זוגיות קשובה

הקדמה

"אתה לא מקשיב לי", "אבל אמרתי לך את זה כבר", "איך יכולת לפספס את הפגישה הזו?" "שוב שכחת לקנות חלב?" "לא אכפת לך ממני". מי מזדהה עם הציטוטים הללו? בזוגיות עם הפרעת קשב מקיימים שיחות כאלה לעיתים קרובות מאוד, כי הפרעת הקשב נוכחת מאוד במערכת היחסים.

אמנם ישנן גם תכונות חיוביות בבני הזוג עם הפרעת קשב, הם יותר יצירתיים ומיוחדים, ספונטאניים וכיפיים, אבל לפי מחקרים אנשי הקשב מתקשים בהתחלת קשר זוגי, ואחרים לא מצליחים לשמור על מערכות יחסים יציבות לאורך זמן. לכ-30% מהם היו יותר מעשרה בני זוג בעבר, ומחציתם דיווחו כי רוב מערכות היחסים נמשכו פחות משנה. המחקרים מראים כי הפרעת הקשב משפיעה גם על טיב הקשר - כ-55% מאנשי הקשב מגדירים את מערכת היחסים שלהם כבינונית עד רעה, והם נמצאים בסיכון גבוה פי שלושה לגירושים בהשוואה לזוג ללא הפרעת קשב.

למה זה כל כך קשה?
בגלל התסמינים שמאפיינים את הפרעת הקשב: חוסר תשומת לב, שכחה, שינויים במצבי רוח והתפרצויות זעם, התנהגות אימפולסיבית או אגרסיבית, וגם חיפוש אחר ריגושים. אלו לרוב הסיבות לקשיים במערכת היחסים עם הפרעת קשב.

תסמינים אלה מקשים על היום־יום ומגבירים את המתח בין בני הזוג. לכן זוגיות שכוללת הפרעת קשב עלולה לגרום לתחושות תסכול, כעס, בדידות, עייפות ושחיקה. היא גם מאופיינת יותר מהממוצע בקונפליקטים, חוסר אינטימיות, אי־קיום הסכמים, אי־לקיחת אחריות בבית או התנהגות אגרסיבית.

אבל הם לא עצלנים
במחקר שבו נשאלו בני זוג של אנשי הקשב מה מפריע להם במערכת היחסים, הם ציינו עשרה דברים, כמו קושי לזכור, לארגן או לתכנן. דברים אלו גורמים לתפיסה מוטעית ולהאשמות שווא. אולי בן הזוג פשוט עצלן? אחרת למה הוא לא עושה? אבל חשוב לדעת שזה לא מכוון. המחקר מצביע על האשם המרכזי - המוח הקדמי, האחראי על תכנון וביצוע פעולות, שמתפקד פחות טוב אצל אנשי הקשב, והדבר דורש מהם מאמץ משמעותי. לכן לאנשי קשב קשה יותר לארגן ולסדר דברים ולהתמיד בביצוע.

אז מה מפריע לבני/בנות הזוג של אנשי קשב?

• מבולגן/ת

• לעיתים לא מגיב/ה

• לא מתכנן/ת מראש

• לא מסיים/ת פרויקטים

• מתקשה להתחיל במשימה

• אומר/ת דברים בלי לחשוב

• לא זוכר/ת שאמרו לו/ה דברים

• מתקשה להתמודד עם תסכולים

• מעופף/ת, מתנתק/ת, לא מרוכז/ת

• טועה בהערכת הזמן להשלמת משימה

מודעות היא המפתח
חשוב שבני ובנות זוג של אנשי הקשב יבינו לאלו דברים אפשר ולאלו דברים אי אפשר לצפות מהם. זוגיות זה עסק מורכב, והוא מורכב עוד יותר כשמעורבת בה הפרעת קשב. לפעמים מנסים לתקן את בן הזוג עם הפרעת הקשב, על אף שזה לא אפשרי. אי אפשר להפוך אדם עם הפרעת קשב למאורגן או ללא־מוסח. אז חבל לבזבז אנרגיה ולחשוב ש"מעכשיו יהיה בסדר", כי יש דברים שלא ניתן לשנות. בני הזוג צריכים ללמוד לחיות לצד הקשיים ולמצוא דרכים יצירתיות להתגבר עליהם. ככל שתעלה המודעות למציאות הפרעת הקשב והשלכותיה בקשר הזוגי, וככל שהתקשורת והשיח בנושא יהיו פתוחים יותר, כך יהיה אפשר לחיות טוב יותר יחד. הספר הזה בהחלט יכול לעזור גם למודעות וגם לתקשורת, ובכך לקרב בין בני הזוג ובמקרים מסוימים אף להציל את הקשר.

