הזקן אוהב!

חלק א: מקור

יעקב פיכמן (1958-1881)

זאת האחת

זֹאת הָאַחַת אֲשֶׁר תָּמִיד בְּהַצְנֵעַ

לִוַּנִי כִּרְנָנָה אוֹר לְבָבָהּ;

אֲשֶׁר רִפְּדָה יָמַי דְּמָמָה, וְאֵלֶיהָ

מִכָּל מֶרְחָק דָּמִי הַחַם שִׁוַּע –

אֲהָהּ, יוֹם־יוֹם נוֹשְׁרוֹת חֲמוּדוֹתֶיהָ,

יוֹם־יוֹם תִּצְעַר עֲתֶרֶת לִבְלוּבָהּ;

זֶה חֵן רֹאשָׁהּ יִשַּׁח כְּבַד יָגֵעַ,

וְצֵל שׂוֹחֵק בְּעֵינָהּ הַזּוֹהֲבָה.

אַךְ כֹּה יִמְלְאוּ חַיַּי מִדֵּי אֶרְאֶהָ

שְׁקוּפָה בִּדְמִי זַרְחָהּ, וּכְמוֹ יָקֵר

רֹךְ לֹא יָדַע הַלֵּב, יִגְאֶה, יָרֹן; –

כְּמוֹ לֹא גָּהַר עָלֵינוּ יוֹם שׁוֹפֵעַ

יָגוֹן וָשֶׁמֶשׁ, כִּי אִם לְבַכֵּר

רֹךְ עֶרֶב זֶה בַּלֵּב, גְּמוּל אַחֲרוֹן.

לובן בענן

כִּגְמֹל הַפְּרִי יִגְמֹל לְאַט הַסַּעַר

בְּלֵב עוֹלָם. תִּלֵּי הָעֲנָנִים

תְּלוּיִים בְּשֵׁלִים, כִּבְדֵי עָסִיס, רַק מַעַר

יַלְבִּין אֵי־שָׁם, כְּצֹהַר אֶל הַפְּנִים.

רְאֵה, בֵּין בִּתְרֵי עָב, כְּנֵד חוֹנִים,

צָף אוֹר מִן הַמְּצוּלָה, וְחַד כַּתַּעַר,

כִּצְרִיחַ רָם מִתּוֹךְ צַמְּרוֹת־גַּנִּים,

אֶת זֹךְ צַלְמוֹ אֶל כְּחֹל הָאֹפֶל יַעַר.

הוֹֹ, זֹךְ רָחוֹק! הוֹ, לֹבֶן אֱלֹהִים!

כְּאוֹת רָזִים, שֻׂרְטַט בְּיַד פְּלָאִים,

לְךָ יִשְׁקֹט עוֹלָם עַל תְּהוֹם קוֹדֶרֶת.

יעקב שטיינברג (1947-1887)

שעת ביניים

עִם כְּלוֹת יְמֵי הַנְּעוּרִים מִתְרחֲשָׁה שְׁעַת בֵּינַיִם:

נִמְהָרָה הִיא כַּנֹֹּעַר, כַּזִּקְנָה הִיא עֲקָרָה;

כִּבְעֶבֶד בְּךָ תִּדְבַּק הַמְּנוּחָה הַנִּבְעָרָה,

וּלְבָבְךָ אֲשֶׁר כָּבַד יִנְהַג בַּעֲצַלְתַּיִם.

אָז תִּדְמֶה נַפְשְׁךָ הַכְּמוּשָׁה וְהַחֲשׂוּפָה

לְשָׂדֶה אֲשֶׁר נִקְצַר וְשָׁרְשֵׁי הַגִּבְעוֹלִים,

כִּשְׁאֵרִית לְלֹא חֵפֶץ, בְּעֵרֶב רַב עוֹד עוֹלִים, –

עַד אִם תְּבַלֶּה אוֹתָם בְּרֵאשִׁית סְתָו הַסּוּפָה.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר בֵּין אַחֲרוֹֹן שְׂדֵה־קָצִיר עוֹד יַצְמִיחַ

וִיהִי לְפֶרַח פַּרְפָּר וִיהִי לוֹ הוֹד סָפִיחַ

בְּמָקוֹם לֹא דָּרַךְ אִישׁ וְעַיִן לֹא צוֹפִיָּה: –

בְּיָגוׁן בָּא לָרִיק אוֹ כְּמַתַּן גִּיל־אִוֶּלֶת

כֵּן יֵשׁ בְּשָׁעָה זוֹ נַפְשְׁךָ שׁוֹאֶלֶת

בְּאַהֲבָה אַחֲרוֹנָה לְחוֹנֵן לֵב נָכְרִיָּה.

כֹּה גַּם דְּמוּתֵךְ בְּזֹהַר לֹא נִפְתָּר

קוֹסְמָה לִי מֵעִמְקֵי תֵּבֵל נִסְעֶרֶת,

וְשִׂיא יוֹמִי יְקַר סוֹדָהּ עֻטַּר.