רומני מספר בדיחות
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
רומני מספר בדיחות

רומני מספר בדיחות

3 כוכבים (דירוג אחד)

עוד על הספר

  • הוצאה: יעקב פז
  • תאריך הוצאה: 2024
  • קטגוריה: פרוזה מקור
  • מספר עמודים: 162 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 30 דק'

יעקב פז

נולדתי ב-1933 ברומניה, בעיר יאשי. לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, בגיל 11, התייתמתי מאבי. הוא נהרג בתאונת רכבת. לימים הבנתי שירשתי מאבי ז"ל את חוש ההומור. יום אחד,  אחת מדיירות הבניין שלנו התעלפה. התקבצו סביבה השכנים, בהם אבי. אחת השכנות, בעלת תושייה, הביאה קוביית סוכר וולריאן. לפתע ספקה את כפותיה בבהלה. הסתבר שמרוב התרגשות היא התבלבלה ולא זכרה אם טפטפה שלוש או ארבע טיפות ולריאן. "אין דבר," הרגיע אותה אבי, "תתחילי לספור מחדש."  כל השכנים התפקעו מצחוק, מלבד האישה המעולפת, כמובן.

  לאחר מות אבי, דודי אברהם אימץ את אימי ואותי. הצלחנו לשרוד את פלישת הנאצים לרומניה, אך כשמלאו לי 13 שנים, נאלצנו לברוח מהקומוניסטים. פליטים היינו שנים רבות. וכיוון שגם לדודי היה חוש הומור נדמה לי שהבנתי כבר אז, שהיכולת להתבדח היא סוד החיים של היהודים. היינו חייבים לצחוק כדי לא להשתגע.

  עליתי לארץ בגיל 17. אט אט פילסתי את דרכי, ולימים הייתי מנהל שיווק באלתא. אחר כך סמנכ"ל לשיווק בינלאומי בתעשייה-האווירית, וב-1985 נשלחתי לבלגיה מטעם התע"ש, כדי להקים מפעל אלקטרוני. בכל התקופות הללו קיימתי משא ומתן מול נציגי מדינות שונות: גנרלים, מנהלי משרד הביטחון וכדומה. לא פעם, כל צד התבצר בעמדתו, והייתה סכנה שהמכירה לא תצא אל הפועל. בסיטואציות אלו שלפתי את הבדיחה המתאימה. גיליתי שהבדיחה היא כלי חזק במיוחד "להחזיר את הרכבת לפסים".

  אני משוכנע, גם היום, שכוחה של בדיחה נובע מההקשר שבו היא מסופרת. עם זאת, צריך שיהיו באמתחתנו מבחר בדיחות כדי שנוכל לשלוף אחת מהן בעיתוי המדויק. לכן, כשחבריי ובני משפחתי הפצירו בי לכתוב לקט בדיחות, נעתרתי לבקשתם.

אתם מוזמנים לקרוא אותן ולבחור מהן את הבדיחות המתאימות לכם.

תקציר

כוחה של בדיחה נובע מההקשר שבו היא מסופרת. עם זאת צריך שיהיו באמתחתנו מבחר בדיחות, כדי שנוכל לשלוף אחת מהן בעיתוי המדויק. בספר זה מבחר בדיחות שלוקטו במשך עשרות שנים מן הארץ ומן העולם הרחב. תמצאו בהן בדיחות בכל נושא. בדיחות על בעל ואישה, סבים וסבתות וגם ילדים. בדיחות על תשוקה מינית, על רופאים וחולים ובעלי מקצוע שונים, כולל פוליטיקאים. תמצאו גם בדיחות על יהודים ואנשי דת, גם על עדות ישראל ופולניות כמובן וגם על אזרחי העולם. ואם לא די בכך תוכלו גם לקרוא על סצנות נפוצות מחיי היום יום כמו: נסיעה באוטובוס, מפגש עם שוטר ועוד ועוד. 
אתם מוזמנים לקרוא ולבחור את הבדיחות המתאימות לכם. 

הבדיחות שליקטתי בפרק זה עברו מפה לאוזן, ונחרתו בזכרוני. יש הטוענים שחקן אנו עונה על כללי "הפוליטיקלי קורקט". החלטתי להותירן בכל זאת, כיוון שלדעתי,ההומור תמידליווה את רוחם של היהודים בזמנים קשים.

