רחלות

1. עיני רחלות

עיני רחלות

כְּשֶׁאָחִי ג'וֹן הָיָה כְּבֶן שָׁנָה
נִסְּרוּ לוֹ אֶת עַצְמוֹת הָרַגְלַיִם
כְּדֵי לְיַשֵּׁר אוֹתָן

הוּא הָיָה יוֹשֵׁב רַגְלָיו מֻנָּחוֹת
מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן הַקָּטָן הַלָּבָן
עֲטוּפוֹת גֶּבֶס עַד מֵעַל לַבִּרְכַּיִם

פָּחַדְתִּי מִצּוּרָתָן הַחֲדָשָׁה
לְבָנוֹת וְקָשׁוֹת כְּבֵדוֹת וּמְחֻסְּרוֹת הַכָּרָה
גַּם אַחֲרֵי שֶׁקִּשְׁקַשְׁנוּ עַל לָבְנָן חָשַׁשְׁתִּי

הָיוּ מְבִיאִים לָנוּ לַשֻּׁלְחָן הַקָּטָן
מוֹחַ שֶׁל כִּבְשָׂה בְּרֹטֶב לָבָן
שֶׁתִּהְיוּ חֲכָמִים אָמְרוּ כִּכְבָשִׂים

שֶׁתִּהְיֶינָה עֵינֵינוּ עֵינַיִם חֲכָמוֹת וְטוֹבוֹת
שֶׁל רְחֵלוֹת רַכּוֹת כִּקְטִיפָה
הָרוֹאוֹת אֶת שְׁחִיטַת טְלָאֵיהֶן

לאיפה

אֲנִי חָשָׁה אוֹתְךָ
אֲבָל אֵינֶנִּי יוֹדַעַת מֵאֵיפֹה
לְאֵיפֹה שָׁאַלְתָּ אוֹתִי אָז
טֶרֶם הִסְתַּלְּקָה נִשְׁמָתְךָ
לְאֵיפֹה שׁוֹשַׁנָּתִי לְאֵיפֹה