למה מי זה מייקל?!
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
למה מי זה מייקל?!
מכר
אלפי
עותקים
למה מי זה מייקל?!
מכר
אלפי
עותקים

למה מי זה מייקל?!

4.6 כוכבים (172 דירוגים)
ספר דיגיטלי
48
ספר מודפס
68.6 מחיר מוטבע על הספר 98
ספר קולי
2739מקורי
תאריך לסיום המבצע 01/06/2025
האזנה לדוגמה מהספר

עוד על הספר

אליעזר שקדי

אליעזר  שקדי (1957) הוא אלוף במילואים, מרצה ומנהל ישראלי. שירת כטייס קרב וכיהן כמפקד ה-15 של חיל האוויר הישראלי בשנים 2004–2008, וכמנכ"ל אל על בשנים 2010–2014.

תקציר

האזנה לדוגמה מהספר
"יצאתי מתא הפיקוד והשליטה לפגוש את ראש הממשלה. התחבקנו חיבוק גדול.
הכור הסורי הושמד.
להערכתי, עד היום הסורים לא מבינים מה בדיוק היה ואיך היה, וטוב שכך."
*
"האישה החזיקה ביד גורמט ענקי ונוצץ מזהב, שעליו היה חרוט שמי. היא נשאה נאום תודה נרגש במבטא צרפתי כבד וביקשה לתת לי את הצמיד.
אמרתי לה שאני לא יכול לקבל את המתנה. 
היא החלה לבכות."
*
"כשהתיישבנו על העגלה העלובה הרגשנו שאנחנו נוסעים בכרכרה מלכותית שירדה מהשמים.
איכשהו נחלצנו בשלום."
*
"לא אשכח את המראה הבלתי-נתפס של כדור האש הענקי בשמים כשאחד המטוסים הסוריים התפוצץ. אני זוכר את עצמי באמצע הקרב, מתאמץ לראות אם הטייס הסורי הצליח לנטוש את המטוס.
רציתי לראות מצנח..."
*

למה מי זה מייקל הוא ממש לא אוטוביוגרפיה של אלוף בצה"ל, מפקד חיל האוויר ומנכ"ל אל על לשעבר. זה משהו שונה לגמרי, ספר של סיפורים אמיתיים מהחיים – סיפורים מרגשים, עצובים ומצחיקים, מפתיעים ומרתקים, עם לא מעט ביקורת עצמית; סיפורים מעוררי מחשבה שפותחים פתח לאופטימיות; סיפורים שכל אחת ואחד מאיתנו יוכל למצוא בהם את עצמו. כולם.

פרק ראשון

פרולוג
החלום
 

 

כשהייתי ילד היה לי חלום.

חלמתי שיהיו לי "אדידס רום", נעלי ספורט לבנות מעור עם שלושה פסים כחולים בצד (או כמו שקראו להן באותם ימים - נעלי התעמלות), שנחשבו אז למשהו־משהו. רוב החברים הקרובים שלי בבית הספר היסודי ברמתיים הלכו עם "אדידס רום" בזמן שאני נאלצתי להסתפק בנעלי שלושת־רבעי שחורות של "המגפר" מבד עם סוליית גומי דקה מאוד.

יום אחד הודיעה לי אמא שהיא לוקחת אותי לקנות נעלי ספורט.

אמרתי לעצמי: זהו, הפעם זה קורה. אמא בטח רוצה לקנות לי "אדידס רום".

הגענו לחנות וכמובן שאמא קנתה לי...

...נעלי המגפר.

נעליים חדשות, אבל המגפר.

אמא קלטה מיד את העצב על פני. "מה קרה?" היא שאלה.

לא עניתי.

היא שאלה שוב: "מה קרה? מה קרה?"

עניתי, "לא חשוב. לא חשוב".

"אתה מאוכזב?"

היססתי לרגע ואז אמרתי: "כן". סיפרתי לה כמה רציתי "אדידס רום", כמו שיש לכולם.

ואז אמא שאלה: "תגיד, מי רץ הכי מהר בכיתה?"

