מתכוני חורף משל הכלל

שִׁיר

יוֹם וְלַיְלָה בָּאִים

יָד בְּיָד כְּמוֹ בֵּן וּבַת

עוֹצְרִים רַק כְּדֵי לֶאֱכֹל תּוּתֵי בַּר מִכְּלִי

מְעֻטָּר בְּצִיּוּרֵי צִפּוֹרִים.

הֵם מְטַפְּסִים עַל הָהָר הַגָּבוֹהַּ מְכֻסֵּה־הַקֶּרַח,

וְאָז הֵם עָפִים לָהֶם. אֲבָל אַתְּ וַאֲנִי

לֹא עוֹשׂוֹת דְּבָרִים כָּאֵלֶּה —

אֲנַחְנוּ מְטַפְּסוֹת עַל אוֹתוֹ הַר;

אֲנִי נוֹשֵׂאת תְּפִלָּה לָרוּחַ שֶׁתִּשָּׂא אוֹתָנוּ

אַךְ זֶה לֹא עוֹזֵר;

אַתְּ מַסְתִּירָה אֶת רֹאשֵׁךְ כְּדֵי לֹא

לִרְאוֹת אֶת הַסּוֹף —

מַטָּה וּמַטָּה וּמַטָּה וּמַטָּה

לְשָׁם הָרוּחַ לוֹקַחַת אוֹתָנוּ;

אֲנִי מְנַסָּה לְהַרְגִּיעַ אוֹתָךְ

אַךְ מִלִּים אֵינָן מוֹעִילוֹת;

אֲנִי שָׁרָה לָךְ כְּמוֹ שֶׁאִמָּא הָיְתָה שָׁרָה לִי —

עֵינַיִךְ עֲצוּמוֹת. אֲנַחְנוּ חוֹלְפוֹת עַל פְּנֵי

הַבֵּן וְהַבַּת שֶׁרָאִינוּ בַּהַתְחָלָה;

עַכְשָׁו הֵם עוֹמְדִים עַל גֶּשֶׁר עֵץ;

אֲנִי יְכוֹלָה לִרְאוֹת אֶת בֵּיתָם מֵאֲחוֹרֵיהֶם;

כַּמָּה מַהֵר אַתֶּן הוֹלְכות הֵם קוֹרְאִים אֵלֵינוּ,

אַךְ לֹא, הָרוּחַ בְּאָזְנֵינוּ,

זֶה מָה שֶׁאֲנַחְנוּ שׁוֹמְעוֹת —

וְאָז אֲנַחְנוּ פָּשׁוּט נוֹפְלוֹת —

וְהָעוֹלָם חוֹלֵף עַל פָּנֵינוּ,

כָּל הָעוֹלָמוֹת, כָּל אֶחָד יָפֶה יוֹתֵר מִקּוֹדְמוֹ;

אֲנִי נוֹגַעַת בְּלֶחְיֵךְ לְהָגֵן עָלַיִךְ —

הַכְחָשַׁת הַמָּוֶת

1. יוֹמַן מַסָּע

הִשְׁאַרְתִּי אֶת הַדַּרְכּוֹן שֶׁלִּי בָּאַכְסַנְיָה בָּהּ שָׁהִינוּ לַיְלָה אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם

שֶׁאֶת שְׁמָהּ לֹא יָכֹלְתִּי לִזְכֹּר. כָּךְ זֶה הִתְחִיל.

הַמָּלוֹן הַבָּא לֹא קִבֵּל אוֹתִי,

מָלוֹן יָפֶה, בְּתוֹךְ פַּרְדֵּס תַּפּוּזִים, עִם נוֹף לַיָּם.

בְּאֵיזוֹ פַּשְׁטוּת קִבַּלְתָּ אֶת הַחֶדֶר שֶׁהָיָה אָמוּר לִהְיוֹת שֶׁלָּנוּ,

וְיוֹתֵר מְאֻחָר, בְּאֵיזוֹ עֲלִיצוּת עָמַדְתָּ עַל הַמִּרְפֶּסֶת,

מַמְטִיר עָלַי שׁוֹקוֹלָדִים עֲטוּפִים בִּנְיַר כֶּסֶף. לְמָחֳרָת

הִמְשַׁכְתָּ בַּטִּיּוּל שֶׁהָיִינוּ אֲמוּרִים לָצֵאת אֵלָיו בְּיַחַד.

הַקּוֹנְסְיֶרְז' הִשִּׂיג שְׂמִיכָה יְשָׁנָה בִּשְׁבִילִי.

בַּיּוֹם, יָשַׁבְתִּי מִחוּץ לַמִּטְבָּח. בַּלַּיְלָה, פָּרַשְׂתִּי אֶת הַשְּׂמִיכָה שֶׁלִּי

בֵּין עֲצֵי הַתַּפּוּזִים. כָּל יוֹם אוֹתוֹ הַדָּבָר, חוּץ מִמֶּזֶג הָאֲוִיר.

אַחֲרַי כַּמָּה זְמַן, הַצֶּוֶת רִחֵם עָלַי.

מְפַנֶּה הַשֻּׁלְחָנוֹת הָיָה מֵבִיא לִי אֹכֶל מֵאֲרוּחַת הָעֶרֶב,

תַּפּוּחַ אֲדָמָה מְיֻתָּר אוֹ חֲתִיכָה קְטַנָּה שֶׁל כֶּבֶשׂ. לִפְעָמִים הִגִּיעָה גְּלוּיָה.

