מלחמה משלו
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מלחמה משלו
מכר
אלפי
עותקים
מלחמה משלו
מכר
אלפי
עותקים

מלחמה משלו

4.5 כוכבים (26 דירוגים)
ספר דיגיטלי
46
ספר מודפס
78.4 מחיר מוטבע על הספר 98

עוד על הספר

תקציר

חיל האוויר שיצא למלחמת יום הכיפורים נחשב לטוב מסוגו בעולם. בשנים שקדמו למלחמה הוא קיבל כמחצית מתקציב הביטחון, הוציא משירות את רוב המטוסים המיושנים שבאמצעותם ניצח ביוני 1967 והכפיל את מספר מטוסי הקרב שלו. טייסיו היו עתירי ניסיון מבצעי ואלופי העולם בהפלות מטוסים. לכול היה ברור שאם תפרוץ מלחמה, חיל האוויר לא רק יביס את יריביו הערביים, אלא גם יסלול את הדרך לכוחות היבשה. 
ציפיות אלה נכזבו. בימי המלחמה הראשונים והקשים ביותר חיל האוויר סייע באופן חלקי בלבד לכוחות היבשה, וכמעט עד סוף המלחמה הוא לא הצליח לממש את מלוא יכולותיו ולתרום באופן משמעותי להשגת הניצחון. השאלה מדוע זה קרה לא קיבלה תשובה מלאה עד היום. היא נותרה חור שחור בהיסטוריה של המלחמה.
מלחמה משלו הוא המחקר הראשון שמתאר ומנתח את הדרך שבה פעל חיל האוויר לאורך כל המלחמה על סמך תיעוד מקורי מדיוני הקבינט, המטכ"ל ומטה חיל האוויר ופירוט תוכניות החיל ומבצעיו בפועל. אורי בר־יוסף מציג את השורשים והסיבות להתנהלות החיל ושופך אור על החמצותיו הגורליות.
_ הכאוס שיצרו פקודותיו המבולבלות של מפקד החיל בתחילת המלחמה.
_ הפסקת מבצע "תגר", להשמדת מערך הטילים בתעלה, כישלון מבצע "דוגמן" להשמדת מערך הטילים בגולן והשלכותיהם.
_ הדבקות במבצעי "נגיחה" לתקיפת שדות תעופה, למרות תועלתם המצומצמת.
_ התרומה השולית של חיל האוויר לקרבות המרכזיים במלחמה.
_ מחדל אי־תקיפת כוחות המשלוח העיראקיים לאורך כל המלחמה.
_ התקיפה ההרואית של המטכ"ל הסורי מול השפעתה המינורית.
_ הדיווחים המסולפים של מפקד חיל האוויר לרמטכ"ל על כוחו של החיל.
מלחמה משלו הוא קריאת תיגר על הגרסה של חיל האוויר למלחמה. זהו מחקר מטלטל ופורץ דרך. 

פרופסור (אמריטוס) אורי בר־יוסף לימד במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת חיפה. מלחמה משלו הוא ספרו השמיני.

פרק ראשון

הקדמה


חיל האוויר וטייסיו היו גיבורי ילדותי והערכתי הרבה נתונה להם עד היום. אני מוצא לנכון להדגיש זאת כיוון שספר זה מותח ביקורת לא קלה על דרך התנהלותו של חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים, ובמרכזו עומד הטיעון כי החיל לא מיצה את יכולותיו במלחמה ובשל כך שולם מחיר יקר.

תהליך הלידה של ספר זה לא היה פשוט. ראשיתו בהבנה שבין 1967 ל־1973 קיבל חיל האוויר כמחצית מתקציב הביטחון של מדינת ישראל והקצאה זו נוצלה לבניית חיל חדש, גדול ורב־איכות שבמרכזו מטוסי תקיפה המסוגלים לסייע בצורה יעילה לכוחות הקרקע. המשכו בהבנה שרוב הקרבות הגדולים במלחמה, קרבות הבלימה ב־7-6 באוקטובר, מתקפות הנגד בגולן ובתעלה ב־8 באוקטובר, וקרב הצליחה שגבה קורבנות רבים כל כך, התבצעו ללא תרומה של ממש של חיל האוויר. סופו של התהליך בהכרה שעד היום לא היה כל דיון היסטורי ואנליטי שהסביר מדוע חיל האוויר לא הצליח למלא את הציפיות שנתלו בו לפני המלחמה.

