יצירתיות היא שם המשחק

מבוא

אנו חיים בעולם משתנה. ילדינו נולדים לתוך מציאות שונה מזו שבה אנו גדלנו. הטכנולוגיה והחברה משתנות בקצב מואץ, ואנו מוצפים בקלות במידע נגיש. אנו מחוברים דרך סמארטפונים, רשתות חברתיות ושירותי הענן. רובוטים, בינה מלאכותית ואוטומציה מחליפים תהליכים שבעבר היו תלויים בבני אדם, והגבולות בין מדינות, תרבויות ומקצועות הולכים ומיטשטשים.

בכל תחום שבו אנו עוסקים, מתחדדת ההבנה שכדי להצליח ולבלוט, אנו צריכים לחשוב אחרת — להמציא רעיונות חדשים ולהציע פתרונות מקוריים לבעיות קיימות.

הדוגמאות לכך רבות ובשלל תחומים. למשל, עולם הרפואה הופך להיות דיגיטלי ומותאם אישית — אפליקציות עוקבות אחרי מדדים כמו לחץ דם ורמות סוכר, פלטפורמות וירטואליות מאפשרות שיחות עם רופאים מכל מקום (למשל ב"זום"), ומכשירים לבישים מתחברים לתיק הרפואי שלנו ומצליבים מידע בעזרת בינה מלאכותית.

גם ענף התיירות משתנה — התחרות גוברת, וחברות מחפשות איך לחדש ולבלוט באמצעות תיירות מותאמת אישית לפי תחומי עניין. כך נולדים סיורים קולינריים, סיורי גרפיטי, סיורים לחובבי מוזיקה ועוד.

בעבר, מעצב פנים היה עורך רשימת שינויים לשיפוץ הדירה. כיום, מעצבים רבים משתמשים בתוכנה שמאפשרת לנו ולהם לראות כיצד ייראה הבית לאחר השיפוץ. כלי זה מאפשר לשנות דברים כבר בשלב התכנון, החל מבחירת הצבעים ועד להתאמות מורכבות יותר.

אפילו עולם הקולנוע משתנה. אם בעבר היינו הולכים לקולנוע וכולנו צפינו באותו סרט, עם אותו סוף, היום מתפתח טרנד של יצירת סרטים אינטראקטיביים, שבהם הצופה יכול להחליט כיצד הסרט יתפתח ומה יהיה הסוף שלו.

בתחום הקניות, המעבר מחנויות פיזיות לחנויות מקוונות שינה לחלוטין את חוקי המשחק. חנויות אונליין רבות לומדות את הרגלי הצריכה שלנו ומתאימות את המוצרים עבורנו. כך הן משמרות את נאמנות הלקוחות, ובמקביל מייצרות לעצמן תדמית חדשנית ורלוונטית.

יצירתיות קיימת בכל תחום ומוערכת מאוד גם בתחומים שעד לא מזמן פעלו שנים רבות באותה מתכונת. הדבר בא לידי ביטוי במעבר מייצור המוני (Mass Production) לייצור מותאם אישית (Customized). מעבר מהפקת אותו מוצר לכולם, למוצרים המותאמים אישית.

כיום, בזכות טכנולוגיות חכמות ויצירתיות עיצובית, אפשר לייצר מוצרים מותאמים אישית בלי לפגוע במהירות וביעילות של פס הייצור. כך למשל, נעליים בעיצוב אישי (כמו ב־Nike), או רהיטים בהתאמה לצרכים ספציפיים. גם פסי הייצור של המכוניות עברו שינוי: בעבר, תהליך ההרכבה היה אחיד ודומה בין פסי הייצור השונים. כיום, יצרנים רבים מאפשרים ללקוחות לבחור את העיצוב הפנימי של הרכב — מה שמחייב גמישות וחדשנות בפס הייצור עצמו. בנוסף, התפתחות הרכבים האוטונומיים, המשלבים מגוון רחב של חיישנים, מחייבת שיטות הרכבה ובדיקות חדשניות. שילוב של רובוטים ואוטומציה שינה את האופן בו פס הייצור נראה.

