באושר הזה רצית שאגע
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
באושר הזה רצית שאגע

באושר הזה רצית שאגע

ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

  • הוצאה: פרדס הוצאה לאור
  • תאריך הוצאה: יולי 2024
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 107 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 39 דק'

מתי שמואלוף

מתי שמואלוף (נולד ב-11 ביולי 1972) הוא משורר, סופר, עורך ופובליציסט ישראלי תושב גרמניה. בשנת 2004. ייסד את תנועת גרילה תרבות; התנועה ערכה ופרסמה את שתי האסופות של "ערס פואטיקה" ואת ספרה הראשון של המשוררת עדי קיסר. נמנה גם עם מייסדי איגוד המשוררים.

בשנת 2006 שיריו של שמואלוף התפרסמו לראשונה בכתבי העת "הליקון", "עיתון 77", "הכיוון מזרח", "דקה", "מעין", "משיב הרוח" ואחרים. בשנת 2009 תורגמו מספר שירים של שמואלוף לערבית על ידי נאאל אלטוח'י ופורסמו בכתב העת המקוון Elaph. ספרו "למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים", מאגד שירים שנכתבו בין השנים 2007–2010. ספרו "האסון מתחיל בארוחת העסקים", מכיל שירי מחאה חברתיים והוא זכה למענק יצירה מאקו"ם וקרן רבינוביץ. שמואלוף פרסם בשנת 2007 את "קרחוני הזיכרון".  ספרו "מקלחת של חושך, וסיפורים נוספים" פורסם בשנת 2014 ומכיל 31 סיפורים קצרים. 

בשנת 2021 יצא לאור הרומן שלו "הפרס" בעריכת ורד זינגר בהוצאת פרדס. ספרו "פרידה בברלין" נכתב בברלין ויצא במהדורה דיגיטלית. כתביו הופיעו בספרי מחקר אודות המשוררים ברכה סרי, מירי בן שמחון וארז ביטון ובקטלוגים של האמנים אבי גנור ואיתמר שמשוני. כמו כן, מאמריו פורסמו בכתב העת "פרוטוקולים, זיכרון והיסטוריה" של בצלאל. בשנת 2020 הוא קיבל את מלגת מפעל הפיס, קרן רבינוביץ ומענק אקו"ם, כדי לפרסם את ספר המאמרים המכנס את כל מסותיו "ממזרח יתפרץ הר געש" בהוצאת "עיתון 77". 

ביקורות ספרים, ספרות ושירה של שמואלוף התפרסמו במספר כתבי עת: "עיתון 77", מאזנים, וואלה,‏ ynet ו-nrg. בין השנים 2007–2010 כתב במדור הדעות בישראל היום; בין השנים 2011–2014 כתב במדור "תרבות וספרות". בשנת 2009, בתגובה לנאום ברק אובמה באוניברסיטת קהיר, היה שותף לפרסום מניפסט "רוח חדשה" ביחד עם אלמוג בהר, יחזקאל רחמים, קובי אוז, סיגלית בנאי ורבים אחרים. בין השנים 2011–2013 כתב את הבלוג "דיבור ישיר" באתר מאקו.

ב-2003 כתב והפיק את המחזה "מה נולד מטקס יום הזיכרון" בו גם שיחק, במסגרת פסטיבל Smallבמה. בשנת 2011 היה שותף לעריכה והפקת המחזה "אנרגיות טובות", שהוצג בתיאטרון בירוביגן ובפסטיבל מתחת להר: עונת התרבות המתחדשת בירושלים. ב-2018 העלה תסכית רדיו בערוץ WDR הגרמני.

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/mr426yut

תקציר

אֲנִי לֹא מְסַפֵּר לָךְ שֶׁהַבַּיִת הוּא הַמְצָאָה לִילָדִים

כְּכָל שֶׁנִּסִּינוּ לְהַכִּירוֹ הוּא לָעַג לָנוּ בְּזָרוּתוֹ.

