים של תרופות, מזונות וצמחי מרפא. מכיוון שאני מתמחה בהשפעות הדדיות של תרופות וצמחי מרפא, יש ברשותי מידע על אודות תרופות מסוימות והאזהרות החמורות (אזהרת "קופסה שחורה") שמינהל המזון והתרופות האמריקאי מפרסם מעת לעת. אזהרת "קופסה שחורה" מיועדת, למעשה, לרופאים ומזהירה מפני האפשרות שהתרופה גורמת לתופעת לוואי מסוכנת במיוחד. שמירת קבצים ומסמכי מחשב בנושא זה היא חלק מחיי המקצועיים. מפאת קוצר היריעה, לא כללתי בספר את כל המחקרים או הניסויים הקליניים שנערכו בכל התרופות. את המחקרים המעניינים במיוחד ציטטתי בתוך הפרקים, אך רוב מראי המקום מופיעים בסוף הספר ותוכלו לעיין בהם בזמנכם הפנוי. העובדה היא שתרופות גורמות לתופעות לוואי, ורבות מהן עושות זאת באמצעות ריקון הגוף מרכיבים תזונתיים חיוניים. אני גאה לחלוק איתכם את כל המידע הזה ולהציגו בפניכם בדפים הבאים.
    אולם המידע שבידיי אינו מגיע ממחקרים בלבד, אלא גם מעומק ליבי. אני רוצה שתדעו שעבדתי בעבר בבתי אבות, ושם חזיתי במו עיניי בתוצאות הנוראות של חיים בצילן של מחלות ושל תופעות לוואי שליליות של טיפולים תרופתיים מרובים. כל כך רציתי להשפיע לטובה על חייהם של אנשים, ועצוב היה לי לראות שרבות מהתרופות שנמכרות בבית המרקחת שלי גרמו יותר נזק מתועלת. לפני שאלמד אתכם כיצד להחזיר את האיזון לחייכם, הייתי רוצה שתכירו את ההגדרה הבסיסית של "תרופה מרוקנת".
    תרופה מרוקנת – תרופת מרשם או תרופה הנמכרת ללא מרשם רופא שמרוקנת מגופכם את המאגרים הטבעיים של הוויטמינים, המינרלים וההורמונים החיוניים לו. לדוגמה, תרופות סותרות חומצה מרוקנות את הגוף מאבץ, ועישון הוא הרגל חיים שמרוקן את הגוף מוויטמין C. לתרופה כזו יש השפעה מרוקנת. לדוגמה, התכווצויות ברגליים עלולות להיגרם מההשפעה המרוקנת של תרופות להורדת הכולסטרול. בדומה לכך, גם מזונות, צמחים, בעיות רפואיות או הרגלי חיים עלולים לשדוד מהגוף מרכיבים חיוניים.
     
    השפעת הריקון התזונתי של תרופות מוכרת מאוד
    ההשפעה המרוקנת של תרופות מסוימות אמיתית מאוד. לא ניתן להכחיש אותה והיא גם אינה מהווה תעלומה עבור המדענים. אף שמאות מאמרים ומחקרים התפרסמו בנושא תרופות מרוקנות, מיליוני אנשים ממשיכים לסבול. הסיבה לכך היא שהמידע אינו מופץ לקהל הרחב. רוב הרופאים לא חקרו את התופעה ורובם אפילו לא שמעו עליה.
    אני מוטרדת מכל מודעות הפרסומת לתרופות שמופיעות חדשות לבקרים באמצעי התקשורת. הן מתארות את התרופות כמחוללות ניסים, אבל אם לא תלכו שולל על-ידי הדימויים המפתים, ייתכן שתשימו לב לכך שלכל תרופה חדשה יש רשימה ארוכה של תופעות לוואי. המונח "תופעות לוואי" נשמע כאילו מדובר בתופעות נוספות הנלוות להשפעה העיקרית והרצויה. אבל לדעתי, תופעת לוואי, במיוחד אם היא חמורה במיוחד, היא השפעה עיקרית נוספת שבמקום לעזור, גורמת לצרות. לכל תרופה יש תופעות לוואי. חשוב להשוות בין הסיכונים והיתרונות לפני שמתחילים בטיפול תרופתי, ולמעשה, בכל טיפול שהוא.
    הפרסומות מצהירות שהתרופות פותרות בעיה מסוימת, אבל המציאות מוכיחה שבמקרים רבים (בניגוד למה שכתוב בפרסומות) הן משבשות היבטים אחרים של התפקוד התאי. זוהי עובדה ידועה בחוגי הרפואה והרוקחות, אבל למרבה הצער, היא אינה ידועה לציבור. לכן חשוב שתבינו שהספר הזה יעזור לכם להקטין את הסיכון לפתח תופעות לוואי שליליות הנובעות מהתרופות שאתם נוטלים.
    לעיתים, תופעות הלוואי (תסמיני ריקון) אינן מופיעות באופן מיידי. חלקן עלולות להופיע חודשים ואף שנים לאחר נטילת התרופה. לדוגמה, אתם יכולים ליטול תרופה מסוימת במשך שנים ופתאום ללקות בהתקף לב. האם הלב שלכם היה חולה מלכתחילה? אולי. אבל ייתכן גם שהוא נחלש בגלל חסר תזונתי שלא ידעתם עליו זמן רב, חסר שנגרם בשל נטילת תרופה שמיועדת להגן על הלב. אני מתכוונת לתרופות שמרוקנות מהגוף את מאגרי הקואנזים Q-10, רכיב תזונתי שעוזר לו לעשות את עבודתו כראוי (ארחיב על כך בהמשך הפרק ובפרק 8). לדעתי, ניתן בהחלט למנוע טרגדיות מסוג זה. אם אתם נוטלים תרופה הרשומה בפרק ההוא, כל מה שאתם צריכים לעשות הוא ליטול גם קואנזים Q-10.
    אני מקווה שכאשר תקראו את הספר, תבינו לפתע מדוע אתם מרגישים כל כך רע ומה עליכם לעשות כדי להרגיש טוב יותר. אם תחשבו את עלות הטיפול היומי בוויטמינים, תגלו שתמורת סכום נמוך ביותר אתם יכולים להחזיר לעצמכם את חייכם! אחרי שתקראו את הספר תדעו אם חסר לכם רכיב תזונתי מסוים ותוכלו לשפר את הרגשתכם בעזרת המזונות הנכונים או ויטמינים שמחירם נמוך בצורה מפתיעה. האמת היא שחלק מהתוספים שאני ממליצה עליהם יקרים קצת יותר ממה שאתם רגילים לשלם תמורת ויטמינים, אבל אם תשוו את מחירם למחירם של תרופות וטיפולים רפואיים, תגלו שהם יותר משתלמים לכם. בואו נבחן חלק מהמחלות-כביכול הקשורות להשפעה המרוקנת של תרופות.
    דיכאון, אוסטאופורוזיס ודופק לא סדיר: כל אלה עלולים להיגרם מחסר במינרל מגנזיום. תרופות נפוצות שמרוקנות את הגוף ממגנזיום כוללות הורמונים נשיים, תרופות משתנות, רלוקסיפן (אוויסטה), תרופות נוגדות דלקת[2] ואספירין.
    התקרחות, אובדן טעם או ריח, הפרעות בזקפה ושלשול כרוני: כל המצבים האלה עשויים להיות תוצאה של חסר באבץ. התרופות הנפוצות שמרוקנות את האבץ מהגוף, כוללות תרופות נוגדות דלקת, תרופות אנטיביוטיות, תרופות סותרות חומצה, תרופות לכיב קיבה וצרבת[3], תרופות משתנות ואסטרוגן, המשמש מרכיב בגלולות למניעת היריון וכטיפול הורמונלי בגיל המעבר.
    התכווצויות ברגליים, התכווצויות שרירים, אובדן זיכרון ועייפות: כל הבעיות האלו אופייניות לחסר בקואנזים Q-10 (יוביקווינון). נוגד חמצון זה שחיוני לחיים נהרס על-ידי מאות תרופות, כולל התרופות להורדת כולסטרול ממשפחת הסטטינים, מטפורמין (גלוקופאג'), נוגדי דיכאון, חוסמי בטא[4] ותרופות משתנות[5].
    קטרקט, ניוון מקולרי, בעיות כבד ורמות גבוהות של הומוציסטאין הגורם להתקף לב: כל אחד מהמצבים האלה עלול להיגרם בגלל רמות נמוכות של גלוטתיון, נוגד חמצון רב עוצמה הדרוש לגוף כדי להיפטר מרעלים. אצטמינופן (אקמול, דקסמול) היא תרופה נוספת שמרוקנת מהגוף את מאגרי הגלוטתיון שלו (האם ידעתם שנטילת אצטמינופן מדי יום תורמת לאובדן הראייה בגיל מבוגר?)
    עלייה במשקל, דיכאון, עייפות, אנמיה, כאבים עצביים ותחושות נימול ועקצוץ: אלו הן בעיות הקשורות לחסר באחד או יותר מהוויטמינים ממשפחת B. מאגר ויטמיני B מתרוקן בגלל צריכת הורמונים נשיים (המשמשים למניעת היריון ולהקלת התסמינים של גיל המעבר), אלכוהול, תרופות סותרות חומצה, תרופות לטיפול בכיבים, תרופות משתנות, רלוקסיפן (אוויסטה), כולסטירמין ותרופות לטיפול בסוכרת.
     
