ילדוּת
אֲנִי עוֹמֶדֶת בַּמַּעְגָּל וּמַבִּיטָה סְבִיבִי
אֵינִי מוֹשִׁיטָה אֶת יָדִי וְאֵין אֲנִי לִי
מִי שֶׁעוֹמֵד מִלְּפָנַי מֵאֲחוֹרַי הוּא מַמְשִׁיךְ לָלֶכֶת
כִּי כֻּלָּם הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ אֶחָד קִבֵּל מַכָּה בַּבֶּרֶךְ
טָסָה טָסָה הָרַכֶּבֶת וּבְתוֹכָהּ יַלְדָּה יוֹשֶׁבֶת מִי זֹאת
מִי זֹאת הַיַּלְדָּה. עַל הַחַלּוֹן יָשְׁבָה וְזִכָּרוֹן כָּתְבָה. פִּתְאוֹם נִשְׁבַּר
הָעִפָּרוֹן. וְזֶהוּ. סוֹף
בדידות
לִפְנֵי הַסְּפִירָה נִסְּתָה הַמּוֹרָה שָׂרָה לְלַמְּדֵנִי חֶשְׁבּוֹן פָּשׁוּט. אַף שֶׁכִּנַּסְתִּי אֶת כָּל אֵיבָרַי, נוֹתְרוּ פְּעֻלּוֹתֶיהָ זָרוֹת. גִּיַּסְתִּי לְחִשּׁוּבַי אֶת הָאֶצְבָּעוֹת וְאֶת הַבְּהוֹנוֹת, וּמִשֶּׁאָזְלוּ אֵלֶּה צֵרַפְתִּי לֵב וּכְלָיוֹת. עֲרֵמָה שֶׁל כְּפִיסֵי עֵץ נִתְפָּרְטָה לְפָנַי כְּמוֹ אִילַן יוּחֲסִין שֶׁהִתְפָּרֵק לְגוֹרְמִים. הַמּוֹרָה דִּמְּתָה לִרְאוֹת בַּחֲבִילַת הַבְּדִידִים מִסְפָּרִים, וַאֲנִי יָדַעְתִּי אוֹתָם מִשְׁפָּחָה. הָיְתָה שָׁם אֵם לֹא לִי עֶשֶׂר־כָּתֹם וְאָב לֹא לִי תֵּשַׁע־כָּחֹל וְאִמָּא שְׁמוֹנֶה־אֲדָמָה וְאַבָּא שֶׁבַע־מְפֻחָם. וְהָיוּ שָׁם אָח כֵּהֶה שֵׁשׁ וְאָח נוֹשֵׁר חָמֵשׁ וְאָח סְגַלְגַּל אַרְבַּע וְאָחוֹת יְרֹקֶת שָׁלוֹשׁ וְאָחוֹת שְׁתַּיִם אָדֹם־דָּם שֶׁלֹּא נוֹלְדָה. וְהֻנְּחָה שָׁם אַחַת לָבָן. וְהָיִיתִי אֲנִי הָאַחַת וְהָיִיתִי אֲנִי הַשְּׁתַּיִם וְהָיִיתִי אֲנִי הָאֲדָמָה וְהָיִיתִי אֲנִי הַמְּפֻחָם. וּבְכָל זֹאת יָדַעְתִּי חִסּוּר.
בת קול
אִם אֲנִי נוֹפֶלֶת בַּיַּעַר
וְאֵין אִישׁ שׁוֹמֵעַ,
הַאִם נָפַלְתִּי?