משחקי בילוש 6 - בעקבות האוצר האבוד

תַּדְרִיךְ

לְאֵלּוּ מִכֶּם שֶׁקּוֹרְאִים בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה סֵפֶר מִסִּדְרַת 'מִשְׂחֲקֵי בִּלּוּשׁ', רְאוּ הֻזְהַרְתֶּם!

עֲלֵיכֶם לָקַחַת חֵלֶק בָּעֲלִילָה וּלְפַעֲנֵחַ אֶת הַתַּעֲלוּמוֹת יַחַד עִם הַגִּבּוֹרִים שֶׁלָּנוּ. כָּל פֶּרֶק בַּסֵּפֶר יִסְתַּיֵּם בְּתַעֲלוּמָה שֶׁיִּהְיֶה עֲלֵיכֶם לִפְתּוֹר עַל מְנַת לְהַמְשִׁיךְ וּלְהִתְקַדֵּם בַּמַּסָּע.

מֵאַחַר שֶׁהַמְּשִׂימָה שֶׁלִּפְנֵיכֶם הִיא בְּסִכּוּן גָּבוֹהַּ, הֶחְלַטְתִּי לְהוֹסִיף תַּדְרִיךְ מִשְׁטַרְתִּי שֶׁיְּעַדְכֵּן אֶתְכֶם בְּכַמָּה פְּרָטִים:

1. אַתֶּם נִמְצָאִים בְּאֶרֶץ זָרָה, שָׁם מִנְהָגִים שֶׁנִּרְאִים לָכֶם מוּזָרִים עֲשׂוּיִים לְהִתְבָּרֵר כְּהֶגְיוֹנִיִּים.

2. בְּמַהֲלַךְ הַמַּסָּע תִּפְגְּשׁוּ דְּמֻיּוֹת רַבּוֹת, חֶלְקָן טוֹבוֹת וְחֶלְקָן רָעוֹת, וְתִצְטָרְכוּ לִשְׁפּוֹט אוֹתָן עַל פִּי מַעֲשֵׂיהֶן. שִׂימוּ לֵב -
לְעִתִּים הַדְּבָרִים אֵינָם כְּמוֹ שֶׁהֵם נִרְאִים.

3. כְּשֶׁמְּדֻבָּר בְּאוֹצָר - קַל לְהִסָּחֵף, מִשּׁוּם שֶׁזָּהָב מְעַוֵר עֵינֵי חֲכָמִים. אֲבָל זִכְרוּ שֶׁהַמְּשִׂימָה הָרִאשׁוֹנָה וְהָעִקָּרִית שֶׁלָּכֶם הִיא לֹא לִרְדּוֹף אַחַר הָאוֹצָר, אֶלָּא לְהָגֵן עַל הַצֶּדֶק!

אַל תִּשְׁכְּחוּ - כָּל חֲשָׁד שֶׁעוֹלֶה בָּכֶם, וְכָל רֶמֶז שֶׁתְּגַלּוּ, שִׁמְרוּ וְכִתְבוּ אוֹתָם בְּפִנְקָס, כָּךְ אוּלַי תִּפְתְּרוּ אֶת הַתַּעֲלוּמָה רִאשׁוֹנִים.

הַחֲקִירָה עֲדַיִן בְּעִצּוּמָהּ וַאֲנִי זָקוּק לְכָל עֶזְרָה.

מ. א.

פֶּתַח דָּבָר

הָיָה זֶה עֶרֶב חַם וְיָבֵשׁ, כַּאֲשֶׁר בָּאנוּ לְהִתְאָרֵחַ אֵצֶל בְּנֵי שֵׁבֶט 'הַגְּלִימוֹת הָאֲדֻמּוֹת'.

עִם הַגָּעָתֵנוּ קִבֵּל אֶת פָּנֵינוּ רֹאשׁ הַשֵּׁבֶט, גֶּבֶר גָּבוֹהַּ וּבָא בַּיָּמִים, אֲשֶׁר נִרְאָה כְּמוֹ דְּמוּת מִזְּמַנִּים עַתִּיקִים. חִיּוּךְ רָחָב הִתְפַּשֵּׁט עַל פָּנָיו וְהוּא הוֹדָה לָנוּ בְּעֵינָיו מִבְּלִי לְדַבֵּר.

