1
כֹּה מְעַט בַּחַיִּים תְּכוּנוֹת אֲצִילִים!
כֹּה נְטוּלֵי כֵּס־מַלְכוּת הֵם וַהֲדַר הַיּוֹמְיוֹם!
כֹּה חֲלוּלִים מֵעַצְמָם, כֹּה עֵירֻמִּים בְּעֵירֹם,
הַטְבֵּעַ אוֹתִי, הוֹ שְׁאוֹן הָעֲשִׂיָּה, בְּקוֹל הַנַּחְשׁוֹלִים!
מֶרְכָּבוֹת, רַכָּבוֹת וְחַשְׁמַלִּיּוֹת,I תָּבוֹא הַבְּרָכָה עֲלֵיכֶן,
נְשִׁימַת מִפְעָלִים סְדִירָה, רְטִיטוֹת מְנוֹעִים רוֹעֲמוֹת.
תָּבוֹא הַבְּרָכָה עֲלֵיכֶן, אַתֶּן שֶׁאוֹתִי מַחְבִּיאוֹתI
בְּכָל דִּבְרֵי יְמֵיכֶן...
אַתֶּן מַחְבִּיאוֹת אֶת הַשֶּׁקֶט הַמַּמָּשִׁי וְהַשָּׁלֵם שֶׁל הָעַכְשָׁו.
אַתֶּן גּוֹרְמוֹת לַתַּעֲלוּמָה בְּלַחַשׁ לְהִתְפַּזֵּר.
מִי שֶׁבְּתוֹכִי כִּמְעַט זוֹעֵק, כִּמְעַט בְּבֶכִי מְמָרֵר,
יָשֵׁן בְּעִרְסוּל הַבַּרְזֶל שֶׁלָּכֶן, נָם בְּטִלְטוּלָיו.
מִן הַיְדִיעָה שֶׁאֲנִי חַי וְחָשׁ שְׂאוּ אוֹתִי הַרְחֵק,
אֶת אָזְנִי שֶׁלָּכֶם מַלְּאוּ בְּשֶׁפַע בָּנָלִי וּבְחֹמֶר מַצְמִית.
הַחַיִּים שֶׁאֲנִי חַי – אוֹיI – הֵם חַיֵּי תַּרְמִיתִי הָעַצְמִית.
יֵשׁ לִי רַק מֵהַI; רַק בְּמַה שֶּׁלֹּא אֶזְכֶּה אֲנִי אָכֵן חוֹשֵׁק.