תשע להבות
לב זהב
סִלְחוּ לִי עַל שֶׁאֵינִי רוֹצָה לִקְרֹא עוֹד
שִׁירִים עַל לֵב וְעַל זָהָב.
אֲנִי אוֹהֶבֶת שִׁירִים כָּאֵלֶּה בְּכָל מְאוֹדִי,
הֲרֵי אֶת לִבִּי תָּלוּ בַּחוּץ וְרָגְמוּ בִּדְבַשׁ.
כַּוָּנוֹתַי עֻקְּמוּ כְּמוֹ מֵעַיִם.
בֵּיתִי נִגְזַר.
אֵינִי שׁוֹמַעַת אֶת הַצְּבָעִים.
אֶת פֶּרַח לֵב הַזָּהָב אִישׁ לֹא יִקְטֹף בִּמְקוֹמִי.
הָבִינוּ, אֶצְלִי לֹא עוֹמְדִים בַּתּוֹר
לְהַזְהִיב.
ערוּת
קַל יוֹתֵר לָצֵאת. לְהַסִּיעַ
רַגְלַיִם בִּכְבִישִׁים רֵיקִים,
עִם יוּבַלֵּי הַלַּיְלָה,
בְּהִשָּׁפֵךְ הָעֶרֶב.
בִּשְׁאִיפָה, אֲוִיר גְּבָהִים,
בִּנְשִׁיפָה — פְּחָדִים.
חַיָּה לֵילִית פּוֹרַחַת אֶל הַחֹשֶׁךְ.
מַשָּׁק בָּהִיר, כְּתָמִים נְמוֹגִים.
אֶצְלִי בַּחֲלַל
הֶחָזֶה,
תִּנְשֶׁמֶת עֲצוּבָה פּוֹעֶרֶת
כְּנָפֶיהָ.
עדוּת
מְסֻכָּן לַחֲצוֹת שְׁבִילֵי אָדָם.
רָאִיתִי חָבֵר מְפַרְפֵּר
וְהוֹסַפְתִּי לָלֶכֶת.
הַיָּרֵחַ כֻּסָּה בֶּעָנָן.
בָּבוּאָתִי הִשְׁתַּקְּפָה בְּאוֹר
מְזֹהָם. הַחֹם מְסֻכָּן
בְּלֵילוֹת הַגּוֹלָן.
רֶגַע טַל. טֶרֶף נִקְטַל,
עַל הַשְּׁבִיל
מוּטָל, מְפַרְפֵּר.
וּצְבִיָּה וְתִנְשֶׁמֶת צוֹפוֹת
מוּל גָּדֵר.
אֵין טוֹרֵף. אֵין
עוֹזֵר. הָרֶכֶב מַמְשִׁיךְ
וְדוֹהֵר.