לדוגמה, נוספה בפסי הייצור תחנה מיוחדת שבה הרכב מורם באוויר, כל חלקיו מופעלים אך הוא אינו נוסע. תחנה זו מאפשרת מדידת זרמים ובדיקת ביצועי המערכות השונות ברכב. כמו כן, הוסיפו מסלולי נסיעה ורובוטים המדמים בני אדם כדי לבצע מבחני בלימת חירום לפני שהרכב עולה לכביש.

גם בשוק העבודה ניכר שינוי. כיום מקומות עבודה רבים בוחנים לא רק את הידע המקצועי של העובדים, אלא גם את רמת היצירתיות שלהם, את יכולת החשיבה העצמאית ואת האופן שבו הם מתמודדים עם פתרון בעיות — כקריטריונים מרכזיים בקבלה לעבודה.

יש מקומות שבהם כבר בריאיון העבודה מתבקשים המועמדים לפתור חידות חשיבה. אלו בדרך כלל שאלות שגם אם המועמדים לא מצליחים לענות עליהן, הן מספקות למראיין מידע על אופן החשיבה שלהם, והאם הם מחפשים פתרונות חדשים ומקוריים ("מחוץ לקופסה").

עולם העבודה משתנה במהירות — מקצועות נעלמים, ומקצועות אחרים נוצרים בקצב מסחרר. אוטומציה, בינה מלאכותית ועבודה מרחוק משנות את חוקי המשחק. כל אלו מצריכים חשיבה יזמית, יכולת להמציא את עצמנו מחדש, גמישות מחשבתית ובעיקר — יצירתיות.

אבל יצירתיות אינה רק כלי לפתרון בעיות או לחדשנות — היא גם כלי לשיפור איכות החיים, מצב הרוח והבריאות הנפשית. עיסוק בפעילות יצירתית — כתיבה, ציור, מוזיקה — מעודד ביטוי רגשי, מסב הנאה ומפחית מתחים. גם פתרון בעיות עשוי לעודד ביטוי רגשי, עוזר לנו להרחיב את התודעה ולהגביר תחושת משמעות והנאה.

יצירתיות מפתחת גמישות מחשבתית והתמודדות עם שינוי. אנשים יצירתיים נוטים להסתגל טוב יותר למצבים בלתי צפויים, פשוט כי הם רגילים לחשוב בדרכים מגוונות.

בתקופות קשות — אישיות או חברתיות — היכולת לחשוב אחרת מאפשרת לראות גם הזדמנות ולא רק את הקושי.

מעבר לכך, יצירתיות תורמת להעמקת הקשרים האנושיים ועוזרת לתקשר טוב יותר. היא מאפשרת לנו למצוא דרכים מגוונות לבטא רגשות, לפתור קונפליקטים ולהקשיב באמת. אנשים יצירתיים נוטים להיות פתוחים יותר לדעות שונות, מה שמחזק תקשורת בין־אישית. גם בוויכוחים או חוסר הסכמות, חשיבה יצירתית עוזרת למצוא פשרות או פתרונות שכולם מרוויחים מהם.

יצירתיות גם מוסיפה עניין ורגש למערכות יחסים — רעיונות מקוריים לבילוי, הפתעות קטנות, מחוות רגשיות — כל אלו מעמיקים קשרים זוגיים, משפחתיים וחברתיים.

כולנו נולדים יצירתיים!

לאורך השנים אנו קצת מאבדים את היצירתיות הגלומה בנו. החשיבה שלנו הופכת מקובעת, תבניתית וחסומה יותר.

הסיבה לכך נעוצה בתגובות הסביבה למעשינו, בחוויות שאנו עוברים ובניסיון החיים המצטבר. אנו למדים שיש שאלות שלא כדאי לשאול, חוששים מה יחשבו עלינו אם נענה תשובה שגויה, מאמצים דרך אחת מוכרת שהצליחה לנו כדי לפתור בעיות, ומרבים להציב לעצמנו חסמים.