    לצלול עמוק יותר: דילמת הסטטינים
    הדוגמאות הבאות ממחישות היטב כיצד מתפתחת השפעת הריקון. אתחיל בתרופות הנפוצות ביותר בעולם – הסטטינים. תרופות אלו משמשות להורדת רמת הכולסטרול ולהקטנת הסיכון להתקף לב. אנשים רבים חייבים ליטול אותן לפי הוראת הרופא. אולם מכיוון שאני רוקחת, אני יודעת שלעיתים קרובות, המטופלים מפסיקים את הטיפול התרופתי מבלי לדווח על כך לרופא, עקב תופעות הלוואי השליליות שהוא גורם. התרופות ממשפחת הסטטינים[6] יעילות מאוד בהורדת הכולסטרול. הן פועלות בכבד באמצעות דיכוי האנזים שנקרא HMG-CoA. אך כשאנחנו מעכבים את האנזים הזה, אנחנו מעכבים גם את ייצורו של הקואנזים Q-10 – רכיב תזונתי שמשתתף בייצור האנרגיה בכל אחד מתאי הגוף. אם כך, תרופות ממשפחת הסטטינים מרוקנות מהגוף את מאגרי ה-Q-10. חשוב לציין שעשרות תרופות אחרות מעכבות אף הן את ייצורו של הקואנזים הזה.
    מדוע זה חשוב? חסר בקואנזים Q-10 עלול לגרום לנו להרגיש רע מאוד. במקרים מסוימים, הוא עלול אף לגרום למוות. מצבי חסר ב-Q-10 גורמים לתופעות הבאות:
    התכווצויות, כאבים ותחושת כבדות ברגליים (הרופאים עלולים לאבחן את הבעיה בטעות כ"תסמונת הרגליים העצבניות" ולרשום לכם תרופה נוספת).  
    רמה גבוהה של סוכר בדם (ייתכן שתאובחנו כחולי סוכרת). 
    אין-אונות (הרופא יאמר לכם שאתם סובלים מהפרעות בזקפה).  
    קוצר נשימה או עייפות (ייתכן שירשמו לכם פרוביג'יל או תרופה מעוררת אחרת, או שתאובחנו כסובלים מתת-פעילות של בלוטת התריס ותצטרכו להתחיל ליטול סינתרואיד, יותירוקס או אלטרוקסין).
    דיכאון ואובדן זיכרון (ייתכן שהרופא יודיע לכם שיש לכם הפרעת דיכאון חמורה, דמנציה או מחלת אלצהיימר בשלביה הראשונים).  
    הפרעה באנזימי הכבד (ייתכן שתפקודי הכבד שלכם מידרדרים לאט. באמת). 
    הפרעות בקצב הלב או פלפיטציות (סביר להניח שתקבלו תרופות לטיפול במחלת לב כלילית, אי ספיקת לב או הפרעות בקצב הלב).  
    נבהלתם? אם אתם מזהים את עצמכם ברשימת התסמינים, האם אתם מבינים שייתכן שהבעיות שלכם נובעות אך ורק מחסר ברכיב תזונתי חשוב? האם מפחיד אתכם שהרופא שלכם לא אבחן שהירידה במצבכם הבריאותי נגרמה בשל העובדה שאתם קורבנות של תרופות מרוקנות? האם אתם חוששים שהרופא שלכם לא ירצה לבחון את האפשרות הזו, להמליץ לכם על תוסף תזונה לא יקר ולחכות ולראות את השפעת הטיפול? האם אתם כועסים ש"טרטרו" אתכם ממרפאה למרפאה והוציאו מכם כספים לשווא?
    אנחנו חיים בחברה שחובבת תרופות. רוב הרופאים מחפשים את התשובות בפנקס המרשמים שלהם במקום לצלול לעומקן של בעיות ולבחון את מקור התסמינים שמעיקים על מטופליהם. אני שמחה לדווח שמספר גדל והולך של רופאים ומטפלים אחרים מפתחים מודעות רבה יותר לבעיה. רבים מהם יהיו מוכנים לשתף איתכם פעולה ולפקח על התקדמות הטיפול בתוספים שעשויים לחולל נפלאות בבריאותכם.
    למזלכם, מצאתם את הספר הזה, ועכשיו אתם יודעים שכל מה שאתם צריכים לעשות הוא למלא מחדש את תאי הגוף המורעבים שלכם ולספק להם את מה שהם זקוקים לו. במקרה של הסטטינים והקואנזים Q-10, תוכלו להסתפק בנטילת תוסף תזונה לא יקר שנמכר ללא מרשם רופא. זה עדיף על ליטול ארבע תרופות שונות לכל המחלות החדשות שאתם עלולים לפתח בשל חסר בקואנזים זה.
    אם אתם סובלים מהתסמינים שמופיעים ברשימה, התייעצו עם הרופא שלכם לפני נטילת תוספי תזונה מכל סוג שהוא. אינני רופאה. אני רק מאירה לכם את הדרך בפנס כדי שתמצאו את השביל המועדף לבריאות. רוצים לצעוד איתי? מצוין!
     
    לצלול עמוק יותר: דילמת הטיפול ההורמונאלי החלופי
    כעת, בואו נדבר על נושא שמטריד נשים רבות. כל תרופות המרשם הפופולאריות המשמשות כטיפול הורמונאלי חלופי או כאמצעי מניעה, נמנות עם המסוכנות שבתרופות המרוקנות, שכן השפעת הריקון שלהן על הגוף מתבטאת במגוון רחב של תסמינים, החל בעייפות ועלייה במשקל וכלה בשבץ מוחי והתקף לב. עם זאת, נשים רבות סובלות מאוד מירידה ברמת ההורמונים אחרי הפסקת הווסת ונאלצות ליטול אותן, על אף תופעות הלוואי.
    אני פונה כאן לנשים הקוראות את הספר – המידע המופיע בדפים הבאים יעזור לכן להתגבר על חלק מהנזק (אם לא על כולו) שההורמונים האלה גרמו לכן, בין התחלתן זה עתה ליטול אותם ובין אתן מקבלות טיפול הורמונאלי זה שנים רבות. אני אלמד אתכן על הרכיבים התזונתיים שאתן זקוקות להם כדי להחזיר לעצמכן את מה שההורמונים שדדו מכן.
    אם אתן נוטלות תרופת מרשם הורמונאלית נגד תסמיני גיל המעבר או כאמצעי מניעה, אתן מקבלות צורה סינתטית של אסטרוגן, לרוב אסטרדיול או אתיניל אסטרדיול, אך לעיתים, התרופות האלו מכילות גם צורות אחרות של הורמונים. נבחן כעת חלק מהרכיבים התזונתיים שגופכם מאבד בעקבות טיפולים הורמונאליים.
     
    חסר ביוד
    רמה נמוכה מדי של יוד עלולה להשפיע בצורה קטסטרופאלית על השדיים, בלוטת התריס והמערכת החיסונית (אצל גברים, חסר ביוד פוגע בבלוטת הערמונית). יוד דרוש גם לפוריות ולכן, חיוני בהיריון. ייתכן שתופתעו לגלות שאסטרדיול פוגע ביכולת התאים לספוג יוד. אנחנו זקוקים ליוד כדי לייצר את הורמון התירואיד. לכן, הגיוני שחסר ביוד הוכח כקשור למחלת השימוטו (מצב שמתאפיין ברמה נמוכה של הורמון התירואיד), מחלת שד פיברוציסטית, סרטן השד (וסרטן בלוטת הערמונית), שרירנים ברחם (מיומות), ציסטות בשחלות, ערפול מוחי, סוכרת, הפרעות בקצב הלב וחוסר יכולת לנטרל רעלים אחרי חשיפה לכספית[7], פלואוריד וברומיד.
     
    חסר במגנזיום
    גלולות למניעת היריון עלולות גם לרוקן את מאגרי המגנזיום. חסר במגנזיום עלול לגרום למחלות, שכן מינרל זה מעורב בקרוב ל-300 מסלולים מטבוליים בגוף. ייתכן שהרופא שלכן יקבע שאתן סובלות מ"מחלות" שונות (שאכן קשורות לחסר במגנזיום), שהקשות ביניהן כוללות דיכאון ו/או חרדה, יתר לחץ דם וכאבים כרוניים.
    נתחיל בדיכאון. אנחנו זקוקים למגנזיום כדי לייצר את "הורמוני האושר" של המוח – הסרוטונין, הנוראדרנלין והדופאמין. אם יש לכן רמה נמוכה של הורמונים אלה, סביר להניח שהחיים נראים לכן עגומים יותר ויש לכן נטייה מוגברת לחרדה ולהתקפי פאניקה. במאמץ מוטעה לתקן את המצב, המוח שלכן משחרר חומר כימי שגורם לכן להשתוקק לסוכרים ופחמימות (כמו חטיפים מתוקים, עוגיות ושוקולד), שכן הפחמימות מעלות את רמת הסרוטונין.
    חסר במגנזיום גורם גם לעלייה בלחץ הדם. סביר להניח שהרופא המטפל יאבחן אצלכן בעיית יתר לחץ דם, מצב שמגביר את הסיכון להתקף לב ושבץ מוחי. זה עובד ככה: המגנזיום מרפה את כלי הדם, ובכך מאפשר זרימת דם טובה יותר. במצבי חסר במגנזיום, כלי הדם מתכווצים, וכתוצאה מכך, לחץ הדם עולה.
    רמה נמוכה של מגנזיום גורמת גם לכאבים מפושטים, התכווצויות שרירים ורגישות כללית בגוף. ייתכן שיאמרו לכן שאתן סובלות מפיברומיאלגיה או דלקת מפרקים. כאבים אחרים הקשורים לחסר במגנזיום, מגיעים בצורת מיגרנות וכאבי ראש כרוניים. האם אתן מתחילות להבין כיצד נטילת תרופה אחת (כמו טיפול הורמונאלי חלופי או גלולות למניעת היריון) עלולה לגרום לכן לפתח כל מיני סוגים של "מחלות" חדשות?
     
    חסר באבץ
    כשמאגרי האבץ שלכן מתרוקנים, אתן עלולות לעלות במשקל, לפתח תת-פעילות של בלוטת התריס (רמה נמוכה מדי של הורמון התירואיד), לסבול משלשול כרוני או לאבד עניין במין. ייתכן גם שתחלו לעיתים קרובות יותר. הסיבה היא שהאבץ ממלא תפקיד חשוב במערכת החיסונית, בעיקר בפעילות תאי ה-T המסייעים ותאי ההרג הטבעיים (תאי NK). משמעות הדבר היא ירידה ביכולתו של הגוף להגן על עצמו מפני פתוגנים המצויים בסביבה.
    האבץ מעורב בייצור הורמון התירואיד. אנחנו זקוקים לו כדי להפעיל את ההורמון T4, המשמש חומר מוצא של הצורה הפעילה והשימושית שנקראת T3 – ההורמון שנכנס לתאים ומעיר אותנו. רמה נמוכה של אבץ גורמת לתת-פעילות של בלוטת התריס, מצב שמתאפיין בתסמינים כמו נשירת שיער, השמנה, תחושת קור מתמדת, דיכאון, דלדול הגבות, עצבנות, פלפיטציות, חולשה, הפרעות שינה, עייפות, כאבים כרוניים, ציפורניים שבירות ויובש בשיער ובעור.
    רמה נמוכה של אבץ גורמת לנשים להפסיק לייצר את הטסטוסטרון – ההורמון "הגברי". אולי תופתעו לדעת, אבל גם נשים צריכות טסטוסטרון. הורמון זה חיוני לשמירה על הדחף המיני, אלא שנשים זקוקות לו בכמויות קטנות יותר. חסר באבץ אפוא מוריד את רמת הטסטוסטרון, מה שמוביל להתעניינות מופחתת במין. בעיניי, אירוני שגלולות למניעת היריון, שאמורות להגדיל את החופש המיני, עלולות לגרום לאישה לאבד עניין במין! יש כאן מעין תעלול אכזרי של הגורל. הגלולות מאפשרות לכן לקיים יחסי מין בכל זמן שתרצו, אבל אתן כבר אינכן מעוניינות בכך!
     
