בסוף אנחנו נתקן את מה שהתקלקל

מבוא

"מפגשים בעולם הנוער" היא סדרת מאמרים שנולדה מתוך שיחות עם בני נוער בין השנים 2021-2024, אחרי הקורונה, לתוך המחאות כנגד ההפיכה המשטרית והמלחמה שפרצה בעקבות ה- 7.10. בשנים אלה ליוויתי את בני הנוער בשיחות שנערכו בקבוצות מיקוד או ראיונות, בהם סיפרו על חוויית ההתבגרות במערכות חינוכיות אטומות ובעולם שהולך ומשתגע. 

הבחירה בקבוצת מיקוד, כמסגרת לשיחות עם הנוער, נועדה כדי לשמוע אותם מחליפים רשמים, נתמכים אלה בסיפורים של אלה, תומכים אחד בשני ומגיעים לתובנות משותפות. הראיונות נועדו לשיחה אישית יותר, בה יוכלו לספר חוויות מורכבות שאולי הם מתקשים לשתף בקבוצה. גם בקבוצת המיקוד וגם בראיונות ביקשתי לספק לנוער מרחב בטוח בה יוכלו להשמיע את קולם, לבחור מה ברצונם לספר ומה לא, ולאפשר להם להרגיש שיש מי ששומעת אותם ומאמינה שיש בהם את הכוח להתמודד ולצלוח את האתגרים אותם שיתפו. 

בספר "בסוף אנחנו נתקן את מה שהתקלקל", תפגשו את מאיה (17), סתיו (17), ירון (16), בר (17) אליאור (16) ודור (16) בפרק הפותח "אין לי ארץ אחרת?", את שון (17), מרווה (17), אמיר (17), תמרה (16) ועמלי (16) בפרק השני "התבגרנו מוקדם", ו-19 מנציגי מועצות התלמידים והנוער הארצית בפרק השלישי "בסוף אנחנו אלה שנתקן את מה שהתקלקל אחרי המלחמה". הפרקים בספר זה סובבים סביב אירועי 2023, עוד לפני ה 7.10, שהשפיעו על שלוות נפשם ותחושת הביטחון של בני הנוער. החל מניסיונות השלטון להפיכה משטרית, המחאות ברחובות וכמובן, טבח ה-7.10, חטופים, מפונים, הרוגים ומלחמה שאינה מסתיימת.  

חייהם ותפיסותיהם של בני הנוער בישראל בתקופה משמעותית ומאתגרת זו נחשפים במפגשים המתועדים כאן. הם מציגים היבטים שונים של מציאות זו, אך חולקים בסיס משותף של קול הדור הצעיר כקול מרכזי בעיצוב ההווה והעתיד של המדינה. חוויתם הייחודית של בני הנוער החיים בצל מציאות מורכבת ורווית מתחים מתארים את השפעת האירועים הביטחוניים והשינויים החברתיים והפוליטיים בישראל, ערעור המציאות הקיימת ותפיסת האחריות לתקן את מה שהתקלקל. 

זהו דור שגדל לתוך מציאות של חוסר ודאות, לחץ מתמיד ולעיתים אף תחושות של חוסר ביטחון אישי וקולקטיבי. ועם זאת קשה שלא לשמוע את הקול הצלול של מודעות ומעורבות אזרחית גבוהה של בני הנוער, אשר באה לידי ביטוי בהתנדבות, פעילות חברתית וביקורת נוקבת כלפי הממסד והמנהיגות. התמונה של הדור הצעיר, אשר עדיין לא גוייס לצבא, מציגה דור איכפתי, בעל תודעה חברתית גדולה ורצון עז להשפיע ולשפר את המציאות הסובבת אותם.

הצורך בשינוי ובחינה מחדש של סדרי עדיפויות חברתיים ופוליטיים ברור בכל שיחה ושיחה. בני הנוער מציגים את התסכול המתמשך מחוסר מענה לצרכיהם וחששותיהם, מצד המבוגרים ומוסדות המדינה, ומבקשים להיות שותפים פעילים בעיצוב עתידם ועתיד מדינתם. אם אנחנו רוצים שנזכה לראות דור נוסף במדינת ישראל, שיהיה מי שיגדל לתקן את מה שקלקלנו אנחנו, חשוב לוודא כי אנחנו מספקים להם תחושת שייכות, זהות אישית ולאומית ושומעים לקריאתם לתקן את היחסים בין קבוצות שונות בחברה הישראלית.

המצב מורכב, אך מעיניהם של בני הנוער הוא מלא בתקווה כי יש להם את הרצון, הכוח והיכולת להתמודד עם האתגרים המשמעותיים שהמציאות מציבה להם, על מנת להוביל לשינוי חיובי בחברה הישראלית.