אמרתי, אני.

ואמא אמרה: "זה מה שחשוב. חשוב מה שאתה שווה באמת, מי שאתה ומה שאתה עושה. לא הנעליים או המכנסיים".

אמא עודדה, חיזקה - וצדקה.

 

•••

 

לפעמים מתבלבלים ולא מבינים מה חשוב באמת.

 

למה מי זה מייקל (במקום הקדמה...)
 

 

ערב אחד אני חוזר הביתה מהאוניברסיטה, פותח את הדלת ורואה את אשתי, ענת, בוכה בכי תמרורים.

"מה קרה?" אני שואל אותה בעדינות.

לא עונה. בוכה...

"מה קרה?"

לא עונה. בוכה...

רק אחרי שהבכי נרגע מעט, היא התחילה לספר לי.

 

•••

 

התגוררנו אז כל המשפחה במונטריי שבקליפורניה. נשלחתי לשם עם סיום תפקידי כראש מחלקת מבצעים של חיל האוויר כדי ללמוד לתואר שני באוניברסיטה לתארים מתקדמים של הצי האמריקאי. עברנו לארצות הברית למשך שנה וחצי ובני הקטן, עומר, למד במונטסורי סקול - ה"הארוורד" של הילדים בגילים הצעירים.

עומר, ילדון אנרג'ייזר עם סוללה שלא נגמרת ומבט ממזרי בעיניים, היה פריק של ספורט. זה כל מה שעניין אותו: כדורגל, כדורסל, בייסבול, פוטבול, הוקי קרח, לא משנה מה. ואמריקה, כידוע, היא גן עדן לחובבי ספורט. כבר אז היו בארצות הברית ערוצי טלוויזיה שמשדרים ספורט 24 שעות ביממה, ואם זה היה תלוי בעומר, הוא היה צופה בשידורים האלה מבוקר עד לילה.

בסופו של דבר הגענו לסיכום:

משש ועד רבע לשמונה בבוקר הוא יכול לצפות בטלוויזיה.

ברבע לשמונה עומר מתייצב עם התיק הקטן שלו ליד הדלת ואני לוקח אותו למונטסורי סקול. כיוון שאני לומד עד הערב, אשתי ענת אוספת את עומר בסוף הלימודים.

 

•••

 

"לא תאמין מה קרה היום", אמרה לי ענת, עיניה עדיין אדומות מבכי. "כשבאתי לקחת את עומר מהמונטסורי סקול ניגש אלי המנהל, מייקל, ואמר: 'גברת שקדי, אני לא יודע איך לומר לך את זה, אבל אין לי ברירה.

"'אני מנהל את המונטסורי סקול כבר 20 שנה. את כל הילדים שעברו כאן לימדתי גם לקרוא וגם לכתוב. ניסיתי על עומר את כל השיטות שלנו. באמת שניסיתי. אבל שום דבר לא עוזר. הוא לא קורא ולא כותב'.

"ואז הוא הגדיל ואמר: 'לדעתי, עומר לא יקרא ולא יכתוב'".

הסתכלתי על ענת, ואמרתי בלי למצמץ:

"למה מי זה המייקל הזה? אני אומר לך שעומר יקרא תוך שלושה חודשים מהיום".

"עוד פעם אתה עם החלומות והפנטזיות שלך", אמרה ענת. "אני יודעת שעומר ילד חכם. אבל מייקל, עם ניסיון של 20 שנה, אומר שהוא לא יקרא אף פעם. אז מאיפה לך הביטחון שהוא ילמד לקרוא תוך שלושה חודשים?"

"אני מוכן להתערב איתך שתוך שלושה חודשים עומר קורא", עניתי.

אני מאמין בבן שלי והחלטתי שאעשה הכול כדי שהוא ילמד לקרוא. כמובן שגם ענת האמינה בו, הבעיה היתה שהיא האמינה גם למייקל...

אז עשיתי תחקיר. כמו שהייתי רגיל לעשות בחיל האוויר.

השאלה הראשונה ששאלתי:

מה היה?