הדרך למילוי החור השחור המחקרי הזה הייתה מורכבת שכן למרות מקומו המרכזי של חיל האוויר בתפיסת הביטחון של ישראל, תקציבו הגדול והקורפוס המחקרי ההולך וגדל על מלחמת יום הכיפורים, יש מעט מאוד נתונים גלויים על דרך תפקודו של החיל במלחמה. מסיבות השמורות עם מפקדי חיל האוויר לדורותיו רוב החומר הארכיוני על כך עדיין סגור ולכן גם כיום רב הנסתר על הנגלה בסוגיה זו. כדי לגולל סיפור זה נעזרתי בלא מעט אנשים שמכירים היטב היבטים שונים שלו וגילו נכונות לשתף פעולה.

מאיר אמיתי, חוקר חיל האוויר, היה מעיין נובע של סיוע נדיב הן בהסברים והן בתמונות. דני שלום, אף הוא מחוקריו המובהקים של החיל ומי שכותב עתה ספר על חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים, תרם גם הוא את תרומתו הנדיבה. שורה של טייסים, נווטים ואנשי מקצוע שחוו את המלחמה על בשרם חלקו איתי את זיכרונותיהם מאז ואת תובנותיהם מהיום. יפתח ספקטור ורפי סברון ניהלו איתי שיחות רבות בנושא, גיורא רום עודד את ביצוע המחקר ואנשי בטאון חיל האוויר פתחו בפני את ארכיון התמונות שלהם. יעקב אגסי, איתן אדרס, עודד ארז ז"ל, איתן בן־אליהו, מאיר גור, רן גורן, יאיר דוד, יצחק דוד, אורי דרומי, רענן וייס, גדעון חושן, זאב לכיש, יונתן לרנר, אוהד נוי, אביאם סלע, דוד עברי, גיורא פורמן, נדב קפלן, ומנחם שרון הקדישו מזמנם אם בראיונות פנים אל פנים, בטלפון או בכתב, אם בקריאת כתב היד ובהערות, ואם בשניהם. רשימה מלאה של אנשי חיל האוויר שראיינתי נמצאת בסוף הספר.

תודתי נתונה גם לשורת חוקרים בולטים של מלחמת יום הכיפורים, שחלקם הפכו ברבות השנים גם לחברים. עמירם אזוב, החוקר הבולט ביותר של המלחמה בחזית הדרום, חולק עמי את תובנותיו זה 20 שנה וכך עשה גם הפעם. שמעון גולן וחגי צורף, בני הסמכא לניהול המלחמה בדרג הצבאי ובדרג המדיני, היו זמינים ונכונים לסייע תמיד. כך גם פסח מלובני, חוקר צבאות ערב שתרם בנדיבות את תרומתו להבנת מהלכי הצבא העיראקי והצבא הסורי. שאול (סם) ברונפלד שפע תובנות על כמה כוסות קפה טוב, וניצן שפירא שרטט מפות שהבהירו חלק ממחדלי הקרב על "מיסורי". תודה גם לאלי דקל, עדו הכט, יהודה וגמן, מנחם בן שלום ואברהם זוהר. אור פיאלקוב הפך כבר לשם דבר בין חוקרי המלחמה בזכות מומחיותו יוצאת הדופן בתיעוד הארכיוני שלה ויכולתו למצות את שניתן למצות, במיוחד מארכיון צה"ל ומערכת הביטחון. גם הפעם הוא לא אכזב.

הוצאת כנרת, זמורה, דביר היא הוצאת הבית שלי זה עשרים שנה. תקוותי היא כי אנשיה נהנים משיתוף הפעולה בינינו לא פחות ממני. תודתי לערן זמורה, שמואל רוזנר, שרית רוזנברג, עדו פרץ, אמרי זרטל, מיכל גרינפלד ורוית בן ארי. תודה מיוחדת ליעל נעמני שערכה ספר זה במקצועיות ובדקדקנות, קיצרה את שראוי היה לקצר ודרשה תוספות היכן שאלה נדרשו. תודה נוספת לרינת ריזקוב אשר על המפות.

