*
יומניה, אשר אוגדו לספר הזה, הפכו מבחינתנו, מעריציה האדוקים ברחבי העולם, כאמור, לתנ"ך מודרני לכל דבר ועניין: תנ"ך קדוש - על אף היותו חילוני מאוד מעצם מהותו - מכיל, אשר עוזר לנו ברגעינו הקשים ביותר.
תנ"ך מודרני שתמיד נמצא שם עבורנו. אם תרצו, כמו החבר-הכי-טוב, כמו אהוב, או כמו קרוב משפחה תומך-תמיד, לא שיפוטי ולא ביקורתי. קרוב משפחה המשקיף מהצד ומהנהן בחיוב לכל מעשינו ומחשבותינו - הן הטובים, הן הרעים.
כמו רואה בכל מעשינו מעין שיעור אינסופי בעל תכלית.
*
אתי הילסום, אשר נולדה כאסתר הילסום ב-15 בינואר 1914 בעיר מידלבורך שבהולנד, נרצחה באושוויץ, מחנה ההשמדה המזוויע - אם תרצו, הבלתי ניתן להגדרה מילולית בשל הזוועות הבלתי-אנושיות אשר נעשו בו - ב-30 בנובמבר לשנת 1943 (כך על פי הצלב האדום), בהיותה בת 29 בלבד.
בשנת 2022 אני יושב בדירתי שבפתח תקווה ומתחיל לכתוב את הדברים הללו.
עובדה פשוטה היא כי מעל ל-79 שנים חלפו מאז הירצחה, ועדיין, המילים שלה, יומניה, למעשה ספרה האחד והיחיד, ממשיך לטלטל כה רבים אשר נחשפים אליו - ואליה - מאז שהוא פורסם ועד היום, כפי שהדברים מובאים בספר שלפניכם.
*
ואדגיש נקודה קריטית זו שוב: מדובר בספר אחד.
איך שלא מסתכלים על כך: ספר אחד ויחיד.
או, בעצם, ליתר דיוק: יומן אישי (המהווה למעשה, במבנהו הפיזי: שמונה מחברות "כתובות בכתב יד צפוף וקשה לקריאה" - כפי שמתארן י.ח. חארלנדט, עורך בית ההוצאה "דה-האן" בהולנד, מי שערך את ספרה של אתי הילסום על פי מחברות יומנה).
זה כל מה שלמעשה כתבה אתי הילסום, בין השנים 1941-1943, במהלך חייה הכל כך קצרים.
והיומן האחד הזה, אותו ספר מכונן - משנה חיים של רבים מיני רבים שנחשפו אליו.
לא פחות, יש להדגיש - ולדעתי, כמי שקרא את שני היומנים, אף הרבה יותר - מיומנה של אנה פרנק, בת מדינתה, הולנד, יהודייה אף היא, כמובן, אשר כתבה את יומנה - בדיוק כמו הילסום, בשנות מלחמת העולם השנייה באירופה בכלל ובהולנד בפרט, בזמן שהשואה התחוללה.
*
ציינתי כי הספר הזה משנה חיים, ולא בכדי.
ואתאר, ראשית, את חשיפתי שלי אליו: בשנת 2010 קראתי כתבה בעיתון אודותיו ואודות הפיכתו מספר "בלבד" לשיטת טיפול.
שאלתי את הספר מהספרייה העירונית של פתח תקווה, העיר בה אני גר, וכאשר התחלתי לקרוא אותו, נדהמתי מיופיו, מכנותו, מישירותו, ובעיקר - ממה שמילותיה של אתי הילסום חוללו בי ובנפשי.
חשוב להבהיר בצורה שלא משתמעת לשני פנים: מילותיה יצרו בי שינוי: שינוי מחשבתי ותודעתי, שינוי תפישתי, שינוי בהבנת בני האדם המקיפים אותי.
שינוי - במידה כזו ובצורה כזו - שמעולם אף ספר לא גרם לי.
הן גם עוררו בי רצון להרבות טוב בעולם, שינו לחלוטין - אם לדייק: בשינוי של 180 מעלות - את מסלול חיי, גרמו לי ללמוד רפואה משלימה (רפלקסולוגיה, שיאצו, עיסוי), ומאוחר יותר, קואצ'ינג, גרפולוגיה ו-NLP.
בשלב מאוחר יותר, מילותיה של הילסום - ספרה היחיד, הבלבדי, כאמור, דבר שהדהים אותי וגרם לי לא אחת לחשוב ביני לביני: "איך ספר אחד יצר שינוי כל כך גדול בחיים שלי?" - הניעו אותי אף לעשייה פיזית של ממש: הן גרמו לי להתחיל להתנדב בבתי אבות שונים ובמוסדות סיעודיים ברחבי הארץ - עם התמקדות בפתח תקווה, העיר בה אני, כאמור, גר - לעזור הלכה למעשה (אם תרצו, לצאת מגבולות המילים של הספר של הילסום ולהיכנס אל תוך "החיים האמיתיים") לישישים ולישישות - בעיקר לעריריים, כאלה ש"ננטשו" על ידי בני משפחותיהם - והחברה ככלל - מפאת מחלותיהם הסופניות הכוללות סרטן, סוכרת, אלצהיימר, דימנציה, וכו', ומאוחר יותר, להעביר הרצאות מוטיבציה, אופטימיות ודמיון מודרך ברחבי הארץ (לעתים בהתנדבות, ולעתים בתשלום סמלי).
בהרצאותיי קראתי תמיד מתוך ספרה של אתי הילסום ושמתי לב איך שמילותיה מחזקות רבים ממי שנכחו בהרצאותיי.
וכך, בדרכי שלי, כמעריץ נלהב של יומניה שאוגדו לספר הזה, לימדתי על אודותיו גם אחרים, "פתחתי" גם אותם לעולמה, חשפתי גם אותם ל"שיטתה", למה שאני מגדיר, בפשטות, ובכן, "הדת של הילסום".
ההמשך זמין לקריאה בספר המלא