    חסר בוויטמיני B
    טיפול הורמונאלי חלופי וגלולות למניעת היריון יכולים לגרום לירידה תלולה ברמת הוויטמינים ממשפחת B. אני מתכוונת לכל הוויטמינים ממשפחה זו (קומפלקס ויטמיני B). בהמשך הספר תמצאו סקירה מפורטת על כל אחד מהוויטמינים האלה, אך לעת עתה, מספיק שתדעו שהם מעורבים באינספור תגובות ביוכימיות בגוף, מכף רגל ועד ראש. באופן כללי, ירידה ברמת הוויטמינים ממשפחת B עלולה לגרום לתחושה כללית רעה מאוד שתופיע במהירות, תוך כמה שבועות בלבד. ייתכן שיופיעו בעיות כמו דיכאון, הפרעות בזיכרון, וכמו כן, כאבים, התכווצויות, נוקשות או חולשה בשרירים ובמפרקים. נפוצים גם תסמינים כמו עקצוץ, צריבה וירידה בתחושה. בנוסף, עלולה גם להתרחש עלייה בשכיחותם של כאבי ראש, עייפות ובחילה. אלה הם רק חלק מעשרות התסמינים הנלווים לחסר בוויטמינים ממשפחת B.
    בנוסף, ייתכן שיופיע גם קושי לרדת במשקל. תיאמין (ויטמין B1) עובד בשיתוף פעולה עם ויטמינים אחרים ממשפחת B כדי לפרק חלבונים, פחמימות ושומנים ולהפוך אותם לאנרגיה. כל הוויטמינים ממשפחת B ממלאים תפקיד מסוים בהפיכת המזון לאנרגיה, כך שאם אתן נוטלות תרופה שמרוקנת את הגוף מוויטמינים אלה, תתקשו לרדת במשקל, שכן חילוף החומרים שלכן יהיה איטי יותר.
    ויטמיני B מתחזקים את מערכת העצבים ומסייעים לנו לייצר מיאלין, שכבת הציפוי המגינה על תאי העצב. ריקון המאגרים של ויטמיני B בגוף גורם לרגישות העצבים, וכתוצאה מכך לתסמינים כמו "סיכות ומחטים", תחושות של זרם חשמלי וירידה בתחושה. בנוסף, מצב זה מגביר את הסיכון לפתח בעיות כמו תסמונת התעלה הקרפלית או נוירופתיה היקפית. מידע נוסף על נוירופתיה ועל דרכים טבעיות להקלת כאבים תוכלו למצוא בספרי, Diabetes without Drugs י(Rodale, 2010).
    במקום לחדש את מה שהתרופות רוקנו מגופכן, הרופא שלכן צפוי לרשום לכן תרופות משככות כאבים, נוגדות דלקת ונוגדות פרכוסים, שרק יעמעמו את התסמינים הקשים והמכאיבים.
    תרופות שמכילות אסטרוגן ומרוקנות מגופכן את הוויטמינים ממשפחת B, עלולות גם להגביר את הסיכון שלכן ללקות בהתקף לב ושבץ מוחי. למעשה, ככל שרמת הוויטמינים בגוף יורדת, עולה רמתם של חומרים כימיים המייצרים דלקת כמו הומוציסטאין, CRP ואינטרלויקינים. רמה גבוהה מדי של החומרים האלה מובילה לעלייה דרמטית בסיכון להתקף לב ושבץ מוחי.
    ללא כמות מספקת של ויטמינים ממשפחת B, ובמיוחד חומצה פולית (ויטמין B9), עלולות להופיע בעיות כמו תאים לא תקינים בצוואר הרחם. לאמתו של דבר, ייתכן שדיספלזיה של צוואר הרחם וסרטן צוואר הרחם קשורים לחסר בחומצה פולית. חסר זה עלול להתרחש בגלל השפעת הריקון או בגלל העובדה שגוף האישה אינו יכול לנצל את החומצה הפולית שהיא צורכת ולהפוך אותה ל-5-MTHF בתאים (גם 5-MTHF נמכר כתוסף תזונה וניתן להשיגו ללא מרשם רופא)[8].
    רמה נמוכה של ויטמינים ממשפחת B מעלה את הסיכון לדיכאון, שכן ויטמינים אלה חיוניים לייצור ההורמונים דופאמין, נוראפינפרין וסרוטונין, שמאפשרים לנו להרגיש טוב. ויטמינים אלה נקראים לעיתים קרובות "ויטמיני לחץ", שכן הם מסייעים לנו להתמודד עם לחצים באמצעות ייצור חומרים כימיים והורמונים שמחזקים את יכולת ההתמודדות שלנו ואת מצב רוחנו. אם אתן סובלות מעצבנות, נטייה לבכי, דיכאון, הפרעה בתפקוד של בלוטת יותרת הכליה והתקפי פאניקה, ייתכן מאוד שהגורם לכך הוא חסר בוויטמיני B.
     
    חסר בוויטמין C
    רכיב תזונתי זה דרוש לייצורם של הורמוני האושר במוח ולשמירה על מראה צעיר. ויטמין C הוא נוגד חמצון מסיס במים המנקה רעלים שעלולים להזיק לתאים. הוא עוזר לגוף ליצור קולגן בעצמות, בסחוס, בעור, בשרירים ובכלי הדם. ויטמין C גם מסייע לגוף לספוג ברזל ולהשתמש בו, ולכן, ירידה ברמתו מובילה גם לירידה ברמת הברזל, מה שעלול לגרום לאנמיה ולעייפות קיצונית. חסר חמור בוויטמין C הוא תופעה נדירה, אך נטילת תרופות עלולה לגרום לחסר בינוני בוויטמין חשוב זה. מחקרים רבים העלו כי ההשפעות נוגדות החמצון של ויטמין C (הדרך שבה הוא מגן על התאים שלנו) חשובות למניעת סרטן וסוכרת. כמו כן, ויטמין זה מחזק את המערכת החיסונית[9].
     
    הקשר בין תרופות למחלות
    אם אתן עדיין ספקניות גם אחרי שקראתן על חלק מהרכיבים התזונתיים שהתרופות מרוקנות מגופנו ועל מה שעלול לקרות לנשים הנוטלות תרופות שמכילות הורמונים סינתטיים מבלי ליטול את הוויטמינים והמינרלים החסרים להן, המשיכו לקרוא. המחקר הרפואי הוכיח קשר ברור בין התרופות למחלות. לפני שנים מעטות בלבד, כמה ניסויים שנערכו במסגרת מחקר בריאות האישה המפורסם (WHI) נפסקו מוקדם מהצפוי עקב בעיות – או יותר נכון, מקרי מוות – שהיו קשורים לטיפולים הורמונאליים חלופיים. אף שלא כל היבטי המחקר הזה התבררו כשליליים, חוקרים רבים הגיעו למסקנה שהורמונים סינתטיים עלולים להגביר את הסיכון לסרטן השד ושבץ מוחי. התרופות שנבדקו במסגרת המחקר הכילו אסטרוגן שמקורו בשתן של סוסות ופרוגסטינים סינתטיים. אחרי שפורסמו תוצאות המחקר, רופאים רבים הפסיקו להמליץ למטופלות שלהן על טיפול הורמונאלי סינתטי מסוג זה, פרט בתור אמצעי להקלת התסמינים הקשים והמגבילים ביותר של גיל המעבר (כיום, יותר ויותר רופאים לומדים על צורות זהות מבחינה ביולוגית של אסטרוגן, שכן הן אלו שמתאימות בדיוק לגוף האישה ועשויות להזיק לה פחות).
    מחקר שפורסם בכתב העת Journal of the American Medical Association  י(JAMA) דיווח כי כאשר נשים הפסיקו ליטול אסטרוגן שמקורו בסוסות, חלה ירידה בסיכון שלהן ללקות בהתקף לב או לפתח קרישי דם, אף שהסיכון לסרטן נשאר מעט גבוה יותר, יחסית לנשים שלא נטלו את ההורמונים האלה כלל.
    בואו נתמקד באחת המחלות שהיו נפוצות יותר במחקר בריאות האישה – סרטן השד. סרטן השד מתפתח לאורך זמן, והתפתחותו קשורה לגורמים רבים וביניהם חסר ביוד, חסר בפרוגסטרון, רמה נמוכה מדי של ויטמיני B, חומרים מזהמים אורגניים והפרעה בייצור נגזרות של אסטרוגן המגינות מסרטן לעומת תוצרי הלוואי הקשורים לסרטן. אין ספק שהתפתחות הסרטן תלויה גם בגורמים רבים אחרים – הגנים, המשקל, משך נטילת התרופות, תפקודי הכבד והכליות, פעילות גופנית ותזונה.
    מכיוון שסרטן השד מתפתח במשך תקופה כה ארוכה, סביר להניח שהתהליך הגידולי מואץ כאשר הסביבה תומכת בו. לדוגמה, טיפול הורמונאלי חלופי עלול לגרום לשגשוג יתר של קנדידה, ופטריית שמר זו עלולה לזרז את התהליך הסרטני. טיפולים הורמונאליים מרוקנים את הגוף מחומצה פולית, החיונית להגנה על הדנ"א, ולכן אין זה מפתיע שחסר בחומצה פולית תורם להתפתחות הסרטן. טיפולים הורמונאליים שודדים מהגוף מינרלים שמחזקים את המערכת החיסונית, כמו אבץ, יוד ומגנזיום. כאשר התפקוד החיסוני מואט, התהליך הסרטני מואץ. אם כך, ההשפעה המרוקנת של התרופות ההורמונאליות שמרוקנות את הגוף מרכיבים תזונתיים שמגינים עליו, מהווה למעשה גורם סיכון לסרטן. בואו נבחן את העובדות.
    ב-2001, מספר המרשמים לתרופות הורמונאליות שמכילות אסטרוגן שמקורו בסוסות (פרמרין, פרומפרו) עמד על 22.8 מיליון מינואר ועד מרס. שיעור התחלואה בסרטן השד עמד אז על 141 מקרים לכל 100,000 נשים. ב-2002 פורסמו תוצאותיו העגומות של המחקר הגדול לבריאות האישה, שהצביעו על מקרי תמותה מנטילת סוגים מסוימים של הורמונים סינתטיים. בשלב זה, רופאים רבים הפסיקו לרשום את התרופות האלו למטופלות שלהם. ונחשו מה? ב-2003, מספר המרשמים להורמונים ירד ל-15.3 מיליון מינואר ועד מרס, ושכיחות המחלה ירדה אף היא ל-124 מקרים לכל 100,000 נשים. עד אותו זמן, שיעורי התחלואה בסרטן השד עלו בהתמדה במשך שני עשורים. ירידה זו של 7.2% בשכיחות המחלה הייתה הירידה החדה ביותר שהייתי עדה לה בכל הקריירה שלי, וסימנה נקודת מפנה דרמטית.
    כאשר האישה מפסיקה להיחשף לתרופה מרוקנת שמרוקנת ממנה את החיוניות, הסיכון שלה לפתח מחלה קשה יורד באופן טבעי. מובן שגם גורמים אחרים משפיעים על התהליך. הנקודה שאני מנסה להבהיר היא שעשינו משהו טוב ב-2003, וסביר להניח שיש לכך קשר להוצאתה משימוש של תרופה שמרוקנת מהגוף ויטמינים ומינרלים רבים. למרבה הצער, אין מחקרים שמוכיחים שאני צודקת, אבל מבחינתי, מדובר בהיגיון בריא. חשבו על כך. אם אנחנו זקוקים לחומצה פולית לבריאות התאים ושרשרות הדנ"א ותרופה מסוימת מרוקנת אותה מאיתנו, נראה שהדנ"א שלנו אינו תקין, מה שמגביר את הסיכון להיווצרותם של גידולים. הלוואי שמישהו היה עורך מחקר שיוכיח זאת. אבל האם אנחנו באמת צריכים לבזבז מיליוני דולרים על מחקר שיאמת את המסקנה ההגיונית הזו?
    כאשר תוצרי הלוואי המזיקים של האסטרוגן נשארים בגוף במקום להתפנות ממנו, הסיכון שלנו לסרטן עולה. לכן, אני תמיד אומרת ללקוחות שלי שאם הן חייבות ליטול (או נטלו בעבר) הורמונים שמכילים אסטרוגן מכל סוג שהוא, כדאי להן לנסות להיפטר מתוצרי הלוואי המזיקים ששוקעים בתאי הגוף ורק מחכים להזדמנות נוחה להתחיל להתרבות. גם למה שאנחנו אוכלים יש השפעה על התהליך. זה פשוט מאוד. מזונות עשירים בתרכובת שנקראת I3C (אינדול-3-קרבינול) מחלישים את האסטרוגנים התוקפניים ובכך מאפשרים את פינוים מהגוף ביתר קלות. מזונות אלה כוללים את הירקות ממשפחת המצליבים. הנה עוד סיבה לאכול ברוקולי!
     
