פרק 1
היילי
"בן זונה." טרקתי את מגירת השידה ונכנסתי בסערה לחדר האמבטיה שנאלצתי לחלוק עם אחי החורג.
"ג'ייסון!" צרחתי, וחיטטתי בתוך סל הכביסה, כשבגדים מתעופפים לכל עבר. נשימתי בקעה בהתפרצויות קצרות וחדות. "ג'ייסון, אני נשבעת באלוהים, אני עומדת ל—"
"יש בעיה, מתוקה?" ראשה של אימי צץ מעבר לדלת. היא תפסה איזו חולצת טי שהתעופפה וגלגלה אותה לכדור כשהיא מביטה בי כאילו יצאתי מדעתי.
"ג'ייסון גנב את כל החזיות שלי."
"היילי ריין, אני בטוחה שהוא לא עשה שום דבר כזה." הייתה לה הבעה מוטרדת, ומצחה, שעבר החלקה ומילוי, התכווץ עד כמה שיכול היה. "את בטוחה שהן לא שם?" היא הצביעה על סל הכביסה, זה שעדיין חיטטתי בו כמו משוגעת.
גבותיי התרוממו כשהמשכתי לרטון. "הוא לקח אותן. אני אהרוג אותו."
"מתוקה." היא פלטה נשיפה ונשמעה מותשת. "האם את וג'ייסון מוכנים, בבקשה, להסתדר יחד השנה? זו שנת הלימודים האחרונה, אתם כבר ממש בוגרים. התעלולים הקטנים והמטופשים ששניכם עושים זה לזה —"
"דניז, ראית את הארנק שלי?"
"אני חושבת שהשארת אותו ליד מכונת הקפה," צעקה אימי למטה אל אבי החורג, קנט. "עדיף שאגש אליו, ואחר כך אני חייבת לצאת, אחרת אאחר לחדר הכושר. אבל בייבי?" היא השתהתה לרגע ושבה להציץ לתוך חדר האמבטיה. "בבקשה תנסי, בשבילי."
"בטח, אימא, להתראות אחר כך," אמרתי בשיניים חשוקות, כשהשקר מתגלגל מלשוני בקלות. היא חייכה, בירכה אותי ליום הראשון לשנת הלימודים, ונעלמה במורד המסדרון.
למדתי מזמן לא לצפות שאימי תתערב במלחמות שלי ושל ג'ייסון. אבל זה לא היה חשוב, כבר הרבה זמן לא הייתי צריכה שהיא תילחם את המלחמות שלי.
"ג'ייסון!" צעקתי והסתערתי לתוך חדר השינה שלו. לא טרחתי להקיש בדלת ונכנסתי היישר פנימה. למזלי הוא בדיוק הרים את מכנסי הג'ינס שלו. אם כי זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה זכיתי לראות את התחת העירום שלו.
"בוקר טוב גם לך," הוא אמר משועשע והעביר יד בשערו הפרוע משינה.
"איפה הן?"
"הן?" מצחו התכווץ, אבל מבטו התמים לא עבד עליי.
"החזיות שלי, אידיוט. אני יודעת שלקחת אותן."
"אם הייתי רוצה לגנוב חזייה, הייתי מחפש דרכים יצירתיות יותר." עיניו ריצדו בשעשוע ואני נעצתי בו מבט זועף.
"זה היום הראשון ללימודים. אני צריכה חזייה." ממש לא אוכל לשרוד יום שלם בלעדיה. אני לא אחת מאותן נערות עם בטן כמו קרש וחזה שטוח. יש לי חמוקיים, לפעמים שופעים יותר ממה שהייתי רוצה, בעיקר בשיעורי התעמלות כשמר טיני מכריח אותנו לשחק כדורשת או כדורעף.
"תחזיר לי אחת," אמרתי. "ונשכח מכל העניין."
"אין לי מושג על מה את —"
"אתה רוצה לפתוח במלחמה?" סיננתי והרגשתי איך העצבים מתחילים להתפשט בתוכי. "בסדר, אבל אל תצפה שאעשה לך חיים קלים."
"וואו, אני ממש מפחד. מה את מתכוונת לעשות לי? לחתוך אותי עם אלה?" גיחך ג'ייסון והשפיל את עיניו אל החזה שלי, שם בלטו הפטמות שלי שהתקשו בגלל האוויר הקר. עטפתי את עצמי בזרועותיי וכעס החל לבעבע בעורקיי.
שנאה היא מילה חזקה, אבל זו הייתה המילה הכי מדויקת לתאר את מה שהרגשתי כלפי אחי החורג. הוא צחק והשליך כמה חפצים לתוך תיק הגב שלו. הופתעתי שהוא בכלל טרח לעשות את זה. לשחקני ריקסון ריידרס שנת הלימודים האחרונה הייתה בעצם רק שנה רשמית. בסמסטר הזה הם יבלו הרבה יותר זמן על מגרש הפוטבול מאשר על ספסל הלימודים בכיתה. כי הביצועים שלהם במגרש היו חשובים הרבה יותר מהציונים שלהם בכל בחינה שהיא, כמובן.
גלגלתי עיניים ופלטתי, "אז ככה אתה מתכוון לשחק?" נתתי לו עוד הזדמנות לחרטה, אבל הייתי צריכה לדעת שהוא לא יתחרט. ג'ייסון פורד הוא אולי אחי החורג, אבל הוא עדיין היה אידיוט גמור.
"כמו שאמרתי, היילי ריין..." הוא נראה משועשע וידע כמה אני שונאת שאימי קוראת לי כך. "אין לי מושג על מה את מדברת."
"בסדר, אבל אל תגיד שלא הזהרתי אותך." שלחתי אליו אצבע משולשת לפני שיצאתי משם בסערה כשצחוקו הזחוח מתגלגל מאחוריי.
כשירדתי לבסוף למטה, חמש־עשרה דקות לאחר מכן, קנט הזעיף את פניו כשראה אותי, או בעצם את התלבושת שלי. "אל תשאל," אמרתי, לא הייתי במצב רוח לספוג את אחד הניסיונות העלובים שלו להצחיק.
"לא התכוונתי לומר כלום," השיב בחצי חיוך, משכתי קופסה של עוגיות בטעם פירות ודחפתי אחת למצנם.
"הדברים האלה יגרמו לך לחורים בשיניים."
"נראה לך שאכפת לי?"
"בואי נהיה כנים." ג'ייסון נכנס לחדר. "אף אחד לא יסתכל היום על הפנים שלך."
"לך תזדיין," סיננתי בלחש.
"שמעתי את זה," רטן קנט ועל כך זכיתי בגיחוך מג'ייסון.
שניהם היו גרועים במידה שווה. ג'ייסון ירש את יופיו של אביו. שיער חום מרדני, עיניים כחולות כקרח הממוסגרות בריסים ארוכים, וחיוך שיכול לגרום אפילו לבחורה הצנועה ביותר להשיל את תחתוניה. אבל היה עוד משהו. ג'ייסון נולד לשושלת ארוכה של שחקני פוטבול. השמועות בעיר אמרו שקנט היה מיועד להגיע ישירות לליגת הפוטבול הלאומית ה-NFL – אבל הפציעה שנפצע בשנת הלימודים האחרונה קטעה את הקריירה המוצלחת שלו בקולג' בקבוצת פֶּן קווייקרס. בוודאי היה לו קשה לבלוע את הגלולה המרה הזאת, אבל כעת ג'ייסון עמד ללכת בעקבותיו. ולא היה איש בעיר שלא היה גאה בכך. בא לי להקיא מזה.
המצנם קפץ, תלשתי פיסת מגבת נייר והשתמשתי בה כדי לשלוף את עוגיית הפירות. "הלכתי, ביי," אמרתי. "תשתדל לא לשבור רגל." קרצתי לג'ייסון לפני שיצאתי מהבית.
פליסיטי, החברה הכי טובה שלי – או פליק כפי שאני קוראת לה – כבר המתינה לי בקצה שביל החניה בתוך החיפושית הצהובה שלה. "מראה מעניין יש לך." היא חנקה צחקוק כשנכנסתי פנימה.
"אוף, אל תתחילי." הרמתי את המשקפיים על ראשי כדי שהשיער לא יכסה את פניי ונגסתי בעוגיית הפירות, מניחה לעודף הסוכר למתן מעט את הכעס שלי. "ג'ייסון גנב את כל החזיות שלי."
הייתי צריכה לאלתר וללבוש חלק עליון של ביקיני. היה בו קצת ריפוד, אבל לכל מי שהכיר אותי היה ברור שלא לבשתי את התמיכה הרגילה שלי. מזג האוויר עדיין היה חם, וללא ספק לא יכולתי ללבוש שום דבר אחר מלבד חולצת טי. אלא אם כן התכוונתי להעביר את כל היום בהזעה וללא תמיכה.
