את ליאורה אני מכיר מספר שנים כבר כי השתתפנו באותן סדנאות של מקום לשירה. כבר מהסדנאות ראיתי שהיא כותבת מחוננת ושנים חיכיתי לספר הזה והוא בהחלט לא מאכזב ואם כבר עולה על כל הציפיות שלי. הספר כתוב בשפה גבוהה אבל קולחת, כזאת שלצערי כמעט כבר לא רואים ספרי שירה הנוטים יותר ויותר לשפה יומיומית. אבל השפה של ליאורה היא גבוהה ומובנת והיא מציירת את העולם הפנימי שלה ומתייחסת לשפה ביראת קודש. השפה בכלל לא קלה לקריאה, וכשמו גרם לי לבכות ולהזיל דמעה מספר פעמים. אני מעיד על עצמי כבן אדם שכמעט ולא בוכה , ואני זוכר את עצמי בוכה אולי שלוש פעמים בחיים שלי, אבל הספר הזה והשירים בו פשוט פרטו על הנימים הכי דקים אצלי ונכנסו לי ללב. אולי זה גם כי אני קצת מכיר את המחברת אבל הם כל כך חזקים ועצובים בו זמנית והמשוררת הולכת על הקו הדק הזה שלרגש אבל לא לזעזע ועומדת בו בגבורה השירים פשוט מחסירים פעימה תוך כדי זה שהם סוחטים אותה כמו מיץ ומשאירים גרעיני לימון בתוך הגרון כשאתה קורא שוב ושוב כדי להבין ושבאמת קראת את הדבר המופלא הזה זו שירה נשית חזקה ולא מתפשרת ולא מתנצלת שבועטת במוסכמות , המשוררת שמה את לבה על השרוול בהשאלה מאנגלית ולא מפחדת לגעת הנושאים הכי קשים של ילדות, משפחה, מלחמה , אהבה, הזדקנות , בצורה מעוררת השראה הספר כתוב במגוון סגנונות , משירה מודרנית ,פנטומים, וקטעים כמעט פרוזאיים ובכולם היא שוחה בהצלחה מרובה ספר שבטוח שאני אחזור אליו לקריאה נוספת כי יש כל כך הרבה רבדים נסתרים
ספר השירים הזה טלטל אותי. השירים כאובים ומעבירים אותנו מסע. הכישרון המשוררי החכם והיפה, והשימוש בלשון באופן שגורם הנאה, מאפשרים להיכנס אל החוויה, אל עולם הסודות הנורא שבו שירה מאפשרת לחלוק ולנחם למעשה... את הקורא. מתמסרים לשירה טובה, ואז קורה משהו. זה נפלא. למרות הכאב.
איזו חיה את
איזו חיה את
"אלא אהבתי" (שיר, יונה וולך)
אַיָּלָה.
תָּמִיד אַיָּלָה.
תְּמִימָה וְקַלָּה
קוֹפֶצֶת, דּוֹלֶגֶת
נִמְלֶטֶת
וְאַתְּ, מָה רָאִית
כְּשֶׁאָמַרְתְּ
"יֵשׁ לָךְ עֵינֵי אַיָּלָה"?
הֲרָאִית אַיָּלָה
בּוֹכָה אֶת לֵילָהּ?
מָה לִי וְלָהּ
אֶלָּא בֶּהָלָה
תקרת הזכוכית
לֹא שֶׁאֵין תִּקְרָה
הִיא פָּשׁוּט לֹא מַפְרִיעָה לִי.
הִיא כָּל כָּךְ גְּבוֹהָה
וְהַחֲלוֹמוֹת שֶׁלִּי כָּל־כָּךְ
נְמוּכִים.
זוֹ לֹא הַתִּקְרָה,
זֶה הַסֻּלָּם שֶׁחָסֵר
(סֻלַּם חַשְׁמַלָּאִים אוֹ מַתְקִינֵי דְּוָדִים).
לִפְעָמִים
גַּם צְבִיעַת שָׁרָשִׁים
הִיא רַף גָּבוֹהַּ.
זוֹ לֹא הַתִּקְרָה
אֶלָּא הַקִּירוֹת מִזְּכוּכִית
עֲכוּרָה, שֶׁסּוֹגְרִים עָלַי
וְדָבָר לֹא נִשְׁקָף בַּעֲדָם,
וַאֲפִלּוּ הָאַשְׁלָיָה
חוֹמֶקֶת.
קינון
מֵאֲחוֹרֵי דֶּלֶת פְּלָדָה אֲנִי חוֹלֶמֶת
לָעוּף, לִפְרֹשׂ כַּנְפֵי נֶשֶׁר אֲרֻכּוֹת
וּלְהַמְרִיא. יֵשׁ שָׁם שָׁמַיִם (אֲנִי מְשַׁעֶרֶת),
הַמַּיְנָה בַּדְּשָׁאִים מַבְרִיחָה צִפּוֹרֵי
שִׁיר מְקוֹמִיּוֹת, וַאֲנִי —
לֹא צִפּוֹר וְלֹא שִׁיר,
וּמָלֵא חֲזִירִים שָׁם בַּחוּץ.
מֵאֲחוֹרֵי דֶּלֶת פְּלָדָה אֲטוּמָה
אֲנִי מְטַפַּחַת לִי קֵן. מְנַקָּה אָבָק
מִזּוּגוֹת־זוּגוֹת שֶׁל צִפּוֹרֵי
קֵרָמִיקָה בּוֹדְדוֹת עַל מַדָּפִים,
מַצְמִיחָה עַלְוָה לְבָּטָטָה
עַל גַּפְרוּרִים וְנוֹעֶלֶת חָזָק.
מָלֵא חֲזִירִים שָׁם בַּחוּץ.
מֵאֲחוֹרֵי דֶּלֶת פְּלָדָה חֲסוּמָה
אֲנִי כָּל כָּךְ רוֹצָה לָעוּף,
אֲבָל הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁבִּי כְּבֵדוֹת כְּשֶׁאֲנִי
מְשַׁחֶרֶת לְהֵד שִׁירַת נָשִׁים חֲכָמוֹת,
צְרוּבוֹת שֶׁמֶשׁ, אוֹרְגוֹת עֵצִים וְצִפֳּרִים
שֶׁקּוֹלָן לֹא נִשְׁמָע. וַאֲנִי —
אֵיךְ אַשְׁמִיעַ קוֹלִי
וּמָלֵא חֲזִירִים שָׁם בַּחוּץ.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
