החלטות קטנות - החלטות גדולות

פתח דבר

היה זה כאשר התגבש בי הרצון לפתוח בדרך חדשה בזוגיות שניה, לאחר שנים ארוכות בהן התמקדתי בגידול ילדיי, קריירה ולימודים. 'בשלה העת', אמרתי לעצמי, והחלטתי לקפוץ לתוך העניין. מאחר והאמונה שהחזקתי בה אז היתה כי בן זוגי צריך להתגלות בתוך מעגלי החיים השונים, הייתי מלאת סקפטיות לגבי דרך ההיכרויות הווירטואלית.

ערב אחד התיישבתי מול אתר היכרויות של אקדמאיים. לאחר לילות רבים בהם הייתי מרפרפת בחצי לב ועניין, התעמקתי הפעם בחיפוש אמיתי של בן זוג. ‘נפלאות דרכי ה‘, זכרתי. בתוך כך שמתי לב שאחת מהגדרות החיפוש שהגדרתי בעבר לגבי בן הזוג הרצוי לא הייתה מדויקת עבורי. שאלתי את עצמי שוב, בכנות גדולה יותר, לגבי המוכנות שלי להכיר אדם בטווח גיל מבוגר יותר, וכשהתשובה התקבלה עדכנתי את ההגדרה בהתאם. השינוי שביצעתי אז לא היה יותר משני מ“מ. הגדלתי בשנתיים את טווח הגיל של בן הזוג אותו חיפשתי. כאשר הרצתי חיפוש חדש, על מסך המחשב הופיעה דמות מעניינת שמעולם לא ראיתי קודם במערכת. בהמשך לשינוי זה, באותו הערב נקטתי בגישה שונה והחלטתי לפנות אליו ביוזמתי. בחרתי בשלוש מילים מדודות בקפידה: ‘שלום, אשמח להכיר‘, ולחצתי ‘שלח‘.

שתי פעולות אלו אפשרו למשהו חדש לקרות. לאחר מספר ימים נפגשנו, לאחר כחמישה חודשים נישאנו, ובימים אלו, ברוך ה‘ אנו זוכים לחגוג עשור לנישואינו יחד עם ילדינו.

סיפור זה לא פשטני ואינו מתיימר להיות נוסחה להיכרות זוגית, אלא דוגמה לכוחן של ההחלטות הקטנות בחיים.

כאשר אנו נמצאים בצומת החלטות גדולה כמו באיזה מקצוע ללמוד, עם מי להתחתן, איפה לגור ואיזו מסגרת חינוכית לבחור לילדנו, יש מאיתנו שיתלבטו ארוכות לגביהן, יש שיתייעצו עם אנשי מקצוע, ויש שמפאת משקלן הגורלי ימשיכו להתלבט וימנעו מלקבל כל החלטה. רובנו נשקיע את המשאבים הנדרשים על מנת לקבל את ההחלטה הטובה ביותר לתפישתנו, בזמן המסוים.

החלטות קטנות הן סיפור אחר. הן טומנות בחובן מספר אתגרים שלא תמיד אנו נותנים עליהם את הדעת, כמו אתגר הזיהוי, אתגר התדירות ואתגר בחירת המענה הנכון והמותאם בזמן אמת, שכן הן נוכחות במידה רבה בשגרת יומנו. החלטות לגבי קיום פגישה, שיחת עבודה או התייעצות, מה לומר ואיך, האם להגיב, מתי וכיצד, לאן לפנות, מה לעשות בזמן מסוים והאם בכלל לעשות זאת. החלטות קטנות אלו מתבצעות מתוך הרגל ושיגרה פנימית, ואת ההשלכות שלהן אנו תופשים לרוב כמוכרות. יחד עם זאת לא פעם נמצא שבאופן מצטבר הן בעלות השפעה משמעותית עצומה על מידת ההתקדמות של האדם ועל איכות חייו הכוללת.