שמתי מראה וירטואלית מול הפרצוף שלי. ומה ראיתי?

מייקל, שמנהל את המונטסורי סקול כבר 20 שנה, אומר שהבן שלי הוא גולם חסר סיכוי...

אבל ממששש חסר סיכוי.

מה הדבר הראשון שרציתי לעשות?

לשבור את המראה על הראש של מייקל.

אבל מה אני יכול לעשות? זה מה שמייקל אמר.

השאלה השנייה:

למה זה קרה?

עומר לא ידע עדיין לקרוא ולכתוב בשום שפה - לא אנגלית ולא עברית. מייקל ניסה עליו את כל השיטות של המונטסורי סקול. רק מה? הוא לימד אותו באנגלית.

והשאלה השלישית:

מה לעשות אחרת?

אנחנו מדברים עברית בבית ולכן החלטתי ללמד אותו בעברית. אבל לא סתם ללמד אותו, אלא ללכת בנתיב אחר. הדרך הטובה ביותר, אמרתי לעצמי, היא ליצור חיבור בין לימודי הקריאה, שלא היו בראש מעייניו של עומר, לבין התשוקה הגדולה ביותר שלו:

ספורט.

אם לא הייתי מצליח, הייתי מנסה דרך אחרת.

אם גם זה לא יצליח - דרך נוספת.

וכן הלאה.

בכל מקרה, לא הייתי מוותר.

באותה תקופה האינטרנט היה בחיתוליו והיינו מקבלים בדואר עיתונים בעברית שנשלחו אלינו מהארץ.

עומר היה אוהד שרוף של מכבי חיפה בכדורגל, קבוצה שפעם היתה משהו ולשמחתנו, בזמן כתיבת הספר חזרה להיות...

הכוכב הגדול של מכבי חיפה באותה תקופה היה אלון מזרחי, "האווירון".

"לא מעניין אותי מייקל ולא מעניין אותי המונטסורי סקול", אמרתי לעומר. "מבחינתי, יש לך רק משימה אחת בכל יום: למצוא בעיתון כתבה על מכבי חיפה ולחפש בתוכה את המילים מכבי, חיפה, אלון, מזרחי, אווירון, גול, שוער, קורה, שופט, כדור, נבדל, קרן..."

שלושה חודשים מאוחר יותר עומר קרא באופן שוטף עיתון למבוגרים, בעברית וללא ניקוד.

כמובן שבהמשך הוא גם למד אנגלית. אבל זה כבר היה אחרי שחזרנו לארץ.

מאז, בכל פעם שמישהו אומר לנו שאנחנו לא יכולים, שאנחנו לא מסוגלים, שאין מצב, שזה חסר סיכוי, אנחנו אומרים:

"למה מי זה מייקל??"

ומסתערים.

זה הפך למשפט קבוע אצלנו במשפחה.

לימים סיים עומר קורס טיס והפך לטייס בחיל האוויר. הוא התפתח והתקדם די יפה ביחס למה שמייקל צפה לו...

אני רק חושב מה היה קורה אם הייתי מאמין למייקל הזה.

לכל אחד יש את המייקל שלו.

וגם,

בכל אחד יש מייקל...

 

•••

 

לכל אחת ואחד מאיתנו יש את סיפור חייו שלו. אני לא מכיר את הסיפור שלכם ולכן משתף אתכם בסיפור שלי: רגעים יפים, רגעים קשים, התמודדויות, הצלחות וכישלונות.

כמו לכל אחת ואחד מאיתנו.

כל אחד מהסיפורים ומההבנות בספר קשור בדרך כזו או אחרת בכולנו - צעירים ומבוגרים, נשים וגברים, חילונים ודתיים, יהודים ושאינם יהודים. בכל פעם שסיפרתי למישהו את אחד הסיפורים המופיעים בספר, הוא מיד סיפר על אירוע דומה מהחיים שלו. הרגשתי שהדברים רלוונטיים גם למי שהגיע מעולמות אחרים לגמרי.