תָּמִיד אֲנַחְנוּ מְנַסִּים לַחְזֹר אֵלָיו,

נֶאֱחָזִים בַּזִּכְרוֹנוֹת, בַּדִּמְיוֹנוֹת וּבַסְּפָרִים

בַּמִּלִּים שֶׁלִּמְּדוּ אוֹתָנוּ בַּגַּנִּים, בְּבָתֵּי הַסֵּפֶר

בָּאוּנִיבֶרְסִיטָאוֹת,

צְלִילִים חַסְרֵי מַשְׁמָעוּת

כְּמוֹ קְרָשִׁים עֲזוּבִים לְיַד מְדוּרָה.

אֲנִי מוֹסֵר לָךְ אוֹתָם, בְּתִקְוָה שֶׁתַּצְלִיחִי

לִבְנוֹת מֵהֶם בַּיִת.

בכנות בלתי רגילה, מתי שמואלוף חושף רגעים שהיו נטולי מילים בשל פערי דורות, תרבות או שפה, וחוזר אל הילדות ואל הקסם שבה. כמשקל נגד לאלימות הבירוקרטית והלאומית, הוא מכתיר קשרי חברות, משפחה ואהבה; מסורות שעוברות במחוות כמו הגשת כף היד לנשיקה.

שמואלוף מתמרן בין עולמות סמנטיים רבים, מתוך מודעות לכך שתמיד יישאר רובד חוויתי בלתי ניתן לתמלול. מאבקו "לְהָסִיר אֶת הַתַּכְרִיכִים מִסָּבִיב לְגוּפַת הַשִּׁיר" ולהעניק חיים לשפה, נדמה כמעט אבוד מראש. בדומה לכך, הצלקת שנותרת על ידו של הדובר בשיריו נדמית לגזרת גורל, מעין אות קין המקעקע את מעמדו בתור חסר מולדת. אך אותו הסימן שהעיד על הגלות מבית מתרחב לממדיו של בית בדמותה של השפה עצמה. בית שחוצה גבולות של מרחב וזמן, במסע לא נגמר לעבר תחושת שייכות וקרבה לאחר.

"יֵּשׁ לְךָ נוֹסְטַלְגְּיָה לַנּוֹסְטַלְגְּיָה", הוא מעיד על עצמו, ורבים משירי הספר אכן חוזרים אל העבר. אולם חזרה זו אין משמעה העדר אקטואליות. ההפך הוא הנכון — באמצעות החזרה אחורה, השירים מעניקים הקשר חדש להווה ועוקרים אותו מתחומו של המובן מאליו.

פרק ראשון

מְנַסֶּה לְהָעִירְךָ

1.

מְסַפְּרִים שֶׁיָּדַעְתָּ שָׂפוֹת רַבּוֹת כְּמוֹ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ

אֲבָל אֲנִי לֹא זוֹכֵר אוֹתְךָ מְדַבֵּר

פַּרְסִית עִם סַבָּא, שֶׁהִגִּישׁ לִי אֶת יָדוֹ

וְנִשַּׁקְתִּי אוֹתָהּ.

הַיּוֹם אֲנִי מֵבִין שֶׁהַנְּשִׁיקָה הַזֹּאת הִיא מִלָּה מְאוֹד סְפֶּצִיפִית בְּמִלּוֹן

שֶׁאָבַד בַּמֵּאָה הַקּוֹדֶמֶת.

2.

אַחֲרֵי הַצָּבָא, אַתָּה מַתְחִיל מִיָּד לַעֲבֹד בַּחֲנוּת.

עִם כְּנָפַיִם עֲדִינוֹת מִשֶּׁל פַּרְפַּר הָעָשׁ, אַתָּה טוֹוֶה מַמְלֶכֶת מֶשִׁי זְעִירָה בָּרְחוֹבוֹת הַמְטֻנָּפִים

שֶׁל הָעִיר הַתַּחְתִּית שֶׁל חֵיפָה.

