עלילות לב

קולנוע לב

אֲנַחְנוּ בְּקוֹלְנוֹעַ לֵב וְאִתָּנוּ בְּקֹשִׁי עֲשָׂרָה אִישׁ בְּהַצָּגַת אַחַר הַצָּהֳרַיִם.

"בָּא לִי לָמוּת", אוֹמֵר הַגִּבּוֹר לְנַעֲרָתוֹ בַּת הָאַרְבָּעִים

וַאֲנִי לוֹחֶשֶׁת לְךָ שֶׁבְּסוֹף יָנוּאָר אֶהְיֶה בַּדּוֹלוֹמִיטִים.

נַעֲרָתוֹ מַמְתִּינָה עַד בּוֹשׁ בַּחֲלִיפָה מְצֻיֶּדֶת,

עִם כָּל הָאֲבִיזָרִים שֶׁל דּוֹקְטוֹר שֶׁלֶג,

בִּזְמַן שֶׁאַתָּה מְסַפֵּר לִי עַל אִשָּׁה שֶׁהֶחְלִיקָה אֶל מוֹתָהּ,

עָשְׂתָה חֲרָקִירִי בַּמִּדְרוֹן עַל רֶכֶס הָרִים מְרֻשָּׁע

שֶׁמְּחַבֵּר בְּאֶמְצָעוּת פַּס אֶחָד אֶת כָּל הַגּוֹלְשִׁים

מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת תֵּבֵל.

וּבָאוּלָם קַר רֶצַח

וּלְקוֹלְנוֹעַ לֵב אֵין לֵב

רַק אַרְבָּעִים מַעֲלוֹת מִתַּחַת לָאֶפֶס

וְעִם אֶפֶס תִּקְוָה לְיַחַד עַל הַמָּסָךְ

שלא אדבר עוד על הנפש

בַּכְּנִיסָה לָאוּלָם לָחַשְׁתָּ שֶׁלֹּא אֶעֱשֶׂה מִזֶּה סִפּוּר

שֶׁלֹּא אֲדַבֵּר עוֹד עַל הַנֶּפֶשׁ כִּי מַסְפִּיק לְךָ הַגּוּף

שֶׁגַּם אִתּוֹ אַתָּה בְּקֹשִׁי מִסְתַּדֵּר.

"אֲנִי בָּטוּחַ בְּמֵאָה אָחוּז שֶׁגַּם כָּל הַיּוֹשְׁבִים בָּאוּלָם הַזֶּה מַרְגִּישִׁים כָּמוֹנִי"

קָבַעְתָּ וְהִצְבַּעְתָּ עַל מֶרְכַּז חֲצִי הַגֹּרֶן הָרֵיק מֵאָדָם

"אֲפִלּוּ שְׁנֵי אֵלֶּה שֶׁנִּרְאִים כְּמוֹ חֲתִיכָה אַחַת".

הִתְיַשַּׁבְנוּ בַּשּׁוּרָה הָעֶלְיוֹנָה, שְׁנֵי כִּסְּאוֹת בָּאֶמְצַע.

הָאִשָּׁה מִמּוּל לָבְשָׁה לָבָן וְרֹב הַזְּמַן בָּכְתָה

לַגֶּבֶר שֶׁרָכַן מֵעָלֶיהָ הָיוּ כַּפְתּוֹרִים בִּמְקוֹם עֵינַיִם

וְאֶת הַסּוֹף לֹא הִצְלַחְנוּ לִרְאוֹת

בִּגְלַל הַשֶּׁלֶג שֶׁיָּרַד וְכִסָּה.

כְּשֶׁנִּדְלַק הָאוֹר בָּאוּלָם מִהַרְנוּ לִדְרֹשׁ פִּצּוּי

לַפַּעַם הַבָּאָה

שֶׁאָז, הִבְטִיחוּ, כְּבָר יַגִּיעַ קַיִץ

דוקאביב

נָטַשְׁנוּ אֶת הָרַעְיוֹן לְהִכָּנֵס לַסֶּרֶט בַּתְּנוּחָה הַמִּיסְיוֹנֶרִית:

פּוֹפְּקוֹרְן, גּוּמָה לַמַּשְׁקֶה, סְחַרְחָרָה שֶׁל פִּרְסוֹמוֹת.

בִּמְקוֹם כָּל אֵלֶּה נִכְנַסְנוּ לְסֶרֶט בְּלִי קְדִימוֹן

שֶׁגּוֹלֵל יָשָׁר לַפָּנִים אֶת סִפּוּר הַפְּרִידָה שֶׁל קוֹלִין מִבַּעְלָהּ.

לְאֹרֶךְ הַסֶּרֶט בְּעִקָּר הִתְפַּלֵּאנוּ עַל שֶׁהִצְלַחְנוּ סוֹף סוֹף לְהִכָּנֵס לְסֶרֶט

אֲבָל כְּשֶׁקוֹלִין הֵחֵלָּה לִבְכּוֹת שֶׁנִּנְטְשָׁה

נֶאֱחַזְנוּ זֶה בָּזֶה כְּמוֹ עַל פִּי תְּהוֹם

וְאַתָּה הוֹצֵאתָ סַכִּין וּבְלִי שֶׁאַף אֶחָד הִבְחִין

חָתַכְתָּ אֶת מִסְעַד הַכִּסֵּא שֶׁחָצַץ בֵּינֵנוּ

וְהִפְרִיעַ לְהַרְגִּישׁ אֶחָד.

צְמוּדִים עָצַמְנוּ עֵינַיִם

וְרַק הִקְשַׁבְנוּ לְקוֹלָהּ:

הִיא הָיְתָה צְרִיכָה לְהַאֲכִיל לְבַדָּהּ

שִׁשָּׁה גּוֹזָלִים בְּמַקְבִּיל