את התובנות והכלים לגבי ההחלטות הגדולות והקטנות שתמצאו בספר, יצרתי ודייקתי במהלך שנים רבות של אימון וייעוץ למנהלים ומפקדים, והן הופעלו בהצלחה רבה במציאות חייהם של אנשים רבים. סיפורים מחיי ומניסיוני האישי, וכן סיפורים רבים מחדר האימון¹ שזורים לאורך הספר כדוגמאות ליישום הכלים. כל אלו על מנת לקרב אתכם הקוראים אל המציאות האנושית שבה רוחשות תמיד השפעות הדדיות בין בגלוי ובין בסמוי.

על מנת לקדם את יישום הכלים והשיטה בפשטות ובבהירות, חלוקת התכנים נעשתה לפי שלושה ממדים: לשם מה, מה ואיך?

הלשם מה? יציג את יסודות השיטה, משפטי מפתח איתם אפשר לצאת לדרך;

ה־מה? יציג את ארבע העקרונות המנחים לשיטת המנהיגות הפרודוקטיבית: מהל"ב (מודעות- הקשבה - למידה ובחירה);

והחלק השלישי ה־איך? יעסוק בפיתוח החדשני של 'יהלום המנהיגות הפרודוקטיבית' המלמד על האתגרים והמענים הבוערים ביותר, כולל סיפורים אמתיים מחדר האימון.

מחקר ה־70 אותו ביצעתי במשך שנים רבות בנושא מנהיגות בקבלת החלטות ומסקנותיו משולבים לאורך כל הספר ומודגשים על גבי רקע מיוחד בגוון אפור.

הספר מחולק לארבעה עשר מוקדי תוכן המחולקים לשערים. בסוף כל שער תמצאו דף פתוח שבו תוכלו לכתוב תובנות ורעיונות להמשך.

אני מקווה ומתפללת שכל קורא וקוראת יוכלו להפיק תועלת משמעותית מהספר, ויכולה לדמות בעיני רוחי כיצד השימוש בידע המובא בספר בא לידי ביטוי בשיחות המתקיימות בישיבת מנהלים, במפגש משפחתי, במפגש רומנטי ובעיקר בשיח התמידי שבין האדם לבין עצמו.

הערות

1. פרטי המאומנים האמתיים הוסתרו, מתוך שמירה על צנעת הפרט

שער אחד:
גילוי שיטת המנהיגות החדשה

פרק 1:
הדרך אל השיטה

“השם ג‘וני זה מהצבא“, הסביר בחיוך שעלה בידו להעלות על פניו בפגישתנו הראשונה. הוא היה מנהל ביניים בתחום התעשיה הביטחונית, בשנות הארבעים המאוחרות שלו. ג'וני נראה אדם המקפיד על מראהו החיצוני; חולצה לבנה ומגוהצת היטב בתוך מכנסיים מחויטים, נעליים מצוחצחות ותיק עור תואם. הוא סבל מעודף משקל שהשפיע על נשימתו גם אחרי ההליכה הקצרה מרכבו אל משרדי. ג‘וני שידר ענייניות וקוצר רוח.

דרכנו החלה בכתף קרה מצדו. למעשה, בתוך מספר דקות מתחילת פגישתנו הוא גרם לי להרגיש חסרת תועלת לחלוטין. הוא הגיע אליי עם מטרה מוגדרת מראש. “אני רוצה לשנות את הגישה שלי כלפי הבוס הגדול בעבודה“, אמר, והוסיף שהוא רוצה להפסיק את העיסוק האובססיבי בו, וכן את חששו המתמיד שלא מרוצים ממנו ועומדים להחליפו.

“אני בודק את שפת הגוף שלו כשהוא לידי, אני שם לב אם הוא אומר לי בוקר טוב או לא, ואם לא אמר גם לכולם. אני בודק אם הוא מתייחס להצעות הייעול שלי בחיוב, לפעמים אפילו בודק את הלו“ז שלו עם המזכירה, לראות אם נפגש עם אנשים שהם מועמדים פוטנציאליים שיכולים להחליף אותי...“.