פליק גיחכה ויצאה לדרך. "חשבתי שיש לו דברים חשובים יותר לעשות, בהתחשב בכך שזו שנת הלימודים האחרונה."
"הו, לא, לג'ייסון יש מספיק זמן לאמלל את חיי. אבל אל תדאגי." שלחתי אליה חיוך מסתורי. "אני כבר מתכננת את הנקמה שלי."
היא עיקמה את פניה. "זה לא שלא נהניתי מזה שהעמדת אותו במקומו פעם או פעמיים במהלך השנים האחרונות, אבל את לא חושבת שאולי את צריכה... לסגת? בשנה שעברה הוא היה די רע, אבל השנה הוא יהיה..." היא הצטמררה ולא סיימה את דבריה.
פליק צדקה.
מאז כיתה ו', כשאביו ואימי הודיעו לנו שהם עוברים לגור יחד וכפו על ג'ייסון ועליי לגור יחד, היינו במלחמה מתמדת. ג'ייסון לא רצה אחות, ולי לא היה זמן לאח. במיוחד לא אח מעצבן ושחצן כמו ג'ייסון. היינו הפכים מוחלטים – הוא פופולרי וספורטיבי, ואני אומנית ובלתי מרוסנת. ג'ייסון חי ונשם פוטבול, כמו רוב תושבי ריקסון. אבל אני לא. בקושי הכרתי את חוקי המשחק. מיותר לציין שככל שהתבגרנו הפער בינינו רק הלך והתעצם. הדבר האהוב עליו ביותר היה לעצבן אותי, ואני אהבתי להעביר את ימיי בתכנון הנקמה המתוקה שלי.
"זה שכולם חושבים שהשמש זורחת לו מהתחת לא אומר שאני חייבת לספוג את החרא שלו."
הגבות של פליק התרוממו בבת אחת. "אם נודה באמת, התחת שלו די יפה."
"קחי את המילים שלך בחזרה." כמעט נחנקתי מהעוגייה. "קחי אותם ברגע זה."
"מה?" הצחוק הרך שלה מילא את המכונית. "מעולם לא בדקתי, אבל לא מזיק להביט."
"אלוהים, אני לא יכולה לשמוע את זה. בטח לא ביום שני על הבוקר." דחפתי את אצבעותיי לתוך אוזניי, אבל היא לא סתמה את הפה.
"אל תגידי לי שמעולם לא שלחת הצצה חטופה אל הבחורים שם? אני בטוחה שבחנת את אשר או את קמרון —"
"מי את ומה עשית עם החברה הכי טובה שלי?"
"מההה?" היא חייכה חיוך רחב. "אני רק אומרת, אני בעד לשנוא את קבוצת הפוטבול, אבל זה לא אומר שאני לא יכולה להעריך את השרירים —"
לא רציתי לחשוב על ג'ייסון והחברים שלו במונחים כאלה. במיוחד לא על קמרון צ'ייס. מאז שהתחלנו ללמוד יחד בחטיבת הביניים הוא נהנה לאמלל את חיי בדיוק כמו אחי החורג. יש להודות, זה לא תמיד היה כך. כשרק עברנו להתגורר עם ג'ייסון ואביו, שימש קמרון כבלם זעזועים לשנאה הגלויה של חברו הטוב ביותר. בחמישה החודשים האחרונים של כיתה ו' האמנתי באמת ובתמים שאנחנו יכולים להיות חברים. אבל אז הגיע הקיץ שלפני חטיבת הביניים והכול השתנה.
הכול.
ואני הבנתי שקמרון צ'ייס היה טמבל כמו אחי החורג החדש.
פליק נכנסה למגרש החניה של התיכון, חיפושית הווינטג' הצהובה שלה בלטה כמו יבלת ליד מכוניות ההונדה והפורד הנוצצות. כמוני, גם החברה הכי טובה שלי לא יישרה קו עם ההמון. יצאנו מהמכונית וצעדנו לכיוון בניין בית הספר, וכל הכעס הקודם שלי התפוגג מהציפייה להיכנס שוב לסטודיו. שלא כמו מרבית חבריי לכיתה, שהתרגשו לפגוש מחדש את חבריהם ולעדכן על הרפתקאות הקיץ שלהם, אני השתוקקתי לחזור לכיתה. בעיקר לכיתת האומנות.
"תנשמי עמוק." פליק נשמה עמוק כשהגענו אל דלתות הכניסה. "זה היום הראשון האחרון שלנו בתיכון. לעולם לא נתחיל כאן שנה חדשה. בשנה הבאה נהיה סטודנטיות בשנה א'."
אחזתי בידית הדלת והפניתי אליה את ראשי. "אז כדאי מאוד שתהיה לכך משמעות." חייכתי. חיוך אמיתי לגמרי. כי היא צדקה.
שנה אחת.
אני חייבת לשרוד עוד שנה אחת של העיר הזאת וקבוצת הפוטבול האהובה שלה, של אחי החורג והחברים האידיוטים שלו.
ואז אהיה חופשייה.
אבל למרות ההתרגשות מפני מה שצופה לנו העתיד – הרחק הרחק מריקסון, אם זה תלוי בי – זו הייתה השנה האחרונה, ואני התכוונתי לנצל אותה עד הסוף.
ואז נשמע קול מוכר. תזכורת אכזרית מהיקום שכל עוד אני הולכת במסדרונות של תיכון ריקסון אין סיכוי לחמוק מהם.
"את נראית טוב, סאנשיין."
עיניי התרוממו וגילו את קמרון צ'ייס, התופס הכוכב של ריקסון ריידרס וחברו הטוב ביותר של אחי, מגחך לעברי. "אתה יודע שאני לא אוהבת שקוראים לי ככה," אמרתי בשלווה וריסנתי את הכעס שלי.
"אני יודע," השיב בטון אדיש ומשך את כתפיו. "חולצה נחמדה..." מבטו צנח אל החזה שלי לפני שהרים את עיניו שנית אל פניי ושעשוע ריצד בעיניו הכחולות. "קר כאן או שאת פשוט שמחה לראות אותי?"
קמרון קרץ, ואז עקף אותי ואת פליק. הוא סילק את ידי מידית הדלת ואני קפצתי לאחור, לא מוכנה לזרמי החשמל הזעירים שחלפו בי. הוא השתהה לרגע והביט בידו לפני שנד בראשו ונכנס לבניין, מניח לדלת להיסגר מאחוריו... והיישר בפניי.
באנחה כבדה פתחתי את הדלת וחמקתי פנימה. פליק הלכה בעקבותיי. "רק תראי את התחת הזה," לחשה כשהיא התקרבה ורכנה מעליי תוך שהיא עוקבת אחר דמותו המתרחקת של קמרון, והנערים שמעדו כדי לפנות לו דרך. אבל אני לא הסתכלתי על התחת שלו. עיניי ננעצו בעורפו ודמיינתי את כל הדרכים המכאיבות שבהן אוכל לפגוע בו. הוא העיף מבט מעבר לכתפו, עינינו ננעלו ואני פלטתי גניחה של תסכול.
הכרתי את המבט הזה.
ראיתי אותו יותר מדי במשך השנים. אבל מעולם לא ראיתי אותו אצל קמרון. כמובן, הוא השתתף בכל התעלולים והמאמצים של ג'ייסון למצוא דרכים להרגיז אותי. אבל הוא מעולם לא היה בוטה כל כך.
השבתי לו במבט זועם, ניסיתי לגרום לו להסיט את המבט. אבל להפתעתי הוא הסתובב שוב וצעד חזרה כשעיניו עדיין נעוצות בעיניי. הבטן שלי התכווצה, עוצמת מבטו ערערה אותי. נראה היה כאילו הוא רוצה להרוג אותי או לטרוף אותי, ומכיוון שהכרתי את קמרון כפי שהכרתי, ידעתי שזה בוודאי לא האחרון.
שיט, מה גרם לו להתעצבן כל כך?
חוץ מאשר בחתונה, התרחקתי במשך הקיץ משלושתם עד כמה שיכולתי. הם יצאו הרבה למחנות פוטבול, ולאימוני קיץ לאחר מכן, מר בנט נתן להם לנפוש בביתו בהמפטונס כמתנת טרום יום הולדת לאשר. במקרים הנדירים שבהם הם היו בבית חמקתי מהם, נעלתי את עצמי בחדר השינה. אך מהמבט של קמרון עכשיו אפשר היה לחשוב שהרגתי את הכלבלב שלו והוא רק רצה נקמה איטית וכואבת.