המשמעות האמיתית של הספר היא זו שאתם, הקוראות והקוראים, תיתנו לו מהמקום האישי שלכם.

אני מקווה שהדברים יגיעו וייגעו בלב ובנשמה שלכם, יעוררו שאלות ומחשבות בנוגע לעצמכם, לאירועים דומים שקרו לכם, לאמונות, לערכים ולחלומות שלכם, מה נכון בשבילכם ומה האמת שלכם.

אם הספר יעורר בכם מחשבה, ולוּ על דבר אחד מהדברים שעליהם כתבתי, אני את שלי עשיתי.

 

•••

 

כל הסיפורים המתוארים בספר התרחשו במציאות וכך אני זוכר אותם.

מטבע הדברים, לכל סיפור זוויות מבט נוספות וכנראה גם פרטים שאיני מכיר. השתדלתי לשקף עד כמה שניתן את האמת שלי מנקודת מבטי, לפחות את מה שאני זוכר...

כל סיפור עומד בפני עצמו. הסיפורים מופיעים בכוונה בסדר אסוציאטיבי ולא כרונולוגי, כלומר סיפור אחד מוביל לסיפור הבא שיכול להיות מתקופה שונה ומתחום שונה לחלוטין. אני מניח שהסיפורים יעוררו בכל אחת ואחד מכם את האסוציאציות שלו.

ברוב האירועים שעליהם אני מספר היו מעורבים אנשים שאני אוהב ומעריך, נשים וגברים שהיו איתי ולצדי לאורך הדרך. לצערי, מסיבות שונות לא כולם מוזכרים. אבל לכולם, בין שהוזכרו ובין שלא, יש זכויות רבות בעשייה והם חלק משמעותי ובלתי־נפרד מחיי.

מטעמים טכניים ומובנים, אני מספר את הסיפורים שלי בלשון זכר. אבל הם פונים באותה עוצמה ובאותה מידה לנשים ולגברים כאחד.

כל ההכנסות מספר זה יוקדשו כתרומה לקידום נושאים חינוכיים, ערכיים וחברתיים במדינת ישראל.

 

•••

 

הספר מוקדש באהבה גדולה לאמא ולאבא שלי,

נחמה ומשה שקדי

הכול בזכותם.

 

אליעזר שקדי

תל אביב

2021

 

 

אליעזר שקדי

אליעזר  שקדי (1957) הוא אלוף במילואים, מרצה ומנהל ישראלי. שירת כטייס קרב וכיהן כמפקד ה-15 של חיל האוויר הישראלי בשנים 2004–2008, וכמנכ"ל אל על בשנים 2010–2014.

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
172 דירוגים
135 דירוגים
22 דירוגים
9 דירוגים
2 דירוגים
4 דירוגים
28/4/2025

ספר מהמם

23/11/2024

קריא קליל מלא בכל טוב מומלץ למנהלים הורים ובכלל

20/10/2024

שקדי איש מרשים. ספר מעורר מחשבה, קולח ומרגש

28/8/2024

הספר ריגש והלהיב. די להגיד שהחלטתי לרכוש אותו עבור נכדי, שזה עתה התגייס לחייל האוויר. הדבר המעציב עם סיום הקריאה הוא, שיש הרגשה שהמדינה עליה מדובר בספר, אינה אותה מדינה בה אנו חיים כיום, ומי יודע האם וכיצד תמשיך להתקיים לאורך ימים.

24/8/2024

מרתק, ערכי, ציוני ומחזק את הערכים הטובים בבני האדם. מומלץ

20/8/2024

עונג קריאה!!! נהנתי מקובץ הסיפורים והתובנות החכמות.

16/8/2024

ספר מעולה, שקדי מעורר השראה. לכל מי שיש ספק למה אנחנו פה מומלץ שיקרא את הספר

31/7/2024

ספר מעולה

26/7/2024

ספר מדהים, מביא לי המון רעיונות כמפקד על איך להניע את האנשים ולשפר את האווירה. מביא בכללי המון רעיונות מעניינים לכל מיני מצבים בחיים. מצחיק, מרגש, מחכים.