ג‘וני היה ידוע כמנהל מצוין, מצליח בתחומו, אדם שאנשים אוהבים לשתף אתו פעולה, כך שלכאורה לא הייתה שום סיבה אובייקטיבית לחששו האובססיבי.

באופן אינטואיטיבי חשבתי שאפשר לחבר את הבעיה שלו לעובדה שנישואיו התפרקו לפני מספר שנים ואשתו עזבה במפתיע אותו ואת ילדיו. אולי, חשבתי, הוא מבועת מהאפשרות שמשהו נוסף שבנה יתפרק לו.

עם זאת, עוד לפני שהתעמקנו בעניינו, הוא נתן בי מבט חודר ושאל: “תגידי לי איך אני יכול להפסיק את האובססיה הזאת. ובבקשה אל תבזבזי את הזמן והכסף שלי כדי לברר למה אני חסר ביטחון, את זה אני כבר יודע״.

אם ג‘וני היה מגיע אליי היום, הייתי שמחה על כך שברור לו בדיוק מה מפריע לו ומה הוא רוצה להשיג, והייתי יודעת טוב יותר מה יכול לעזור לו. אך הוא הגיע אליי לפני כעשר שנים, בראשית דרכי כמאמנת. הישירות שלו היממה אותי אז. לא ידעתי מה לענות לו. יחד עם זאת, לא האשמתי את עצמי; הוא הגיע אליי בדיוק בסיום כתיבת הדוקטורט בנושא קבלת החלטות במנהיגות. במהלך הדוקטורט קראתי ולמדתי כל מודל אפשרי בנושא קבלת החלטות והגורמים השונים המשפיעים על התהליך, ביניהם הפסיכולוגיסטיים, הרציונליים והלא רציונליים. המפגש עם ג‘וני חידד לי את ההבנה שהתאוריות מרוחקות, ובמקרים מסוימים אף מנותקות מהחוויה האמיתית של אדם הנמצא במצוקה וזקוק לעזרה. כבר אז התרשמתי שהמחקרים האקדמאיים שפותחו, לא מלמדים לתת מענה ישיר בדמות כלים מעשיים למה שמבקש ג‘וני.

כאשר חששתי שאולי הבעיה היא קלינית, התייעצתי עם קולגות בתחום הפסיכולוגיה והטיפול, ותגובתם איששה את חששותיי. לא היה להם פתרון. גרוע מכך, לפי הדרך בה תיארתי להם את ג'וני הם קבעו כי הוא “אימפולסיבי“, “מתנגד לתהליך כלשהו“, “מחפש סיפוק מידי“, ואף הזהירו אותי שאם יקבל ממני מענה מידי, הוא יהפוך לתובעני כלפיי יותר ויותר.

בנוסף, הם המליצו כי עליו לנבור בתוך עצמו כדי להגיע לסיבה האמיתית לאובססיה שלו. “זה מקרה שדורש לגעת במקום הכואב ולהיכנס יותר לעומק“, אמרו.

כשג‘וני שב והתעניין לגבי המשך המפגשים ביננו, חשתי צורך להבהיר לו מפורשות את התמחותי כמאמנת ולא כפסיכולוגית. הוא המהם ממושכות ואז אמר, “זה ברור. טכניקות שונות שמבוססות על חפירות בחוסר וודאות אני כבר מכיר, ואני לא מתכוון להוציא עוד אלפי שקלים כדי שאדם יהנהן מולי במשך חודשים בתקווה שהוא אכן מקשיב“.

בכל זאת, עדיין חשתי אובדת עצות וביקשתי זמן לחשוב על כך.
ואז חלה התפנית. הימים היו ימים שלפני חג השבועות. בעלי ואני החלטנו בספונטניות לנסוע לחגוג את חג השבועות בקיבוץ, במפגש חברים רב משתתפים שכלל סדנאות והרצאות שונות ברוח המסורת היהודית.