כְּשֶׁהַחֲנוּת פּוֹשֶׁטֶת אֶת הָרֶגֶל,

וְגַם אֶת הַשָּׂפָה,

אֲנִי הוּא זֶה שֶׁיּוֹצֵא, לִטְווֹת מַמְלָכָה שֶׁל

עֹנִי

בָּעִיר הַתַּחְתִּית שֶׁל הַשִּׁירָה.

3.

אַתָּה מֵת מִבְּלִי לִרְאוֹת אוֹתִי מְסֻדָּר תַּחַת הַחֻפָּה שֶׁל רְקִיעֵי חֵיפָה

בַּד מְשֻׁלַּח רֶסֶן נִסְחָף בְּסוּפוֹת־הַפַּרְנָסָה

חוּט שֶׁנִּקְרָע פַּעַם אַחַר פַּעַם בַּחֲרָדָה

עֲפִיפוֹן שֶׁנִּכְנָע לְרוּחוֹת הַסְּעָרָה.

"עַד הַחֲתֻנָּה זֶה יַעֲבֹר", אַתָּה מַבְטִיחַ לִי.

אֲנִי כּוֹתֵב אֶת שִׁמְךָ שׁוּב וָשׁוּב עַל עַנְנֵי הַמִּלִּים, עֲדַיִן מְרַחֵף

בִּתִּי מוֹשֶׁכֶת אֶת הַחוּט.

מתי שמואלוף

מתי שמואלוף (נולד ב-11 ביולי 1972) הוא משורר, סופר, עורך ופובליציסט ישראלי תושב גרמניה. בשנת 2004. ייסד את תנועת גרילה תרבות; התנועה ערכה ופרסמה את שתי האסופות של "ערס פואטיקה" ואת ספרה הראשון של המשוררת עדי קיסר. נמנה גם עם מייסדי איגוד המשוררים.

בשנת 2006 שיריו של שמואלוף התפרסמו לראשונה בכתבי העת "הליקון", "עיתון 77", "הכיוון מזרח", "דקה", "מעין", "משיב הרוח" ואחרים. בשנת 2009 תורגמו מספר שירים של שמואלוף לערבית על ידי נאאל אלטוח'י ופורסמו בכתב העת המקוון Elaph. ספרו "למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים", מאגד שירים שנכתבו בין השנים 2007–2010. ספרו "האסון מתחיל בארוחת העסקים", מכיל שירי מחאה חברתיים והוא זכה למענק יצירה מאקו"ם וקרן רבינוביץ. שמואלוף פרסם בשנת 2007 את "קרחוני הזיכרון".  ספרו "מקלחת של חושך, וסיפורים נוספים" פורסם בשנת 2014 ומכיל 31 סיפורים קצרים. 

בשנת 2021 יצא לאור הרומן שלו "הפרס" בעריכת ורד זינגר בהוצאת פרדס. ספרו "פרידה בברלין" נכתב בברלין ויצא במהדורה דיגיטלית. כתביו הופיעו בספרי מחקר אודות המשוררים ברכה סרי, מירי בן שמחון וארז ביטון ובקטלוגים של האמנים אבי גנור ואיתמר שמשוני. כמו כן, מאמריו פורסמו בכתב העת "פרוטוקולים, זיכרון והיסטוריה" של בצלאל. בשנת 2020 הוא קיבל את מלגת מפעל הפיס, קרן רבינוביץ ומענק אקו"ם, כדי לפרסם את ספר המאמרים המכנס את כל מסותיו "ממזרח יתפרץ הר געש" בהוצאת "עיתון 77". 