אנשי הקשב בזוגיות זה מתכון לבלגן
בעלי הפרעות קשב נמשכים אלה לאלה לעיתים קרובות בשל המאפיינים הדומים. כך הם יכולים להבין טוב יותר את בני הזוג והם גם מאמינים ש"כולם ככה", אך הם מתקשים לנהל את הבית והמשפחה ("כולנו מעופפים"); הם מתקשים לשמור על הסדר והארגון בבית וחרדים מביורוקרטיה. בני זוג עם הפרעת קשב סיפרו לי שהתקשרו אליהם מהעירייה לגב ות חוב ארנונה שלא שולם במשך שנתיים. כשנשאלו למה לא שילמו, התשובה שלהם הייתה: "כי ככה אנחנו". כשהילדים נכנסים לתמונה, סביר שתהיה גם להם הפרעת קשב (הרי זה גנטי). המצב מורכב עוד יותר בשל שלל הפעילויות, החוגים והאירועים שהם מביאים איתם. הספר הזה יעזור גם לזוגות הקשב המלאים להבין את עצמם טוב יותר, לקבל את עצמם ולהוריד את שקי האשמה וההלקאה העצמית.

בסיפורים הבאים תוכלו למצוא את עצמכם ולקבל פתרונות ותחושת אופטימיות. הספר כולל 25 סיפורים קצרים מתוך ספת הטיפולים בקליניקה (השמות בדויים וחלק מהפרטים שונו בכדי למנוע זיהוי). אם יש לכם הפרעת קשב או לבני/בנות הזוג, אם אתם מטפלים או עובדים עם אנשי הקשב - זה ספר חובה עבורכם.

הספר נכתב ממקום שראה אהבות נכזבות בגלל חוסר המודעות למצב של חיים עם הפרעת קשב; מהמקום שנאמר בו: "לו רק הייתי יודע זה לא היה קורה"; מהמקום שרוצה לחזק את הקשר ואת היחסים ולהוריד אי הבנות וריבים מיותרים; מהמקום שמאמין בכוח האהבה המודעת.

לאורך הספר ישנם טיפים ומחשבות של אנשי הקשב ובני/בנות הזוג, שבטח תוכלו להזדהות איתם או עם חלקם. בנוסף, בסיום כל פרק תמצאו סיכום תחת הכותרת: "זוג או פרד", שיעניק לכם אסטרטגיות התמודדות לחיים טובים יותר עם הפרעת קשב!

מוזמנים לצלול פנימה...

מה הטיפ שלך לזוגיות קשובה?
חשוב מאוד

"חשוב ביותר להבין שהצד השני לא פועל מתוך רוע או אדישות. זו מוגבלות אמיתית, אבל שקופה. דמיינו אותו בכיסא גלגלים ושאלו את עצמכם האם הייתם מבקשים ממנו לרוץ. אצלנו, שנינו עם הפרעת קשב, והיום למשל מצאנו עט אלקטרוני שעולה 100$ במדיח, שהוא זרק אותו לשם, יצא נקי ביותר... אצלי זה האיחורים. ולמרות ששנינו עם קשב, שנינו שוכחים בכל פעם שזה לא רוע של הצד השני ולא טיפשות, אלא רק מוסחות. לזכור את זה - זה הסוד".

נטלי ויוסי

למה חופשות כן ודייטים לא?
 

בכל פעם שאני נותנת לזוג משימה לצאת לדייט קבוע פעם בשבוע, הם מגמגמים. "לא בטוח שזה יסתדר... נשתדל... זה עולה כסף..." אבל לפגישת הייעוץ איתי הצלחתם להגיע, נכון?

מבחינתי זה תנאי ראשון לטיפול. דייט שבועי. זה הבייסיק. אני מאוד תכלסית בטיפולים שלי ולא באה לבזבז את הזמן לזוגות שמגיעים אליי, ולכן לא מוכנה לוותר על כך. מבחינתי אי אפשר להציל זוגיות או לחזק אותה ללא הכלל הזה. ואלו התנאים: דייט פעם בשבוע, בזמן קבוע, מחוץ לבית, רק שניכם.

כשאמרתי את זה ליוסי, הוא סיפר לי ששאל את נטלי אשתו אם היא רוצה לצאת לבירה במוצ"ש, אבל הוא הרגיש שהיא לא הבינה למה התכוון. עניתי לו שהוא זה שלא הבין. הסברתי לו שהוא לא שואל אותה אם היא רוצה, זה לא אמור להיות עוד משהו שצריך לקבל עליו החלטה, כמו האם לרשום את הילד לחוג, או האם להזמין כרטיסים להצגה. זה הקבוע. זה ההרגל. עושים את זה וזהו. לא ממש השארתי את הנושא לשיקול דעתם. מבחינתי זה ההסכם. כל זוג שמגיע אליי לייעוץ גם מגיע אחת לשבוע לדייט הזוגי שלו.