שורה של בני משפחה וחברים קראו את כתב היד, חיוו דעתם ותרמו את תרומתם. תודתי למיכל רעייתי שהייתה הראשונה לקרוא, להעיר ולעודד, ולגדי אחי, לרוני חפץ, רולי גרון, אבי וולך, עמרם אפרת, מוטי לרנר, אבנר כהן, ארנון רולניק, חיים תומר, נחמיה בורגין, אודי ערן, טומי לייטרסדורף ורן שגב. טלילה, שכבר מגלה עניין במודיעין ובמלחמת יום הכיפורים וגם עזרה, ונינה, שאולי עוד תגלה עניין ותעזור, הנעימו את זמני במהלך הכתיבה. גם להן מגיעה תודה.

השגיאות בספר, ואני מניח שיש כאלה, הן כולן שלי.

סקירות וביקורות

יום כיפור של חיל האוויר אורי משגב הארץ 19/01/2022 לקריאת הסקירה המלאה >

עוד על הספר

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
26 דירוגים
18 דירוגים
5 דירוגים
2 דירוגים
0 דירוגים
1 דירוגים
4/10/2023

ספר מדהים. עמוק ומרתק נותן את כל קשת ורוחב הפעילות

16/8/2023

מומלץ מאוד לכל חובב תעופה, היסטוריה צבאית ותעופה צבאית. מאיר אור על צלע קריטית של המלחמה ההיא.

9/1/2023

עבודת מחקר מצויינת. מציגה את פיקוד חיל האויר במלחמה במערומיו.

13/9/2022

מומלץ בחום

19/2/2022

123

5/2/2022

Very good, detailed and we'll researched.

