1
19 במאי 1987
סמל בילוש ווריק מצמץ ראשון.
"תן לי סיבה טובה אחת למה שלא אתפטר," אמר בהתרסה.
"אני יכול לחשוב על ארבע סיבות," הפתיע אותו ניצב־משנה הוקסבי בתשובתו.
ויליאם עצמו היה יכול לחשוב על אחת, שתיים, אולי אפילו על שלוש סיבות, אבל לא על ארבע, וכך ידע שהנֵץ, כך כינו כולם את הוקסבי, דחק אותו לפינה. אבל הוא המשיך להאמין ביכולתו להיחלץ. הוא הוציא מהכיס הפנימי של הז'קט שלו את מכתב ההתפטרות והניח אותו על השולחן לפניו. מחווה פרובוקטיבית, מפני שהוא לא התכוון להגיש את המכתב לפני שהניצב־משנה יגלה לו את ארבע הסיבות. ויליאם לא ידע שמוקדם יותר בבוקר זה התקשר אביו להוקסבי והזהיר אותו שבנו מתכוון להתפטר, מה שנתן לניצב־משנה זמן להתכונן לפגישה.
אחרי ששמע את דבריו המחכימים של סר ג'וליאן, ידע הניצב־משנה מהי הסיבה לכך שסמל בילוש ווריק שוקל התפטרות. הדבר לא נחת עליו בהפתעה, והוא התכוון לסכל את הנאום שהכין ויליאם.
"מיילס פוקנר, אסאם רַשידי ורב־פקד למונט," אמר הנץ, ובכך חבט את חבטת ההגשה הראשונה במשחק, אבל עדיין לא חשף את הקלף המנצח.
ויליאם לא הגיב.
"מיילס פוקנר, כידוע לך, לא נתפס ולמרות ההתראות שניתנו לכל נמלי הים והתעופה, נראה כאילו בלעה אותו האדמה. אני צריך שתוציא אותו ממקום מחבואו ותחזיר אותו למקום שאליו הוא שייך, מאחורי סורג ובריח."
"סמל בילוש אָדָג'ה מסוגל בהחלט לבצע את המשימה הזאת," אמר ויליאם ושלח את הכדור חזרה מעל הרשת.
"אבל סיכויי ההצלחה יהיו טובים הרבה יותר אם שניכם תעבדו יחד כצוות, כפי שעשיתם במהלך מבצע הסוס הטרויאני."
"אם אסאם רשידי הוא הסיבה השנייה שלך," אמר ויליאם בניסיון להחזיר לעצמו את השליטה, "אני יכול להבטיח לך שרב־פקד למונט אסף די והותר ראיות שיבטיחו שהוא לא יראה את אור היום במשך שנים רבות, ואתה בהחלט לא צריך שאני אחזיק לו את היד."
"זה היה נכון אילו למונט לא התפטר הבוקר," ענה הניצב־משנה.
ויליאם הופתע בפעם השנייה, ולא ניתנה לו אפילו דקה לעכל את המשמעויות של התגלית הזאת לפני שהנץ הוסיף, "הוא נאלץ לוותר על כל הזכויות לפנסיה מלאה, ומשום כך אולי הוא לא יגלה נכונות רבה לשתף פעולה איתנו כשיבוא להעיד במשפטו של רשידי."
"הכסף המזומן שהוא מצא בתיק הריק במפעל הסמים של רשידי יפצה אותו בהחלט," אמר ויליאם בלי לנסות להסתיר את הנימה העוקצנית בקולו.
"כבר לא. הודות להתערבות שלך, כל הכסף הוחזר עד לפאונד האחרון. ודבר אחד בטוח, אני לא צריך שתי התפטרויות ביום אחד."
"חמש־עשרה אפס," הודה ויליאם בלחש.
"אתה גם הבחירה המובנת מאליה לתפוס את מקומו של למונט בתור העד המרכזי של המדינה במשפט של רשידי."
שלושים אפס.
ויליאם עדיין לא הבין איזה קלף נוסף מחזיק הנץ בשרוולו. הוא החליט לחכות עד חבטת ההגשה השלישית של הניצב־משנה.
"בשעה מוקדמת הבוקר נפגשתי עם המפכ"ל," המשיך הוקסבי אחרי שתיקה קצרה, "והוא ביקש ממני להקים יחידה חדשה שתהיה אחראית לחקירת שחיתויות במשטרה."
"למשטרת המטרופולין של לונדון כבר יש יחידה ללוחמה בשחיתות," אמר ויליאם.
"היחידה החדשה תנקוט יותר פעולות מניעה, ואתם תעבדו כשוטרים סמויים. המפכ"ל נתן לי חופש פעולה לבחור את הצוות שלי כראות עיניי, והמטרה היחידה היא לסלק את כל התפוחים הרקובים מהחבית, אם להשתמש במילים המדויקות שלו. הוא רוצה שאתה תעבוד תחתיי כממונה על החקירות היומיומיות ותדווח לי ישירות."
"המפכ"ל בכלל לא מכיר אותי," החזיר ויליאם כדור מקו הבסיס.
"סיפרתי לו שאתה השוטר שאחראי להצלחתו של מבצע הסוס הטרויאני."
ארבעים אפס.
"אם לדבר גלויות, זאת לא משימה נעימה," המשיך הנץ. "את רוב זמנך תעביר בחקירת שוטרים עמיתים שעברו עבירות קטנות." הניצב־משנה השתתק שוב לפני שנתן את חבטת ההגשה הבאה שלו. "בכל אופן, בעקבות המקרה של למונט, המפכ"ל לא מוכן יותר להתעלם מהבעיה, וזאת הסיבה שהמלצתי עליך."