"המממ, היילס, מה קורה?" קולה של פליק שלף אותי ממחשבותיי, אבל זה לא הספיק כדי להציל אותי מהמלכודת שלתוכה הוא הכניס אותי. "למה קמרון מסתכל עלייך ככה?" היא שילבה את זרועה בזרועי, אבל לפני שיכולתי לענות, ג'ייסון הופיע משום מקום וקפץ על קמרון. סוף־סוף הצלחתי לנער מעליי את התחושה המוזרה שגרם לי מבטו והלכתי אל הלוקר שלי.
"זה היה מוזר," הוסיפה פליק.
"הוא כנראה רק נהנה מההצגה." עיניי צנחו אל החזה שלי ואל מצב הפטמות הגלוי לעין.
"אולי," היא אמרה בקול מהורהר, ללא שכנוע.
גם אני לא הייתי משוכנעת. כי אני די בטוחה שקמרון שלח לי מסר.
ונראה כאילו המשחק התחיל.
אמאל'ה ספר וואו אחד הטובים אני לא אשקר שפליסיטי די הרבה לי... אין לה עמוד שדרה ובכללי אני ממש שונאת אותה אבל חוץ מזה ספר ממש טוב
ואייי הספר הזה היה ברשימה שלי כלכך הרבה זמן ומשום מה פחדתי כלכך להתחיל הרתיע אותי נורא הביקורות שלו כאן אבל תקשיבו לי טוב!!! הספר הזה מעולה באמת אהבתי הכל הוא היה מעניין וכיפי קליל והציף בי הרבה רגשות קמרון היה פשוט כל מה שאני אוהבת לקרוא והיילי גם כן!! אהבתי נורא את הסיפורי רקע על המשפחה של קמרון ועל הקטעים של אשר פליסיטי וגייסון זה נתן הרגשה שיש עוד עלילה מעבר לזוג הראשי שזה מדהים בעניי ואמלה גייסון ופליסיטי אני פשוט לא יכולה כבר לחכות לקרוא עליהם כל הספר הרגו אותי עם המתח…
וואאאווווו אחד גדולללללל. נהניתי בטרוףףף כחוויה מתקנת מול הספר השני בסדרה שממש נאלצתי לסיים. חייבת לציין שבספר הזה הסופרת התעלתה על עצמה עם הרבה עומק בסיפור האהבה הזה בלי "אובר" מלל, והייתה עלילה מעניינת וקצבית שרותקתי לספר. מה שריגש אותי זה שסיפור האהבה גם עסק בנושא רגיש (גזענות אתנית) בלי "פילטרים" (בין בני הזוג) שנכתב טוב. ממליצה💯💞♥️
מאוהבת בסידרה ובכל זוג וזוג מעשרת הספרים שבה בעקרון אני קונה את הספרים של ל.א. קוטון מבלי לקרוא בכלל את התקציר רוצו לקרוא הכל לוהט, מרגש ורומנטי כל כך🔥❤️🔥❤️ מתחילה את הסידרה החדשה ומתרגשת לקראת הזוגות החדשים❤️🔥❤️🔥
מאוהבת בסידרה ובכל זוג וזוג מעשרת הספרים שבה בעקרון אני קונה את הספרים של ל.א. קוטון מבלי לקרוא בכלל את התקציר רוצו לקרוא הכל לוהט, מרגש ורומנטי כל כך🔥❤️🔥❤️ מתחילה את הסידרה החדשה ומתרגשת לקראת הזוגות החדשים❤️🔥❤️🔥
מאוהבת בסידרה ובכל זוג וזוג מעשרת הספרים שבה בעקרון אני קונה את הספרים של ל.א. קוטון מבלי לקרוא בכלל את התקציר רוצו לקרוא הכל לוהט, מרגש ורומנטי כל כך🔥❤️🔥❤️ מתחילה את הסידרה החדשה ומתרגשת לקראת הזוגות החדשים❤️🔥❤️🔥
מאוהבת בסידרה ובכל זוג וזוג מעשרת הספרים שבה בעקרון אני קונה את הספרים של ל.א. קוטון מבלי לקרוא בכלל את התקציר רוצו לקרוא הכל לוהט, מרגש ורומנטי כל כך🔥❤️🔥❤️ מתחילה את הסידרה החדשה ומתרגשת לקראת הזוגות החדשים❤️🔥❤️🔥
אהבתי ממש! יותר מהראשון. אויבים לאוהבים, הדמות הראשית של הספר מתחיל בתור אנטי-גיבור והופך לגיבור המושלם.
זאת הסדרת תיכון האהובה עליי והזוג הזה פשוט מדהים.
הספר הזה פשוט מדהיםםםם אחד שנשארים ערים כל הלילה בשבילו, ג׳ייסון הבחור המתוסבך, מלא התהילה עם עיניים אפלות יכבוש את ליבה של כל אחת. ופליסיטי הנערה התמימה שמחפשת ריגושים בחייה ונופלת לתוך המלכודת שנקראת ג׳ייסון פורד נוגעת בלב של כל אחד. סיפור האהבה שלהם מלא תשוקה, אתגרים ותסבוכות, פחד וספקות אבל כשסוף סוף הם משחררים הכל ובוחרים אחד בשני זה שווה הכל!!!!. ממליצה בחוםםםם
אהבתייייי! לא חשבתי שאצליח להתחבר ככה לספר על תיכוניסטים אבל וואו
ממש אהבתי ספר קליל וכיף לקורא הכתיבה שלה מעולה ממש התחברתי לדמיות וממש אהבתי את ההכנה לספר השני בדרך כלל שזה ספרי המשך על דמיות משניות בספר מאוד קשה לי להמשיך לספר השני ופה אני ממש רצתי לקנות את הספר השני
תתחילו לקרוא את הסדרה הנדירה הזו כי אתם תתמכרו!! משונאים לאוהבים פשוט מושלם! יש בו הכל! תהנו
ספר מהמם! אהבתי את המתח שנבנה לאורך כל הספר, את הטיפול האמיתי והאותנטי בבעיות של בריונות, של מצוקות, של מורכבות משפחתית. הדמות של היילי מהממת והיה קל להאמין באהבה שנבנתה בניהם ואת ההתאהבות שלו בה שהיא חסרת גבולות ומרגשת. עוברת מיד לספר הבא
אהבתי מאוד!! הוא קליל וזורם.. קראתי אותו בכמה שעות. ממליצה !
אההההההההההה אומיגד אני עדיין בעממי אבל אומיגד כאילו מה קוראה כאן???? חשבתי שהם לנצח אבל הם קמת ניפרדו??????? כאילו וודפק ממליצה ברמותתתתתתת
אחחח ג'ייסון ג'ייסון רק חיכיתי להגיע לספר שלך ושל פליסיטי 😍
קליל וזורם ואיזה זוג מתוק! עוברת לספר הבא😍
ספר מדהים, מעניין ומהשנייה שהתחלתי לא הפסקתי לקרוא
פנטסטי. הרבה הרבה מעבר למה שציפיתי. מומלץ מאוד!!
וואו היה פשוט וואו בספר לא היה רגע של שיעמום המפרק הראשון עד האחרון . מהרגע שהתחלתי לקרוא אותו לא יכולתי להפסיק ומה שהיה בסוף בין פליסיטי לגייסון אני לא יודעת מה איתכם אבל רצתי לקרוא את הספר הבא 💋
אחד הספרים המשולמים שקראתייי והסוף המפתיע בכלל!! לא חושבת שאני אקרא את החלק השני.. אבל אחלה ספר מומלץ ממש
מה יש להוסיף, יש הכל. אהבה בתיכון .יש חברה הכי טובה של האחות. יש שונאים לאוהבים .יש תיקנו. מייד אשוב הלכתי לקנות את הספר של אשר בנט בעלייי!
הסוף מושלם חחח ואיזה תובנה ג'יסון 🤣
מאוד אהבתי מתחיל להיות מעניין יותר וסוחף קצת לפני אמצע הספר. אהבתי את זה שהם הפכים גמורים שמשלימים...כמו שמתאר אותם ג'יסון לקראת הסוף. פלסיטי מוציאה ממנו דברים טובים והוא מוציא ממנה דברים טובים וגורם להפסיק להיות פרח קיר. אהבה שלו מזכירה לי קצת את איראה ולוקה של קורה ריילי...
קליל ונחמד להעביר כמה שעות... בהתחלה סתם נמרח אבל שמחה שהמשכתי מהאמצע הכל תפס תאוצה וקמרון גידל עמוד שדרה..
סדרה נפלאה מרגשת ומיוחדת פשוט תענוג
אהבתי את הסדרה הסיפור לא תואם בכלל ילדים בתיכון שזה קצת מבאס
ספר וואו!! הספר הכי טוב שקראתייי
אמאאאאאאאאא אין על קמרון אהובי!!!!!