ביקורות ספרים, ספרות ושירה של שמואלוף התפרסמו במספר כתבי עת: "עיתון 77", מאזנים, וואלה,‏ ynet ו-nrg. בין השנים 2007–2010 כתב במדור הדעות בישראל היום; בין השנים 2011–2014 כתב במדור "תרבות וספרות". בשנת 2009, בתגובה לנאום ברק אובמה באוניברסיטת קהיר, היה שותף לפרסום מניפסט "רוח חדשה" ביחד עם אלמוג בהר, יחזקאל רחמים, קובי אוז, סיגלית בנאי ורבים אחרים. בין השנים 2011–2013 כתב את הבלוג "דיבור ישיר" באתר מאקו.

ב-2003 כתב והפיק את המחזה "מה נולד מטקס יום הזיכרון" בו גם שיחק, במסגרת פסטיבל Smallבמה. בשנת 2011 היה שותף לעריכה והפקת המחזה "אנרגיות טובות", שהוצג בתיאטרון בירוביגן ובפסטיבל מתחת להר: עונת התרבות המתחדשת בירושלים. ב-2018 העלה תסכית רדיו בערוץ WDR הגרמני.

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/mr426yut

עוד על הספר

  • הוצאה: פרדס הוצאה לאור
  • תאריך הוצאה: יולי 2024
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 107 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 39 דק'
באושר הזה רצית שאגע מתי שמואלוף

מְנַסֶּה לְהָעִירְךָ

1.

מְסַפְּרִים שֶׁיָּדַעְתָּ שָׂפוֹת רַבּוֹת כְּמוֹ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ

אֲבָל אֲנִי לֹא זוֹכֵר אוֹתְךָ מְדַבֵּר

פַּרְסִית עִם סַבָּא, שֶׁהִגִּישׁ לִי אֶת יָדוֹ

וְנִשַּׁקְתִּי אוֹתָהּ.

הַיּוֹם אֲנִי מֵבִין שֶׁהַנְּשִׁיקָה הַזֹּאת הִיא מִלָּה מְאוֹד סְפֶּצִיפִית בְּמִלּוֹן

שֶׁאָבַד בַּמֵּאָה הַקּוֹדֶמֶת.

2.

אַחֲרֵי הַצָּבָא, אַתָּה מַתְחִיל מִיָּד לַעֲבֹד בַּחֲנוּת.

עִם כְּנָפַיִם עֲדִינוֹת מִשֶּׁל פַּרְפַּר הָעָשׁ, אַתָּה טוֹוֶה מַמְלֶכֶת מֶשִׁי זְעִירָה בָּרְחוֹבוֹת הַמְטֻנָּפִים

שֶׁל הָעִיר הַתַּחְתִּית שֶׁל חֵיפָה.

כְּשֶׁהַחֲנוּת פּוֹשֶׁטֶת אֶת הָרֶגֶל,

וְגַם אֶת הַשָּׂפָה,

אֲנִי הוּא זֶה שֶׁיּוֹצֵא, לִטְווֹת מַמְלָכָה שֶׁל

עֹנִי

בָּעִיר הַתַּחְתִּית שֶׁל הַשִּׁירָה.

3.

אַתָּה מֵת מִבְּלִי לִרְאוֹת אוֹתִי מְסֻדָּר תַּחַת הַחֻפָּה שֶׁל רְקִיעֵי חֵיפָה

בַּד מְשֻׁלַּח רֶסֶן נִסְחָף בְּסוּפוֹת־הַפַּרְנָסָה

חוּט שֶׁנִּקְרָע פַּעַם אַחַר פַּעַם בַּחֲרָדָה

עֲפִיפוֹן שֶׁנִּכְנָע לְרוּחוֹת הַסְּעָרָה.

"עַד הַחֲתֻנָּה זֶה יַעֲבֹר", אַתָּה מַבְטִיחַ לִי.

אֲנִי כּוֹתֵב אֶת שִׁמְךָ שׁוּב וָשׁוּב עַל עַנְנֵי הַמִּלִּים, עֲדַיִן מְרַחֵף

בִּתִּי מוֹשֶׁכֶת אֶת הַחוּט.