כֻּלָּנוּ הִתְרַגַּשְׁנוּ מֵהַמַּעֲמָד, אֲפִלּוּ אֵלִיָּהוּ שֶׁלָּחַם כְּבָר בִּמְאוֹת פּוֹשְׁעִים נִרְאָה כְּמוֹ יֶלֶד צָנוּעַ, שָׁעָה שֶׁנֶּעֱמַד וְהִרְכִּין רֹאשׁוֹ בֵּין הַלּוֹחֲמִים. נִרְאֶה הָיָה שֶׁבְּנֵי הַשֵּׁבֶט מִתְרַגְּשִׁים מִנּוֹכְחוּתֵנוּ לֹא פָּחוֹת מֵאִתָּנוּ.

עָבְרוּ רַק שָׁבוּעוֹת סְפוּרִים מֵאָז שֶׁהִצְלַחְנוּ לַעֲזוֹר לְבּוֹזוֹ, הַלֵּיצָן הֶחָבִיב מֵהַקִּרְקָס וַחֲבֵרָיו הַלּוּלְיָנִים, לְהַבְטִיחַ אֶת הַגָּעָתָהּ שֶׁל "הַמַּקְדֵּחָה", טֶכְנוֹלוֹגְיָה חֲדִישָׁה אֲשֶׁר אִפְשְׁרָה לְחַבְרֵי הַקִּרְקָס לִקְדּוֹחַ בְּאֵרוֹת מַיִם וּלְהַצִּיל רַבִּים מִן הַשְּׁבָטִים שֶׁבָּאֵזוֹר. שֵׁבֶט 'הַגְּלִימוֹת הָאֲדֻמּוֹת' הָיָה שֵׁבֶט שׁוֹחֵר שָׁלוֹם, שֶׁהִזְמִין אוֹתָנוּ לְהִתְאָרֵחַ עַל מְנָת לַחְלוֹק לָנוּ כָּבוֹד בְּשֵׁם כֻּלָּם. לָנוּ! הָיִינוּ מַמָּשׁ גִּבּוֹרִים בָּעוֹלָם הָאֲמִתִּי שֶׁל הַמְּבֻגָּרִים.

רֹאשׁ הַשֵּׁבֶט הִתְיַשֵּׁב עַל מוֹשָׁב מְעֻטָּר בִּכְלֵי לוֹחֲמָה עַתִּיקִים, חֲנִיתוֹת, פִּגְיוֹנוֹת, קְשָׁתוֹת וְחִצִּים, שֶׁהָיָה כְּמוֹ אַנְדַּרְטָה לַאֲבוֹת אֲבוֹתָיו. הוּא סִמֵּן לָנוּ לָבוֹא וּלְהִתְיַשֵּׁב עַל מַרְבָד שֶׁנִּרְאֶה שֶׁהָיָה עָשׂוּי מִפַּרְוָה שֶׁל אַרְיֵה גָּדוֹל מְאוֹד. תֵּאַרְתִּי לְעַצְמִי כֵּיצַד מַרְבָד כָּזֶה הִוָה, אוּלַי, מַזְכֶּרֶת מְפֹאֶרֶת מִמַּסַּע גְּבוּרָה שֶׁל צַיָּדֵי הַשֵּׁבֶט.