אמאלה אם אתם לא קוראים את הספר הזה אתם מפסידים בקטע מוגזם
ווואוווווווווווווווווווווווווווווו אין דברים כאלה אני מאוהבתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת
ההתחלה קצת נמרחת מדי אבל אחרי זה אי אפשר לעצור
אההה ג'ייסון כל כך מדליק!!!! הספר מומלץ ממש, גמרתי אותו תוך יומיים
סיום מקסים ל3 הספרים הקודמים!! הספר כתוב בצורה נהדרת איך הסופרת עוברת על הקשיים של כל אחד מהזוגות לאורך שנות הקולג' והסוף היפה שבו מקבלים הצצה לסדרה הבאה על ילדיהם❤️ ממולץ בחום!!!
לפי דעתי הספר הכי טוב מבין השלושה!!
ספק מתוק מתוק. ממש נהנתי! דמוית ראשיות שקל להתאהב בהם . דמות נשית חזקה במיוחד. בקיצור ממליצה בחום!
שמעו, אין מילים בפי. מזה הספק המטורף הזה. תוך פחות מיום סיימתי ולא בצלחתי להפסיק לקרוא…
הספר האהוב עליי מהיום..
וואו וואו וואו. אין מילים!! ספר מדהים! רוצו לקנות דחוףףף היילי וקמרון לגמרי הפייב. סדרה סוחפת. לא הצלחתי להניח את הספר. לקרוא דחוף דחוף!!
אשררררר בנטטטטט האהוב עליי. הספר הכי טוב בסדרה.
מי ציפה שככה אתמכר לג'ייסון? אהבתי ברמות
ספר מושלם. הרבה זמן חיפשתי ספר תיכון שיתאים למה שאני מחפשת, והינה הוא. אין על היילי בעולם!!!! ואשר וקמרון😍
ספר מושלם אין מה להוסיף.
ספר מושלם!!! בין האהובים עליי אבר. מאוהבת ברמותתתת בגייסון ופליסיטי💞💞💞
ספר מושלם ממליצה ביותר!!!
וואווו סדרה מושלמתתת ממצליה ממש
ככ מושלם והסוף עצוב ומרגש בו זמנית אמאלה
ספר מדהים!! התאהבתי בהיילי וקמרון!! הטרופ האהוב עליי הוא שונאים לאוהבים. ספר חמוד ברמות, אהבתי את כל הדמויות ובעיקר את היילי. היא למדה להיות קשוחה עם הזמן אבל מבפנים היא הייתה רכה ופגיעה, וזה מה שאהבתי בה. ממליצה ברמות!!
האמת ואווו הסופרת התעלת על עצמה בספר הסה ומספר לספר היה שיפור דרסטי מכל בחינה שהיא חייבת להגיד שמדובר בספר מסכם של הסידרה המציג שש דמויות בהתפתחות של תקופה ובמעט מאוד עמודים... ככה שהייתי מאוד סקפטית לגביו ואז הספר פשוט הפתיע בגדול!!! מרגש, סוחף מצחיק, ובאופן מפתיע יש הרבה התפתחויות בעלילה!!!!
נראה לי בחיים לא בכיתי בספר ככה. זה היה פשוט מושלם אני באמת בלי מילים זה היה וואו הסדרה הזאת נכנסה לי כלכך ללב והיא לא הולכת לצאת משם
מושלםםםםםם וואו זה היה מטורף כמה שבכיתי צחקתי התרגשתי אהבתי. אויש כמה שאני אוהבתתת
הספר הכי טוב בסדרה ומחפר בהרבה על כל מה שלא היה הגיוני בכתיבה של שני הקודמים
מושלם. ממש ממליצה, סיימתי אותו תוך יום וחצי(:
וואוווווו פשוט וואו זה היה מושלם בדיוק כמו הראשון ולא פחות. אהבתי ברמותתתת
מושלם! צחקתי, בכיתי ,התרגשתי ונהנתי מכל מילה
ספר מושלם מלא ריגושים כעסתי ושמחתי תוך כדי קריאה פשוט אחד הטובים!!!!!!!
היה מדהים, ממליצה בחום, הספר שנון, רומנטי, ומחר דברים. לא יכולתי להניח את הספר מהיד, סיימתי אותו תוך 24 שעות. רצה לספר השני.
ספר מושלם לא יכולתי להוריד אותו מהיד סיימתי לקרוא אותו תוך יומיים לא הפסקתי לצחוק ולבכות ביחד עם הדמויות
מושלם מושלם מושלם אי אפשר להוריד את הספר מהיד צחקתי וכאבתי עם הדמויות הרגשתי כאילו אני נמצאת בתוך הסיפור עצמו
ספר מושלם גרם לי לבכות ולצחוק מכל דף ודף
ספר ממש מיוחד מכאיב מאוד בלב הסופרת בדוק סדיסטית. גייסון אהבת חייי בן אדם מתוק שמוחבא מאחוריי שכבות של נענע רקובה אמנם הוא פגע בפלילסטי ממש אבל יש לו לב טוב. ופליסטי כמה שאמיר אוהבת את הילדה הזאתתתת לא הגיע לה מה שהוא עשה אבל לפחות זכינו לסוף טןב. באמת שפליסטי מהממת ומגיע לה מישהו שבאמת יאהב אותה כמו גייסון אפילו שהיה קשה להגיע לתוצאה הסופית שהם ביחד הגיעו אלייה וזה מה שחשוב
מאוהבת בספר הזה באמת ממש לא מוערך מספיק. שונאים לאוהבים החבר הכי טוב של אחי ספורט חברוּת אני אהבתי ממש אהבתי
סידרה מתוקה את הספר השלישי הכי אהבתי אבל גם שני הראשונים מאד מהנים סיפורי אהבה בתיכון מתוק כל כך ❤️🩹❤️
10/10 ספר מושלם האהבתי בטרוף את הטרופ צחקתי מלא התאהבתי בהיילי מהשניה הראשונה וגם בקמרון זה ספר מושלם.
ספר מהמם! זוג מהמם! סיימתי בתוך פחות מיממה מומלץ גייסוןןן זה אובססיה!!!
אויי גייסון גייסון כמה שאכזרי ככה יותר נמשכתי אליו
איזה כיף. אני כל כך אוהבת לקרוא את כל סדרות התיכון , למרות שאני בת 48 אמא לה! מרגישה כמו נערה בת 16 בתיכון כשאני נכנסת לעומק הספר ההתאהבות, משחקי האהבה-שנאה ממליצה בחום. ממשיכה לבא בסדרה.
באמת שהפעם טורקיז הפציצו ממש... טוב כמו כל שאר הספרים שלהן
אשר הוא החיים! סדרה פשוט נפלאה ♥
ספר שסוגר את הסדרה באופן מושלם לדעתי🥰 עצוב לי שנגמר😭 מי שאוהבת לקרוא על תיכון וקולג' ממליצה בחום.
איזה ספר מדהים, כל הסדרה מדהימה😍 אשר כזה בחור מתוק ומאיה, מדהימה, דמות נשית חזקה מומלץ בחום🔥🔥
ואוו ספר סוחףףף סידרה מהממת עוברת לספר הבא :)
ספר מעולה קריאה זורמת וכיפית ממולץ❤️❤️❤️
אחח ג'ייסון ג'ייסון... אין לי הרבה מה להגיד על ג'ייסון ופליסיטי בלי להרוס יותר מדי רק ששווה לקרוא, ספר מדהים וסוחף. 😍
ספר מהמם מרגש סוחף ממליצה בחום
ספר סוחף, נהנתי מכל שניה 🥰 מי שאוהבת ספרי תיכון / קולג' אז ממליצה בחום😍
כמו כל הספרי יאנג דולט של טורקיז- מושלם!! עפתי על קאמרון והיילי וכל החבורה, מתה להתחיל כבר את הבא ❤️❤️
וספר הסיום הוא הטוב ביותר...הסדרה הזאת הורסת, רוצו לקרוא מומלץ ביותר
ספר חמוד מרגש וסוחף עוברת לספר הבא :)
סדרה מעולה שנהנתי לקרוא . אהבתי את הספר הרביעי שסגר את כל הקצוות . תודה לטורקיז על תרגום הסדרה 💖💖💖💋💋💋
סדרה מהממת ספר סיום מושלם
סדרה מעלפת אשר ומאיה זוג מהמם אהבתי את הסיפור שלהם . תודה עוברת לחלק הרביעי.
ספר מעולה סדרה יפיפייה אני שרופה על סדרות תיכון נהנתי מאוד מהזוג הזה ואהבתי את מצבי האהבה והשנאה שלהם. תודה רבה לטורקיז על תרגום הסדרה . 💙💙💙💙💙💙💙💙💙💙
ספר מעולה אהבתי מאוד מאוד 💙💙💙💙💙💙💙💙💙
ואווו אני מאוהבת בסדרת הספרים הזו !!! אין מילים
סדרה נפלאה, כתיבה קולחת וסוחפת סיפור על אהבת בוסר, חברות, בעיות במשפחה והתמודדות מולם. אהבתי.
