חרציות

פניקס

כֻּלָּנוּ כְּעוֹף הַחוֹל,
מְקוֹמְמִים אֶת עַצְמֵנוּ מֵאֵפֶר,
בְּעוֹד הֶעָבָר מֵאֲחוֹרֵינוּ
וְאָנוּ בְּאִשּׁוֹ נִשְׂרָפִים.
וּבְכָל בֹּקֶר קָמִים
לְהָכִין חֲבִיתוֹת לַיְּלָדִים.

ארמונות

אֲנִי יוֹדֵעַ: הַכֹּל כְּבָר קָרָה,
אַךְ אֵינִי יוֹדֵעַ מָה קָרָה
וּמָתַי יַגִּיעַ.
מִי בַּחֶרֶב וּמִי בָּאֵשׁ,
וּמִי בַּסַּרְטָן וּמִי
בְּחֶבֶל הַתְּלִיָּה.
וַאֲנִי רוֹצֶה
שֶׁמֶשׁ חֹרֶף נִצְחִית
שֶׁתְּלַטֵּף וּתְנַצֵּחַ
אֶת הַקֹּר הַגָּדוֹל.
אֲנִי רוֹצֶה אַרְמוֹנוֹת
שֶׁלֹּא יִשָּׁטְפוּ בַּחוֹל.

חרציות

שְׂדֵה חַרְצִיּוֹת בְּשֶׁמֶשׁ צָהֳרַיִם:
הַנָּסִיךְ הַקָּטָן וְהַנָּחָשׁ
מְסַכְּמִים הֶסְדֵּרִים אַחֲרוֹנִים.

קַו עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע עוֹצֵר בְּתַחֲנַת הַכְּפָר הַיָּרֹק.
מֵעֵבֶר לַנָּהָר הָאָפֹר,
גַּם הָאוֹר
מַגִּיעַ בְּאִחוּר שֶׁל שְׁמוֹנֶה וָרֶבַע דַּקּוֹת.
הַזְּמַן נֶעֱצָר.
שֶׁמֶשׁ צָהֳרַיִם נְמַסָּה
וְנוֹזֶלֶת עַל מַצַּע הַחַרְצִיּוֹת.

הַנָּחָשׁ מְקַיֵּם אֶת חֶלְקוֹ.
מִחוּץ לַזְּמַן
נוֹפֵל הַנָּסִיךְ הַקָּטָן
עַל אַדְמַת הַחַמְרָה הָאֲדֻמָּה.
קוֹל נְפִילָתוֹ לֹא נִשְׁמָע.

חָלָל בְּצוּרַת נָסִיךְ
בְּמַצַּע הַחַרְצִיּוֹת
מִתְמַלֵּא בְּשֶׁמֶשׁ נוֹזְלִית.
מוֹחֶה זֵכֶר לַמְּאֹרָע.