כשתינוק נולד, אין לו תודעת כישלון. הוא מנסה לעשות דברים, לא מצליח — אבל ממשיך לנסות. הוא מנסה עשרות פעמים לעמוד על רגליו, ונופל ו... שוב מנסה בלי להתייאש. הוא לא מבין לבד שהוא 'לא מצליח' — את התודעה הזו הוא מקבל מאיתנו, מהסביבה. דרך התגובות שלנו, המבטים, המילים — הוא לומד להבחין בין הצלחה לכישלון.

ככל שאנו מתבגרים, מתחזקת בנו תודעת הכישלון. לפעמים היא עצמה הופכת לגורם המרכזי לכישלון בפועל!

כל אחד מאיתנו יכול להביט לאחור, אל ילדותו, לראות בעיני רוחו את החופש להתנסות בדברים חדשים — לעומת התירוצים שלנו כבוגרים, מדוע איננו יכולים לנסות משהו חדש, או לפעול בדרך שונה.

הסקרנות הטבעית שהייתה בנו מתחלפת בביטחון של עשיית משהו בדרך אחת "נכונה". לעיתים אנו אף מחנכים את ילדינו לפעול כמונו, בלי לאפשר להם להתנסות בדרכים חדשות בעצמם.

מי מאיתנו לא חושש לשאול שאלות "מטופשות" במקום העבודה? החשש של "מה יחשבו עלינו" מונע מאיתנו להתבטא. אך לעיתים דווקא שאלות כאלו עשויות להציף תשובות חכמות ולפתוח כיווני חשיבה אחרים.

ילדים הם יצירתיים מטבעם, אבל לאורך השנים הם נחשפים לגורמים שונים המעכבים או פוגעים ביכולת זו. זיהוי הגורמים הללו יסייע לנו להתמודד איתם ביעילות.

ניסיון החיים שאנו צוברים מלמד אותנו לפעול בדרך מסוימת, ואז אנו נוטים להתמיד בה. מעטות הפעמים שבהן ננסה לעשות את אותו הדבר בדרך חלופית.

דבקות בדרך פעולה ידועה ומוכרת עשויה להועיל לנו במצבים רבים, בעיקר כשמדובר בסכנת חיים, שבה חשוב לפעול במהירות ובבטחה. ולכן, סביר שנפעל בדרך מוכרת ובטוחה.

גם בתקופת האדם הקדמון, היכולת להגיב מהר ולהסתמך על ניסיון העבר הייתה קריטית להישרדות. התגובה הטבעית של "הילחם או ברח" הייתה חיונית, והיא עיצבה את מוחנו להיות "חסכוני באנרגייה", עם תגובות אינטואיטיביות ומהירות המבוססות על הניסיון שצברנו.

אבל מה קורה כשאנו נתקלים בסיטואציה חדשה?

בבעיה שמצריכה דרך חשיבה אחרת? מה יקרה אם נתעקש להשתמש בדרך המוכרת, הידועה, אך... שאינה מתאימה למצב הזה?

קחו למשל אדם שעבד שנים רבות בחברה עם תרבות ארגונית מובנית — סדר ותיעוד, תקשורת דרך אימיילים ודגש על פתיחות ושיתוף. אותו אדם שהתרגל לעבוד באופן מסוים, אם יעבור לחברה חדשה שבה הדברים נסגרים במסדרון, אין תיעוד, ושיתוף כמעט לא קיים — יתקשה מאוד להצליח.

שיטות העבודה שהובילו אותו להצלחה בעבר, אלו שפיתח במשך שנים, כבר אינן רלוונטיות. על מנת להשיג מידע, להניע אנשים ולקדם פעילויות הוא נדרש לפתח שיטות עבודה חדשות — מה שידרוש ממנו לפתח סט חדש של כלים ויכולות. 

