נניח אישה
נניח אישה.
איפה נניח אותה?
עם כל הסימנים:
יונדאי סנטה־פה, נפח מנוע גדול, גדול.
נוסעת על כביש מספר אחת כמעט כל יום. בקטעים שאפשר נוסעת מאה ארבעים. בכביש שש נוסעת בין מאה ארבעים למאה שישים, תלוי ברוחב הכביש ובתחבורה שעליו. עוקפת כל מה שזז.
מה יש לה. מה נגזל ממנה.
את המכונית הנוכחית לא קנה לה אבא שלה/בעלה וגם לא עזר לה לקנות. היה איתה חבר שבא איתה. למען (הגילוי) הנאות.
גם את המכונית הקודמת (אולי צריך לומר 'אוטו') קנתה בכוחות עצמה בלבד. גם אז בא איתה גבר.
את ההחלטה היא עשתה; את ההמחאה היא הוציאה מן הארנק שלה. את ההלוואה מהבנק היא קיבלה, ללא ערבים.
מה יש לה.
האישה עצמאית. עצמאית! יש לה תיק במס הכנסה, במס ערך מוסף, בביטוח לאומי. היא משלמת להם הרבה (מה נגזל ממנה). מה שיש לה, זה לא חנות בגדים. מה שאין לה, זה בוס. יש לה השכלה. היא למדה הרבה שנים. היא משתמשת בהשכלה שלה ובשכל שהיה לה עוד לפני שהיתה לה השכלה. זה מה שיש לה.
יש לה בית. על הקרקע. גם את הבית היא קנתה בכוחות עצמה בלבד, למעט מאה אלף שקלים שנתנה לה אמה. היא משלמת משכנתה על הבית, לא קטנה, שתשלם אותה עד יום מותה. אלא אם יקרה נס. נס, כלומר, שלא כדרך הטבע. בדרך הטבע שלה היא תשלם משכנתה עד יום מותה, וגם זה לא יכסה את כל החוב.
המשך בספר המלא