    האם אתן כבר מבינות את חומרת הבעיה?
    מדוע הרופאים אינם מספרים לנשים על האפשרויות האלו? מדוע מיליוני נשים עדיין מקבלות תרופות הורמונאליות ללא האזהרה המתחייבת שהן עלולות לפתח חסר ברכיבים תזונתיים החיוניים לבריאותן? ומה שגרוע מכך, איך זה קורה שכאשר בעיות חדשות צצות ומופיעות, הרופאים אינם טורחים להמליץ על בדיקות תזונתיות כחלק מהניסיון לאתר את הגורם למחלה?
    מרגיז אותי כל כך שמיליוני נשים מקבלות מדי חודש את המרשם לגלולות למניעת היריון, יחד עם מרשמים אחרים לתרופות נוגדות דיכאון, תרופות לבלוטת התריס ומשככי כאבים. כל כך הרבה נשים צעירות ומאושרות בשנות ה-20 לחייהן נוטלות גלולות למניעת היריון, וכאשר הן מגיעות לגיל 30 או 35, הן כבר חייבות ליטול 5-4 תרופות אחרות. בנוסף לכך, הן גם סובלות מעודף משקל, עייפות, דיכאון וחרדה. אצל חלקן ניתן למצוא מצב של עודף משמעותי באסטרוגן, שגורם לתסמינים רבים אף יותר, כמו שרירנים ברחם, אנדומטריוזיס ודימומים קשים בזמן המחזור החודשי. בעיות דומות מופיעות בקרב נשים מבוגרות יותר, שנוטלות טיפול הורמונאלי חלופי נגד גלי חום ותסמינים אחרים של גיל המעבר.
    ברור לי שציירתי כאן תמונה עגומה למדי, אבל האם פירושו של דבר שאתן צריכות להפסיק ליטול את התרופות האלו? בכלל לא. אני מבטיחה לכן שיש תקווה ויש עזרה, ואת שתיהן תמצאו בין דפי הספר הזה.
     
    פתרונות לחסרים תזונתיים שנגרמים על-ידי הורמונים סינתטיים
    אתן יכולות להפחית את הסיכון שלכן לפתח חסרים תזונתיים בקלות רבה מאוד. למעשה, עומדות בפניכן כמה אפשרויות.
    אתן יכולות להפסיק את נטילת התרופה שקיבלתן. אל תעשו זאת על דעת עצמכן, שכן חלק מהתרופות דורשות תהליך הפסקה איטי ומסודר. שוחחו עם הרופא המטפל שלכן על אפשרויות טיפוליות אחרות.  
    אתן יכולות לעבור בדיקת דם להערכת רמת המיקרו-נוטריאנטים בגופכן, לברר מה חסר לכן וליטול תוספי תזונה שימלאו את החסרים.  
    אתן יכולות ליטול תוספי תזונה ולמלא מחדש את המאגרים שהתרוקנו בגלל התרופות. תמצאו בספר מידע מפורט על תרופות מסוימות, על הרכיבים התזונתיים שהן מרוקנות מהגוף ועל המינונים הדרושים לכן כדי למלא מחדש את מאגרי התאים.  
    אתן יכולות גם ליטול את הרכיבים התזונתיים הבאים – אחד מהם או את כולם – כדי לבנות מערכת אבטחה הדוקה יותר מפני ההשפעה המרוקנת של הורמונים סינתטיים. את חלקם, כמו תוספי הפרוביוטיקה, תוכלו ליטול ללא חשש (כולנו צריכים ליטול אותם מדי יום, על קיבה ריקה. ראו פרק 17), אך במקרים אחרים תצטרכו לקבל את אישורו של הרופא המטפל.  
    אבץ[10]: 10 מ"ג ביום.
    מגנזיום כלאט[11]: 250 מ"ג ביום (בערב).
    יוד: 12.5 מ"ג, פעם ביום.
    יסודות קורט מינרליים: 1 כמוסה ביום.
    קומפלקס ויטמיני B:י 1 כמוסה ביום.
    MTHFי-5:י 1 כמוסה, 3 פעמים בשבוע.
    פרוביוטיקה[12]: לשיקום רירית המעיים, המגינה על המערכת החיסונית – לפי ההוראות המופיעות על תווית המוצר.
    קלציום-D-גלוקראט: 500-200 מ"ג, פעמיים ביום, לפינוי עודפי אסטרוגן.
    אבקת חלבון המפ[13]: פעם ביום, לפי ההוראות שעל גבי התווית. מקור צמחי לחומצות אמיניות בריאות.
    ספירולינה (סוג של מיקרו-אצה): מנה יומית להגברת האנרגיה ולשיפור נטרול הרעלים. אם אתן נוטלות ספירולינה מדי יום, אינכן צריכות ליטול גם תוסף מינרלים.

    סוזי כהן (RPh), רוקחת מנוסה שזכתה לפופולאריות רבה בארה"ב לאחר לימוד ומחקר של הנזקים הבריאותיים שנגרמים לגופנו כתוצאה מחסרים של ויטמינים ומינרלים, הנגזלים מגופנו בגלל תרופות וכתבה על כך בספרה "האמת על התרופות" (פוקוס, 2014). גם בספר זה עוסקת המחברת בסוגיה חשובה, שעשויה לרפא מחלות ותסמינים שאינם זוכים לטיפול הראוי. סוזי כהן כתבה מספר ספרים פורצי דרך לקהל הרחב. אתם מוזמנים לבקר באתר האינטרנט שלה: www.suzycohen.com

    עוד על הספר

    • הוצאה: פוקוס
    • תאריך הוצאה: מרץ 2014
    • קטגוריה: בריאות
    • מספר עמודים: 282 עמ' מודפסים

    נושאים

    האמת על התרופות סוזי כהן
    מהן "תרופות מרוקנות" ומדוע עלינו להתגונן מפניהן?
     
    בתור רוקחת מוסמכת זה 22 שנה, אני חייבת להתוודות בפניכם: יש תרופות שמפחידות אותי! אל תבינו אותי לא נכון. אני מנפקת ומוכרת תרופות מרשם ותרופות ללא מרשם זה שנים רבות, ואני מכבדת מאוד את מה שהן יכולות לעשות למעננו. הן משככות כאבים, משפרות את איכות הנשימה, מונעות התקפים אפילפטיים ומקִלות תסמיני אלרגיה שעלולים להקשות עלינו מאוד. רשימת ההשפעות החיוביות של טיפולים תרופתיים על איכות חיינו הולכת וגדלה.
    עם זאת, לצערי הרב, בה בעת שהן פותרות את הבעיה שבעטייה פנינו לרופא מלכתחילה, הן עלולות לרוקן מגופנו רכיבים תזונתיים חיוניים. רבות מהתרופות שאנחנו נוטלים, ולמעשה מדובר ברובן, עלולות לשדוד מאיתנו את החיוניות שיש בנו. איך זה משפיע עלינו? ההשפעות המשמעותיות של ריקון תזונתי מסבירות הכול – החל בכאבים עקשניים ומטרידים ועד למחלות קשות ומסכנות חיים.
    הרבה אנשים סובלים מחסרים תזונתיים הנגרמים על-ידי תרופות, ומצבם הבריאותי הולך ומידרדר מדי שנה, מבלי שהם מודעים לסיבה לכך. המצב עלול לצאת משליטה עד כדי כך שרבים מאיתנו סבורים שזה בסדר לפנות לשמונה או תשעה רופאים שונים עקב בעיה שאינה מאובחנת כראוי. יש סיכוי טוב שהבעיה העקשנית הזו נגרמה מחסר ברכיב תזונתי אחד בלבד!
    אף שבדרך כלל, טיפול תרופתי מניב הקלה מבורכת בתסמינים, ברוב המקרים הוא אינו מרפא את המחלה. מכיוון שהתרופות מרוקנות את המערכת מרכיבים תזונתיים חיוניים או מונעות את ספיגתם, ייתכן שהן אפילו גורמות למחלות נוספות. כפי שתראו בהמשך, אם יש לכם רמה נמוכה מדי של אפילו רכיב תזונתי אחד, אתם עלולים לסבול משרשרת של תגובות לוואי משמעותיות ומציקות. סביר להניח שתופעות לוואי אלו יאובחנו כמחלה חדשה, שבעטייה תקבלו תרופות מרשם נוספות ויקרות.
    למרבה הצער, בדרך זו אנחנו עולים לרכבת הרים מסוכנת שיהיה לנו קשה מאוד לרדת ממנה. לכן כתבתי את הספר הזה. אני רוצה להעצים אתכם ולתת לכם תובנות שיעזרו לכם לדעת מהם הגורמים לבעיותיכם וכיצד תוכלו לשפר את בריאותכם. בנוסף, אם תדעו מהם הרכיבים התזונתיים החסרים לגופכם, תוכלו להמשיך ליטול את התרופות שאתם זקוקים להן, וזה ישמח מאוד את הרופא שלכם.
    בואו נדבר על רכיבים תזונתיים ועל המינונים המומלצים שלהם, שכן בקרוב, כשתצאו לקניות, תגלו שהתוספים נמכרים במינונים משתנים בהתאם ליצרנים השונים. ייתכן שאתם חוששים ליטול מינונים גבוהים יותר מהקצובה היומית המומלצת, כפי שלעיתים, אני אכן ממליצה לכם לעשות, אז הרשו לי להציג בפניכם מבוא קצר על אודות קצובות יומיות מומלצות ומינונים מקובלים.
     