במקום להיצמד למה שעבד עבורו בעבר, עליו להתבונן בסיטואציה החדשה, ללמוד אותה ולפתח יכולות חדשות ולהתאים את עצמו — רק כך יוכל להצליח.

היכולת להבין כיצד המוח שלנו חושב, כיצד אנו מגיבים ואילו קיבעונות מנהלים אותנו — היא המפתח לשחרור מדפוסים אלו ולמציאת דרכים חדשות כדי להתמודד עם אתגרים לא מוכרים. הבנת הגורמים שהופכים את חשיבתנו למקובעת, מאפשרת לנו להגמיש אותה ולהסתכל על סיטואציות מנקודות מבט חדשות.

ככל שחולפות השנים, ניתן לראות שהיצירתיות שלנו הולכת ופוחתת.

החדשות הטובות הן שאפשר לתקן את זה .

אני מזמינה אתכם להצטרף אליי למסע שבו נלמד מהם הגורמים המעכבים את היצירתיות וכיצד כולנו יכולים לטפח ולהעצים אותה. ספר זה מביא את המידע העדכני ביותר בתחום, לצד דוגמאות מעשיות וכלים ליישום יום יומי.

בכל פרק נתמקד בהיבט אחר של פיתוח היצירתיות, ונציע כלים מעשיים שניתן ליישם בקלות בחיי היום יום.

הספר מיועד לתלמידים, לסטודנטים, להורים, לאנשי חינוך, לעובדים בתעשיות השונות ולכל מי שרוצה לעורר מחדש את היצירתיות הטמונה בו.

אז מהי בעצם יצירתיות?

יצירתיות היא היכולת להציע וליישם פתרונות מקוריים, המותאמים למצב נתון.

המילה יצירתיות נגזרת מהשורש י.צ.ר שפירושו "ליצור" או "יצירה". המשמעות היא, שלא תמיד די בהעלאת רעיון, חשיבה או דמיון — יצירתיות אמיתית דורשת מעשה, יישום ממשי של הרעיון בפועל.

יצירתיות אינה נחלתם של אומנים בלבד. ישנה נטייה לחבר יצירתיות עם אומנות, אך יצירתיות מתקיימת בכל תחום.

בספרו "הבלתי אפשרי־אפשרי"[1] מסביר ירין קימור כי יצירתיות היא מערכת כלים הניתנת ללמידה, וכי כל אדם יכול לרכוש אותה ולהיות יותר יצירתי ממה שהוא. כמו כן, יצירתיות אינה רק תוצר של כישרון או השראה וכל אדם יכול להיות יצירתי בכל תחום ועיסוק.

אני מסכימה לחלוטין עם האמירות הללו. למעשה, אמירות אלו היוו עבורי מוטיבציה לכתוב את הספר שלי, על מנת לעזור לכל אחד להיות יותר יצירתי בכל תחום שיבחר!

ד"ר קן רובינסון[2] בספרו "לצאת מהקווים — סודות החשיבה היצירתית", הוצאת כתר, אמר שחשיבה יצירתית היא היכולת למצוא קשרים חדשים בין דברים, כך שמתאפשר לנו לראות אותם בדרכים חדשות וגם מנקודות מבט שונות.

אני אוהבת את ההגדרה הזו, כיוון שהיא מתאימה לעולם שלנו. אנו רואים שהרבה דברים חדשים סביבנו הם תולדה של חיבור עולמות תוכן ושילוב בין מוצרים קיימים לכדי יצירה של מוצר חדש.

לדוגמה: הרכבים שלנו הופכים לאוטונומיים — מחשב על גלגלים; הטלפון הנייד משמש גם כארנק; נטפליקס מספקת שירותי צפייה אך משלבת אלגוריתמים שלומדים את העדפות הצופה ומציעה לו תכנים רלוונטיים; ובר המים הביתי משלב "ברז" עם מערכת ניהול ובקרה.