גייסון ופליסטי, סיפור אהבה חזק, רוצו לקרוא
משונאים לאוהבים...פשוט מומלץ בחום
סיום מושלם לסדרה נהנתי מכל ספר תודה טורקיז שחקתן אותה והכריכות הצגה
וואוו אשר נסיך עולם סדרה מושלמת ממשיכה להבא בתור מושלם!!!
ספר ראשון בסדרה בהחלט מתחיל בהילוך רציני נהנתי מכל רגע רצה להבא בתור 😋
טורקיז תודה לכן איזה ספרים מושלמיםםםםםםםםםם
יואוווווווווו יואוווווו מושלםםםםם ממשיכה לספר הרביעי 🔥🔥🔥🔥
איןןןןן איזה ספרים מעלפיםםםםםם אשששש אשש
מושללללםםםםם מושלםםםםם מושלםםםםםם
הספר הזה בסדרה מלמד כל כך הרבה! ואוווו
תענוג של ספר איזה כייף שמדובר בסדרה!
סיום מצוין, סדרה מעולה. כל מילה נוספת מיותרת
ספר מעולה, כתוב היטב. הדמויות חזקות פשוט מצוין
אומרים שהכל בפרטים הקטנים. כל כך שנון, סופרת פשוט מדהימה. חובה חובה חובה
כתוב מעולה סופרת כל כך שנונה איזה כיף שזו סדרה, יאללה לבא בתור
אשר כבש לי את הלב, בלעתי את הספר, מעולה
וואוו, איך אהבתי, משונאים לאוהבים קלאסי. כתוב מצוין💥💥💥
איזה סיום יפה לסדרה הכל כך יפה הזאת. מאוד ניהנתי 💓 מומלץ בחום
אמאלה אפ חשבתי שהראשון מושלם אז הוא לוקח אותו בכמה רמות קדימה! פליסיטי אהבת חיי וגייסון כמאלה!!
קראתי ברצף את הראשון והשני, מושלם! המשחק שלך צריך לקבל עשרה כוכבים, פשוט מושלם. סדרה מצוינת מצוינת כמובן שממשיכה לבאים. חובת קריאה
איזה כיף לקרוא סדרת פוטבול חדשה, הדיאלוגים שנונים, והכימיה שלהם הורסת.תודה
אם כבר תיכון אז שיהיה כתוב ככה. התאהבתי התאהבתי התאהבתי. הדמיות שנונות, הומור עשיר ועלילה סוחפת. הלכתי לקרוא את השני
וואייי הספררר הכי יפה בסדרההההה
אם אתמול ההשקה והיום סיימתי זה אומר משהו! ספר מושלם קליל ומהמם! הסוף שלו מושלם וקורע ומשאיר טעם של עוד! לא יכולה לחכות להתחיל את הספר השני❤️
אהבתי מאוד! ממשיכה לספר השני בסדרה
ספר מדהים!!! היילי וקמרון הפייב אבל גם מהספר הזה נהייתי בטירוף. מה שכן, היילי הייתה ממש חסרה לי. כל הספר דיברו על החברות של מאיה ופליסיטי והרגיש לי שהן ממש שמו את היילי בצד ומאיה לקחה את המקום של היילי. חוץ מזה באמת ספר מדהים אשר החיים שלי באמת וואוו וואו רוצו לקרוא
קליל ! זורם! כיפי! נהנתי !
ספר חמוד, לא הכי מקורי ולא כלכך עמוק. די קליל. מתלבטת אם להמשיך לספר הבא כי הזוג מעניין אבל הכתיבה לא ברמה גבוהה
סיפור חמדמד. לא עפתי כי לא היתה הרבה דרמה בעלילה.. סיפור אהבה תיכוניסתי קלסי. אהבתי את דמות הנערה שהיא עם אופי חזק.
הספר נחמד קצת ציפיתי ממנו ליותר אהבתי ממש את היילי היא דמות חזקה שלא נכנעת אבל ציפיתי ליותר מהדמות קמרון אבל בכל זאת ספר מדהים וכתיבה יפה
הספר הכי טוב בסדרה , הכי פחות ילדותי עם משהו מעבר לעוד חבורת נערים ונערות בתיכון. על שני הספרים הראשונים אפשר לוותר
אם לא אהבתם את הספר הראשון (כמוני) ומתלבטים על הספר הזה,תקנו
וואווווו ספר מדהים!! קצת עיצבן אותי שהיה שלב בספר שפליסיטי אמרה שהיילי לא מתייחסת אליה כי לדעתי זה לא היה נכון. אבל באמת חוץ מזה ספר מעניין וממש ממש טוב אין על ל.א קוטון רוצו לקנות!!
קצת קשה לי עם הטרופ של הבולי אבל נהניתי ממש
צפוי אבל ממש כיף לקרוא אותו. עוברת לבא אחריו ישר
הספר היה מהמם בעיניי אבל הוא נמרח קצת, היו הרבה דברים שחזרו על עצמם מהספר הראשון
ספר באמת ומוד אבל שוב לא הכי אמין, הגיוני, אופי הדמויות לא מתכתב עם מעשייהן ועדיין הוא יותר טוב מהראשון ולכן מקבל ארבעה כוכבים
אהבתי את כל הסדרה הספר היה טוב קליל לקריאה וכיפי מה שכן הכתיבה של הסופרת חוזרת על עצמה בכל ספר של הסדרה טיפה מבאס אבל בסך הכל ספר טוב
אהבתי את כל הסדרה הספר היה טוב קליל לקריאה וכיפי מה שכן הכתיבה של הסופרת חוזרת על עצמה בכל ספר של הסדרה טיפה מבאס אבל בסך הכל ספר טוב
אהבתי את כל הסדרה הספר היה טוב קליל לקריאה וכיפי מה שכן הכתיבה של הסופרת חוזרת על עצמה בכל ספר של הסדרה טיפה מבאס אבל בסך הכל ספר טוב
בהתחלה הרגשתי שזה נמרח בגלל שקטעים מפסיקים פתאום באמצע הפרק וזה ממשיך לקטע אחר… אבל המשכתי וגיליתי שזה היה שווה את זה. ממליצה❤️
צפוי, נעורים, אבל חביב
ספר טוב אבל בזה זה מסתיים. הסיפור אהבה היה זריז ולא אמין ציפיתי שיהיה יותר עומק לדמויות וסיבה להתאהבות שלהם אז לא כל כך האמנתי כשזה קרה ולמה היא הפכה להיות חלק כזה גדול מעולמו על כלום ושום דבר
מתוק. אני משוגעת על ספרים קיטשיים וקיבלתי כזה בענק !! קצר מדי לטעמי... יש טוויסטים בעלילה וזה מעניין. אבל קצת צפוי. סוף מתוק כמו שצריך. ממליצה!
הספר מתואר כשונאים לאוהבים ובולי , וזה לא ממש נכון. ההתעללות היא ממש עדינה לעומת ספרי בולי אחרים ועדיין הספר זרם לי הכתיבה הייתה טובה והדמויות עמוקות ואמיתיות והצלחתי להתחבר לכל אחת מהן מומלץ
מהמם .אהבתי את התוספת ,סגר מאוד יפה את הסדרה.
ספר טוב אבל הראשון יותר מוצלח
הספר התחיל טוב אבל נהיה מרוח מידי יותר מידי תיאוריים מיותרים ומשעממים. היה קשה לי לסיים אותו ולכן מאמצע הספר דילגתי על כל העמודים ופשוט קראתי רק את הסוף שהיה גם הוא צפוי ומשעמם.
היו נגיעות בהמון בריונות אבל לא נעשה כלום! וזה מעצבן מאוד.. כסופרת של בני נוער היתה הציפייה גם לספר מה נכון לעשות ופה היתה התעלמות מוחלטת. כמו גם הדמויות משתנות פתאום. אצל קמרון אין ממש עומק לרגשות בתחילת הספר. היילי נתפסת כחזקה אבל החולשות שלה מוזכרות כמשהו פעוט. הכתיבה יפה ונעימה אבל תוכן הסיפור לא עמוק ומיוחד, אפילו מעצבן.