הסברתי ליוסי שעליו לתאם עם מסעדה/בית־קפה/בר (כל מקום שאוהבים) הזמנה חוזרת מדי שבוע בשולחן החביב עליהם. וכך בכל יום שבת ב-21:00 הם שם, בלי לחשוב ובלי לתכנן. רק כך זה יכול לעבוד. בפגישה הבאה הם חזרו ודיווחו שמילאו את המשימה, אבל הדייט לא צלח. נטלי סיפרה שהיא הגיעה מוכנה לדבר על כל הקשיים וכל מה שמפריע לה, אבל הדייט התפוצץ.

מבחינתי זה ההסכם. כל זוג שמגיע אליי לייעוץ גם מגיע אחת לשבוע לדייט הזוגי שלו. "נצטרך הרבה כסף בשביל כל היציאות האלו!" רטן יוסי. "החופשה באילת לא עלתה כסף?" שאלתי אותו. "הרבה מאוד כסף... 15,000₪ לשבוע באוגוסט", הוא ענה. אז תחשבו כמה דייטים היו יכולים לצאת מהסכום הזה. חופשה של שבוע נשכחת מהר מאוד, אבל דייט כל שבוע נותן כוח לכל השבוע.

"למה חשבת שזו מטרת הדייט?" שאלתי אותה, כי ממש לא התכוונתי שיפתחו סשן טיפולי נוסף לזה שמתקיים אצלי. "אז מתי נדבר על הדברים? על הקשיים? על התחושות הרעות?" היא התפלאה. הסברתי שיהיו עוד מספיק הזדמנויות (לדברים האלו אנחנו תמיד מוצאים זמן...).

מטרת הדייט היא קודם כל ליהנות זה עם זה. אבל כמה קשה לנו ליהנות מהחיים... הנטייה שלנו היא להתמקד בקשיים ולחשוב שהנאות זה בונוס, אבל אני אומרת: אם נתמקד יותר במה שממלא אותנו, הקשיים יפחתו בצורה אוטומטית...

"נצטרך הרבה כסף בשביל כל היציאות האלו!" רטן יוסי. "החופשה באילת לא עלתה כסף?" שאלתי אותו. "הרבה מאוד כסף... 15,000₪ לשבוע באוגוסט!" הוא ענה. אז תחשבו כמה דייטים היו יכולים לצאת מהסכום הזה. חופשה של שבוע נשכחת מהר מאוד, אבל דייט כל שבוע נותן כוח לכל השבוע, כך שהוא הרבה יותר משתלם.

בדייט שכזה אפשר להיזכר מה אנחנו אוהבים זה בזה, הרבה יותר מאשר בשיחת תוכחה, שבה כל אחד מפרט את הקשיים ומאשים את האחר. אני לא אומרת שלא צריך לדבר גם על התחושות הללו, אבל לא לתת להן לצבוע את הקשר ואת הזמן המשותף.

מדוע אנחנו חושבים שעל ידי כך שנעשה משהו לא נעים (כמו שיחות נזיפה) יהיה נעים יותר? להפך, ככל שנעלה את זמן הנעים יחד, נצמצם קשיים, נחזק את הקשר ואת האהבה, שבסופו של דבר גוברת על הכול! ותודו שזה גם הרבה יותר כיף לצאת לשתות יין יחד מאשר לשבת ולריב בבית...

ואל תחששו שאתם מטאטאים את הקשיים, כי הקשיים יפחתו מעצמם אם תחזקו את הקשר, ממש כמו שהאבק יפחת אם תסגרו את החלון. אתם לא מתעלמים, אלא יוצרים קרקע בטוחה יותר לקשר טוב, שמתמקד בחיובי ובדברים החשובים באמת.

כבר בפגישה הבאה יוסי ונטלי הגיעו נינוחים הרבה יותר. הם סיפרו שהחליטו על מנהג של יציאה בכל פעם לפני הפגישה שלנו. האמת? זה חסך לי הרבה עבודה! הם הגיעו במוד אחר לגמרי, אחרי שכבר "עשו עבודה" בעצמם. לפעמים טיפול זוגי יכול להיות גם כיף!

זוג או פרד
ואלו התנאים: דייט פעם בשבוע, בזמן קבוע, מחוץ לבית, רק שניכם וללא מסכים. ולא מדברים על מה שרע, אלא חולקים חוויות שכל אחד אסף לאורך השבוע. אז מתי הדייט השבועי שלכם?