24/10/2021

https://wp.me/p4kTCp-6xg מלחמת יום הכיפורים היא בגדר חריגה בתודעה הציבורית. כל שנה מתפרסמים כמה ספרים וסיפורים חדשים אודותיה. ועדיין, קבע פרופסור (אמריטוס) אורי בר־יוסף, ישנו "חור שחור" בכל האמור בהיסטוריוגרפיה של חיל האוויר במלחמה. בשנים 1967־1973 הושקע בתהליכי בניין הכוח של חיל האוויר כמחצית מתקציב הביטחון. השקעה זו באה לידי ביטוי ברכש מטוסי תקיפה מתקדמים מתוצרת אמריקנית, שביכולתם לסייע ביעילות לכוחות היבשה. למרות השקעה זו, הרי שבקרבות הגדולים במלחמה, ובכלל זה קרבות הבלימה וקרבות הצליחה, לא תרם החיל תרומה משמעותית. אמנם ענף תולדות חיל האוויר הוציא לאור מספר כרכים על פעילות החיל במלחמה, אך הם נותרו מסווגים. במטרה למלא את "החור השחור" ערך בר־יוסף מחקר מקיף על פעילות החיל במלחמה שעובד לכדי ספר, "מלחמה משלו" (הוצאת כנרת זמורה־דביר, 2021). מהקריאה בספר ניתן ללמוד מספר תובנות לימינו. אחת מהן היא היעדר חלופה טובה לחיל האוויר: ניכר כי הצבא הימר את כל הונו על חיל האוויר. הנחת העבודה המרכזית היתה שהחיל ישיג במהירות עליונות אווירית מוחלטת, ואז יופנה לפגיעה קשה בכוחות היבשה של האויב ויפלס את הדרך לכוחות היבשה של צה"ל. בפועל, לא כך קרה. מערכות ההגנ"א (הגנה אווירית) של האויב הטילו מגבלות קשות על חופש הפעולה של החיל, ואנשיו התקשו להתאושש מכשלון מבצע תקיפת סוללות הטק"א (טילי קרקע־אוויר) בסוריה, כמו גם מהתזזיתיות שבה שונו משימות החיל בתחילת המלחמה (תחילה "תגר" ואז "דוגמן 5א"). את הדלתא נאלצו לסגור כוחות היבשה לבדם. בפועל, "השמידו אוגדות צה"ל שבע סוללות טילים, ובכך ביטאו באופן ברור את המהפך ביחסים בין יבשה לאוויר: במקום הבטחת המלחמה המקורית, שחיל האוויר יסלול את הדרך לכוחות הקרקע, השריון הוא זה שפרץ את הדרך לחיל האוויר" (בר־יוסף, 2021, עמ' 310). אז ורק אז, החל החיל לפעול בחזית הדרום באופן משמעותי בכל האמור בסיוע לכוחות היבשה. הלקח כאן אינו שכוחות היבשה צריכים להיערך להשמדת מערכי הגנ"א, אלא שאסור להסתמך על מענה אחד, ויש לפתח חלופות ויכולת לחימה עצמאית ליבשה גם בהיעדר סיוע מלא של חיל האוויר. הקרב המשולב: החיל היה מנותק, בפועל, מכל תפיסת קרב משולב אמיתית. אלוף (מיל.) עמנואל סקל, שפיקד במלחמה על גדוד שריון בחזית הדרום, קבע בצדק כי "דווקא בשיא המצוקה שצה"ל נקלע אליה בשדה הקרב, כאשר נזקק לעליונות המכריעה של חיל האוויר ולעוצמת האש האדירה שלו, לא יכול היה עוד כוח זה לשמש 'ארטילריה מעופפת' לצבא היבשה" (בר־יוסף, 2021, עמ' 349). אבל הנתק של החיל לא הסתכם רק בפערים בקרב המשולב. נוכח האדישות שגילה החיל לכוח המשלוח העיראקי שנע לרמת הגולן, הוטלה המשימה על "סיירת צנחנים בפיקודו של שאול מופז" (בר־יוסף, 2021, עמ' 212). בפשיטה, בלילה שבין 11 ל־12 באוקטובר, "הטיס מסוק יסעור 25 לוחמים למארב על ציר רוטבה־דמשק, צפונית לסייקל. אנשי הכוח פגעו בכמה כלי רכב צבאיים" (בר־יוסף, 2021, עמ' 212) וחסמו את הציר. "ללוחמים נמסר שחיל האוויר הפציץ עם בוקר את הכוח העיראקי שנעצר בציר החסום, אך בפועל הפצצה כזו לא התבצעה" (בר־יוסף, 2021, עמ' 213). עצם שליחת הכוח למשימה, מבלי שתכלול משימת תקיפה אוחרת שתשמיד את השיירה שנעצרה, מלמד על נתק של החיל מצרכי הצבא, ממשימותיו (גם בעומק וגם בתחום הפעולות המיוחדות). במהלך המלחמה היו הבלחות של קרב משולב יעיל, אך הן היו נדירות. דוגמה בולטת היא קרב ואדי מבעוק ב־14 באוקטובר. "בסביבות 10:30 החל טור שריון ומשאיות של חטיבה 3 המצרית להתקדם. טנקים מחטיבה 401 וכוח צנחנים מגדוד 202 בלמו אותם על הקרקע וחיל האוויר ביצע נגדם 69 גיחות" (בר־יוסף, 2021, עמ' 269). היה זה קרב משולב קלאסי בשני מוקדים שבמהלכו השמיד גדוד השריון 46, בפיקוד סא"ל דוד שובל, את עיקר החטיבה ולצדו בצומת "נווה" "יורה" סגרו מג"ד 202, סא"ל דורון רובין, ומ"פ ג, סרן דורון אלמוג, מעגלי אש ביעילות ופגעו בטנקים ורק"מ רב (שמשי, 2005, עמ' 129־130). מפעילות החיל ב־1973 ישנם שפע של לקחים למלחמה הבאה שבה יילחם צה"ל, ובכלל זה חיל האוויר, תהיה בסבירות גבוהה מערכה רב־זירתית, ובניגוד למערכה ב־1973 היא תכלול איום משמעותי על העורף הישראלי. סביר גם שחיל האוויר יידרש להיאבק במהלכה על העליונות האווירית. גם במערכה זו התפקידים שיוטלו על החיל, שהוא הגמיש, הוורסטילי ובעל המענה המהיר ביותר שברשות צה"ל, יהיו קריטיים ליכולתה של ישראל לנצח בה. בכדי שנוכל לעשות כן על צה"ל, כמאמר הרמטכ"ל אביב כוכבי, "להשתנות כדי להקדים את האויב", ולנהל מערכה שבה התזמורת שהיא צה"ל מנגנת מנגינה אחודה, קוהרנטית, ומבלי שאחד הכלים, ובוודאי לא כלי מרכזי כל כך, מנגן מנגינה משלו.