9/3/2024

קיבלתי אפשרות לרכוש ספר זה בתחילת מלחמת חרבות ברזל במסגרת מבצע לאנשי המילואים. ללא ספק בחירה מצוינת , שקדי מצליח להכניס אותך לפרטי פרטים של ההיסטוריה שלו ששזורה במאות סיפורים מיוחדים. גיליתי אדם מיוחד, איש משפחה, חף מיוהרה עם יכולת אישית מדהימה. יישר כוח

30/1/2024

מדהים

19/1/2024

מעולה

11/12/2023

ספר מצויין. מרגש וערכי. מחולק לסיפורים בלתי תלויים אך הערכיות נשזרת מאחד לשני. מעורר השראה.

5/12/2023

חובה לקרוא. מהנה ומשכיל עד מאד

16/11/2023

ספר מרתק ומעורר השראה

4/11/2023

ספר מעורר השראה מרגש וקליל שווה קריאה!

22/10/2023

מעולה

5/10/2023

מדהים מעורר מחשבה ! אף פעם לא פגשתי אותו - אבל אני מכיר אותו היטב עכשיו!

7/8/2023

לא יצא לי להכיר לעולם את שקדי, אחרי הספר אני מכיר אותו טוב שמעתי לפחות 3 4 פעמים לאור הספר חובה קריאה כדי להסתער על המטרות שלנו בחיים, יש לו ראיון עם יובל קרן צריך לשמוע אותו😊

26/7/2023

ספר ממש נחמד , קליל ו-זורם. סיפורים שמתחברים לכולם ובכלל הספר הוא סוג של מראה עצמית לחיינו

14/5/2023

ספר נהדר מעניין וקל לקריאה

20/3/2023

ספר מעולה !!! מעניין קריא מעורר מחשבה מלמד ממליצה בחום לקרוא

12/2/2023

כשספר כזה נכתב ע"י איש כזה, ספוג במסרים של ערכים, אהבה ונתינה, שזור במורשת חיל האוויר ותובנות של איש ערכי, נבון, מפקד ודוגמה אישית - יוצא נהדר!

23/1/2023

ספר מאלף ומביא כל אחד למחשבות ותובנות בהתאם לנבכי חייו. תודה שקדי

22/12/2022

משאיר הרבה למחשבה, הבת צדקה

21/12/2022

ספר מדהים

22/11/2022

ספר נהדר, מרתק. נהנתי מאד מצורת הכתיבה המיוחדת . ממליצה מאד !!!

20/11/2022

זכיתי לשרת תחת שקדי כחניך בקורס טיס כשהיה מפקד מגמת קרב בבית הספר לטיסה. לא אשכח את שיחת ההכרות שהייתה כמו הספר ממוקדת, מובנית, סדורה, ערכית ומלאת השראה. אישיות יוצאת דופן וחבל שאין עוד מנהיגים כמוהו. כל כך שונה מהנורמה כיום.

5/11/2022

ספר נפלא, כתוב בצורת פרקים קטנים ששואבים אותך רק להמשיך לקרוא. כל פרק מנוסח בצורה קצרה ולעניין, עם מסרים חדים מבן אדם מרשים בעל נסיון חיים רב.

1/10/2022

קולח, מרגש,אופטימי,ערכי,כיף לקרוא ולהכיר את שקדי דרך סיפורי חייו. מרענן וכתוב באופן מקורי.

7/9/2022

מרגש. המון נקודות למחשבה.

31/8/2022

מעורר השראה והמון גישה חיובית.

25/7/2022

ספר מרתק!! מלמד על עולם חיל האוויר, נותן כלים ומעורר השראה!

25/7/2022

ספר מעולה

24/7/2022

ספר מעולה, כתוב בצורה מקורית, מעורר השראה ומחשבה בכל סיפור

7/7/2022

נהדר

5/7/2022

מדהים

22/6/2022

מעולה, היה לי מוזר לראות כל כך הרבה ביקורות לפני הקריאה. אדם נפלא, הלוואי יהיו יותר מנהיגים כמותו

21/6/2022

מעורר השראה ומרגש, פשוט מעולה! הספר הקולי בהקראה של שקדי בעצמו זו הברקה!