    הקצובה היומית המומלצת אינה חזות הכול
    לדעתי המקצועית, הקצובה היומית המומלצת היא רק נקודת פתיחה. היא אינה מייצגת את התזונה הנכונה במיטבה. אין ספק שהכמויות המומלצות של כל רכיב תזונתי אינן מספיקות להשגת בריאות מיטבית או לפיצוי על ההשפעות המרוקנות של התרופות והרגלי החיים שלכם. האמת היא שאינני מייחסת חשיבות לקצובות היומיות המומלצות הרשומות על התוויות, שכן אינני נוהגת לאכול הרבה מוצרי מזון שנמכרים באריזות עם תוויות. הסיבה לכך היא שאני נוטה להיות צמחונית (אם גם אתם אוכלים תזונה צמחונית, בבקשה אכלו בצורה אינטליגנטית, שכן רבים מהצמחונים אינם יודעים איך לאכול נכון. הם מגיעים במהירות למצבי חסר בוויטמינים, חומצות אמיניות ומינרלים חיוניים, כמו ויטמין B12,י L-קרניטין וברזל)[1].
    פירות וירקות אינם מגיעים אלינו עם תוויות שמפרטות את הקצובות היומיות המומלצות של הרכיבים המצויים בהם. אני מבטיחה לכם שהם מזינים עד מאוד, גם אם הם אינם נושאים תווית שמוכיחה זאת. לא זו בלבד שמזונות צמחיים טובים לבריאותנו, הם גם גומלים אותנו מהצורך הכפייתי לבדוק את הקצובות היומיות המומלצות ולוודא שאנחנו צורכים אותן.
    אני נחושה בדעתי לנהל מטבח בריא, ולכן לא תמצאו אצלי הרבה מזונות משומרים. אני שומרת בארון שלי קופסת רביולי בשביל אבי, שחי כבר למעלה מ-80 שנה אף שהוא אוכל את זה הרבה. ברור לי שאני אהיה בצרות צרורות אם סופת הוריקן נוספת תשתולל בפלורידה, באזור שבו אני גרה, אבל מזונות משומרים, ארוזים או מעובדים פשוט אינם מהווים חלק מהתפריט המשפחתי שלנו. זה לא אומר שאם תחפשו היטב, לא תמצאו אצלי אגוזי מקדמיה מצופים בשוקולד. טוב, בסדר. יש כמה מהם במגירה העליונה של שולחן הכתיבה שלי למקרי חירום נדירים, כמו תקלות במחשב, מחסומי כתיבה וטעויות הקלדה...
    בדרך כלל, אני לא קונה, אוכלת או שומרת בארון מוצרי מזון בעלי רשימה ארוכה של מרכיבים. אנחנו, בני האדם, נמצאים בראש שרשרת המזון, ולכן, יש לנו המוח המפותח ביותר והתפקוד הקוגניטיבי המרשים ביותר. עובדה זו מאפשרת לנו לבחור האם לאכול בתבונה או לא. לו אכלנו כולנו פירות וירקות אורגניים, היינו מצליחים לחיות בלי ליטול תרופות רבות כל כך. לא היינו צריכים לדאוג שמא איננו מקבלים את הכמות המומלצת של הרכיבים התזונתיים החיוניים, אלא היינו מקבלים את כל הדרוש לנו באופן טבעי.
    אינני רוצה "לנדנד" לכם. אני כותבת את כל זאת מכיוון שאכפת לי מכם. במשך השנים קראתי אלפי מיילים ומכתבים ששלחו לי קוראיי. אני יודעת שאנשים רבים מנסים לשפר את התזונה שלהם, לרדת במשקל ולהימנע מהתקף לב או מסוכרת. רבים מהקוראים שלי חייבים ליטול תרופה או תרופות רבות שמרוקנות מגופם מרכיבים תזונתיים חיוניים. ייתכן שגם אצלכם זה כך. אני יכולה לתאר לעצמי איך אתם מרגישים. אתם לוקחים כל כך הרבה תרופות, מרגישים רע ולא יודעים מה עוד תוכלו לעשות ומי יוכל לעזור לכם.
    ייתכן שאתם מרגישים כאילו אתם תקועים בתוך מערבולת ענקית ואינכם יכולים להיחלץ ממנה. בתור רוקחת, אני רוצה לעזור לאנשים רבים ככל האפשר לעלות על הדרך הנכונה לבריאות ולהפחית את כמות התרופות שהם נוטלים. לדעתי, אם תאכלו תזונה ממש טובה – ואני יודעת שאתם יכולים לעשות זאת – זה לא יהיה חשוב מה כתוב באותיות הקטנות שעל התוויות. הדבר נכון גם לגבי הוויטמינים או תוספי התזונה שאתם נוטלים. ייתכן שרשימת הקצובות היומיות המומלצות מופיעה על האריזה, אבל אם תרופה מסוימת מרוקנת מכם את מאגרי הרכיבים החיוניים, תזדקקו לכמות גדולה בהרבה מזו המפורטת ברשימה. הרשו לי לספר לכם סיפור מעניין:
    אישה אחת הגיעה לבית המרקחת חודש לאחר שהצעתי לה ליטול תוסף ויטמין B6 לטיפול בתסמונת התעלה הקרפלית שממנה היא סבלה. היא נהגה ליטול גם גלולות למניעת היריון וידעתי שהן מרוקנות מהגוף את הוויטמין הזה. היא סיפרה לי שמצבה לא השתפר למרות נטילת התוסף, והראתה לי את הצנצנת. זה היה תוסף מולטי-ויטמינים פופולארי שהכיל 2 מ"ג ויטמין B6. אמרתי לה שזו כמות נמוכה בהרבה ממה שדרוש לה, אבל היא התעקשה שזו הקצובה היומית המומלצת של הוויטמין, ולהוכחה, הראתה לי את טבלת הערכים שהייתה מודפסת על התווית. אחרי כמה דקות של ניסיונות שכנוע מצידי, ניגשתי למדף הוויטמינים, שלפתי משם צנצנת של ויטמין B6 במינון 50 מ"ג והצעתי לה לנסות את המוצר במשך חודש נוסף. אחרי אותו חודש היא חזרה לבית המרקחת וסיפרה לי בשמחה שכל כאביה נעלמו.
     
    אני נמנית עם אנשי המקצוע הסבורים שהקצובה היומית המומלצת היא רק הכמות המינימאלית שאמורה למנוע מאיתנו לפתח חסר תזונתי שעלול לפגוע בבריאותנו ולעיתים אף לגרום למותנו. לדוגמה, הקצובה היומית המומלצת של ויטמין C תמנע מכם לפתח צפדינה או למות ממחלה זו. הכמות המומלצת של ויטמין B1 תמנע מכם למות ממחלת הברי-ברי, הכמות המומלצת של ויטמין D מונעת רככת וכך הלאה. העובדה המאכזבת הזו גורמת לי לחשוב: "זה הכול? אני צורכת את כל הקצובות היומיות המומלצות וכל זה רק כדי לא למות מחסר תזונתי כלשהו?" לעזאזל! יש הבדל עצום בין חסר תזונתי לבין בריאות טובה, נכון? אני בוחרת בבריאות. זו הסיבה לכך שאינני מסתפקת בקצובות היומיות המומלצות. ארחיב על כך בפרק 26.
     
    המדע בוחן את התרופות
    הרעיון לעזור לאנשים לחדש את מאגרי הרכיבים התזונתיים שהתרוקנו מגופם, לא עלה בי פתאום. הספר האמת על התרופות נכתב במשך שנים. מדענים רבים אחרים חקרו את הנושא הזה לפניי. בתור רוקחת, לקחתי על עצמי לשים לב לכל התרופות הנמכרות בשוק ולכל התגובות הבין-תרופתיות שעלולות להיות להן. אני גם עוקבת אחרי פרסומים חדשים על אודות השפעות הדדיות בין סוגים שונים של תרופות, מזונות וצמחי מרפא. מכיוון שאני מתמחה בהשפעות הדדיות של תרופות וצמחי מרפא, יש ברשותי מידע על אודות תרופות מסוימות והאזהרות החמורות (אזהרת "קופסה שחורה") שמינהל המזון והתרופות האמריקאי מפרסם מעת לעת. אזהרת "קופסה שחורה" מיועדת, למעשה, לרופאים ומזהירה מפני האפשרות שהתרופה גורמת לתופעת לוואי מסוכנת במיוחד. שמירת קבצים ומסמכי מחשב בנושא זה היא חלק מחיי המקצועיים. מפאת קוצר היריעה, לא כללתי בספר את כל המחקרים או הניסויים הקליניים שנערכו בכל התרופות. את המחקרים המעניינים במיוחד ציטטתי בתוך הפרקים, אך רוב מראי המקום מופיעים בסוף הספר ותוכלו לעיין בהם בזמנכם הפנוי. העובדה היא שתרופות גורמות לתופעות לוואי, ורבות מהן עושות זאת באמצעות ריקון הגוף מרכיבים תזונתיים חיוניים. אני גאה לחלוק איתכם את כל המידע הזה ולהציגו בפניכם בדפים הבאים.
    אולם המידע שבידיי אינו מגיע ממחקרים בלבד, אלא גם מעומק ליבי. אני רוצה שתדעו שעבדתי בעבר בבתי אבות, ושם חזיתי במו עיניי בתוצאות הנוראות של חיים בצילן של מחלות ושל תופעות לוואי שליליות של טיפולים תרופתיים מרובים. כל כך רציתי להשפיע לטובה על חייהם של אנשים, ועצוב היה לי לראות שרבות מהתרופות שנמכרות בבית המרקחת שלי גרמו יותר נזק מתועלת. לפני שאלמד אתכם כיצד להחזיר את האיזון לחייכם, הייתי רוצה שתכירו את ההגדרה הבסיסית של "תרופה מרוקנת".
    תרופה מרוקנת – תרופת מרשם או תרופה הנמכרת ללא מרשם רופא שמרוקנת מגופכם את המאגרים הטבעיים של הוויטמינים, המינרלים וההורמונים החיוניים לו. לדוגמה, תרופות סותרות חומצה מרוקנות את הגוף מאבץ, ועישון הוא הרגל חיים שמרוקן את הגוף מוויטמין C. לתרופה כזו יש השפעה מרוקנת. לדוגמה, התכווצויות ברגליים עלולות להיגרם מההשפעה המרוקנת של תרופות להורדת הכולסטרול. בדומה לכך, גם מזונות, צמחים, בעיות רפואיות או הרגלי חיים עלולים לשדוד מהגוף מרכיבים חיוניים.
     