12/10/2021

כמי שהיה על הקרקע בגזרה הצפונית בסיני יכולתי לראות רק קמצוץ מהמתואר בספר, אבל התחושה שחיל האוויר לא תורם לכוחות בשטח וגם נפגע מהטילים עד שויתרנו על הסיוע כדי שלא יפגעו טייסים. הספר מתאר באמינות היסטורית ובראיה רחבה מה קרה באמת ומה אפשר והכרחי ללמוד כדי שבפעם הבאה לא נצא למלחמה הקודמת. שאפו על הספר שקראתי ברציפות ולא יכותי להפסיק.

11/10/2021

מצוין

10/10/2021

ממצא, מעניין,מציב מראה ללא כחל וסרק

26/9/2021

ספר אמיץ, חכם, כואב וחשוב. חובה לכל מפעילי הכוח בחיל האוויר.

22/9/2021

מרתק

19/9/2021

מקיף, מהימן, מרתק, מצמרר, מעורר מחשבה ושאלה, האם היום זה אחרת

13/9/2021

כתוב נהדר ונקרא בנשימה עצורה. אורי בר יוסף חוקר וקורא בחסד עליון. ממליץ מאד

6/9/2021

ספר מצוין !!! כמו ״הצופה שנרדם״, מבוסס על מחקר מעמיק ובלתי מתפשר. קריאה שוטפת ומרתקת. ספר חובה לא רק ל״בוגרי״ מלחמת יום הכיפורים (כמוני)… אלא לכל מי שמתענין בהיסטוריה העכשווית שלנו, לגיבוש מדיניות ביטחון ולקבלת החלטות בעיתות משבר. מומלץ ביותר!!!

7/4/2022

ספר חשוב שמרכז את פעילות חיל האויר במלחמה באופן אוביקטיבי.

29/1/2022

ספר מצויין כמחקר היסטורי - מסתמך על עובדות וגם על דעות מומחים. מספר לנו בצורה אמיתית את הסיבות לכשלונות הקשים של חיל האוויר הטוב ביותר בעולם במלחמת כיפור. בתור מי שלחם באותה מלחמה (גולני גדוד 51 - סוריה והחרמון) אני יכול להעיד על שתי תובנות שהיו לנו: 1) בכל ימי הלחימה בצפון הגולן ובסוריה לא ראינו ולא קיבלנו שום גיבוי אווירי. חיל האוויר לא היה קיים. חוץ מפעם אחת שמיראז' נכנס לקרב אוויר וזרק עלינו את הבידונים שלו - האפקט כמו פצצות נאפלם ולא איכפת מי נימצא למטה... 2) בקרב החרמון כל ההשתתפות של חיל האוויר לא היתה רלבנטית כי הם הפציצו את המוצב אבל הקומנדו הסורי בכלל לא היה במוצב אלא בין הבולדרים ולא נפגע בכלל. כמי שהשתתף בלבנון הראשונה בסולטאן יעקב כמ"פ טנקים במילואים לא שמעתי על המבצע המפואר לחיסול הטק"א אבל ראיתי במו עיני את התוצאות של פגיעת זוג פאנטומים בכוחותינו - לדעתי חלק גדול מאד אם לא רוב הרוגי המלחמה הזו היו מהאירוע הזה.