18/6/2022

ספר מעולה!! מרענן, אוטנטי, ומדבר בגובה העיניים. שקדי הפכתי למעריץ שלך :)

11/6/2022

אליעזר שקדי משתף תובנות עמוקות לחיים משמעותיים, ערכיים, ממלאים וממצים! בהבנה שהכל בכל קשור כיצד חיים/מתנהגים/בוחרים בכל רגע ורגע בזמן שניתן לנו, ערכו של הספר כ ״כוכב הצפון״ יחודי!

9/6/2022

ספר מרתק, מלמד, מרגש ומחכים. מתאים לכל מי שרוצה להשתפר באופן אישי ולהעצים את האהבה לארצנו היחידה.

4/6/2022

שקדי מספר סיפור אנושי מאוד חם ואישי, שורשי וישראלי. בגובה העיניים עם עצות לכאורה מובנות אבל מקבלות משמעות ברובד נוסף נבון ישיר ופשטני ממי שהכיל סטואציות רבות בחיו.

6/5/2022

מרתק. כתוב בחכמה,ברגישות ובגובה העיניים. הערכתי מאד את שקדי לפני ועוד יותר אחרי

2/5/2022

ספר מחכים ומעשיר מאד

1/5/2022

ספר מרתק כולו חוכמה

23/4/2022

מאד יפה

22/4/2022

אמיתי ,פשוט ,מחנך,צנוע ,אמיץ.ספר נפלא ומעורר השראה.

19/4/2022

באמצעות הספר הכרתי אדם מיחד במינו - אליעזר שקדי!

16/4/2022

מרתק ויחד עם זאת, משקף אהבת המדינה, הערכת הזולת ואנושיות של שקדי. אהבתי

26/3/2022

מדהים .חובה לכל מנהל

25/3/2022

עוד טרם הגעתי לפרק האמצעי של הספר מלא התובנות כרימון של שקדי כבר רכשתי ושלחתי אותו כמתנה לשלושה מחברי הקרובים . אהבתי וממליץ בחום.

14/3/2022

ספר מעניין ומהנה מאד ,שקדי אדם משכמו ומעלה , אנושי ,חכם וטוב לב.

25/2/2022

מעולה!

24/2/2022

מצויין

12/2/2022

ספר נהדר, קריא מאוד, מעורר השראה והרבה מחשבה.

24/1/2022

מדהים, מלמד, מעורר מחשבה ומקפיץ את הגאווה, אבל בעיקר כיף ונעים לקריאה

16/1/2022

ספר מקסים. שנון וחכם מהיכרותי עם הכותב, לא הופתעתי. תודה רבה. נהניתי מאוד.

11/1/2022

ספר מרתק הכתוב בלשון פשוט ומצליח להעביר עולם ערכי גדול. ספר שפשוט חשוב לקרוא ולהחכים.

25/12/2021

ספר מרתק, מלא סיפורים עם משמעות לחיים.

20/12/2021

ספר נהדר..מומלץ

19/12/2021

שנון חכם ומרתק

8/12/2021

מרגש.תודה למחבר על הכנות,ושיתוף בתובנות שהפיק במסלול חייו.

6/12/2021

קליל, חד וקולע בול

5/12/2021

אמיתי, מענין, מעורר מחשבה

4/12/2021

שקדי, אין לי ספק שבלא מעט מסיפורך ראיתי את הסיפור שלי, כתיבתך חכמה, מדוייקת ובגובה העיניים. החלטתי לקרוא שוב את הספר על מנת לחדד שוב את תובונותך. תודה על ספר מדהים ומרגש.

30/11/2021

נ ה ד ר !

19/11/2021

ספר מעולה

16/11/2021

מרתק, מעניין, מיוחד במינו.

16/11/2021

ספר הכי מדהים שקראתי, לא יכלתי להפסיק לקרוא. מרתק ומחנך ברמות.ממליצה לכל אחד לקרוא אותו .