גם מקצועות חדשים נוצרים, רבים מהם כתוצאה משילוב בין תחומים. למשל, 'משפיעני רשת' משלבים פרסום עם פלטפורמות דיגיטליות; 'מעצבי תודעה' משלבים עיצוב עם פסיכולוגיה וחקר המוח; 'מומחי בעלי חיים וטכנולוגיה' משלבים מדעי בעלי החיים יחד עם טכנולוגיה לבישה ועיצוב מוצר ו'ספורט־תרפיסטים' משלבים טיפול ופיזיותרפיה עם עולם הספורט.

באופן כללי, אנשים שבוחרים בלימודים המשלבים תחומים שונים — כמו פסיכולוגיה ומדעי המחשב, בלשנות ומדעי המחשב, או כלכלה ומשפטים — עשויים לפתח תחומים חדשים שיהיו תולדה של שני התחומים הללו.

אנשים שמגיעים מתרבויות שונות מפיקים יצירות מוזיקליות ומופעים מעוררי השראה, ומשלבים את העולמות השונים לכדי בריאת עולם חדש!

יו־יו מה הוא צ'לן מפורסם, אשר חיבר מוזיקה קלאסית עם מוזיקה סינית מסורתית.

טינה טרנר היא זמרת מפורסמת, אשר שילבה רוק וסול, יחד עם מוזיקה אפרו־אמריקאית.

אנוש שנקר היא נגנית סיטאר מפורסמת. היא משלבת מוזיקה הודית מסורתית עם מוזיקה מערבית.

גם אנו לומדים ומתפתחים לאורך השנים. כל יכולת שרכשתם, כל קורס שלקחתם — בכל תחום — מאפשרים לכם לקחת מהם כלים לעולם העבודה שלכם ולחיים שלכם. השילוב עוזר ליישם כלים מעולם אחד על עולם אחר, ובכך להיות יצירתיים יותר.

כאמור, יצירתיות היא מערכת כלים הניתנת ללמידה.

כל אחד יכול להפוך ליצירתי יותר, בכל תחום שיבחר.

הצעד הראשון הוא להיות מודעים לקיבעונות החשיבה שלנו, וללמוד שיטות שונות לפיתוח וטיפוח היצירתיות הטמונה בנו ובילדינו.

יצירתיות וחשיבה יצירתית יכולות להתקיים בכל תחום, ללא יוצא מן הכלל.

קצת עליי

נעים מאוד

אני אימא לשלושה בנים נפלאים — "בנים לתפארת". נשואה לרונן, איש היי־טק מוכשר, שחתום על עשרות פטנטים, והפרטנר הכי טוב שיכולתי לבקש.

מאז ומתמיד הייתי אדם סקרן ופתוח לעולם. הרצון ללמוד בכל שלב בחיי, ולהתנסות בתחומים שלאו דווקא קשורים זה לזה, אפשר לי להסתכל על דברים מנקודות מבט חדשות. גישה זו סייעה לי מאוד למצוא פתרונות חדשים במגוון תחומים — הן בפן הטכנולוגי והן בהיבטים בין־אישיים וניהוליים.

עוד מימי התיכון אני מחוברת לעולם הטכנולוגי — למדתי במגמת אלקטרואופטיקה, המשכתי לעתודה האקדמית ולימודי תואר ראשון ושני בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה. משם עברתי לשירות צבאי מלא אתגרים והשתלבות בעולם ההיי־טק.

שנים אלו התאפיינו בקריאת תיגר על המוכר, בחשיבה מחדש על דברים שנראו ברורים (אקסיומות), ובניסיונות למצוא פתרונות חדשים ויצירתיים לבעיות טכנולוגיות.