פרק ראשון

הקדמה

לעיתים נדירות הצלחתי לזכור בדיחה שסיפר לי אבי, יעקב פז.

והוא סיפר הרבה בדיחות בכל מפגש משותף שלנו. לפני שסיפר בדיחה היה פונה אליי: "האם את מכירה את הבדיחה הזו על..."

לרוב השבתי בשלילה. ואז, באופן קבוע, אבי נאנח: "אוי. איך יש לי בת כזו שלא זוכרת בדיחות."

"זה המזל שלך," עניתי להגנתי. "אתה יכול לספר את אותה הבדיחה שוב ושוב ולגרום לי לצחוק."

כשנכדו של יעקב התבגר, אדם, בני, הוא החליט להעביר לו את מורשתו. ישבו השניים ורשמו מבחר מרשים למדי של בדיחות. כך לפחות סיפרו לי. הזמן עבר, ולפני מספר שנים הצעתי לאבי לערוך ולהוציא לאור את בדיחותיו, "הנה, כבר כתבת אותן עם אדם." אבי הגאה הפנה אותי לקובץ שבו אגר את האוסף היקר. לרגע נעתקו המילים מפי. על צג המחשב הופיעה טבלה. בכל שורה בטבלה הופיעו שתי מילים: תוכי, אינסטלטור. תוכי, אדם מגמגם וכן הלאה. מאות שורות שכאלו.

לבסוף הצלחתי לשאול: "מה זה?"

"ככה נזכרים בבדיחה, הנה הכול רשום," ענה יעקב בגאווה, "מה את לא מכירה את הבדיחה על התוכי והאינסטלטור? סיפרתי לך אותה כשהיית ילדה."

נכון, זו אחת הבדיחות שאכן זכרתי, אך את הבדיחה על התוכי והמגמגם, ממש לא זכרתי. אז שלחתי אותו לעבודה, לכתוב את השורות שמספרות את הסיפור המלא.

כשנתיים, בכל פעם שנזכר בבדיחה רץ יעקב אל המחשב והעלה אותה על הכתב. הוא נהנה מכל רגע ובכל פעם אף סיפר לי ולחבריו את הבדיחה שרשם. בינתיים חבריו החלו מפעילים עליו לחץ. "נו מתי תיתן לנו לקרוא?" והזמן התארך. כשהיה באמתחתו אגד מרשים של בדיחות והתחלנו לערוך אותן, לסדר ולשכתב, לרוב יעקב נזכר בבדיחות נוספות. כך היה עד שהחלטנו, די! אם לא נעצור כאן, הספר הזה לא ייגמר לעולם. מעכשיו לא כותבים בדיחות נוספות.

במהלך הארגון והעריכה, קראתי את הבדיחות שוב ושוב. גיליתי שכך אני סוף סוף זוכרת אותן. יש לי זיכרון חזותי ולא שמיעתי. עליי לקרוא כדי להפנים. נכון להיום אבי החל מדבר איתי בקודים, כמו אלו שרשם בטבלה. די לו לומר שתי מילים, כמו "כלה כשרה" וזהו. אני מבינה ואנחנו מייד צוחקים. ומסתבר שיש בדיחה על תופעה זו. בחרתי לתת לה מקום של כבוד ולחתום איתה ספר זה.

אני משוכנעת שלאחר הקריאה תוכלו להצטרף למועדון.

רויטל פז־למפרט

1. בעל ואישה. וגם בגידות, כמובן

הבטחה אלוהית

אלוהים החליט להשתעשע – הוא הבטיח לגברים שאפשר למצוא נשים טובות בכל פינה בעולם, ולנשים, שהן תוכלנה למצוא גבר מושלם בכל פינה. מייד אחר כך הפך את כדור־הארץ עגול.

כדאי לשתף את האישה

מישהו צלצל בדלת. בעלת הבית בדיוק סיימה להתקלח. היא לבשה חלוק ואצה לראות מי נמצא בפתח. היה זה השכן שגר בדירה מולה. הוא בחן אותה ביסודיות, מבטו נע מעלה ומטה.

"אם תפתחי את החלוק, אתן לך 1,000 דולר." לחש.

"תסתלק מכאן חצוף שכמותך! איך אתה בכלל מעז להציע לי הצעה מגונה שכזו?!"

"תראי, זו בעצם מחמאה. אין לך מה להפסיד. את פותחת את החלוק לעשר שניות ומקבלת 1,000 דולר."