14/11/2021

ספר חשוב , אמיתי , כן , ספר חינוך מדהים , בלי להרגיש שזה בית ספר לחיים .

6/11/2021

מבנה הספר, שמורכב מאוסף סיפורים קצרים, פשוט שאב אותי פנימה. נהניתי מהכתיבה השנונה ומהאופן בו המסרים והלקחים נכתבו באופן נגיש וישים. כמשרת בחיל האוויר, הגאווה שלי בהשתייכות לחיל התעצמה תודות לספר ולמתואר בו.

5/11/2021

ספר נוגע ללב, מעורר מחשבה ומקור להשראה.

3/11/2021

ואו. איך שהספר כתוב כלכך מייצג אותך שקדי ואת מה שרשמת. התחברתי להרבה דברים שכתבת וראיתי את עצמי הרבה בהם. גדלתי עליך ועל סיפורים עליך באיזשהו מקום בגלל שאנחנו גרים באותה שכונה. תודה רבה על ספר מקסים!

28/10/2021

מקסים ! אהבתי מאוד ! עוד אשוב אל הספר, לקחת ממנו סיפור ועוד סיפור כדוגמה לאיך נכון.. היכן ישנם עוד אנשים כמו האיש הזה..

27/10/2021

אחלה ספר, הרבה סיפורים נוגעים וקולעים. אפשר ללמוד ממנו הרבה בעיקר דרך הלב.

21/10/2021

את שקדי הכרתי כשהשתתפתי במחזור 7 של 'עדים במדים', עליו הוא פיקד. התרשמתי ממנו עמוקות, ולא הופתעתי שאחר כך התקדם להיות מפקד חיל האוויר, ולא מקבלת האתגר של אל-על. הספר עצמו הוא פשוט תמצית של שקדי - צנוע, בגובה העיניים, מדבר בשפה שכולם מבינים, ומכיל מפגשים ואתגרים שיש לכל אחד מאיתנו, אך הוא מוסיף להם את הדרך שבא הוא פעל ואת הלקח שנלמד מהמקרה. וזה פשוט מרתק, מקסים, חכם ומרגש עד דמעות. מייד קניתי גם עותק פיזי כמתנה לחבר, וסביר מאוד שאקנה עוד. הרווחים מהספר, אגב, מופנים לתרומה, שזה בדיוק המעשה השקדי המצופה ממנו...

10/10/2021

מרגש, יפה, ספר לכל מי שרוצה להתפתח כמנהיג, כהורה, כאדם

9/10/2021

וואו. מסוג הספרים שגורמים להמון מחשבות גם לאחר שסיימת לקרוא אותו בשקיקה. כתוב בגובה עיניים, כאילו שמעת אותו ממקור ראשון בשיחה חברית. הספר הזה מלווה אותי עוד זמן רב...

2/10/2021

אלי יקר הספר שכתבת מעורר השראה. מחמם את הלב לדעת בידי מי הופקד ביטחוננו. השילוב בין הסיפורים האישיים מהם ינקת את ערכיך לבין הסיפורים המקצועיים שהושפעו מילדותך, היותך שייגץ, לקיחת הסיכונים, האהבה לענת, חינוך ילדיך, כיבוד הוריך, השאיפה להצטיין, הנאמנות לדרכך, היכולת לקחת אחריות ולבקש סליחה, המחויבות, ההשקעה... חינוך הילדים והמעורבות בגידולם ועוד.... אני נופשת בסיני חופשת שחרור עם פרישתנו(בעלי ואני) לגמלאות, וחוזרת לספר בכל רגע. מרתק. קולח. ובעקר מרחיב לב. תודה ששיתפת אותנו. רותי לסנר

29/9/2021

מעולה. שקדי, איש מרשים מאוד שהצליח למצוא את הדרך הנכונה לספר על חייו בדרך אותנטית ומלאת משמעות ומוסר השכל. מומלץ!

