פֶּרֶק 1
הַכֹּל הִתְחִיל בְּיוֹם חֲמִישִׁי שֶׁעָבַר. הִשְׁתַּחְרַרְתִּי מִבֵּית הַסֵּפֶר מֻקְדָּם יוֹתֵר, כִּי הָיִינוּ אֲמוּרִים — סָבְתָא מַזָּל, שֶׁכֻּלָּם קוֹרְאִים לָהּ "סָבְתָא טוּרְבּוֹ", אַלְבֶּרְט, הַיָּדוּעַ בְּכִנּוּיוֹ "אַלְבֶּרְט נַגַּן הַטּוּבָּה הַמְּהֻלָּל" וַאֲנִי — לִנְסֹעַ לְ"קוֹנְצֶרְט חֲגִיגִי" שֶׁהִתְקַיֵּם בִּירוּשָׁלַיִם.
אַתֶּם בֶּטַח שׁוֹאֲלִים אֶת עַצְמְכֶם מָה לִי וּלְ"קוֹנְצֶרְט חֲגִיגִי".
אָז הָאֱמֶת הִיא שֶׁבַּהַתְחָלָה בֶּאֱמֶת נִסִּיתִי לְהִתְחַמֵּק. אָמַרְתִּי לְסָבְתָא שֶׁיֵּשׁ לִי הֲמוֹן שִׁעוּרֵי בַּיִת וְשֶׁלֹּא מִתְחַשֵּׁק לִי לְהַפְסִיד חוּג גַּלְגִּלִּיּוֹת וְשֶׁהִבְטַחְתִּי לְאַבָּא שֶׁלִּי לְהַשְׁקוֹת אֶת הָעֲצִיצִים בִּזְמַן שֶׁהוּא וְדָנִית מְטַיְּלִים בְּחוּ"ל — סִפַּרְתִּי לָכֶם שֶׁלְּאַבָּא שֶׁלִּי יֵשׁ חֲבֵרָה? בַּהַתְחָלָה לֹא סָבַלְתִּי אוֹתָהּ, אֲבָל עַכְשָׁו אֲנִי אֲפִלּוּ קְצָת מְחַבֶּבֶת אוֹתָהּ. סָבְתָא הִפְנְתָה אֵלַי אֶת הַגַּב וְהֶעֱמִידָה פָּנִים שֶׁהִיא מְחַפֶּשֶׂת מַשֶּׁהוּ בַּאֲרוֹן הַמִּטְבָּח. הֵבַנְתִּי שֶׁהִיא נֶעֶלְבָה, לָכֵן נִסִּיתִי לִהְיוֹת נֶחְמָדָה וְהִצַּעְתִּי לְהַשְׁגִּיחַ עַל בֶּרָלֶה, הַסְּנָאִי שֶׁלָּהּ, בִּזְמַן שֶׁהֵם יִסְּעוּ לַקּוֹנְצֶרְט. חָשַׁבְתִּי שֶׁזֹּאת הַצָּעָה נְדִיבָה. בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שֶׁהֵם הִשְׁאִירוּ אֶת בֶּרָלֶה בַּבַּיִת וְנָסְעוּ לַסֻּפְגָנִיָּאדָה בִּטְבֶרְיָה (סָבְתָא שׁוּב זָכְתָה בַּמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן!) בֶּרָלֶה הַחוֹכְמוֹלוֹג הֶחְלִיט לְטַפֵּס עַל עֵץ, וְלֹא סְתָם לְטַפֵּס, אֶלָּא לְהַגִּיעַ לַצַּמֶּרֶת. הוּא שָׁכַח שֶׁהוּא סוֹבֵל מִפַּחַד גְּבָהִים! חִפַּשְׂנוּ אוֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם. לֹא הֵבַנּוּ לְאָן הוּא נֶעֱלַם. חָלְפָה כִּמְעַט יְמָמָה עַד שֶׁמָּצָאנוּ אוֹתוֹ תָּקוּעַ בְּרֹאשׁ הָעֵץ, לֹא מְסֻגָּל לָזוּז. הוּא נִצַּל בִּזְכוּת סָבְתָא, שֶׁמִּיָּד שָׁלְפָה סֻלָּם, עָלְתָה וְטִפְּסָה וְהוֹרִידָה אוֹתוֹ מִלְּמַעְלָה. גַּם עַל הַקַּרְקַע הוּא נִרְאָה עַל סַף הֶתְקֵף לֵב וּבְקֹשִׁי נָשַׁם. הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ הִתְפַּזְּרוּ לְכָל עֵבֶר כְּמוֹ כַּדּוּרֵי בִּילְיַארְד. רַק כְּשֶׁאַלְבֶּרְט הֵבִיא אֶת הַטּוּבָּה שֶׁלּוֹ וְהוּא הִשְׁתַּחֵל אֵלֶיהָ פְּנִימָה — כָּכָה הוּא מַרְגִּישׁ מוּגָן, כְּמוֹ בִּמְאוּרָה — הוּא נִרְגַּע וְחָזַר לוֹ הַצֶּבַע לַזָּנָב.