האישה התלבטה בינה לבינה, כמה שניות בשביל 1,000 דולר, למה לא בעצם? לבסוף החליטה לפתוח את החלוק. ואכן השכן הכניס יד לכיסו והעניק לה מעטפה ובה הסכום הנקוב.

"מי צלצל בדלת?" שאל בעלה שנמנם אותה שעה בחדר השינה.

"זה היה השכן ממול," ענתה.

"הוא החזיר את 1,000 הדולר שהלוויתי לו בשבוע שעבר?"

ללא סיכונים

אלמנה צעירה ויפהפייה נהגה לעלות לקבר בעלה לפני כל חג וחג. בהזדמנות זו החליפה את הפרחים וניקתה את המצבה. לאחר שסיימה, התרחקה ממקום הקבורה בהליכה לאחור, כשפניה פונות למצבה. אחד הרבנים ששם לב להתנהגותה, אמר לה יום אחד:

"אני רואה שאת מכבדת מאוד את בעלך המנוח. את לא מפנה לו עורף, אפילו כשאת עוזבת את מקום קבורתו. זה יפה ומרגש."

“ובכן," ענתה לו הצעירה בחיוך, "לא בדיוק. בעלי אמר תמיד שיש לי 'תחת שיכול להעיר מתים'. אז אני לא מוכנה לקחת סיכון שהוא יתעורר."

חלש אופי

במגרש גולף יוקרתי, גבר מבוגר התהפך עם עגלת הגולף שלו על הדשא. אישה צעירה ונאה שגרה בווילה ליד המגרש, ראתה את שהתרחש. היא רצה למקום ושאלה לשלומו של האיש ולשמו.

"שמי ג'ק, ואני בסדר, תודה." ענה האיש.

"ג'ק," אמרה, "עזוב הכול. בוא אלי, אל הווילה, תנוח קצת ואחר כך אני אעזור לך להפוך את עגלת הגולף שלך."

"זה ממש יפה מצידך," ענה האיש. "אבל אשתי לא ממש תאהב את זה."

"עזוב שטויות," התריסה הצעירה, "היא לא תדע על כך דבר וחצי דבר." המשיכה הנערה היפה להפציר בו והוא ג'ק, חלש האופי, קיבל לבסוף את הצעתה. רגע לפני שעשה את דרכו אל הווילה הוסיף ואמר: "אשתי... אשתי ממש לא תאהב את זה."

אחרי שנח בביתה של הנערה כשעה, סיים שיחה קולחת עם היפהפייה, גם גמר את הברנדי המשובח שבכוסו. הוא הודה למארחת, ציין שהוא מרגיש הרבה יותר טוב, ושוב חזר ואמר: "אני בטוח שאשתי תכעס מאוד על כל מה שקרה כאן."

"אל תהיה טיפשון," התעקשה הצעירה, "היא לא תדע. איפה היא בכלל?"

"מתחת לעגלה," ענה ג׳ק והשפיל את מבטו.

בגידה עם חבר

גבר חוזר הביתה ומוצא את אשתו במיטה עם החבר הכי טוב שלו. הוא ניגש בכעס לשידה, שולף אקדח מהמגירה והורג את חברו.

"אם תמשיך ככה," אומרת לו אשתו, "לא יישאר לך אף חבר!"

האישה והטלפון

גבר קם בבוקר ואמר לאשתו, שלא מתחשק לו ללכת לעבודה. "אם מישהו יצלצל תגידי שאני לא בבית."

הטלפון צלצל, אשתו ענתה: "כן, הוא בבית."

הבעל התרגז: "הרי ביקשתי ממך במפורש שתגידי שאני לא בבית!"

"תירגע," ענתה האישה, "הטלפון לא צלצל בשבילך."

חברה ברמה גבוהה

אישה תפסה את בעלה יוצא ממסעדה עם בלונדינית יפהפייה. איזו דרמה התחוללה בבית! היא בכתה, צרחה, אפילו זרקה צלחות ושברה מנורה. הוא הצליח להרגיע אותה במקצת, אמר לה שהוא אוהב אותה והסביר לה: "בחברה שבה אני עובד, לכל המנהלים הבכירים יש מאהבת. מאהבת היא חלק מהסטטוס החברתי שלנו."

