מזמנת לי אביב הוא ספר הביכורים שלי, המתאר שבילים במסע שלי לעצמי ודרכים, שבהן פסעתי.
אני מאמינה שנשים רבות יכולות להזדהות עם השירים ולהתעצם מהם.
החיבור לשפה העברית, למילים ולמשחקי המילים היה מאז ומתמיד חלק ממני ומהאהבה שלי לגעת בחיבורים השונים של המילה הכתובה ולחקור אותם. התחברתי ללימודי הלשון והתעמקתי בהם.
בגיל 15 פרצו והדהדו לי בראש מילים, שהרגשתי חובה לחברם על הנייר וכתבתי שירים כמעט לכל אחד מבני כיתתי.
הלהט הגדול, שהייתי בו, עורר את אימי באותה שנה, והיא החליטה לקחת אותי להוצאת ספרים גדולה בחיפה. שם, לצערי, גילינו שהוצאת ספר לאור דורשת תקציב, שהיה מעבר ליכולות של ההורים, והשירים חזרו למגירה.
בבוקר ראש השנה תשפ"ב, 2021 , לאחר שנים של הפסקה בכתיבה, אשר לא הפסיקה לפעום בליבי, הדהדו בי שוב מילים. אלה הציפו בי את הרגש להעלות אותם על הכתב וחזרתי לשירים, שאותם כתבתי מגיל 16 , והתרגשתי לגלות כמה הם תקפים גם היום. שמחתי דרכם לגלות בתוכי את הדרך, שעברתי והתבגרתי ואת הצבע החדש והאחר, שצובע היום את המילים שלי. הצבע, שחושף דרכן קול פנימי של אישה, של רעיה ושל אימא. כתיבה משחררת של מסע חיים.
במהלך לימודי התואר השני למדתי לקרוא את שיריי בקול, ותגובות ההזדהות, שקיבלתי מנשים שונות, חיזקו והעצימו אותי: "איך כתבת עליי את מה שאני מרגישה"? גם גברים החמיאו על רגישות הכתיבה.
התחלתי לפרסם ברשתות החברתיות והרגשתי שהכתיבה שלי מעצימה אותי ונותנת לי כוח. כמה משיריי גם פורסמו בכתבי עת שונים.
עם הזמן הבנתי שהכתיבה מהווה בשבילי תהליך של ריפוי ומסייעת לי לעבור תהליכים שונים. כאשר אני מעבירה אותה הלאה, היא גם מחזקת, מחבקת ומעצימה נשים נוספות.
כולי תקווה שספר זה דרך השירים וההקשבה למילים שבו ייתן לכל אחת את המקום הייחודי רק לה.
הספר יאפשר לעצור, לקבל כוחות ולצמוח מן הדרך ולהעביר את השירים הלאה בדרך ייחודית.