בְּכָל מִקְרֶה, מֵאָז סָבְתָא לֹא מַשְׁאִירָה אוֹתוֹ אֲפִלּוּ דַּקָּה אַחַת לְבַד.
הֻפְתַּעְתִּי כְּשֶׁסָּבְתָא לֹא הִתְפַּעֲלָה מֵהַהַצָּעָה. "אֵין צֹרֶךְ," שָׁמַעְתִּי אוֹתָהּ אוֹמֶרֶת, "אֲנִי אַזְמִין לְבֶּרָלֶה שְׁמַרְטַף. כְּלוֹמַר: שְׁמַר־גּוּר."
"סָבְתָא," הִתְחַנְחַנְתִּי, "סְלִיחָה, בֶּאֱמֶת. אֲבָל מַמָּשׁ לֹא מִתְחַשֵּׁק לִי לָלֶכֶת אִתְּכֶם לַקּוֹנְצֶרְט הַזֶּה."
"אַתְּ לֹא צְרִיכָה לָלֶכֶת," עָנְתָה. "אֲנַחְנוּ נִסַּע לְשָׁם בַּמְּכוֹנִית."
"אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁמּוּזִיקָה קְלָאסִית מְשַׁעֲמֶמֶת אוֹתִי," הִזְכַּרְתִּי לָהּ. "אֲנִי בִּכְלָל לֹא מִתְחַבֶּרֶת לְמוּזִיקָה כָּזֹאת."
"אַתְּ לֹא צְרִיכָה לְהִתְחַבֵּר לְמוּזִיקָה קְלָאסִית," סָבְתָא הִמְשִׁיכָה בְּקוֹל צוֹנֵן, "מוּזִיקָה קְלָאסִית הִיא לֹא תֶּקַע וְלֹא אִינְטֶרְנֶט! אַתְּ רַק צְרִיכָה לִפְתֹּחַ אָזְנַיִם וּלְהַקְשִׁיב."
מָשַׁכְתִּי בִּכְתֵפַי.
"קֶרֶן קָרֵנִינָה שֶׁלִּי... בֶּאֱמֶת," לְפֶתַע שִׁנְּתָה אֶת הַטּוֹן, "מְדֻבָּר בְּאֵרוּעַ חַד־פַּעֲמִי!"
"'חַד־פַּעֲמִי' לֹא מַבְטִיחַ שֶׁהָאֵרוּעַ לֹא יִהְיֶה מְשַׁעֲמֵם, סָבְתָא."
"אֲנִי לֹא מְבִינָה אוֹתָךְ," נָזְפָה בִּי, "כָּל הַמְּדִינָה מְדַבֶּרֶת עַל הַקּוֹנְצֶרְט הַזֶּה! הָיִיתִי אוֹמֶרֶת שֶׁזֶּה אֲפִלּוּ אֵרוּעַ הִיסְטוֹרִי!"
"'הִיסְטוֹרִי' נִשְׁמָע אֲפִלּוּ יוֹתֵר מְשַׁעֲמֵם מֵ'חַד־פַּעֲמִי'," צִחְקַקְתִּי.
"קֶרֶן קָרֵנִינָה… אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת מִמֵּךְ..."
"סָבְתָא, נוּ. אַל תַּכְרִיחִי אוֹתִי לָבוֹא."
וְאָז הִיא הִתְקָרְבָה אֵלַי. כָּל כָּךְ קָרוֹב, שֶׁהָאַף שֶׁלָּהּ נָגַע בְּשֶׁלִּי. "קֶרֶן קָרֵנִינָה נֶכְדָּתִי הָאֲהוּבָה," אָמְרָה בְּטוֹן רִשְׁמִי וְסַמְכוּתִי, אֲבָל הַקּוֹל שֶׁלָּהּ רָעַד, "חָשׁוּב לִי שֶׁתָּבוֹאִי."