כעבור שבוע, עת הלכו השניים לתיאטרון, ראתה האישה עמית לעבודה של בעלה בלוויית אישה שאיננה אשתו. "תסתכל," לחשה לבעלה ונתנה לו מכה במרפק, "שלוש שורות לפנינו. החבר שלך לא הגיע להצגה עם אשתו. אתה יודע מי זאת?"

"כן, זאת אהובתו. הרי הסברתי לך שלכל המנהלים בחברה שלנו יש מאהבת."

"כן. הבנתי. אבל שלנו יותר יפה!"

הבוגדת

אישה הגיעה הביתה ומצאה את בעלה לוגם קפה עם אישה אחרת. מייד צרחה עליו.

הוא ניסה להרגיע אותה: "אל תצעקי, האישה הזאת באה לראות אותך."

האישה המשיכה לצעוק: "לראות אותי? אתה בוגד ושקרן! אני לא מכירה אותה בכלל."

"בסדר," ענה הבעל, "תני לי להכיר לך אותה. זאת מיכל, אשתו של המאהב שלך."

רצית בזול

אדם טייל בלוויית אשתו בפריז. זו ביקשה ללכת למספרה כדי להתייפות לקראת ביקורם הקרוב באופרה. בינתיים הבעל המשיך בהליכתו ופגש בדרכו זונה. הוא התחיל לנהל עימה משא ומתן לגבי המחיר. היא ביקשה 100 יורו והוא הציע מחצית מהסכום. כיוון שהם לא השתוו במחיר, הבעל חזר למספרה כדי לאסוף את אשתו. השניים המשיכו לטייל שלובי זרוע בשאנז־אליזה. לפתע פגש הבעל שוב באותה הזונה. היא הביטה באשתו, ואמרה בזלזול: "תראה מה אתה יכול לקבל עבור 50 יורו."

הסוס המטלפן

אישה לבעלה: "אני יוצאת לרכיבה של שעתיים."

הבעל: "אני יודע. הסוס התקשר כבר שלוש פעמים."

סיבה טובה לגירושין

אישה הגישה תביעת גירושין לרבנות.

"מה הסיבה לבקשתך?" חקר הדיין.

"מדי יום בעלי מבקש לעשות סקס בחמש בבוקר," טענה האישה. "בעלי לא מסכים לקיים יחסים בשום שעה אחרת."

פנה הדיין לבעל ושאל: "האם אינך מסוגל להתאפק עד הצוהריים או הערב, לנהוג כמנהג הכלל?"

"לא ולא!" ענה הבעל בתקיפות, "אני רוצה להיות הראשון!"

מתיחה של 1 באפריל

ב-1 באפריל, הבעל החליט למתוח את אשתו. הוא הזמין אותה לארוחה חגיגית במסעדה. כאשר הוגשה המנה הראשונה, אמר לה: "אהובתי, אני חייב להתוודות בפנייך. אתמול, בגדתי בך. ביליתי את אחר הצוהריים עם אישה אחרת ואחרי זה... את יודעת..."

"טוב, אם כבר התחלנו להיות גלויים זה לזו, תדע שגם אני בגדתי בך. ב-20 במרץ."

תפקידים שונים

מה ההבדל בין שור לפר?

השור הוא הבעל של הפרה.

הפר הוא החבר של הפרה.

מזל חשוד

אישה חזרה הביתה לבושה מעיל פרווה מהודר במיוחד.

"מאיפה היה לך כסף לקנות מעיל כל כך יקר?" חקר בעלה.

"יקירי, לא תאמין, אבל קרה לי דבר מופלא. זכיתי במפעל הפיס!" הסבירה האישה.

לאחר חודש שבה לביתה כשטבעת יהלום מעטרת את אצבעה. שוב התפלא הבעל מהיכן השיגה את הממון לרכישה. ענתה: ״הפעם הרווחתי בלוטו. אני תשושה מההתרגשות מהזכייה. האם תוכל למלא עבורי את האמבטיה בבקשה?" ביקשה.

"האמבטיה מוכנה, "צעק מהסלון. אך כשהאישה נכנסה אל חדר האמבטיה התרעמה: "למה עשית לי את זה! מילאת מים באמבטיה רק בגובה סנטימטר! מה זה צריך להיות?!"

"אה, יקירתי," ענה בעלה בקור רוח, "פשוט לא רציתי שתרטיבי את כרטיס הזכייה שלך."

