כל אימת - מתוך פתח גדול מלמטה

כל אֵימַת

כן, בדיוק כך.

ישבנו יחד במטבח. יום קודם לכן קניתי שולחן ושני כיסאות באיקאה. הוא הרכיב אותם מיד וכך יכולנו לשבת יחד במטבח. התנור חימם, אכלנו ארוחת ערב. ינואר, חורף עז.

כאן בעמק החורף אינו מצטנע, הוא משתרר בעוצמה. אנחנו מכירים אותו, יודעים עד לאן הוא יכול להגיע. אנחנו נכנעים. לעתים, כמובן. רק כשהחורף שורר.

ישבנו יחד במטבח. התפתחה אווירה. התהוו חילופי דברים. הדברים עסקו בסקס, בסקס. הוא ניסה להסביר לי מה הופך אותי לסקסית בעיניו. הוא השתמש בידיו כדי להסביר לי במיליו מה הופך אותי לסקסית בעיניו.

אחר כך הגיע תורי לנסות. אז ניסיתי. גם בידי לא עלה הדבר, אם כי לא עשיתי בהן שימוש מרובה. הוא בידיים, אני במילים. אפשר לקרוא לזה משחק מקדים.

השעה היתה 19:39 ולכן הזמנתי אותו לבוא אחרי אל חדר השינה. זה מה שהופך אותי לסקסית בעיניו. הוא לא סירב. זה מה שהופך אותו לסקסי בעיני: ״לא סירב״ זה אנדרסטייטמנט; לשון המעטה, כמו שאומרים בעברית.

רוצים, רוצים.

יש האומרים: משתוקקים.

זה מה שקורה כנראה במרוצת הזמן: אנחנו חיים בשלום יחסי עם תשוקה, בלי בושה. בשלום יחסי. עם תשוקה. בלי בושה. נכון יותר לומר: עם תשוקה רבה. עם מעט בושה. זה הכול? זה מה שהופך אותי לסקסית בעיניו? ניסוח כזה עלול להיות מאכזב. הפעם לא אניח לניסוח לאכזב! אני מחליטה. זה לא הכול, זה לא מה שהופך אותי לסקסית בעיניו.

המשך בספר המלא