ספר נחמד לא ואו הסיפור של אהבה שנאה הזה נמרך יותר מדיי וקצת מאס לקראת הסוף, הדמות של ג׳ייסון עברה שינוי מהיר מידי ולא הגיוני והאמת שדילגתי על המון עמודים וחלקים כי הכל חזר על עצמו, ובנוסף היא הפכה את הדמיות של קמרון והיילי לזוג דביק בלתי נסבל בקיצור ספר נחמד לא יותר וכמובן שאני לא אמשיך לספר הבא 🥱
ספר חמוד, קצת מקרטע בהתחלה. מוזר לי המהירות שבה קמרון מאוהב בהיילי, חצי ספר אין מושג איך הוא מרגיש ופתאום הוא מאוהב בה חחח לא יודעת אם אקרא את ההמשך, נראה 🤷🏼♀️
קליל ונחמד… התחיל טוב וקצת צלע לקראת הסוף
ספר מושלם הבעיה היחידה היא התרגום, תרגום כל כך גרוע שהרס לי את הספר בקטע שפשוט רציתי שיגמר
לא מספיק מעניין. הסיפור משעמם. הדמויות לא ממש מתפתחות. הקשר בינהם לא נבנה והדמות הגברית פחות או יותר עוברת מ0 ל100 לקראת סוף הספר. גם במדד הheat הייתי נותנת לספר 3/10.
רשום קצת בצורה רדודה וצפויה
רפרפתי על הרבה מהספר ילדותי וסיפור האהבה ביניהם לא סחף אותי יותר מדי, די פרווה עדיין חמוד אבל לא הייתי ממשיכה לספר הבא
חמוד, אבל קצת לא הגיוני לא מבחינת הרצף ולא מבחינת תגובות של הדמויות משהו הרגיש חסר לאורך כל הספר
ספר תיכון חמוד; המעבר מבריונות לאהבה אינסופית קצת קיצוני - אבל סהכ ספר מתוק ונעים לקריאה
לא ככ אהבתי את הספר הזה הרגיש שזה סתם מושך את כל הסיפורים עם הזוגות והיה מיותר
לא אהבתי את הספר במיוחד לדעתי הוא נמרח יותר מדי
לא מתחברת לספרי תיכון האלה. ולא יודעת אם זה התירגום או הכתיבה אבל משהו לא זרם.
אם היא לא היתה מתוארת כסמרטוט שהמגע שלו בה הופך אותה לאפס, היתה מקבלת יותר כוכבים.
ההרגשה היא שקוראים שוב את הספר הראשון
אוקיי הרעיון עצמו ממש יפה בתיאוריה שלו והתוצאה הייתה נחמדה. לא התחברתי לדמיות בכלל והיה בהן חורים. בקיצור ספר נחמד וסתמי שבאלכם לקרוא בנסיעות ארוכות בדיגיטל
הראשון לא היה כל כך טוב אבל רמת הסקרנות שלי לגבי פליסיטי וג'ייסון גברה עליי והחלטתי לקרוא גם אותו. מה אומר, ספר עם פוטנציאל לא ממומש. יותר מידי מריחות. הסופרת בנתה עלילה כאילו הדמויות הם מקסימום במאפיה... מה כל הקטע של "שטח אויב" או "טריטוריית הריירדס"? נו באמת. מאולץ מידי. ועד שסוף סוף ג'ייסון מחליט להודות על אהבתו, פליסיטי מקבלת אותו בזרועות פתוחות כאילו כל ההתעללות שלו בה לא הייתה ולא נבראה? קצת עמוד שדרה גברת, מה עם לגרום לו לעבוד קצת בשבילך? מעפן ברמות. והאפילוג... זה אפילוג שגרם לי לחבוט לעצמי במצח... הקעקוע כל כך קרינג'י!!!!!! ורק מוכיח כמה חסרת עמוד שדרה הדמות הראשית. מעצבן כל כך.
לא עפתי על הספר מכמה סיבות: 1.דמות הנערה "סמרטטת" חסרת אופי כנועה על גבול טיפשה וחסרת עמוד שדרה, כיוון שכל ההתנהלות שלה מול הגבר כנועה וסלחנית עד להכעיס. קשה להתחבר לדמות כזאת, ושמן הסתם הוריד לי את ההנאה בקריאה ברמה שדפדפתי ורפרפתי המון בסצנות "מטומטמות" ע"מ שאסיים כבר את הספר "בדיחה" הזה. 2.דמות הנער בעלילה אכזרי וקשוח עד להחריד (עם מאפיינים של גבר בוגר, שזה לא אמין ומציאותי לסיפור בעניי) יחסית לנער מתבגר . 3.הקיצוניות שהנער מקשוח, אטום, ואכזרי הופך לרכיכה ("סדנלי" 😜 התאהב ללא שום הגיון, ואין תבנית לתהליך ההתאהבות) בקטע לא אמין בעליל וברור שאין לסיפור האהבה שלו אחיזה למציאות (מעבר מאפס למאה בסיפור התאהבות שלו). לא ממליצה, חבל על הכסף.
סורי אבל לא התחברתי. לא לדמויות ולא לעלילה. אפילו יותר גרוע מהראשון. כל כך אפשר לוותר על הסדרה הזו. ממש מצטערת שקניתי את כולה
לא הצלחתי לסיים הספר כתוב הצורה נוראית והפלוט המטופש היה לא נחמד כמו שחשבתי שיהיה לא אהבתי
טיפה מיותר, הסופרת כתבה בסוף שהיא כתבה את הספר רק בשביל להכיר את הילדים שלהם כהכנה לתיכון רייקסון, לדעתי מיותר והיה אפשר לקצר את הספר ממש ולשים אותו בהתחלה של מחוץ לקווים
לא נהנתי בכלל. דמויות מרגיזות שלא הצלחתי להתחבר אליהם
באמת שקניתי את הסדרה הזו עם הרבה ציפיות והיא פשוט גרועה. כל הספרים מתרחשים פחות או יותר באותו ציר זמן וזה מרגיש כמו לקרוא את אותו הספר פעם אחר פעם.
אפשר לדלג, ספר תיכוניסטים אבל מהסוג הרדוד ביותר מלא בקלישאות ותיאורים מיותרים
משעמם! שני הספרים הקודמים טובים בהרבה. אפשר לוותר. לא התחברתי לחיבור הזוגי, לא האמנתי ל״אהבה״. הם חבורה של חברים אבל זה לא אומר שחייבים להיות זוגות בין כולם. מרגיש מאולץ ולא אמין.
לא הצלחתי לסיים מתחרטת על הרכישה
משעמם, לא משהו שקראתי בספרים אחרים. לא הצלחתי להתחבר לדמויות , משהו בזוג לא עבד לי.
מאכזב. אין לי כוח אפילו לסיים לקרא. לא אמין, לא הגיוני, לא מעניין. בחירות מטומטמות והתנהגות לא רציפה. ציפיתי לספר הזה ולצערי לא ממליצה
יותר מידי פוטבול פחות רומנטיקה.
אין דבר יותר דוחה מסופרת שמעודדת זוגיות עם גברים אלימים. לא הבנתי מה כולן מתלהבות מהספר. הדמויות שם דוחות! לכתוב קטעים עם סם אונס והפשטה של בחורה ולהעביר את זה כאילו כלום? איזה עולם דפוק. ספר מזעזע
עלילה מעצבנת ואני אסביר למה . אני הרגשתי שהדמות הראשית הייתה האנפיסי בסיפור של עצמה דה פאק 😀 כיאלו יש דמות ראשית אבל מדברים עם דמות אחרת בכלל כיאלו היא הדמוצ הראשית וזה מעצבן
ספר גרוע ברמות לקח לי שבוע לסיים מרוב שיעמום דמויות שיטחיות שיח שעובר בין קול ראשון לשני 27₪ מיותרים בזבוז זמן
הסופרת הזו הצליחה לשבור שיאי ילדותיות ושעמום בספר אחד. זה שמדובר בנוער לא מחייב שיהיה כל כך ריקני,חלול וטפשי. או שזה בעצם משקף את הסופרת. שום דבר לא מתחבר לכלום ואתה שואל את עצמך מה עבר (או במקרה הזה לא עבר) לה בראש. בזבוז זמן וכסף
לא זורם, דמויות שטחיות, היו קטעים משעממים שממש דילגתי. וגם הרבה דברים לא חוקיים ולא הגיוניים קורים ללא אזכור.
אלוהים אל תקנו את הספר הגרוע הזה משעמם בטירוף, קרינג רצח ומוגזם ולא הגיוני בזבוז כסף לא נורמאלי
היה לי מאוד קשה להבין ולהתחבר לספר
פרק 1
היילי
"בן זונה." טרקתי את מגירת השידה ונכנסתי בסערה לחדר האמבטיה שנאלצתי לחלוק עם אחי החורג.
"ג'ייסון!" צרחתי, וחיטטתי בתוך סל הכביסה, כשבגדים מתעופפים לכל עבר. נשימתי בקעה בהתפרצויות קצרות וחדות. "ג'ייסון, אני נשבעת באלוהים, אני עומדת ל—"
"יש בעיה, מתוקה?" ראשה של אימי צץ מעבר לדלת. היא תפסה איזו חולצת טי שהתעופפה וגלגלה אותה לכדור כשהיא מביטה בי כאילו יצאתי מדעתי.