טרמפיסטית

אספתי טרמפיסטית צעירה ויפה. פתאום היא התעלפה ברכב. נלחצתי והבהלתי אותה לבית־החולים. בבית־החולים, הרופאים הודיעו לי שהיא בהיריון ובירכו אותי. הם אמרו שאני הולך להיות אבא בקרוב. הסברתי להם שאני לא האבא, אבל, הבחורה אמרה להם שאני כן האב. עכשיו, ממש נלחצתי. דרשתי מייד בדיקת דנ"א להוכחת האבהות. אחרי הבדיקה הרופא קבע שאכן אני לא האב, ובכלל אני עקר מיום שנולדתי. הוקל לי. יצאתי מבית־החולים. בדרך לרכב חשבתי על שלושת ילדיי המחכים לי בבית.

יעקב פז

נולדתי ב-1933 ברומניה, בעיר יאשי. לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, בגיל 11, התייתמתי מאבי. הוא נהרג בתאונת רכבת. לימים הבנתי שירשתי מאבי ז"ל את חוש ההומור. יום אחד,  אחת מדיירות הבניין שלנו התעלפה. התקבצו סביבה השכנים, בהם אבי. אחת השכנות, בעלת תושייה, הביאה קוביית סוכר וולריאן. לפתע ספקה את כפותיה בבהלה. הסתבר שמרוב התרגשות היא התבלבלה ולא זכרה אם טפטפה שלוש או ארבע טיפות ולריאן. "אין דבר," הרגיע אותה אבי, "תתחילי לספור מחדש."  כל השכנים התפקעו מצחוק, מלבד האישה המעולפת, כמובן.

  לאחר מות אבי, דודי אברהם אימץ את אימי ואותי. הצלחנו לשרוד את פלישת הנאצים לרומניה, אך כשמלאו לי 13 שנים, נאלצנו לברוח מהקומוניסטים. פליטים היינו שנים רבות. וכיוון שגם לדודי היה חוש הומור נדמה לי שהבנתי כבר אז, שהיכולת להתבדח היא סוד החיים של היהודים. היינו חייבים לצחוק כדי לא להשתגע.

  עליתי לארץ בגיל 17. אט אט פילסתי את דרכי, ולימים הייתי מנהל שיווק באלתא. אחר כך סמנכ"ל לשיווק בינלאומי בתעשייה-האווירית, וב-1985 נשלחתי לבלגיה מטעם התע"ש, כדי להקים מפעל אלקטרוני. בכל התקופות הללו קיימתי משא ומתן מול נציגי מדינות שונות: גנרלים, מנהלי משרד הביטחון וכדומה. לא פעם, כל צד התבצר בעמדתו, והייתה סכנה שהמכירה לא תצא אל הפועל. בסיטואציות אלו שלפתי את הבדיחה המתאימה. גיליתי שהבדיחה היא כלי חזק במיוחד "להחזיר את הרכבת לפסים".

  אני משוכנע, גם היום, שכוחה של בדיחה נובע מההקשר שבו היא מסופרת. עם זאת, צריך שיהיו באמתחתנו מבחר בדיחות כדי שנוכל לשלוף אחת מהן בעיתוי המדויק. לכן, כשחבריי ובני משפחתי הפצירו בי לכתוב לקט בדיחות, נעתרתי לבקשתם.

אתם מוזמנים לקרוא אותן ולבחור מהן את הבדיחות המתאימות לכם.

עוד על הספר

  • הוצאה: יעקב פז
  • תאריך הוצאה: 2024
  • קטגוריה: פרוזה מקור
  • מספר עמודים: 162 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 30 דק'
רומני מספר בדיחות יעקב פז

הקדמה

לעיתים נדירות הצלחתי לזכור בדיחה שסיפר לי אבי, יעקב פז.

והוא סיפר הרבה בדיחות בכל מפגש משותף שלנו. לפני שסיפר בדיחה היה פונה אליי: "האם את מכירה את הבדיחה הזו על..."

לרוב השבתי בשלילה. ואז, באופן קבוע, אבי נאנח: "אוי. איך יש לי בת כזו שלא זוכרת בדיחות."

"זה המזל שלך," עניתי להגנתי. "אתה יכול לספר את אותה הבדיחה שוב ושוב ולגרום לי לצחוק."

