הבזקים של תפיסה מדויקת

פרק ראשון: טיפות של אור

אור הירח נשען על התריס,
פותח סולם וקורא לי לצאת.
אני דורך על קרן של אור
ומתחיל לטפס.
 
טיפות של אור זורמות בתוכי,
מסרבות להשאיר בי פינה חשוכה.
אני לא נאבק,
לובש צורה חדשה.
 
והשינוי כואב
אבל אותי היא מנקה.
טיפות של אור נוגעות,
מראות לי דרך חדשה.
 
הרבה מעצמי נהרס,
הרבה נולד מחדש
חלק הלך לאיבוד,
חלק נמצא.
 
האור הלבן מהפנט,
אני לא יכול לסרב
להתקרב אליךְ,
לתת לאור להתפשט.