הִתְיַשַּׁבְנוּ מוּל רֹאשׁ הַשֵּׁבֶט עַל הַמַּרְבָד. הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי צוֹפֶה בָּנוּ מִבַּחוּץ, כְּמוֹ בַּחֲלוֹם. זֶה הָיָה רֶגַע לֹא מְצִיאוּתִי: חֲמִשָּׁה יְלָדִים, חֲבוּרָה שֶׁל בַּלָּשִׁים צְעִירִים, שֶׁיּוֹשְׁבִים יַחַד עִם מְפַקֵּד הַמִּשְׁטָרָה אֵלִיָּהוּ חָסוֹן וּסְגָנוֹ אֱיָל. שִׁבְעָה אֲנָשִׁים שֶׁהַגּוֹרָל זִמֵּן לְמִפְגָּשׁ עִם לוֹחֵם יָחִיד בְּמִינוֹ, שֶׁעָתִיד לְשַׁלֵּחַ אוֹתָנוּ לְחִפּוּשׂ אַחַר אוֹצָר אַגָּדִי...

1.
מְרַק נְחָשִׁים

רֹאשׁ הַשֵּׁבֶט קָרָא לְנַעֲרָה שֶׁיָּשְׁבָה מֶרְחַק־מָה מֵאֲחוֹרָיו.

הַנַּעֲרָה קָמָה בִּקְלִילוּת וְנֶעֶמְדָה לְצִדּוֹ, וְאָז הוּא שָׁב וּפָנָה אֵלֵינוּ, מְדַבֵּר בְּשָׂפָה שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי מִיָּמַי.

הַנַּעֲרָה הִקְשִׁיבָה וְאָז דִּבְּרָה, "אֲנִי שַׁלְוָה. אֲנִי בִּתּוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַשֵּׁבֶט לֵב־אֲרִי," אָמְרָה. "שְׁמִי נִתַּן לִי עַל שֵׁם הָאֹפִי שֶׁל הַיּוֹם שֶׁבּוֹ נוֹלַדְתִּי. אֶצְלֵנוּ בַּשֵּׁבֶט הָאָדָם מְקַבֵּל אֶת שְׁמוֹ מֵהַטֶּבַע בְּלֵדָתוֹ, וּלְאַחַר מִכֵּן מַרְוִיחַ אֶת שְׁמוֹ הַבּוֹגֵר בְּמַעֲשָׂיו. אָבִי נִקְרָא לֵב־אֲרִי מֵאַחַר שֶׁבְּגִיל חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה אַרְיֵה נִסָּה לִתְקוֹף אוֹתוֹ בַּדֶּרֶךְ לַנָּהָר."

"נוּ וּמָה קָרָה?" אֶבְיָתָר הִתְפָּרֵץ בְּסַקְרָנוּת, הוּא לֹא הָיָה מוּדָע לַחֲשִׁיבוּת הַמַּעֲמָד, וְעַל כֵּן גַּם נִסְלַח לוֹ בְּחִיּוּךְ עַל כָּךְ שֶׁדִּבֵּר שֶׁלֹּא בְּתוֹרוֹ.

"אַבָּא, תִּרְצֶה לְסַפֵּר לָהֶם מָה קָרָה לָאַרְיֵה?" הִיא פָּנְתָה אֶל לֵב־אֲרִי.

הוּא אָמַר שָׁלוֹשׁ מִלִּים בִּלְבַד.

שַׁלְוָה חִיְּכָה וְאָז אָמְרָה לָנוּ, "אַתֶּם יוֹשְׁבִים עָלָיו..."

הִבַּטְנוּ זֶה בָּזֶה בְּתַדְהֵמָה, וְרֹאשׁ הַשֵּׁבֶט הִמְשִׁיךְ לְדַבֵּר, כְּשֶׁבִּתּוֹ מְתַרְגֶּמֶת עֲבוּרֵנוּ, "זֶהוּ כָּבוֹד גָּדוֹל לְאָרֵחַ אֶתְכֶם. אָנוּ שֵׁבֶט שֶׁל שׁוֹחֲרֵי שָׁלוֹם, אַךְ כְּבָר הָיִינוּ בַּהֲכָנוֹת סוֹפִיּוֹת לִקְרַאת מִלְחָמָה מוּל הַבָּרוֹן הַמְּרֻשָּׁע שֶׁמְּנַסֶּה
לִשְׁדּוֹד אֶת אַדְמוֹתֵינוּ."