    השפעת הריקון התזונתי של תרופות מוכרת מאוד
    ההשפעה המרוקנת של תרופות מסוימות אמיתית מאוד. לא ניתן להכחיש אותה והיא גם אינה מהווה תעלומה עבור המדענים. אף שמאות מאמרים ומחקרים התפרסמו בנושא תרופות מרוקנות, מיליוני אנשים ממשיכים לסבול. הסיבה לכך היא שהמידע אינו מופץ לקהל הרחב. רוב הרופאים לא חקרו את התופעה ורובם אפילו לא שמעו עליה.
    אני מוטרדת מכל מודעות הפרסומת לתרופות שמופיעות חדשות לבקרים באמצעי התקשורת. הן מתארות את התרופות כמחוללות ניסים, אבל אם לא תלכו שולל על-ידי הדימויים המפתים, ייתכן שתשימו לב לכך שלכל תרופה חדשה יש רשימה ארוכה של תופעות לוואי. המונח "תופעות לוואי" נשמע כאילו מדובר בתופעות נוספות הנלוות להשפעה העיקרית והרצויה. אבל לדעתי, תופעת לוואי, במיוחד אם היא חמורה במיוחד, היא השפעה עיקרית נוספת שבמקום לעזור, גורמת לצרות. לכל תרופה יש תופעות לוואי. חשוב להשוות בין הסיכונים והיתרונות לפני שמתחילים בטיפול תרופתי, ולמעשה, בכל טיפול שהוא.
    הפרסומות מצהירות שהתרופות פותרות בעיה מסוימת, אבל המציאות מוכיחה שבמקרים רבים (בניגוד למה שכתוב בפרסומות) הן משבשות היבטים אחרים של התפקוד התאי. זוהי עובדה ידועה בחוגי הרפואה והרוקחות, אבל למרבה הצער, היא אינה ידועה לציבור. לכן חשוב שתבינו שהספר הזה יעזור לכם להקטין את הסיכון לפתח תופעות לוואי שליליות הנובעות מהתרופות שאתם נוטלים.
    לעיתים, תופעות הלוואי (תסמיני ריקון) אינן מופיעות באופן מיידי. חלקן עלולות להופיע חודשים ואף שנים לאחר נטילת התרופה. לדוגמה, אתם יכולים ליטול תרופה מסוימת במשך שנים ופתאום ללקות בהתקף לב. האם הלב שלכם היה חולה מלכתחילה? אולי. אבל ייתכן גם שהוא נחלש בגלל חסר תזונתי שלא ידעתם עליו זמן רב, חסר שנגרם בשל נטילת תרופה שמיועדת להגן על הלב. אני מתכוונת לתרופות שמרוקנות מהגוף את מאגרי הקואנזים Q-10, רכיב תזונתי שעוזר לו לעשות את עבודתו כראוי (ארחיב על כך בהמשך הפרק ובפרק 8). לדעתי, ניתן בהחלט למנוע טרגדיות מסוג זה. אם אתם נוטלים תרופה הרשומה בפרק ההוא, כל מה שאתם צריכים לעשות הוא ליטול גם קואנזים Q-10.
    אני מקווה שכאשר תקראו את הספר, תבינו לפתע מדוע אתם מרגישים כל כך רע ומה עליכם לעשות כדי להרגיש טוב יותר. אם תחשבו את עלות הטיפול היומי בוויטמינים, תגלו שתמורת סכום נמוך ביותר אתם יכולים להחזיר לעצמכם את חייכם! אחרי שתקראו את הספר תדעו אם חסר לכם רכיב תזונתי מסוים ותוכלו לשפר את הרגשתכם בעזרת המזונות הנכונים או ויטמינים שמחירם נמוך בצורה מפתיעה. האמת היא שחלק מהתוספים שאני ממליצה עליהם יקרים קצת יותר ממה שאתם רגילים לשלם תמורת ויטמינים, אבל אם תשוו את מחירם למחירם של תרופות וטיפולים רפואיים, תגלו שהם יותר משתלמים לכם. בואו נבחן חלק מהמחלות-כביכול הקשורות להשפעה המרוקנת של תרופות.
    דיכאון, אוסטאופורוזיס ודופק לא סדיר: כל אלה עלולים להיגרם מחסר במינרל מגנזיום. תרופות נפוצות שמרוקנות את הגוף ממגנזיום כוללות הורמונים נשיים, תרופות משתנות, רלוקסיפן (אוויסטה), תרופות נוגדות דלקת[2] ואספירין.
    התקרחות, אובדן טעם או ריח, הפרעות בזקפה ושלשול כרוני: כל המצבים האלה עשויים להיות תוצאה של חסר באבץ. התרופות הנפוצות שמרוקנות את האבץ מהגוף, כוללות תרופות נוגדות דלקת, תרופות אנטיביוטיות, תרופות סותרות חומצה, תרופות לכיב קיבה וצרבת[3], תרופות משתנות ואסטרוגן, המשמש מרכיב בגלולות למניעת היריון וכטיפול הורמונלי בגיל המעבר.
    התכווצויות ברגליים, התכווצויות שרירים, אובדן זיכרון ועייפות: כל הבעיות האלו אופייניות לחסר בקואנזים Q-10 (יוביקווינון). נוגד חמצון זה שחיוני לחיים נהרס על-ידי מאות תרופות, כולל התרופות להורדת כולסטרול ממשפחת הסטטינים, מטפורמין (גלוקופאג'), נוגדי דיכאון, חוסמי בטא[4] ותרופות משתנות[5].
    קטרקט, ניוון מקולרי, בעיות כבד ורמות גבוהות של הומוציסטאין הגורם להתקף לב: כל אחד מהמצבים האלה עלול להיגרם בגלל רמות נמוכות של גלוטתיון, נוגד חמצון רב עוצמה הדרוש לגוף כדי להיפטר מרעלים. אצטמינופן (אקמול, דקסמול) היא תרופה נוספת שמרוקנת מהגוף את מאגרי הגלוטתיון שלו (האם ידעתם שנטילת אצטמינופן מדי יום תורמת לאובדן הראייה בגיל מבוגר?)
    עלייה במשקל, דיכאון, עייפות, אנמיה, כאבים עצביים ותחושות נימול ועקצוץ: אלו הן בעיות הקשורות לחסר באחד או יותר מהוויטמינים ממשפחת B. מאגר ויטמיני B מתרוקן בגלל צריכת הורמונים נשיים (המשמשים למניעת היריון ולהקלת התסמינים של גיל המעבר), אלכוהול, תרופות סותרות חומצה, תרופות לטיפול בכיבים, תרופות משתנות, רלוקסיפן (אוויסטה), כולסטירמין ותרופות לטיפול בסוכרת.
     
    לצלול עמוק יותר: דילמת הסטטינים
    הדוגמאות הבאות ממחישות היטב כיצד מתפתחת השפעת הריקון. אתחיל בתרופות הנפוצות ביותר בעולם – הסטטינים. תרופות אלו משמשות להורדת רמת הכולסטרול ולהקטנת הסיכון להתקף לב. אנשים רבים חייבים ליטול אותן לפי הוראת הרופא. אולם מכיוון שאני רוקחת, אני יודעת שלעיתים קרובות, המטופלים מפסיקים את הטיפול התרופתי מבלי לדווח על כך לרופא, עקב תופעות הלוואי השליליות שהוא גורם. התרופות ממשפחת הסטטינים[6] יעילות מאוד בהורדת הכולסטרול. הן פועלות בכבד באמצעות דיכוי האנזים שנקרא HMG-CoA. אך כשאנחנו מעכבים את האנזים הזה, אנחנו מעכבים גם את ייצורו של הקואנזים Q-10 – רכיב תזונתי שמשתתף בייצור האנרגיה בכל אחד מתאי הגוף. אם כך, תרופות ממשפחת הסטטינים מרוקנות מהגוף את מאגרי ה-Q-10. חשוב לציין שעשרות תרופות אחרות מעכבות אף הן את ייצורו של הקואנזים הזה.
    מדוע זה חשוב? חסר בקואנזים Q-10 עלול לגרום לנו להרגיש רע מאוד. במקרים מסוימים, הוא עלול אף לגרום למוות. מצבי חסר ב-Q-10 גורמים לתופעות הבאות:
    התכווצויות, כאבים ותחושת כבדות ברגליים (הרופאים עלולים לאבחן את הבעיה בטעות כ"תסמונת הרגליים העצבניות" ולרשום לכם תרופה נוספת).  
    רמה גבוהה של סוכר בדם (ייתכן שתאובחנו כחולי סוכרת). 
    אין-אונות (הרופא יאמר לכם שאתם סובלים מהפרעות בזקפה).  
    קוצר נשימה או עייפות (ייתכן שירשמו לכם פרוביג'יל או תרופה מעוררת אחרת, או שתאובחנו כסובלים מתת-פעילות של בלוטת התריס ותצטרכו להתחיל ליטול סינתרואיד, יותירוקס או אלטרוקסין).
    דיכאון ואובדן זיכרון (ייתכן שהרופא יודיע לכם שיש לכם הפרעת דיכאון חמורה, דמנציה או מחלת אלצהיימר בשלביה הראשונים).  
    הפרעה באנזימי הכבד (ייתכן שתפקודי הכבד שלכם מידרדרים לאט. באמת). 
    הפרעות בקצב הלב או פלפיטציות (סביר להניח שתקבלו תרופות לטיפול במחלת לב כלילית, אי ספיקת לב או הפרעות בקצב הלב).  
    נבהלתם? אם אתם מזהים את עצמכם ברשימת התסמינים, האם אתם מבינים שייתכן שהבעיות שלכם נובעות אך ורק מחסר ברכיב תזונתי חשוב? האם מפחיד אתכם שהרופא שלכם לא אבחן שהירידה במצבכם הבריאותי נגרמה בשל העובדה שאתם קורבנות של תרופות מרוקנות? האם אתם חוששים שהרופא שלכם לא ירצה לבחון את האפשרות הזו, להמליץ לכם על תוסף תזונה לא יקר ולחכות ולראות את השפעת הטיפול? האם אתם כועסים ש"טרטרו" אתכם ממרפאה למרפאה והוציאו מכם כספים לשווא?
    אנחנו חיים בחברה שחובבת תרופות. רוב הרופאים מחפשים את התשובות בפנקס המרשמים שלהם במקום לצלול לעומקן של בעיות ולבחון את מקור התסמינים שמעיקים על מטופליהם. אני שמחה לדווח שמספר גדל והולך של רופאים ומטפלים אחרים מפתחים מודעות רבה יותר לבעיה. רבים מהם יהיו מוכנים לשתף איתכם פעולה ולפקח על התקדמות הטיפול בתוספים שעשויים לחולל נפלאות בבריאותכם.
    למזלכם, מצאתם את הספר הזה, ועכשיו אתם יודעים שכל מה שאתם צריכים לעשות הוא למלא מחדש את תאי הגוף המורעבים שלכם ולספק להם את מה שהם זקוקים לו. במקרה של הסטטינים והקואנזים Q-10, תוכלו להסתפק בנטילת תוסף תזונה לא יקר שנמכר ללא מרשם רופא. זה עדיף על ליטול ארבע תרופות שונות לכל המחלות החדשות שאתם עלולים לפתח בשל חסר בקואנזים זה.
    אם אתם סובלים מהתסמינים שמופיעים ברשימה, התייעצו עם הרופא שלכם לפני נטילת תוספי תזונה מכל סוג שהוא. אינני רופאה. אני רק מאירה לכם את הדרך בפנס כדי שתמצאו את השביל המועדף לבריאות. רוצים לצעוד איתי? מצוין!
     
    לצלול עמוק יותר: דילמת הטיפול ההורמונאלי החלופי
    כעת, בואו נדבר על נושא שמטריד נשים רבות. כל תרופות המרשם הפופולאריות המשמשות כטיפול הורמונאלי חלופי או כאמצעי מניעה, נמנות עם המסוכנות שבתרופות המרוקנות, שכן השפעת הריקון שלהן על הגוף מתבטאת במגוון רחב של תסמינים, החל בעייפות ועלייה במשקל וכלה בשבץ מוחי והתקף לב. עם זאת, נשים רבות סובלות מאוד מירידה ברמת ההורמונים אחרי הפסקת הווסת ונאלצות ליטול אותן, על אף תופעות הלוואי.
    אני פונה כאן לנשים הקוראות את הספר – המידע המופיע בדפים הבאים יעזור לכן להתגבר על חלק מהנזק (אם לא על כולו) שההורמונים האלה גרמו לכן, בין התחלתן זה עתה ליטול אותם ובין אתן מקבלות טיפול הורמונאלי זה שנים רבות. אני אלמד אתכן על הרכיבים התזונתיים שאתן זקוקות להם כדי להחזיר לעצמכן את מה שההורמונים שדדו מכן.
    אם אתן נוטלות תרופת מרשם הורמונאלית נגד תסמיני גיל המעבר או כאמצעי מניעה, אתן מקבלות צורה סינתטית של אסטרוגן, לרוב אסטרדיול או אתיניל אסטרדיול, אך לעיתים, התרופות האלו מכילות גם צורות אחרות של הורמונים. נבחן כעת חלק מהרכיבים התזונתיים שגופכם מאבד בעקבות טיפולים הורמונאליים.
     