כשנכדו של יעקב התבגר, אדם, בני, הוא החליט להעביר לו את מורשתו. ישבו השניים ורשמו מבחר מרשים למדי של בדיחות. כך לפחות סיפרו לי. הזמן עבר, ולפני מספר שנים הצעתי לאבי לערוך ולהוציא לאור את בדיחותיו, "הנה, כבר כתבת אותן עם אדם." אבי הגאה הפנה אותי לקובץ שבו אגר את האוסף היקר. לרגע נעתקו המילים מפי. על צג המחשב הופיעה טבלה. בכל שורה בטבלה הופיעו שתי מילים: תוכי, אינסטלטור. תוכי, אדם מגמגם וכן הלאה. מאות שורות שכאלו.

לבסוף הצלחתי לשאול: "מה זה?"

"ככה נזכרים בבדיחה, הנה הכול רשום," ענה יעקב בגאווה, "מה את לא מכירה את הבדיחה על התוכי והאינסטלטור? סיפרתי לך אותה כשהיית ילדה."

נכון, זו אחת הבדיחות שאכן זכרתי, אך את הבדיחה על התוכי והמגמגם, ממש לא זכרתי. אז שלחתי אותו לעבודה, לכתוב את השורות שמספרות את הסיפור המלא.

כשנתיים, בכל פעם שנזכר בבדיחה רץ יעקב אל המחשב והעלה אותה על הכתב. הוא נהנה מכל רגע ובכל פעם אף סיפר לי ולחבריו את הבדיחה שרשם. בינתיים חבריו החלו מפעילים עליו לחץ. "נו מתי תיתן לנו לקרוא?" והזמן התארך. כשהיה באמתחתו אגד מרשים של בדיחות והתחלנו לערוך אותן, לסדר ולשכתב, לרוב יעקב נזכר בבדיחות נוספות. כך היה עד שהחלטנו, די! אם לא נעצור כאן, הספר הזה לא ייגמר לעולם. מעכשיו לא כותבים בדיחות נוספות.

במהלך הארגון והעריכה, קראתי את הבדיחות שוב ושוב. גיליתי שכך אני סוף סוף זוכרת אותן. יש לי זיכרון חזותי ולא שמיעתי. עליי לקרוא כדי להפנים. נכון להיום אבי החל מדבר איתי בקודים, כמו אלו שרשם בטבלה. די לו לומר שתי מילים, כמו "כלה כשרה" וזהו. אני מבינה ואנחנו מייד צוחקים. ומסתבר שיש בדיחה על תופעה זו. בחרתי לתת לה מקום של כבוד ולחתום איתה ספר זה.

אני משוכנעת שלאחר הקריאה תוכלו להצטרף למועדון.

רויטל פז־למפרט

1. בעל ואישה. וגם בגידות, כמובן

הבטחה אלוהית

אלוהים החליט להשתעשע – הוא הבטיח לגברים שאפשר למצוא נשים טובות בכל פינה בעולם, ולנשים, שהן תוכלנה למצוא גבר מושלם בכל פינה. מייד אחר כך הפך את כדור־הארץ עגול.

כדאי לשתף את האישה

מישהו צלצל בדלת. בעלת הבית בדיוק סיימה להתקלח. היא לבשה חלוק ואצה לראות מי נמצא בפתח. היה זה השכן שגר בדירה מולה. הוא בחן אותה ביסודיות, מבטו נע מעלה ומטה.

"אם תפתחי את החלוק, אתן לך 1,000 דולר." לחש.

"תסתלק מכאן חצוף שכמותך! איך אתה בכלל מעז להציע לי הצעה מגונה שכזו?!"

"תראי, זו בעצם מחמאה. אין לך מה להפסיד. את פותחת את החלוק לעשר שניות ומקבלת 1,000 דולר."

האישה התלבטה בינה לבינה, כמה שניות בשביל 1,000 דולר, למה לא בעצם? לבסוף החליטה לפתוח את החלוק. ואכן השכן הכניס יד לכיסו והעניק לה מעטפה ובה הסכום הנקוב.

"מי צלצל בדלת?" שאל בעלה שנמנם אותה שעה בחדר השינה.

"זה היה השכן ממול," ענתה.

"הוא החזיר את 1,000 הדולר שהלוויתי לו בשבוע שעבר?"

