פעמוני עכסן
הֻכַּשְׁתִּי עַל יְדֵי הַמִּלִּים,
זַעֲמָן נָשַׁךְ בִּי נִיב.
רַעַל יוֹד חָדַר לִבְשָׂרִי,
נָטַף בִּי עֶרֶשׂ אוֹתִיּוֹת
אֲשֶׁר צָמְחוּ בִּי כְּקִיסוֹס.
זֵר לְרֹאשִׁי.
פַּעֲמוֹנֵי עַכְסָן דִּנְדְּנוּ
אֶת פְּעִימַת הַמִּשְׁפָּטִים,
שֶׁטִּפְטְפוּ אֶל
כִּישׁוֹר הַמִּשְׁקָלִים
הַסּוֹבֵב עָצְמוֹתַי בְּפֶלֶךְ.
טְבוּלוֹת יָדַי בְּמִרְקַחַת מַעֲשִׂים,
נִנְשְׁכוּ, סִימָנֵי שִׁנַּיִם רוֹעֲדוֹת,
עַד שֶׁהָפְכוּ אֶצְבְּעוֹתַי לְצִפָּרְנֵי אֶרֶס.
פַּעֲמוֹנֵי עַכְסָן הִדְהֲדוּ
אֶת פְּעִימַת הַמִּשְׁפָּטִים
שֶׁטִּפְטְפוּ מִמֶּנִּי.
שנייה אחת תלויה
בַּמָּקוֹם שֶׁלָּרְחוֹבוֹת אֵין שֵׁם
אֲנִי מְמַסְפֵּר אוֹתָם אֶחָד־אֶחָד
כְּחַיָּלִים בְּשׁוּרָה עָרְפִּית.
מִסְפְּרֵי בַּרְזֶל לְהִתְפַּקֵּד.
בַּמָּקוֹם הֶעָכוּר
יֵשׁ רֶגַע שֶׁהָעוֹלָם
מִתְפּוֹצֵץ בְּדַקָּה,
וְרֵיחַ הַגָּפְרִית
הוֹפֵךְ אֶת הַבֶּטֶן הָרַכָּה.
בַּמָּקוֹם שֶׁהַצִּפּוֹרִים אֵינָן מְצַיְּצוֹת,
יֵשׁ שְׁנִיָּה אַחַת תְּלוּיָה
עַל חוּט בִּלְתִּי נִרְאֶה.
אַךְ הַתַּיִל אֲמִתִּי
וְהוּא אוֹזֵק אֶת הַמְּצִיאוּת
לְהֵחָשֵׂף.
בתוך הסדינים
יֶשְׁנָהּ מַהוּת אַחַת,
שֶׁנִּיחוֹחָהּ הַמְּשַׁכֵּר נִמְהָל בְּרֵיחַ הַמְּרַכֵּךְ.
תַּמְצִית נֶחְבֵּאת אֶל הַקְּפָלִים
כְּאוֹרִיגָמִי.
כְּלוּאִים בּוֹ סוֹדוֹת חַיִּים.
הַמַּצָּעִים, כִּשְׁמָם הֵם כְּמַצָּע,
כַּר פּוֹרֶה לְמוֹשְׁבוֹת גַּעֲגוּעִים.
לִפְרֹחַ אֶת זְרִיחַת הַבֹּקֶר הַמְּגַלָּה
זוּג עֵינַיִם בּוֹעֲרוֹת בְּאוֹר הַזְּמַן הַמִּתְכַּלֶּה.