"לָמָּה?"
"כִּי... כִּי קִבַּלְתִּי קֶטַע סוֹלוֹ."
"קֶטַע סוֹלוֹ? ווַאוּ!" הִתְפַּעַלְתִּי. אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁקִּטְעֵי סוֹלוֹ נוֹתְנִים רַק לַנַּגָּנִים הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר. "כָּל הַכָּבוֹד!"
סָבְתָא טִלְטְלָה אֶת רֹאשָׁהּ, וּמִגְדַּל הַתִּסְרֹקֶת שֶׁלָּהּ הִתְנוֹעֵעַ יַחַד אִתָּהּ. הִיא נִרְאֲתָה טְרוּדָה. "אָז תָּבוֹאִי?"
"בָּרוּר!" עָנִיתִי.
"הוֹ קֶרֶן קָרֵנִינָה שֶׁלִּי... תּוֹדָה תּוֹדָה תּוֹדָה!" עֵינֶיהָ נִצְנְצוּ כְּמוֹ הַכִּנֶּרֶת בַּקַּיִץ. יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת בְּתוֹכָן גַּלִּים קְטַנִּים וְזוֹהֲרִים. "אַתְּ הַנֶּכְדָּה שֶׁאֲנִי הֲכִי הֲכִי הֲכִי אוֹהֶבֶת מִכֻּ---לָּם!" אָמְרָה וְאָצָה רָצָה בְּעַלִּיזוּת לַחֶדֶר, לְהַמְשִׁיךְ בְּאִמּוּנֵי הַנְּגִינָה.
"סָבְתָא," קָרָאתִי אַחֲרֶיהָ, "לְהַזְכִּירֵךְ, אֲנִי הַנֶּכְדָּה הַיְּחִידָה שֶׁלָּךְ."
אֲבָל מֵהַחֶדֶר כְּבָר בָּקְעוּ תְּרוּעוֹת רָמוֹת שֶׁל חֲצוֹצְרָה.
פֶּרֶק 2
אָז קִבַּלְתִּי פְּטוֹר מִשִּׁעוּר מַדָּעִים (אֵרוּעַ הִיסְטוֹרִי וְחַד־פַּעֲמִי בִּפְנֵי עַצְמוֹ) וְהִזְדָּרַזְתִּי לְהַגִּיעַ לַמָּלוֹן שֶׁל סָבְתָא. עוֹד מֵהַכְּבִישׁ שָׁמַעְתִּי אֶת מִיצִי, הַתֻּכִּי הַהִיפּוֹכוֹנְדֶר שֶׁל סָבְתָא, צוֹוֵחַ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת, "הַצִּילוּ! הַצִּילוּ! שִׁטָּפוֹן! שִׁטָּפוֹן! הַצִּילוּ!"
בִּגְלַל שֶׁמִּיצִי יָדוּעַ כְּתֻכִּי הִיסְטֶרִי — לֹא הִתְרַגַּשְׁתִּי. אֲבָל כְּשֶׁפָּתַחְתִּי אֶת הַשַּׁעַר, רָאִיתִי שֶׁגַּם שְׁאַר חַיּוֹת הַמַּחְמָד שֶׁל סָבְתָא מְבֹהָלוֹת. פּוּ הַכֶּלֶב הִתְרוֹצֵץ אָנָה וָאָנָה וְכָל הַנְּקֻדּוֹת הַדַּלְמָטִיּוֹת שֶׁלּוֹ אִיְּמוּ לְהִתְפַּזֵּר. לָאסִי הַתַּרְנְגֹלֶת זִנְּקָה לְתוֹךְ שִׂיחַ הַוְּרָדִים כְּאִלּוּ הָיָה סִירַת הַצָּלָה, וּבֶּרָלֶה הַסְּנָאִי נִתְלָה עַל קוֹלָב כְּמוֹ מְעִיל וְנוֹפֵף בִּזְנָבוֹ לְעֶזְרָה.
"מָה זֶה? מָה קָרָה לָכֶם?" שָׁאַלְתִּי.
לֹא שֶׁצִּפִּיתִי שֶׁהֵם יַעֲנוּ.