ללא סיכונים

אלמנה צעירה ויפהפייה נהגה לעלות לקבר בעלה לפני כל חג וחג. בהזדמנות זו החליפה את הפרחים וניקתה את המצבה. לאחר שסיימה, התרחקה ממקום הקבורה בהליכה לאחור, כשפניה פונות למצבה. אחד הרבנים ששם לב להתנהגותה, אמר לה יום אחד:

"אני רואה שאת מכבדת מאוד את בעלך המנוח. את לא מפנה לו עורף, אפילו כשאת עוזבת את מקום קבורתו. זה יפה ומרגש."

“ובכן," ענתה לו הצעירה בחיוך, "לא בדיוק. בעלי אמר תמיד שיש לי 'תחת שיכול להעיר מתים'. אז אני לא מוכנה לקחת סיכון שהוא יתעורר."

חלש אופי

במגרש גולף יוקרתי, גבר מבוגר התהפך עם עגלת הגולף שלו על הדשא. אישה צעירה ונאה שגרה בווילה ליד המגרש, ראתה את שהתרחש. היא רצה למקום ושאלה לשלומו של האיש ולשמו.

"שמי ג'ק, ואני בסדר, תודה." ענה האיש.

"ג'ק," אמרה, "עזוב הכול. בוא אלי, אל הווילה, תנוח קצת ואחר כך אני אעזור לך להפוך את עגלת הגולף שלך."

"זה ממש יפה מצידך," ענה האיש. "אבל אשתי לא ממש תאהב את זה."

"עזוב שטויות," התריסה הצעירה, "היא לא תדע על כך דבר וחצי דבר." המשיכה הנערה היפה להפציר בו והוא ג'ק, חלש האופי, קיבל לבסוף את הצעתה. רגע לפני שעשה את דרכו אל הווילה הוסיף ואמר: "אשתי... אשתי ממש לא תאהב את זה."

אחרי שנח בביתה של הנערה כשעה, סיים שיחה קולחת עם היפהפייה, גם גמר את הברנדי המשובח שבכוסו. הוא הודה למארחת, ציין שהוא מרגיש הרבה יותר טוב, ושוב חזר ואמר: "אני בטוח שאשתי תכעס מאוד על כל מה שקרה כאן."

"אל תהיה טיפשון," התעקשה הצעירה, "היא לא תדע. איפה היא בכלל?"

"מתחת לעגלה," ענה ג׳ק והשפיל את מבטו.

בגידה עם חבר

גבר חוזר הביתה ומוצא את אשתו במיטה עם החבר הכי טוב שלו. הוא ניגש בכעס לשידה, שולף אקדח מהמגירה והורג את חברו.

"אם תמשיך ככה," אומרת לו אשתו, "לא יישאר לך אף חבר!"

האישה והטלפון

גבר קם בבוקר ואמר לאשתו, שלא מתחשק לו ללכת לעבודה. "אם מישהו יצלצל תגידי שאני לא בבית."

הטלפון צלצל, אשתו ענתה: "כן, הוא בבית."

הבעל התרגז: "הרי ביקשתי ממך במפורש שתגידי שאני לא בבית!"

"תירגע," ענתה האישה, "הטלפון לא צלצל בשבילך."

חברה ברמה גבוהה

אישה תפסה את בעלה יוצא ממסעדה עם בלונדינית יפהפייה. איזו דרמה התחוללה בבית! היא בכתה, צרחה, אפילו זרקה צלחות ושברה מנורה. הוא הצליח להרגיע אותה במקצת, אמר לה שהוא אוהב אותה והסביר לה: "בחברה שבה אני עובד, לכל המנהלים הבכירים יש מאהבת. מאהבת היא חלק מהסטטוס החברתי שלנו."

כעבור שבוע, עת הלכו השניים לתיאטרון, ראתה האישה עמית לעבודה של בעלה בלוויית אישה שאיננה אשתו. "תסתכל," לחשה לבעלה ונתנה לו מכה במרפק, "שלוש שורות לפנינו. החבר שלך לא הגיע להצגה עם אשתו. אתה יודע מי זאת?"

"כן, זאת אהובתו. הרי הסברתי לך שלכל המנהלים בחברה שלנו יש מאהבת."

"כן. הבנתי. אבל שלנו יותר יפה!"

הבוגדת

אישה הגיעה הביתה ומצאה את בעלה לוגם קפה עם אישה אחרת. מייד צרחה עליו.

הוא ניסה להרגיע אותה: "אל תצעקי, האישה הזאת באה לראות אותך."