22/12/2021

הספר "מלחמה משלו" הוא ספר טוב מאד שיש לו מקום מכובד על מדף ספרי מלחמת יום כיפור. אני מפריד בין שלושה חלקים בספר זה: 1. פרק הסיום הוא יוצא מן הכלל שכן הוא מתעלה מעבר למלחמה ההיא ומתווה דרך לעתיד: בחירת מפקד זרוע או אגף , האם אפשר להחליף גנרל בעת מלחמה, כיצד צריך לפעול המטה כדי לאזן החלטות, היזון של יחידות השדה המבצעות ו בינן לבין עצמן ומול המטה, ועוד. 2. ניתוח המהלכים של חיל האוויר הוא חשיבה אחרת על מה שהתרחש. בחלק קטן מהאירועים (בעיקר החלטות), בדיעבד נראה שנכון היה לקבל החלטות אחרות. חלק אחר נתון לדיון, ואין נכון או לא נכון. הדבר נתון לתובנה האישית של כל קורא. "מלחמה משלו" הוא תובנה אחרת של פעילות חיל האוויר במלחמה. 3. החלק השלישי מיותר. הוא אוסף הערות מיותרות ופוגעניות, לעיתים ברמה של השמצות והצגת חלקית של הנתונים או בחירה מוטית של ציטוטים. אני חושב שלולא תוספת "קישוטים" מיותרים אלא, הספר היה מתקבל באהדה רבה יותר על ידי יוצאי חיל האוויר, בעיקר אלה שהשתתפו באותה מלחמה.

18/10/2021

מצער ששום דבר לא השתנה הספר מביט ללבן שבעינים ומצמרר

3/10/2021

מלמד ומרתק ורלוונטי מאד לימינו. לטעמי, עודף פרטים מבצעיים. הייתי מעמיק במגבלות השיח בין מח'א לבין פקודיו/יועציו

29/5/2022

לקרוא למלחמתו של חיל האוויר ביום הכיפורים "מלחמה משלו" זו חוצפה שחצנית.

סקירות וביקורות

יום כיפור של חיל האוויר אורי משגב הארץ 19/01/2022 לקריאת הסקירה המלאה >
מלחמה משלו אורי בר־יוסף

הקדמה


חיל האוויר וטייסיו היו גיבורי ילדותי והערכתי הרבה נתונה להם עד היום. אני מוצא לנכון להדגיש זאת כיוון שספר זה מותח ביקורת לא קלה על דרך התנהלותו של חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים, ובמרכזו עומד הטיעון כי החיל לא מיצה את יכולותיו במלחמה ובשל כך שולם מחיר יקר.

תהליך הלידה של ספר זה לא היה פשוט. ראשיתו בהבנה שבין 1967 ל־1973 קיבל חיל האוויר כמחצית מתקציב הביטחון של מדינת ישראל והקצאה זו נוצלה לבניית חיל חדש, גדול ורב־איכות שבמרכזו מטוסי תקיפה המסוגלים לסייע בצורה יעילה לכוחות הקרקע. המשכו בהבנה שרוב הקרבות הגדולים במלחמה, קרבות הבלימה ב־7-6 באוקטובר, מתקפות הנגד בגולן ובתעלה ב־8 באוקטובר, וקרב הצליחה שגבה קורבנות רבים כל כך, התבצעו ללא תרומה של ממש של חיל האוויר. סופו של התהליך בהכרה שעד היום לא היה כל דיון היסטורי ואנליטי שהסביר מדוע חיל האוויר לא הצליח למלא את הציפיות שנתלו בו לפני המלחמה.

הדרך למילוי החור השחור המחקרי הזה הייתה מורכבת שכן למרות מקומו המרכזי של חיל האוויר בתפיסת הביטחון של ישראל, תקציבו הגדול והקורפוס המחקרי ההולך וגדל על מלחמת יום הכיפורים, יש מעט מאוד נתונים גלויים על דרך תפקודו של החיל במלחמה. מסיבות השמורות עם מפקדי חיל האוויר לדורותיו רוב החומר הארכיוני על כך עדיין סגור ולכן גם כיום רב הנסתר על הנגלה בסוגיה זו. כדי לגולל סיפור זה נעזרתי בלא מעט אנשים שמכירים היטב היבטים שונים שלו וגילו נכונות לשתף פעולה.