"ג'ייסון גנב את כל החזיות שלי."
"היילי ריין, אני בטוחה שהוא לא עשה שום דבר כזה." הייתה לה הבעה מוטרדת, ומצחה, שעבר החלקה ומילוי, התכווץ עד כמה שיכול היה. "את בטוחה שהן לא שם?" היא הצביעה על סל הכביסה, זה שעדיין חיטטתי בו כמו משוגעת.
גבותיי התרוממו כשהמשכתי לרטון. "הוא לקח אותן. אני אהרוג אותו."
"מתוקה." היא פלטה נשיפה ונשמעה מותשת. "האם את וג'ייסון מוכנים, בבקשה, להסתדר יחד השנה? זו שנת הלימודים האחרונה, אתם כבר ממש בוגרים. התעלולים הקטנים והמטופשים ששניכם עושים זה לזה —"
"דניז, ראית את הארנק שלי?"
"אני חושבת שהשארת אותו ליד מכונת הקפה," צעקה אימי למטה אל אבי החורג, קנט. "עדיף שאגש אליו, ואחר כך אני חייבת לצאת, אחרת אאחר לחדר הכושר. אבל בייבי?" היא השתהתה לרגע ושבה להציץ לתוך חדר האמבטיה. "בבקשה תנסי, בשבילי."
"בטח, אימא, להתראות אחר כך," אמרתי בשיניים חשוקות, כשהשקר מתגלגל מלשוני בקלות. היא חייכה, בירכה אותי ליום הראשון לשנת הלימודים, ונעלמה במורד המסדרון.
למדתי מזמן לא לצפות שאימי תתערב במלחמות שלי ושל ג'ייסון. אבל זה לא היה חשוב, כבר הרבה זמן לא הייתי צריכה שהיא תילחם את המלחמות שלי.
"ג'ייסון!" צעקתי והסתערתי לתוך חדר השינה שלו. לא טרחתי להקיש בדלת ונכנסתי היישר פנימה. למזלי הוא בדיוק הרים את מכנסי הג'ינס שלו. אם כי זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה זכיתי לראות את התחת העירום שלו.
"בוקר טוב גם לך," הוא אמר משועשע והעביר יד בשערו הפרוע משינה.
"איפה הן?"
"הן?" מצחו התכווץ, אבל מבטו התמים לא עבד עליי.
"החזיות שלי, אידיוט. אני יודעת שלקחת אותן."
"אם הייתי רוצה לגנוב חזייה, הייתי מחפש דרכים יצירתיות יותר." עיניו ריצדו בשעשוע ואני נעצתי בו מבט זועף.
"זה היום הראשון ללימודים. אני צריכה חזייה." ממש לא אוכל לשרוד יום שלם בלעדיה. אני לא אחת מאותן נערות עם בטן כמו קרש וחזה שטוח. יש לי חמוקיים, לפעמים שופעים יותר ממה שהייתי רוצה, בעיקר בשיעורי התעמלות כשמר טיני מכריח אותנו לשחק כדורשת או כדורעף.
"תחזיר לי אחת," אמרתי. "ונשכח מכל העניין."
"אין לי מושג על מה את —"
"אתה רוצה לפתוח במלחמה?" סיננתי והרגשתי איך העצבים מתחילים להתפשט בתוכי. "בסדר, אבל אל תצפה שאעשה לך חיים קלים."
"וואו, אני ממש מפחד. מה את מתכוונת לעשות לי? לחתוך אותי עם אלה?" גיחך ג'ייסון והשפיל את עיניו אל החזה שלי, שם בלטו הפטמות שלי שהתקשו בגלל האוויר הקר. עטפתי את עצמי בזרועותיי וכעס החל לבעבע בעורקיי.
שנאה היא מילה חזקה, אבל זו הייתה המילה הכי מדויקת לתאר את מה שהרגשתי כלפי אחי החורג. הוא צחק והשליך כמה חפצים לתוך תיק הגב שלו. הופתעתי שהוא בכלל טרח לעשות את זה. לשחקני ריקסון ריידרס שנת הלימודים האחרונה הייתה בעצם רק שנה רשמית. בסמסטר הזה הם יבלו הרבה יותר זמן על מגרש הפוטבול מאשר על ספסל הלימודים בכיתה. כי הביצועים שלהם במגרש היו חשובים הרבה יותר מהציונים שלהם בכל בחינה שהיא, כמובן.
גלגלתי עיניים ופלטתי, "אז ככה אתה מתכוון לשחק?" נתתי לו עוד הזדמנות לחרטה, אבל הייתי צריכה לדעת שהוא לא יתחרט. ג'ייסון פורד הוא אולי אחי החורג, אבל הוא עדיין היה אידיוט גמור.
"כמו שאמרתי, היילי ריין..." הוא נראה משועשע וידע כמה אני שונאת שאימי קוראת לי כך. "אין לי מושג על מה את מדברת."
"בסדר, אבל אל תגיד שלא הזהרתי אותך." שלחתי אליו אצבע משולשת לפני שיצאתי משם בסערה כשצחוקו הזחוח מתגלגל מאחוריי.
כשירדתי לבסוף למטה, חמש־עשרה דקות לאחר מכן, קנט הזעיף את פניו כשראה אותי, או בעצם את התלבושת שלי. "אל תשאל," אמרתי, לא הייתי במצב רוח לספוג את אחד הניסיונות העלובים שלו להצחיק.
"לא התכוונתי לומר כלום," השיב בחצי חיוך, משכתי קופסה של עוגיות בטעם פירות ודחפתי אחת למצנם.
"הדברים האלה יגרמו לך לחורים בשיניים."
"נראה לך שאכפת לי?"
"בואי נהיה כנים." ג'ייסון נכנס לחדר. "אף אחד לא יסתכל היום על הפנים שלך."
"לך תזדיין," סיננתי בלחש.
"שמעתי את זה," רטן קנט ועל כך זכיתי בגיחוך מג'ייסון.
שניהם היו גרועים במידה שווה. ג'ייסון ירש את יופיו של אביו. שיער חום מרדני, עיניים כחולות כקרח הממוסגרות בריסים ארוכים, וחיוך שיכול לגרום אפילו לבחורה הצנועה ביותר להשיל את תחתוניה. אבל היה עוד משהו. ג'ייסון נולד לשושלת ארוכה של שחקני פוטבול. השמועות בעיר אמרו שקנט היה מיועד להגיע ישירות לליגת הפוטבול הלאומית ה-NFL – אבל הפציעה שנפצע בשנת הלימודים האחרונה קטעה את הקריירה המוצלחת שלו בקולג' בקבוצת פֶּן קווייקרס. בוודאי היה לו קשה לבלוע את הגלולה המרה הזאת, אבל כעת ג'ייסון עמד ללכת בעקבותיו. ולא היה איש בעיר שלא היה גאה בכך. בא לי להקיא מזה.
המצנם קפץ, תלשתי פיסת מגבת נייר והשתמשתי בה כדי לשלוף את עוגיית הפירות. "הלכתי, ביי," אמרתי. "תשתדל לא לשבור רגל." קרצתי לג'ייסון לפני שיצאתי מהבית.
פליסיטי, החברה הכי טובה שלי – או פליק כפי שאני קוראת לה – כבר המתינה לי בקצה שביל החניה בתוך החיפושית הצהובה שלה. "מראה מעניין יש לך." היא חנקה צחקוק כשנכנסתי פנימה.
"אוף, אל תתחילי." הרמתי את המשקפיים על ראשי כדי שהשיער לא יכסה את פניי ונגסתי בעוגיית הפירות, מניחה לעודף הסוכר למתן מעט את הכעס שלי. "ג'ייסון גנב את כל החזיות שלי."
הייתי צריכה לאלתר וללבוש חלק עליון של ביקיני. היה בו קצת ריפוד, אבל לכל מי שהכיר אותי היה ברור שלא לבשתי את התמיכה הרגילה שלי. מזג האוויר עדיין היה חם, וללא ספק לא יכולתי ללבוש שום דבר אחר מלבד חולצת טי. אלא אם כן התכוונתי להעביר את כל היום בהזעה וללא תמיכה.
פליק גיחכה ויצאה לדרך. "חשבתי שיש לו דברים חשובים יותר לעשות, בהתחשב בכך שזו שנת הלימודים האחרונה."
"הו, לא, לג'ייסון יש מספיק זמן לאמלל את חיי. אבל אל תדאגי." שלחתי אליה חיוך מסתורי. "אני כבר מתכננת את הנקמה שלי."
היא עיקמה את פניה. "זה לא שלא נהניתי מזה שהעמדת אותו במקומו פעם או פעמיים במהלך השנים האחרונות, אבל את לא חושבת שאולי את צריכה... לסגת? בשנה שעברה הוא היה די רע, אבל השנה הוא יהיה..." היא הצטמררה ולא סיימה את דבריה.