מִלְּפָנִים, אֲתָרִים הִיסְטוֹרִיִּים מַבְרִיקִים וִיצִירוֹת אָמָּנוּת.

פַּעַם אַחַת, הַר מְכֻסֵּה שֶׁלֶג. אַחֲרֵי חֹדֶשׁ בְּעֵרֶךְ,

הָיָה נ"ב: דְּרִישַׁת שָׁלוֹם מ־X.

אֲנִי אוֹמֶרֶת חֹדֶשׁ, אֲבָל לְמַעֲשֶׂה לֹא הָיְתָה לִי כָּל תְּחוּשָׁה שֶׁל זְמַן.

מְפַנֶּה הַשֻּׁלְחָנוֹת נֶעֱלַם. הָיָה מְפַנֶּה שֻׁלְחָנוֹת חָדָשׁ, וְאַחַר כָּךְ עוֹד אֶחָד, אֲנִי חוֹשֶׁבֶת.

מִדֵּי פַּעַם, מִישֶׁהוּ הָיָה מִצְטָרֵף אֵלַי עַל הַשְּׂמִיכָה שֶׁלִּי.

אָהַבְתִּי אֶת הַיָּמִים הָאֵלֶּה! כָּל אֶחָד מֵהֶם בְּדִיּוּק כְּמוֹ זֶה שֶׁקָּדַם לוֹ.

הָיוּ מַדְרֵגוֹת הָאֶבֶן שֶׁטִּפַּסְנוּ עֲלֵיהֶן בְּיַחַד

וְהָעֲיָרָה הַקְּטַנָּה שָׁם אָכַלְנוּ אֲרוּחַת בֹּקֶר. בְּמֶרְחָק רַב,

יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת אֶת הַמִּפְרָצוֹן בּוֹ נָהַגְנוּ לִשְׂחוֹת, אַךְ כְּבָר לֹא שָׁמַעְתִּי

אֶת הַיְּלָדִים קוֹרְאִים בְּקוֹל זֶה לָזֶה, גַּם כְּבָר לֹא

שָׁמַעְתִּי אוֹתְךָ, שׁוֹאֵל אוֹתִי אִם אֲנִי רוֹצָה מַשֶּׁהוּ קַר לִשְׁתּוֹת,

מָה שֶׁתָּמִיד רָצִיתִי.

כַּאֲשֶׁר הַגְּלוּיוֹת פָּסְקוּ, קָרָאתִי שׁוּב אֶת הַיְּשָׁנוֹת.

רָאִיתִי אֶת עַצְמִי עוֹמֶדֶת מִתַּחַת לַמִּרְפֶּסֶת בַּמָּטָר הַהוּא

שֶׁל נְשִׁיקוֹת שׁוֹקוֹלָד מְצֻפּוֹת בִּנְיַר כֶּסֶף, לֹא מְסֻגֶּלֶת לְהַאֲמִין שֶׁתִּנְטֹשׁ אוֹתִי,

מִתְחַנֶּנֶת בְּפָנֶיךָ, כַּמּוּבָן, גַּם אִם לֹא בְּמִּלִּים —

הַקּוֹנְסְיֶרְז', שַׂמְתִּי לֵב, עָמַד לְצִדִּי.

אַל תִּהְיִי עֲצוּבָה, הוּא אָמַר. אַתְּ הִתְחַלְתְּ אֶת הַמַּסָּע שֶׁלָּךְ,

לֹא אֶל תּוֹךְ הָעוֹלָם, כְּמוֹ זֶה שֶׁל הֶחָבֵר שֶׁלָּךְ, אֶלָּא אֶל תּוֹךְ עַצְמֵךְ וְהַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁלָּךְ.

כְּשֶׁהֵם מִתְרַחֲקִים, אוּלַי תַּשִּׂיגִי אוֹתָהּ רֵיקָנוּת נִכְסֶפֶת אֵלֶיהָ

זוֹרְמִים כָּל הַדְּבָרִים, כְּמוֹ הַסֵּפֶל הָרֵיק בְּדָּאוֹ דֶּה גִ'ינְג —

הַכֹּל הוּא שִׁנּוּי, הוּא אָמַר, וְהַכֹּל מְחֻבָּר.

וְכֵן הַכֹּל חוֹזֵר, אַךְ מָה שֶׁחוֹזֵר אֵינוֹ

מָה שֶׁהָלַךְ מֵאִתָּנוּ —

צָפִינוּ בְּךָ הוֹלֵךְ מִכָּאן. בְּמוֹרַד מַדְרֵגוֹת הָאֶבֶן

וְאֶל תּוֹךְ הָעֲיָרָה הַקְּטַנָּה. חַשְׁתִּי

שֶׁמַּשֶּׁהוּ אֲמִתִּי נֶאֱמָר

וְלַמְרוֹת שֶׁאֲנִי הָיִיתִי רוֹצָה לוֹמַר אוֹתוֹ בְּעַצְמִי

שָׂמַחְתִּי עַל כָּךְ שֶׁלְּפָחוֹת שָׁמַעְתִּי אוֹתוֹ.