אותו סוף השבוע שינה משמעותית את תפישתי ואת שיטת העבודה שלי. מעבר להרצאות מרתקות בנושא חג השבועות, הכרנו שם אישה² מעוררת השראה שסיפרה על שיטת אימון לחיים שייסדה, אשר משלבת כלים יישומיים מעולמות שונים לעבודה ולהתפתחות עצמית. הוקסמתי במיוחד מהפשטות והסדר שבדבריה. בשפה סדורה היא הביאה את תובנות חייה לכדי דרך המסייעת לנשים רבות.

כך מצאתי את עצמי במהלך חג מתן תורה, במקום קסום, הטובל בצמחיית יער טבעי בין הרי הכרמל, מנביטה את הזרע בו היה טמון הידע המחקרי וניסיון העבודה שלי, אל נבט שממנו, בעזרת ה‘, תצמח שיטה אימונית, יישומית והוליסטית עבור אנשים.
בתקופה שלאחר מכן, אספתי וריכזתי את הידע והמודלים הרבים שהקיפו אותי מתחום קבלת החלטות והפכתי אותם לכלים פרקטיים, בדגש על פשטות וישימות ביום יום. במקביל התחלתי ללמוד את עולם האימון וה־NLP אצל מורי דרך מעולים בתחום, ולתרגל בדבקות עם חברותיי ובעצמי את הכלים שגיבשתי. ככל שעבר הזמן גדלה תשוקתי יותר ויותר להעביר אותם לאחרים והייתי בטוחה שאפשר לעזור באמצעותם גם לג‘וני.

בתחילה לימדתי אותו כיצד לבצע החלטה קטנה וליישמה בנחישות בזמן אמת. ג‘וני הפתיע אותי לחלוטין, פעמיים. פעם אחת כשהחל להשתמש בכלי בהתמדה. פעם שנייה כשחזר למפגש ודיווח באופטימיות על עוצמת השינוי שחווה.

מהר מאוד הבנתי - עמיתיי טעו בעניין ג‘וני. נתתי לו כלי שסייע לו באופן מידי, והוא לא נעשה תובעני כלפיי בשל כך, אלא הפך לשותף נלהב ופעיל יותר בתהליך האימון לפיתוח מנהיגותו האישית. החשש שמא הידע שבידי היה חסר תועלת עבורו, התחלף בידיעה שיש לי אפשרות להשפיע באופן חיובי ומהיר יחסית עליו ועל אחרים.

הערות

2. רחל בולטון מייסדת שיטת 'תעצומות'.

פרק 2:
מאז ועד היום

החלטתי להתמקד בעזרה למנהלים קיבלה רוח גבית כשהתעמקתי בלימוד תורת הלוגותרפיה, המקור לשיטת הקואצ'ינג, אותה פיתח פרופ' ויקטור פרנקל (1947), אשר התפרסם בתור מחבר רב המכר העולמי "האדם מחפש משמעות". פרנקל היה משוכנע שבני אדם ניחנו בכוחות בלתי מנוצלים, שיכולים לאפשר להם לפתור בעצמם את בעיותיהם העמוקות, ולמעשה הציע שיטה שונה משיטתם של מטפלים וחוקרים מובילים מוכרים מזמנו.