עם הזמן הבנתי שילדיי נולדים לעולם חדש — כזה שדורש סט כישורים חדש. בעולם הטכנולוגי של היום, "ידע" כבר אינו בהכרח "כוח". הידע עדיין חשוב ומבוקש, אבל הוא אינו מהווה יתרון. כיום ניתן להשלים פערי ידע במהירות באמצעות חיפוש בגוגל או בשימוש בכלי בינה מלאכותית. היכולות הנדרשות כיום הן בעיקר חשיבה עצמאית ומציאת פתרונות חדשניים ומקוריים (יצירתיות). הבנה זו השפיעה מאוד על הדרך שבה בחרתי לחנך את ילדיי.

כבר כשהיו ילדים צעירים הבנתי את החשיבות של התנסות, מחקר ושאילת שאלות. הבנתי שכדי לעורר את חשיבתם, עליי לאתגר את דפוסי החשיבה המוכרים ולקרוא תיגר על הקיים; שככל שהם יתנסו בעצמם, כך ילמדו יותר; שככל שאחשוף אותם ליותר תחומים — כך יעשו בעצמם חיבורים חדשים; וככל שאעודד את סקרנותם — כך הם ייקחו את זה הלאה.

הבנתי שיש ערך רב בחשיבה שונה, גם אם היא לא עולה בקנה אחד עם הפרשנות הנלמדת בבית הספר, ושחשוב לטפח אצלם ספקנות וחשיבה רב־זוויתית לכל בעיה או סוגיה.

לצד הענקת הידע, חיפוש תשובות לשאלות שלהם ולימוד משותף, אני מעודדת אותם לשאול, כי אין שאלה טיפשית, ואף מעודדת אותם לחפש תשובות בעצמם.

אני נותנת להם חופש ללמוד בדרך שנוחה להם. בעבר היינו קוראים את כל הוראות המשחק לפני שהתחלנו לשחק; כיום ילדים רבים משחקים במשחקים מורכבים ולומדים תוך כדי תנועה, תוך כדי התנסות, ומצליחים!

הן עבודתי היום יומית והן ההורות עודדו אותי לחקור לעומק וללמוד את נושא היצירתיות — להבין כיצד ניתן לפתח ולטפח אותו. ככל שקראתי, למדתי והתנסיתי יותר, גיליתי שתובנות אלו חשובות ושימושיות מאוד גם בעולם העבודה וגם בחינוך הדור הצעיר.

בילדים אנו רואים את ממשיכי דרכנו, את אלו שיובילו את העולם למקום טוב יותר ומשוכלל יותר.

בחיפושיי אחר מקורות שיעזרו לי להפוך לאדם יצירתי יותר, חיפשתי זמן רב ספר שיספק לי כלים מעשיים כיצד לייצר לי סביבה יצירתית יותר. השקעתי שעות רבות, קראתי עשרות ספרים ומאמרים, ואספתי כלים ורעיונות מוכחים מחקרית שהתאימו לי ולסביבתי.

בסופו של דבר, משלא מצאתי משהו מספק — כתבתי בעצמי את הספר שכל כך חיפשתי.

ספר זה הוא תוצר של המסע שלי ושל תשע שנים של הרצאות וסדנאות שהעברתי לבני נוער, לחברים, להורים, לעובדי היי־טק ולאנשי תעשיות נוספות.

זהו ספר לאנשים כמוכם וכמוני — אנשים עסוקים, המחפשים דרכים פשוטות וישימות להטמיע יצירתיות בשגרת חייהם, ולעודד אותה אצל הסובבים אותם. זהו אינו ספר תאורטי, אלא מדריך מעשי עם שיטות מוכחות.

יש בספר מגוון כלים המתאימים לאנשים שונים ולשלבי חיים שונים — בין אם זה בסביבה חברתית ומשפחתית, כהורים לילדים, כעובדים במקומות עבודה או כאינדיבידואלים בסיטואציות השונות של החיים.

אני מקווה, ואפילו בטוחה, שכל אחד מכם ימצא בספר לפחות כלי אחד שיוכל ליישם, ולהפוך בעזרתו לאדם יצירתי יותר.

מאחלת לכם הנאה מהקריאה, וזכרו ש... יצירתיות היא שם המשחק!