מאיר אמיתי, חוקר חיל האוויר, היה מעיין נובע של סיוע נדיב הן בהסברים והן בתמונות. דני שלום, אף הוא מחוקריו המובהקים של החיל ומי שכותב עתה ספר על חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים, תרם גם הוא את תרומתו הנדיבה. שורה של טייסים, נווטים ואנשי מקצוע שחוו את המלחמה על בשרם חלקו איתי את זיכרונותיהם מאז ואת תובנותיהם מהיום. יפתח ספקטור ורפי סברון ניהלו איתי שיחות רבות בנושא, גיורא רום עודד את ביצוע המחקר ואנשי בטאון חיל האוויר פתחו בפני את ארכיון התמונות שלהם. יעקב אגסי, איתן אדרס, עודד ארז ז"ל, איתן בן־אליהו, מאיר גור, רן גורן, יאיר דוד, יצחק דוד, אורי דרומי, רענן וייס, גדעון חושן, זאב לכיש, יונתן לרנר, אוהד נוי, אביאם סלע, דוד עברי, גיורא פורמן, נדב קפלן, ומנחם שרון הקדישו מזמנם אם בראיונות פנים אל פנים, בטלפון או בכתב, אם בקריאת כתב היד ובהערות, ואם בשניהם. רשימה מלאה של אנשי חיל האוויר שראיינתי נמצאת בסוף הספר.

תודתי נתונה גם לשורת חוקרים בולטים של מלחמת יום הכיפורים, שחלקם הפכו ברבות השנים גם לחברים. עמירם אזוב, החוקר הבולט ביותר של המלחמה בחזית הדרום, חולק עמי את תובנותיו זה 20 שנה וכך עשה גם הפעם. שמעון גולן וחגי צורף, בני הסמכא לניהול המלחמה בדרג הצבאי ובדרג המדיני, היו זמינים ונכונים לסייע תמיד. כך גם פסח מלובני, חוקר צבאות ערב שתרם בנדיבות את תרומתו להבנת מהלכי הצבא העיראקי והצבא הסורי. שאול (סם) ברונפלד שפע תובנות על כמה כוסות קפה טוב, וניצן שפירא שרטט מפות שהבהירו חלק ממחדלי הקרב על "מיסורי". תודה גם לאלי דקל, עדו הכט, יהודה וגמן, מנחם בן שלום ואברהם זוהר. אור פיאלקוב הפך כבר לשם דבר בין חוקרי המלחמה בזכות מומחיותו יוצאת הדופן בתיעוד הארכיוני שלה ויכולתו למצות את שניתן למצות, במיוחד מארכיון צה"ל ומערכת הביטחון. גם הפעם הוא לא אכזב.

הוצאת כנרת, זמורה, דביר היא הוצאת הבית שלי זה עשרים שנה. תקוותי היא כי אנשיה נהנים משיתוף הפעולה בינינו לא פחות ממני. תודתי לערן זמורה, שמואל רוזנר, שרית רוזנברג, עדו פרץ, אמרי זרטל, מיכל גרינפלד ורוית בן ארי. תודה מיוחדת ליעל נעמני שערכה ספר זה במקצועיות ובדקדקנות, קיצרה את שראוי היה לקצר ודרשה תוספות היכן שאלה נדרשו. תודה נוספת לרינת ריזקוב אשר על המפות.

שורה של בני משפחה וחברים קראו את כתב היד, חיוו דעתם ותרמו את תרומתם. תודתי למיכל רעייתי שהייתה הראשונה לקרוא, להעיר ולעודד, ולגדי אחי, לרוני חפץ, רולי גרון, אבי וולך, עמרם אפרת, מוטי לרנר, אבנר כהן, ארנון רולניק, חיים תומר, נחמיה בורגין, אודי ערן, טומי לייטרסדורף ורן שגב. טלילה, שכבר מגלה עניין במודיעין ובמלחמת יום הכיפורים וגם עזרה, ונינה, שאולי עוד תגלה עניין ותעזור, הנעימו את זמני במהלך הכתיבה. גם להן מגיעה תודה.

השגיאות בספר, ואני מניח שיש כאלה, הן כולן שלי.