התקופה לאחר מכן הייתה מרגשת. בהדרגה נוצרה בי בהירות אודות השליחות האישית שלי בהנגשת העולם המחקרי דרך שפה פשוטה ויצירת טכניקות יעילות שעובדות לטווח קצר וארוך. יצרתי כלים חדשים ופשוטים, והמציאות לימדה אותי שכוחם של הכלים הללו הוא עוצמתי. הטמעה אמיתית שלהם מסייעת למנהלים לדלג מעל הבורות המוכרים להם אל גרסה גבוהה יותר, משובחת ומתוקנת יותר של עצמם.
את אוסף הכלים שפיתחתי איגדתי תחת המושג החדש שקראתי לו 'שפת המנהיגות הפרודוקטיבית'. מאז ועד היום אני מגיעה לארגונים וחברות, כאשר התהליך המרכזי מבוסס על מספר מפגשי אימון עם מפקדים ומנהלים, ואחריהם תקופת ליווי מרווחת במהלך השנה, שמטרתה שימור והטמעת השינוי שביצעו בעצמם ובארגון. השינוי אליו אנו מכוונים הוא שינוי התנהגותי, אישי וארגוני כאחד.

מרבית לקוחותיי מקבלים ברצון את ההזדמנות לאמץ כלים חדשים, ראשית עבור עצמם, ובהמשך דרך העברתם הלאה לאנשים בארגון בו הם עובדים.

מאז ועד היום כל מפגש עם מאומן הוא מתנה עבורי. מכל אדם ומכל תהליך אני לומדת המון, מלטשת את תובנותיי לגבי החיים וממשיכה בדרכי שלי, בדרך להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמי.

פרק 3:
אין חדש תחת השמש

'שפת מנהיגות הפרודוקטיבית' עליה אני שוקדת במשך השנים מבוססת על פיתוח ידע, כלים ומיומנויות בתחום המנהיגות, תוך כדי ליקוט חומרים מן ההוגים והחוקרים הגדולים בתחום. כמאמר שלמה המלך "אין חדש תחת השמש", כך גם אני הלכתי בעקבות אחרים, ובעקבות ידע רלוונטי שגדל ופרח באילנות גבוהים טרם זמני. מלבד ויקטור פרנקל, שעסק בחידת משמעות החיים, ישנם חוקרים נוספים שעסקו בנושא באופנים אחרים ושינו את עולם קבלת החלטות במנהיגות כאשר הציגו גישות שונות להתמודדות עם סוגיות בירוקרטיות, פוליטיות, ארגוניות ופסיכולוגיסטיות בכל הקשור להיבטים הלא רציונליים. ביניהם אליסון וזולוקוב (1979) אשר עסקו בפיתוח המודל הארגוני בקבלת החלטות, וחילקו אותו לשתי גישות נפרדות, הבירוקרטית והפוליטית. דניאל קשמן (1993) אשר פיתח את המודל הרציונלי לקבלת החלטות. דניאל כהנמן (2013) שכלל את ההבנות בתחום הרציונלי והלא רציונלי של הכלכלה ההתנהגותית. דן אריאלי שפרסם מחקרים רבים בנושא מוטיבציה (2020). מרשל גולדסמית שעוסק בתחום שינוי הרגלים בקרב מנהלים־מנהיגים (2018). סטיבן קובי לימד תפישה וכלים חשובים שמחזקים את האפקטיביות הרוחנית החדשה (2013).

נתליתי באילנות גבוהים אותם בחרתי, ליקטתי את מה שמצאתי לנכון והוספתי ככל שהניסיון בעבודתי כמאמנת הניב תובנות נוספות.

לאורך השנים בדרכי לפיתוח 'שפת המנהיגות הפרודוקטיבית' עברתי אבני דרך הכוללות ייעוץ למדור פתוח מפקדים בצבא³, פתוח תכנית למנהלים בהייטק, תכנית לאימון אישי למפקדי בתי סוהר ותוכניות נוספות למנהלי מוסדות חינוך שונים.

לצד הפיתוח וההנחיה קיימת זרוע מחקרית אותה אני משמרת בהתמדה. אחד התוצרים המשמעותיים שלה הוא מחקר ה־70.

הערות

3. אחד מהבולטים שבהם הוא מודל מב"ת למנהיגות בין תרבותית, אשר נלמד במדרשות למנהיגות צבאיות ואזרחיות כאחד.