ויליאם לא הצליח להדוף את חבטת היְעף, והפסיד במשחקון הראשון.
"אם תסכים לקבל את התפקיד," אמר הנץ, "זאת תהיה המשימה הראשונה שלך." הוא החליק על שולחנו תיק המסומן במילים סודי ביותר.
ויליאם היסס רגע, הוא היה מודע לכך שזו מלכודת נוספת, אבל לא היה יכול להתאפק ופתח את התיק. בעמוד הראשון הודפס באותיות בולטות השם סמל בילוש ג'"ר סַמֶֶרס.
ויליאם פנה לחבוט חבטת הגשה.
"הייתי עם ג'רי בבית הספר לשוטרים," אמר ויליאם. "הוא היה אחד מהבחורים הכי מבריקים במחזור שלנו. אני לא מופתע שהוא נעשה סמל בילוש. היה צפוי שהוא יקודם מהר."
"ומסיבה טובה. הדבר הראשון שאנחנו צריכים לעשות זה למצוא סיבה אמינה לחידוש הקשר שלך איתו, כך שתוכל לרכוש את אמונו ולברר אם יש ממש בהאשמות שהעלה נגדו שוטר בכיר."
דריכה על קו הבסיס; עבירת הגשה.
"אבל אם הוא יֵדע שאני שייך ליחידה ללוחמה בשחיתות, קשה להאמין שיקבל אותי בזרועות פתוחות כחברו האבוד."
"עד כמה שזה נוגע לכל האחרים בבניין הזה, אתה ממשיך לעבוד במחלק הסמים, ומתכונן למשפטו של רשידי."
חבטת הגשה שנייה.
"לא הייתי אומר שזאת משימה מושכת," העיר ויליאם, "לרגל אחרי החברים והעמיתים שלך. אני לא אהיה הרבה יותר ממודיע סמוי."
"לא הייתי יכול לנסח את זה יותר טוב בעצמי," אמר הנץ. "אבל אם זה משנה משהו, סמלי הבילוש אדג'ה ורויקרופט כבר חתמו, ואני משאיר לך את בחירת שני השוטרים החדשים שישלימו את הצוות שלך."
חמש־עשרה אפס.
"נראה לי ששכחת, המפקד, שאחרי הפשיטה במבצע הסוס הטרויאני סמלת בילוש רויקרופט עצמה עין כשלמונט לקח לעצמו את התיק עם כל הכסף."
"היא לא עשתה את זה. היא הגישה דוח מפורט, לעיניי בלבד. זאת אחת הסיבות שהעליתי אותה שוב לדרגת סמל."
שלושים אפס.
"אולי הדוח הזה היה צריך להיות לעיני כולם," אמר ויליאם.
"לא כל זמן שהוא עזר לי לשכנע את למונט לא רק להחזיר את הכסף, אלא גם להגיש את התפטרותו."
ארבעים אפס.
"לפני שאחליט, אני אצטרך לדון בהצעתך עם בֶּת ועם ההורים שלי." ויליאם לקח הפסקת שתייה במשחק.
"אני חושש שזה בלתי אפשרי," אמר הנץ. "אם תסכים לקבל על עצמך את המשימה הרגישה הזאת, לאף אחד מחוץ למשרד הזה אסור לדעת על כך. גם המשפחה שלך צריכה להאמין שאתה עדיין מסופח למחלק הסמים ומתכונן למשפט של רשידי. לפחות החלק הזה הוא אמת, מפני שעד שהמשפט יסתיים אתה תמלא את שני התפקידים במקביל."
"לאן זה עוד יכול להידרדר?" שאל ויליאם.
"אל תדאג, יש לאן," ענה הנץ. "האחראי על הביקורים בכלא פֶּּנטונוויל דיווח לי שלאסאם רשידי נקבעה לבוקר זה פגישה עם ידידנו הוותיק, עורך הדין מר בּוּת־ווטסון. כך שאני חייב לומר, סמל בילוש ווריק, שאל מה שנראה לנו עד כה כמקרה פשוט וקל, יש להתייחס מעתה כאל משהו שתלוי על בלימה."
ויליאם נזקק לכמה רגעים כדי להבין שהניצב־משנה חבט זה עתה את חבטת הניצחון שלו. הוא הרים את מכתב ההתפטרות מהשולחן והחזיר אותו לכיסו.
"נתראה בעוד כמה ימים, אדי," אמר מיילס פוקנר לפני שירד מהמכונית המסחרית נטולת הסימנים והתחיל את החלק היחיד במסע הבריחה שלו שלא תורגל קודם.
הוא פסע בזהירות בשביל היורד אל החוף, שאותו כבשו רגליים רבות. אחרי כמאה מטרים הבחין בקצה זוהר של סיגריה דולקת. מגדלור שהוביל את הפושע הנמלט בבטחה והרחיק אותו מהסלעים המסוכנים.
גבר לבוש שחורים מכף רגל ועד ראש ניגש אליו. הם לחצו ידיים אך לא דיברו זה עם זה.
הקברניט הוביל את הנוסע היחיד שלו על החול אל סירת המנוע שהתנדנדה על המים הרדודים, ואיש צוות התניע והשיט אותם אל היכטה הממתינה.
מיילס לא נרגע עד שהקברניט הרים עוגן והניף מפרש, ולא צעק הללויה לפני שהתרחקו מהחוף ויצאו מהמים הטריטוריאליים. הוא ידע שאם יתפסו אותו, לא רק שעונשו יוכפל, אלא גם לא תינתן לו הזדמנות שנייה לברוח.