פליק צדקה.
מאז כיתה ו', כשאביו ואימי הודיעו לנו שהם עוברים לגור יחד וכפו על ג'ייסון ועליי לגור יחד, היינו במלחמה מתמדת. ג'ייסון לא רצה אחות, ולי לא היה זמן לאח. במיוחד לא אח מעצבן ושחצן כמו ג'ייסון. היינו הפכים מוחלטים – הוא פופולרי וספורטיבי, ואני אומנית ובלתי מרוסנת. ג'ייסון חי ונשם פוטבול, כמו רוב תושבי ריקסון. אבל אני לא. בקושי הכרתי את חוקי המשחק. מיותר לציין שככל שהתבגרנו הפער בינינו רק הלך והתעצם. הדבר האהוב עליו ביותר היה לעצבן אותי, ואני אהבתי להעביר את ימיי בתכנון הנקמה המתוקה שלי.
"זה שכולם חושבים שהשמש זורחת לו מהתחת לא אומר שאני חייבת לספוג את החרא שלו."
הגבות של פליק התרוממו בבת אחת. "אם נודה באמת, התחת שלו די יפה."
"קחי את המילים שלך בחזרה." כמעט נחנקתי מהעוגייה. "קחי אותם ברגע זה."
"מה?" הצחוק הרך שלה מילא את המכונית. "מעולם לא בדקתי, אבל לא מזיק להביט."
"אלוהים, אני לא יכולה לשמוע את זה. בטח לא ביום שני על הבוקר." דחפתי את אצבעותיי לתוך אוזניי, אבל היא לא סתמה את הפה.
"אל תגידי לי שמעולם לא שלחת הצצה חטופה אל הבחורים שם? אני בטוחה שבחנת את אשר או את קמרון —"
"מי את ומה עשית עם החברה הכי טובה שלי?"
"מההה?" היא חייכה חיוך רחב. "אני רק אומרת, אני בעד לשנוא את קבוצת הפוטבול, אבל זה לא אומר שאני לא יכולה להעריך את השרירים —"
לא רציתי לחשוב על ג'ייסון והחברים שלו במונחים כאלה. במיוחד לא על קמרון צ'ייס. מאז שהתחלנו ללמוד יחד בחטיבת הביניים הוא נהנה לאמלל את חיי בדיוק כמו אחי החורג. יש להודות, זה לא תמיד היה כך. כשרק עברנו להתגורר עם ג'ייסון ואביו, שימש קמרון כבלם זעזועים לשנאה הגלויה של חברו הטוב ביותר. בחמישה החודשים האחרונים של כיתה ו' האמנתי באמת ובתמים שאנחנו יכולים להיות חברים. אבל אז הגיע הקיץ שלפני חטיבת הביניים והכול השתנה.
הכול.
ואני הבנתי שקמרון צ'ייס היה טמבל כמו אחי החורג החדש.
פליק נכנסה למגרש החניה של התיכון, חיפושית הווינטג' הצהובה שלה בלטה כמו יבלת ליד מכוניות ההונדה והפורד הנוצצות. כמוני, גם החברה הכי טובה שלי לא יישרה קו עם ההמון. יצאנו מהמכונית וצעדנו לכיוון בניין בית הספר, וכל הכעס הקודם שלי התפוגג מהציפייה להיכנס שוב לסטודיו. שלא כמו מרבית חבריי לכיתה, שהתרגשו לפגוש מחדש את חבריהם ולעדכן על הרפתקאות הקיץ שלהם, אני השתוקקתי לחזור לכיתה. בעיקר לכיתת האומנות.
"תנשמי עמוק." פליק נשמה עמוק כשהגענו אל דלתות הכניסה. "זה היום הראשון האחרון שלנו בתיכון. לעולם לא נתחיל כאן שנה חדשה. בשנה הבאה נהיה סטודנטיות בשנה א'."
אחזתי בידית הדלת והפניתי אליה את ראשי. "אז כדאי מאוד שתהיה לכך משמעות." חייכתי. חיוך אמיתי לגמרי. כי היא צדקה.
שנה אחת.
אני חייבת לשרוד עוד שנה אחת של העיר הזאת וקבוצת הפוטבול האהובה שלה, של אחי החורג והחברים האידיוטים שלו.
ואז אהיה חופשייה.
אבל למרות ההתרגשות מפני מה שצופה לנו העתיד – הרחק הרחק מריקסון, אם זה תלוי בי – זו הייתה השנה האחרונה, ואני התכוונתי לנצל אותה עד הסוף.
ואז נשמע קול מוכר. תזכורת אכזרית מהיקום שכל עוד אני הולכת במסדרונות של תיכון ריקסון אין סיכוי לחמוק מהם.
"את נראית טוב, סאנשיין."
עיניי התרוממו וגילו את קמרון צ'ייס, התופס הכוכב של ריקסון ריידרס וחברו הטוב ביותר של אחי, מגחך לעברי. "אתה יודע שאני לא אוהבת שקוראים לי ככה," אמרתי בשלווה וריסנתי את הכעס שלי.
"אני יודע," השיב בטון אדיש ומשך את כתפיו. "חולצה נחמדה..." מבטו צנח אל החזה שלי לפני שהרים את עיניו שנית אל פניי ושעשוע ריצד בעיניו הכחולות. "קר כאן או שאת פשוט שמחה לראות אותי?"
קמרון קרץ, ואז עקף אותי ואת פליק. הוא סילק את ידי מידית הדלת ואני קפצתי לאחור, לא מוכנה לזרמי החשמל הזעירים שחלפו בי. הוא השתהה לרגע והביט בידו לפני שנד בראשו ונכנס לבניין, מניח לדלת להיסגר מאחוריו... והיישר בפניי.
באנחה כבדה פתחתי את הדלת וחמקתי פנימה. פליק הלכה בעקבותיי. "רק תראי את התחת הזה," לחשה כשהיא התקרבה ורכנה מעליי תוך שהיא עוקבת אחר דמותו המתרחקת של קמרון, והנערים שמעדו כדי לפנות לו דרך. אבל אני לא הסתכלתי על התחת שלו. עיניי ננעצו בעורפו ודמיינתי את כל הדרכים המכאיבות שבהן אוכל לפגוע בו. הוא העיף מבט מעבר לכתפו, עינינו ננעלו ואני פלטתי גניחה של תסכול.
הכרתי את המבט הזה.
ראיתי אותו יותר מדי במשך השנים. אבל מעולם לא ראיתי אותו אצל קמרון. כמובן, הוא השתתף בכל התעלולים והמאמצים של ג'ייסון למצוא דרכים להרגיז אותי. אבל הוא מעולם לא היה בוטה כל כך.
השבתי לו במבט זועם, ניסיתי לגרום לו להסיט את המבט. אבל להפתעתי הוא הסתובב שוב וצעד חזרה כשעיניו עדיין נעוצות בעיניי. הבטן שלי התכווצה, עוצמת מבטו ערערה אותי. נראה היה כאילו הוא רוצה להרוג אותי או לטרוף אותי, ומכיוון שהכרתי את קמרון כפי שהכרתי, ידעתי שזה בוודאי לא האחרון.
שיט, מה גרם לו להתעצבן כל כך?
חוץ מאשר בחתונה, התרחקתי במשך הקיץ משלושתם עד כמה שיכולתי. הם יצאו הרבה למחנות פוטבול, ולאימוני קיץ לאחר מכן, מר בנט נתן להם לנפוש בביתו בהמפטונס כמתנת טרום יום הולדת לאשר. במקרים הנדירים שבהם הם היו בבית חמקתי מהם, נעלתי את עצמי בחדר השינה. אך מהמבט של קמרון עכשיו אפשר היה לחשוב שהרגתי את הכלבלב שלו והוא רק רצה נקמה איטית וכואבת.
"המממ, היילס, מה קורה?" קולה של פליק שלף אותי ממחשבותיי, אבל זה לא הספיק כדי להציל אותי מהמלכודת שלתוכה הוא הכניס אותי. "למה קמרון מסתכל עלייך ככה?" היא שילבה את זרועה בזרועי, אבל לפני שיכולתי לענות, ג'ייסון הופיע משום מקום וקפץ על קמרון. סוף־סוף הצלחתי לנער מעליי את התחושה המוזרה שגרם לי מבטו והלכתי אל הלוקר שלי.
"זה היה מוזר," הוסיפה פליק.
"הוא כנראה רק נהנה מההצגה." עיניי צנחו אל החזה שלי ואל מצב הפטמות הגלוי לעין.
"אולי," היא אמרה בקול מהורהר, ללא שכנוע.
גם אני לא הייתי משוכנעת. כי אני די בטוחה שקמרון שלח לי מסר.
ונראה כאילו המשחק התחיל.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