    חסר ביוד
    רמה נמוכה מדי של יוד עלולה להשפיע בצורה קטסטרופאלית על השדיים, בלוטת התריס והמערכת החיסונית (אצל גברים, חסר ביוד פוגע בבלוטת הערמונית). יוד דרוש גם לפוריות ולכן, חיוני בהיריון. ייתכן שתופתעו לגלות שאסטרדיול פוגע ביכולת התאים לספוג יוד. אנחנו זקוקים ליוד כדי לייצר את הורמון התירואיד. לכן, הגיוני שחסר ביוד הוכח כקשור למחלת השימוטו (מצב שמתאפיין ברמה נמוכה של הורמון התירואיד), מחלת שד פיברוציסטית, סרטן השד (וסרטן בלוטת הערמונית), שרירנים ברחם (מיומות), ציסטות בשחלות, ערפול מוחי, סוכרת, הפרעות בקצב הלב וחוסר יכולת לנטרל רעלים אחרי חשיפה לכספית[7], פלואוריד וברומיד.
     
    חסר במגנזיום
    גלולות למניעת היריון עלולות גם לרוקן את מאגרי המגנזיום. חסר במגנזיום עלול לגרום למחלות, שכן מינרל זה מעורב בקרוב ל-300 מסלולים מטבוליים בגוף. ייתכן שהרופא שלכן יקבע שאתן סובלות מ"מחלות" שונות (שאכן קשורות לחסר במגנזיום), שהקשות ביניהן כוללות דיכאון ו/או חרדה, יתר לחץ דם וכאבים כרוניים.
    נתחיל בדיכאון. אנחנו זקוקים למגנזיום כדי לייצר את "הורמוני האושר" של המוח – הסרוטונין, הנוראדרנלין והדופאמין. אם יש לכן רמה נמוכה של הורמונים אלה, סביר להניח שהחיים נראים לכן עגומים יותר ויש לכן נטייה מוגברת לחרדה ולהתקפי פאניקה. במאמץ מוטעה לתקן את המצב, המוח שלכן משחרר חומר כימי שגורם לכן להשתוקק לסוכרים ופחמימות (כמו חטיפים מתוקים, עוגיות ושוקולד), שכן הפחמימות מעלות את רמת הסרוטונין.
    חסר במגנזיום גורם גם לעלייה בלחץ הדם. סביר להניח שהרופא המטפל יאבחן אצלכן בעיית יתר לחץ דם, מצב שמגביר את הסיכון להתקף לב ושבץ מוחי. זה עובד ככה: המגנזיום מרפה את כלי הדם, ובכך מאפשר זרימת דם טובה יותר. במצבי חסר במגנזיום, כלי הדם מתכווצים, וכתוצאה מכך, לחץ הדם עולה.
    רמה נמוכה של מגנזיום גורמת גם לכאבים מפושטים, התכווצויות שרירים ורגישות כללית בגוף. ייתכן שיאמרו לכן שאתן סובלות מפיברומיאלגיה או דלקת מפרקים. כאבים אחרים הקשורים לחסר במגנזיום, מגיעים בצורת מיגרנות וכאבי ראש כרוניים. האם אתן מתחילות להבין כיצד נטילת תרופה אחת (כמו טיפול הורמונאלי חלופי או גלולות למניעת היריון) עלולה לגרום לכן לפתח כל מיני סוגים של "מחלות" חדשות?
     
    חסר באבץ
    כשמאגרי האבץ שלכן מתרוקנים, אתן עלולות לעלות במשקל, לפתח תת-פעילות של בלוטת התריס (רמה נמוכה מדי של הורמון התירואיד), לסבול משלשול כרוני או לאבד עניין במין. ייתכן גם שתחלו לעיתים קרובות יותר. הסיבה היא שהאבץ ממלא תפקיד חשוב במערכת החיסונית, בעיקר בפעילות תאי ה-T המסייעים ותאי ההרג הטבעיים (תאי NK). משמעות הדבר היא ירידה ביכולתו של הגוף להגן על עצמו מפני פתוגנים המצויים בסביבה.
    האבץ מעורב בייצור הורמון התירואיד. אנחנו זקוקים לו כדי להפעיל את ההורמון T4, המשמש חומר מוצא של הצורה הפעילה והשימושית שנקראת T3 – ההורמון שנכנס לתאים ומעיר אותנו. רמה נמוכה של אבץ גורמת לתת-פעילות של בלוטת התריס, מצב שמתאפיין בתסמינים כמו נשירת שיער, השמנה, תחושת קור מתמדת, דיכאון, דלדול הגבות, עצבנות, פלפיטציות, חולשה, הפרעות שינה, עייפות, כאבים כרוניים, ציפורניים שבירות ויובש בשיער ובעור.
    רמה נמוכה של אבץ גורמת לנשים להפסיק לייצר את הטסטוסטרון – ההורמון "הגברי". אולי תופתעו לדעת, אבל גם נשים צריכות טסטוסטרון. הורמון זה חיוני לשמירה על הדחף המיני, אלא שנשים זקוקות לו בכמויות קטנות יותר. חסר באבץ אפוא מוריד את רמת הטסטוסטרון, מה שמוביל להתעניינות מופחתת במין. בעיניי, אירוני שגלולות למניעת היריון, שאמורות להגדיל את החופש המיני, עלולות לגרום לאישה לאבד עניין במין! יש כאן מעין תעלול אכזרי של הגורל. הגלולות מאפשרות לכן לקיים יחסי מין בכל זמן שתרצו, אבל אתן כבר אינכן מעוניינות בכך!
     
    חסר בוויטמיני B
    טיפול הורמונאלי חלופי וגלולות למניעת היריון יכולים לגרום לירידה תלולה ברמת הוויטמינים ממשפחת B. אני מתכוונת לכל הוויטמינים ממשפחה זו (קומפלקס ויטמיני B). בהמשך הספר תמצאו סקירה מפורטת על כל אחד מהוויטמינים האלה, אך לעת עתה, מספיק שתדעו שהם מעורבים באינספור תגובות ביוכימיות בגוף, מכף רגל ועד ראש. באופן כללי, ירידה ברמת הוויטמינים ממשפחת B עלולה לגרום לתחושה כללית רעה מאוד שתופיע במהירות, תוך כמה שבועות בלבד. ייתכן שיופיעו בעיות כמו דיכאון, הפרעות בזיכרון, וכמו כן, כאבים, התכווצויות, נוקשות או חולשה בשרירים ובמפרקים. נפוצים גם תסמינים כמו עקצוץ, צריבה וירידה בתחושה. בנוסף, עלולה גם להתרחש עלייה בשכיחותם של כאבי ראש, עייפות ובחילה. אלה הם רק חלק מעשרות התסמינים הנלווים לחסר בוויטמינים ממשפחת B.
    בנוסף, ייתכן שיופיע גם קושי לרדת במשקל. תיאמין (ויטמין B1) עובד בשיתוף פעולה עם ויטמינים אחרים ממשפחת B כדי לפרק חלבונים, פחמימות ושומנים ולהפוך אותם לאנרגיה. כל הוויטמינים ממשפחת B ממלאים תפקיד מסוים בהפיכת המזון לאנרגיה, כך שאם אתן נוטלות תרופה שמרוקנת את הגוף מוויטמינים אלה, תתקשו לרדת במשקל, שכן חילוף החומרים שלכן יהיה איטי יותר.
    ויטמיני B מתחזקים את מערכת העצבים ומסייעים לנו לייצר מיאלין, שכבת הציפוי המגינה על תאי העצב. ריקון המאגרים של ויטמיני B בגוף גורם לרגישות העצבים, וכתוצאה מכך לתסמינים כמו "סיכות ומחטים", תחושות של זרם חשמלי וירידה בתחושה. בנוסף, מצב זה מגביר את הסיכון לפתח בעיות כמו תסמונת התעלה הקרפלית או נוירופתיה היקפית. מידע נוסף על נוירופתיה ועל דרכים טבעיות להקלת כאבים תוכלו למצוא בספרי, Diabetes without Drugs י(Rodale, 2010).
    במקום לחדש את מה שהתרופות רוקנו מגופכן, הרופא שלכן צפוי לרשום לכן תרופות משככות כאבים, נוגדות דלקת ונוגדות פרכוסים, שרק יעמעמו את התסמינים הקשים והמכאיבים.
    תרופות שמכילות אסטרוגן ומרוקנות מגופכן את הוויטמינים ממשפחת B, עלולות גם להגביר את הסיכון שלכן ללקות בהתקף לב ושבץ מוחי. למעשה, ככל שרמת הוויטמינים בגוף יורדת, עולה רמתם של חומרים כימיים המייצרים דלקת כמו הומוציסטאין, CRP ואינטרלויקינים. רמה גבוהה מדי של החומרים האלה מובילה לעלייה דרמטית בסיכון להתקף לב ושבץ מוחי.
    ללא כמות מספקת של ויטמינים ממשפחת B, ובמיוחד חומצה פולית (ויטמין B9), עלולות להופיע בעיות כמו תאים לא תקינים בצוואר הרחם. לאמתו של דבר, ייתכן שדיספלזיה של צוואר הרחם וסרטן צוואר הרחם קשורים לחסר בחומצה פולית. חסר זה עלול להתרחש בגלל השפעת הריקון או בגלל העובדה שגוף האישה אינו יכול לנצל את החומצה הפולית שהיא צורכת ולהפוך אותה ל-5-MTHF בתאים (גם 5-MTHF נמכר כתוסף תזונה וניתן להשיגו ללא מרשם רופא)[8].
    רמה נמוכה של ויטמינים ממשפחת B מעלה את הסיכון לדיכאון, שכן ויטמינים אלה חיוניים לייצור ההורמונים דופאמין, נוראפינפרין וסרוטונין, שמאפשרים לנו להרגיש טוב. ויטמינים אלה נקראים לעיתים קרובות "ויטמיני לחץ", שכן הם מסייעים לנו להתמודד עם לחצים באמצעות ייצור חומרים כימיים והורמונים שמחזקים את יכולת ההתמודדות שלנו ואת מצב רוחנו. אם אתן סובלות מעצבנות, נטייה לבכי, דיכאון, הפרעה בתפקוד של בלוטת יותרת הכליה והתקפי פאניקה, ייתכן מאוד שהגורם לכך הוא חסר בוויטמיני B.
     
    חסר בוויטמין C
    רכיב תזונתי זה דרוש לייצורם של הורמוני האושר במוח ולשמירה על מראה צעיר. ויטמין C הוא נוגד חמצון מסיס במים המנקה רעלים שעלולים להזיק לתאים. הוא עוזר לגוף ליצור קולגן בעצמות, בסחוס, בעור, בשרירים ובכלי הדם. ויטמין C גם מסייע לגוף לספוג ברזל ולהשתמש בו, ולכן, ירידה ברמתו מובילה גם לירידה ברמת הברזל, מה שעלול לגרום לאנמיה ולעייפות קיצונית. חסר חמור בוויטמין C הוא תופעה נדירה, אך נטילת תרופות עלולה לגרום לחסר בינוני בוויטמין חשוב זה. מחקרים רבים העלו כי ההשפעות נוגדות החמצון של ויטמין C (הדרך שבה הוא מגן על התאים שלנו) חשובות למניעת סרטן וסוכרת. כמו כן, ויטמין זה מחזק את המערכת החיסונית[9].
     
