פרומתאוס

אור צל

נוֹלַדְתִּי בָּאוֹר

וְעָמְדוּ עָלַי

אִישׁ וְצִלּוֹ

אִשָּׁה וְצִלָּהּ

וְהֵטִילוּ צִלָּם

וְצִמַּחְתִּי צִלִּי

וּפָגַשְׁתִּי אִשָּׁה

וְצִלָּהּ

וְנוֹלְדוּ יְלָדַי

בָּאוֹר

וְהִטַּלְנוּ צִלֵּנוּ

וְגָדְלוּ בְּצִלֵּנוּ

וְנָשְׂאוּ צְלָב צִלָּם

וְכָךְ עַד עוֹלָם.

אימי בחלון

אַתְּ עוֹמֶדֶת בַּחַלּוֹן,

פַּקְעוֹת אוֹר פּוֹרְחוֹת מִיָּדַיִךְ

וַאֲנִי עָטוּף בְּפוּךְ אַהֲבָתֵךְ,

מְנוֹפֵף יָד, מַפְנֶה גַּב וְרוֹחֵק.

אָזְנַי חֵרְשׁוֹת לַשָּׁעוֹן

הַמְּתַקְתֵּק.

אֲנִי רוֹצֶה לַחְזֹר עַכְשָׁו

אֵלַיִךְ, לַבַּיִת, לַחַלּוֹן,

אַךְ כְּבָר מְאֻחָר, הַחַלּוֹן

נִסְגַּר, מֻשְׁחָר וְקַר.

גָּר שָׁם

זָר.

אַתְּ עוֹמֶדֶת בַּחֲלוֹם,

צְעִירָה, אַךְ פָּנַיִךְ נֵכָר,

אוֹמֶרֶת דָּבָר לְאִישׁ

לֹא מֻכָּר.

אִמָּא, אֲנִי קוֹרֵא.

מָתַי נִתְעוֹרֵר, אִמָּא?

פרח מוות קטן

פֶּרַח מָוֶת קָטָן לִבְלֵב בְּגוּפֵךְ,

חֲרִישִׁי וּמֻצְנָע, נֶחְבָּא בְּחַגְוֵי אֵיבָרַיִךְ.

פֶּרַח מָוֶת חוֹשֵׁב מַחְשָׁבוֹת אֲפֵלוֹת,

לוֹגֵם לִרְוָיָה מִדָּמֵךְ וְטוּבֵךְ,

שׁוֹלֵחַ שָׁרָשִׁים וּגְדִילִים,

כּוֹבֵשׁ דְּרָכִים נִסְתָּרוֹת.

תָּאֵי גּוּפֵךְ הִבִּיטוּ זֶה בָּזֶה בִּתְמִיהָה:

מִיהוּ הַפּוֹלֵשׁ הַלֹּא־קָרוּא, הֶחָצוּף,

הַמְּשַׁבֵּשׁ אֶת סִדְרֵי הַמְּכוֹנָה?

אֵיךְ הוּא מֵעֵז? מָה מַטְּרָתוֹ?

הֵם נִסּוּ לְהַסְבִּיר, לְשַׁדֵּל, לִמְחוֹת,

לְהָשִׁיב מִלְחָמָה.

אַךְ פֶּרַח מָוֶת, עָרֵל לְתַחְנוּנָם,

רַק צָמַח וְגָדַל, קוֹנֶה אֲחִיזָה רָעָה.

הֵם פָּנוּ אֵלַיִךְ בְּקוֹלוֹת מֵחוּש וּטְרוּנְיָה:

הַבִּיטִי נָא!

וְלֹא הִקְשַׁבְתְּ. שַׁאֲנַנָּה וּתְמִימָה הִמְשַׁכְתְּ בְּשֶׁלָּךְ,

בְּזוּטוֹת מְמַכְּרוֹת שֶׁל יוֹמְיוֹם, בִּרְצִינוּת גְּמוּרָה,

כְּאִלּוּ יֵשׁ מָחָר.