האישה המשיכה לצעוק: "לראות אותי? אתה בוגד ושקרן! אני לא מכירה אותה בכלל."

"בסדר," ענה הבעל, "תני לי להכיר לך אותה. זאת מיכל, אשתו של המאהב שלך."

רצית בזול

אדם טייל בלוויית אשתו בפריז. זו ביקשה ללכת למספרה כדי להתייפות לקראת ביקורם הקרוב באופרה. בינתיים הבעל המשיך בהליכתו ופגש בדרכו זונה. הוא התחיל לנהל עימה משא ומתן לגבי המחיר. היא ביקשה 100 יורו והוא הציע מחצית מהסכום. כיוון שהם לא השתוו במחיר, הבעל חזר למספרה כדי לאסוף את אשתו. השניים המשיכו לטייל שלובי זרוע בשאנז־אליזה. לפתע פגש הבעל שוב באותה הזונה. היא הביטה באשתו, ואמרה בזלזול: "תראה מה אתה יכול לקבל עבור 50 יורו."

הסוס המטלפן

אישה לבעלה: "אני יוצאת לרכיבה של שעתיים."

הבעל: "אני יודע. הסוס התקשר כבר שלוש פעמים."

סיבה טובה לגירושין

אישה הגישה תביעת גירושין לרבנות.

"מה הסיבה לבקשתך?" חקר הדיין.

"מדי יום בעלי מבקש לעשות סקס בחמש בבוקר," טענה האישה. "בעלי לא מסכים לקיים יחסים בשום שעה אחרת."

פנה הדיין לבעל ושאל: "האם אינך מסוגל להתאפק עד הצוהריים או הערב, לנהוג כמנהג הכלל?"

"לא ולא!" ענה הבעל בתקיפות, "אני רוצה להיות הראשון!"

מתיחה של 1 באפריל

ב-1 באפריל, הבעל החליט למתוח את אשתו. הוא הזמין אותה לארוחה חגיגית במסעדה. כאשר הוגשה המנה הראשונה, אמר לה: "אהובתי, אני חייב להתוודות בפנייך. אתמול, בגדתי בך. ביליתי את אחר הצוהריים עם אישה אחרת ואחרי זה... את יודעת..."

"טוב, אם כבר התחלנו להיות גלויים זה לזו, תדע שגם אני בגדתי בך. ב-20 במרץ."

תפקידים שונים

מה ההבדל בין שור לפר?

השור הוא הבעל של הפרה.

הפר הוא החבר של הפרה.

מזל חשוד

אישה חזרה הביתה לבושה מעיל פרווה מהודר במיוחד.

"מאיפה היה לך כסף לקנות מעיל כל כך יקר?" חקר בעלה.

"יקירי, לא תאמין, אבל קרה לי דבר מופלא. זכיתי במפעל הפיס!" הסבירה האישה.

לאחר חודש שבה לביתה כשטבעת יהלום מעטרת את אצבעה. שוב התפלא הבעל מהיכן השיגה את הממון לרכישה. ענתה: ״הפעם הרווחתי בלוטו. אני תשושה מההתרגשות מהזכייה. האם תוכל למלא עבורי את האמבטיה בבקשה?" ביקשה.

"האמבטיה מוכנה, "צעק מהסלון. אך כשהאישה נכנסה אל חדר האמבטיה התרעמה: "למה עשית לי את זה! מילאת מים באמבטיה רק בגובה סנטימטר! מה זה צריך להיות?!"

"אה, יקירתי," ענה בעלה בקור רוח, "פשוט לא רציתי שתרטיבי את כרטיס הזכייה שלך."

טרמפיסטית

אספתי טרמפיסטית צעירה ויפה. פתאום היא התעלפה ברכב. נלחצתי והבהלתי אותה לבית־החולים. בבית־החולים, הרופאים הודיעו לי שהיא בהיריון ובירכו אותי. הם אמרו שאני הולך להיות אבא בקרוב. הסברתי להם שאני לא האבא, אבל, הבחורה אמרה להם שאני כן האב. עכשיו, ממש נלחצתי. דרשתי מייד בדיקת דנ"א להוכחת האבהות. אחרי הבדיקה הרופא קבע שאכן אני לא האב, ובכלל אני עקר מיום שנולדתי. הוקל לי. יצאתי מבית־החולים. בדרך לרכב חשבתי על שלושת ילדיי המחכים לי בבית.