    הקשר בין תרופות למחלות
    אם אתן עדיין ספקניות גם אחרי שקראתן על חלק מהרכיבים התזונתיים שהתרופות מרוקנות מגופנו ועל מה שעלול לקרות לנשים הנוטלות תרופות שמכילות הורמונים סינתטיים מבלי ליטול את הוויטמינים והמינרלים החסרים להן, המשיכו לקרוא. המחקר הרפואי הוכיח קשר ברור בין התרופות למחלות. לפני שנים מעטות בלבד, כמה ניסויים שנערכו במסגרת מחקר בריאות האישה המפורסם (WHI) נפסקו מוקדם מהצפוי עקב בעיות – או יותר נכון, מקרי מוות – שהיו קשורים לטיפולים הורמונאליים חלופיים. אף שלא כל היבטי המחקר הזה התבררו כשליליים, חוקרים רבים הגיעו למסקנה שהורמונים סינתטיים עלולים להגביר את הסיכון לסרטן השד ושבץ מוחי. התרופות שנבדקו במסגרת המחקר הכילו אסטרוגן שמקורו בשתן של סוסות ופרוגסטינים סינתטיים. אחרי שפורסמו תוצאות המחקר, רופאים רבים הפסיקו להמליץ למטופלות שלהן על טיפול הורמונאלי סינתטי מסוג זה, פרט בתור אמצעי להקלת התסמינים הקשים והמגבילים ביותר של גיל המעבר (כיום, יותר ויותר רופאים לומדים על צורות זהות מבחינה ביולוגית של אסטרוגן, שכן הן אלו שמתאימות בדיוק לגוף האישה ועשויות להזיק לה פחות).
    מחקר שפורסם בכתב העת Journal of the American Medical Association  י(JAMA) דיווח כי כאשר נשים הפסיקו ליטול אסטרוגן שמקורו בסוסות, חלה ירידה בסיכון שלהן ללקות בהתקף לב או לפתח קרישי דם, אף שהסיכון לסרטן נשאר מעט גבוה יותר, יחסית לנשים שלא נטלו את ההורמונים האלה כלל.
    בואו נתמקד באחת המחלות שהיו נפוצות יותר במחקר בריאות האישה – סרטן השד. סרטן השד מתפתח לאורך זמן, והתפתחותו קשורה לגורמים רבים וביניהם חסר ביוד, חסר בפרוגסטרון, רמה נמוכה מדי של ויטמיני B, חומרים מזהמים אורגניים והפרעה בייצור נגזרות של אסטרוגן המגינות מסרטן לעומת תוצרי הלוואי הקשורים לסרטן. אין ספק שהתפתחות הסרטן תלויה גם בגורמים רבים אחרים – הגנים, המשקל, משך נטילת התרופות, תפקודי הכבד והכליות, פעילות גופנית ותזונה.
    מכיוון שסרטן השד מתפתח במשך תקופה כה ארוכה, סביר להניח שהתהליך הגידולי מואץ כאשר הסביבה תומכת בו. לדוגמה, טיפול הורמונאלי חלופי עלול לגרום לשגשוג יתר של קנדידה, ופטריית שמר זו עלולה לזרז את התהליך הסרטני. טיפולים הורמונאליים מרוקנים את הגוף מחומצה פולית, החיונית להגנה על הדנ"א, ולכן אין זה מפתיע שחסר בחומצה פולית תורם להתפתחות הסרטן. טיפולים הורמונאליים שודדים מהגוף מינרלים שמחזקים את המערכת החיסונית, כמו אבץ, יוד ומגנזיום. כאשר התפקוד החיסוני מואט, התהליך הסרטני מואץ. אם כך, ההשפעה המרוקנת של התרופות ההורמונאליות שמרוקנות את הגוף מרכיבים תזונתיים שמגינים עליו, מהווה למעשה גורם סיכון לסרטן. בואו נבחן את העובדות.
    ב-2001, מספר המרשמים לתרופות הורמונאליות שמכילות אסטרוגן שמקורו בסוסות (פרמרין, פרומפרו) עמד על 22.8 מיליון מינואר ועד מרס. שיעור התחלואה בסרטן השד עמד אז על 141 מקרים לכל 100,000 נשים. ב-2002 פורסמו תוצאותיו העגומות של המחקר הגדול לבריאות האישה, שהצביעו על מקרי תמותה מנטילת סוגים מסוימים של הורמונים סינתטיים. בשלב זה, רופאים רבים הפסיקו לרשום את התרופות האלו למטופלות שלהם. ונחשו מה? ב-2003, מספר המרשמים להורמונים ירד ל-15.3 מיליון מינואר ועד מרס, ושכיחות המחלה ירדה אף היא ל-124 מקרים לכל 100,000 נשים. עד אותו זמן, שיעורי התחלואה בסרטן השד עלו בהתמדה במשך שני עשורים. ירידה זו של 7.2% בשכיחות המחלה הייתה הירידה החדה ביותר שהייתי עדה לה בכל הקריירה שלי, וסימנה נקודת מפנה דרמטית.
    כאשר האישה מפסיקה להיחשף לתרופה מרוקנת שמרוקנת ממנה את החיוניות, הסיכון שלה לפתח מחלה קשה יורד באופן טבעי. מובן שגם גורמים אחרים משפיעים על התהליך. הנקודה שאני מנסה להבהיר היא שעשינו משהו טוב ב-2003, וסביר להניח שיש לכך קשר להוצאתה משימוש של תרופה שמרוקנת מהגוף ויטמינים ומינרלים רבים. למרבה הצער, אין מחקרים שמוכיחים שאני צודקת, אבל מבחינתי, מדובר בהיגיון בריא. חשבו על כך. אם אנחנו זקוקים לחומצה פולית לבריאות התאים ושרשרות הדנ"א ותרופה מסוימת מרוקנת אותה מאיתנו, נראה שהדנ"א שלנו אינו תקין, מה שמגביר את הסיכון להיווצרותם של גידולים. הלוואי שמישהו היה עורך מחקר שיוכיח זאת. אבל האם אנחנו באמת צריכים לבזבז מיליוני דולרים על מחקר שיאמת את המסקנה ההגיונית הזו?
    כאשר תוצרי הלוואי המזיקים של האסטרוגן נשארים בגוף במקום להתפנות ממנו, הסיכון שלנו לסרטן עולה. לכן, אני תמיד אומרת ללקוחות שלי שאם הן חייבות ליטול (או נטלו בעבר) הורמונים שמכילים אסטרוגן מכל סוג שהוא, כדאי להן לנסות להיפטר מתוצרי הלוואי המזיקים ששוקעים בתאי הגוף ורק מחכים להזדמנות נוחה להתחיל להתרבות. גם למה שאנחנו אוכלים יש השפעה על התהליך. זה פשוט מאוד. מזונות עשירים בתרכובת שנקראת I3C (אינדול-3-קרבינול) מחלישים את האסטרוגנים התוקפניים ובכך מאפשרים את פינוים מהגוף ביתר קלות. מזונות אלה כוללים את הירקות ממשפחת המצליבים. הנה עוד סיבה לאכול ברוקולי!
     
    האם אתן כבר מבינות את חומרת הבעיה?
    מדוע הרופאים אינם מספרים לנשים על האפשרויות האלו? מדוע מיליוני נשים עדיין מקבלות תרופות הורמונאליות ללא האזהרה המתחייבת שהן עלולות לפתח חסר ברכיבים תזונתיים החיוניים לבריאותן? ומה שגרוע מכך, איך זה קורה שכאשר בעיות חדשות צצות ומופיעות, הרופאים אינם טורחים להמליץ על בדיקות תזונתיות כחלק מהניסיון לאתר את הגורם למחלה?
    מרגיז אותי כל כך שמיליוני נשים מקבלות מדי חודש את המרשם לגלולות למניעת היריון, יחד עם מרשמים אחרים לתרופות נוגדות דיכאון, תרופות לבלוטת התריס ומשככי כאבים. כל כך הרבה נשים צעירות ומאושרות בשנות ה-20 לחייהן נוטלות גלולות למניעת היריון, וכאשר הן מגיעות לגיל 30 או 35, הן כבר חייבות ליטול 5-4 תרופות אחרות. בנוסף לכך, הן גם סובלות מעודף משקל, עייפות, דיכאון וחרדה. אצל חלקן ניתן למצוא מצב של עודף משמעותי באסטרוגן, שגורם לתסמינים רבים אף יותר, כמו שרירנים ברחם, אנדומטריוזיס ודימומים קשים בזמן המחזור החודשי. בעיות דומות מופיעות בקרב נשים מבוגרות יותר, שנוטלות טיפול הורמונאלי חלופי נגד גלי חום ותסמינים אחרים של גיל המעבר.
    ברור לי שציירתי כאן תמונה עגומה למדי, אבל האם פירושו של דבר שאתן צריכות להפסיק ליטול את התרופות האלו? בכלל לא. אני מבטיחה לכן שיש תקווה ויש עזרה, ואת שתיהן תמצאו בין דפי הספר הזה.
     
    פתרונות לחסרים תזונתיים שנגרמים על-ידי הורמונים סינתטיים
    אתן יכולות להפחית את הסיכון שלכן לפתח חסרים תזונתיים בקלות רבה מאוד. למעשה, עומדות בפניכן כמה אפשרויות.
    אתן יכולות להפסיק את נטילת התרופה שקיבלתן. אל תעשו זאת על דעת עצמכן, שכן חלק מהתרופות דורשות תהליך הפסקה איטי ומסודר. שוחחו עם הרופא המטפל שלכן על אפשרויות טיפוליות אחרות.  
    אתן יכולות לעבור בדיקת דם להערכת רמת המיקרו-נוטריאנטים בגופכן, לברר מה חסר לכן וליטול תוספי תזונה שימלאו את החסרים.  
    אתן יכולות ליטול תוספי תזונה ולמלא מחדש את המאגרים שהתרוקנו בגלל התרופות. תמצאו בספר מידע מפורט על תרופות מסוימות, על הרכיבים התזונתיים שהן מרוקנות מהגוף ועל המינונים הדרושים לכן כדי למלא מחדש את מאגרי התאים.  
    אתן יכולות גם ליטול את הרכיבים התזונתיים הבאים – אחד מהם או את כולם – כדי לבנות מערכת אבטחה הדוקה יותר מפני ההשפעה המרוקנת של הורמונים סינתטיים. את חלקם, כמו תוספי הפרוביוטיקה, תוכלו ליטול ללא חשש (כולנו צריכים ליטול אותם מדי יום, על קיבה ריקה. ראו פרק 17), אך במקרים אחרים תצטרכו לקבל את אישורו של הרופא המטפל.  
    אבץ[10]: 10 מ"ג ביום.
    מגנזיום כלאט[11]: 250 מ"ג ביום (בערב).
    יוד: 12.5 מ"ג, פעם ביום.
    יסודות קורט מינרליים: 1 כמוסה ביום.
    קומפלקס ויטמיני B:י 1 כמוסה ביום.
    MTHFי-5:י 1 כמוסה, 3 פעמים בשבוע.
    פרוביוטיקה[12]: לשיקום רירית המעיים, המגינה על המערכת החיסונית – לפי ההוראות המופיעות על תווית המוצר.
    קלציום-D-גלוקראט: 500-200 מ"ג, פעמיים ביום, לפינוי עודפי אסטרוגן.
    אבקת חלבון המפ[13]: פעם ביום, לפי ההוראות שעל גבי התווית. מקור צמחי לחומצות אמיניות בריאות.
    ספירולינה (סוג של מיקרו-אצה): מנה יומית להגברת האנרגיה ולשיפור נטרול הרעלים. אם אתן נוטלות ספירולינה מדי יום, אינכן צריכות ליטול גם תוסף מינרלים.