26/9/2021

איזה אדם חכם ומלא אהבה. טוב להכיר מנהיגות שכזאת בארצנו הקטנטונת.

25/9/2021

מעורר מחשבה

21/9/2021

ספר מרתק, שלל סיפורים מרגשים ומחכימים, על השירות הצבאי, הפעילות האזרחית ובעיקר על המשפחה והחיים. מאמין שכל אחד ימצא פרקים להזדהות איתם ועצות להחכים מהם.

19/9/2021

סיפורים אנושיים מרתקים, מפי איש מרתק. קריאה זורמת וכיפית. תודה שקדי

19/9/2021

אמיתי מעניין אינטליגנטי ומרגש ספר חובה לכל מחנך ומנהיג באשר הוא ולכל מי שמאמין שמכל מלמדי השכלתי

18/9/2021

אליעזר שקדי הוא בן אדם מאוד מרשים מעורר השראה .

18/9/2021

שקדי איש מיוחד במינו, ערכי, מעורר השראה, חכם, רגיש ונוגע ללב. מדובר בספר חובה בדגש לבני נוער. כל סיפור טומן בחובו תובנה שחשוב שנזכור ונאמץ כבני אדם.

17/9/2021

בהתחלה הייתי ספקן כי אינני אוהב "ספרי בישול" עם עצות כיצד לחיות את החיים נכון, ככל שהתקדמתי בסיפורים נתפסתי לסיפורים ולאוטנטיות הניכרת בהם ובאדם המספר אותם. וכך למרות שאני בן גילו של שקדי וגם לי ניסיון חיים כלשהו...מצאתי את עצמי חושב על דרך ההתנהלות שלי ומרגיש שהספר אכן נותן השראה לקורא לחשוב ולתחקר את עצמו ואת דרכי המימוש של הדברים החשובים באמת בחיים. ספר מעניין, כתוב וערוך היטב ומומלץ

15/9/2021

ספר מרגש. אותנטי ואנושי. התחברתי למסרים ולתובנות של הכותב. מצאתי הרבה דמיון לעולמו האישי.

13/9/2021

ספר מרתק מלמד מחנך מאיר מחבק ערכי חינוכי מטובל בעשרות סיפורים כולם עם מוסר השכל פואנטה תובנה משהו לחיים.

8/9/2021

סיפורים קצרים, מרגשים, המעבירים מסר לחיים ומעוררי השראה

8/9/2021

מרתק מדהים לא יכולתי להפסיק לקרוא ממליץ בכל הלב

8/9/2021

מרתק ומלמד

7/9/2021

סיפורים נפלאים של איש משכמו ומעלה, את רובם שמעתי יותר מפעם אחת. מפעם לפעם אני קולט את מה שהחסרתי בפעמים הקודמות. תודה על השיתוף המרתק בפרק חיים משמעותי כל כך !!

4/9/2021

מרגש. הרבה סיפורים מעוררי השראה. לפעמים שקדי נשמע אדם טוב ברמה של too good to be true

29/8/2021

ספר מצויין של איש ערכי מאוד, מלא בטוב לב, נתינה ואהבת העם והארץ. חובה!

29/8/2021

ספר מדהים. אדם שכולו אהבה ונתינה. הספר העשיר את נפשי

28/8/2021

ספר ובעיקר הסופר מעוררים השראה והערצה. איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא

24/8/2021

מעורר השראה בצורה יוצאת דופן!

24/8/2021

ספר מעורר השראה. מומלץ.

19/8/2021

למה מי זה מייקל..? כל מה שבין תקיפת הכור בסוריה לשימושים שונים במסיכה 😊 בסוף כולנו בני אדם , עשויים מאותם חומרים. דרגה ומעמד הם בני חלוף. שקדי , מנהיג מהמעלה הראשונה, חושף בספרו את שקדי האיש בלי פוזות. היצירתיות והחשיבה מחוץ לקופסא באות לידי ביטוי בספר יש בספר מקבץ סיפורים, ניתן להניח אותו בצד ולחזור עוד שנה. לא הנחתי… חלק מהסיפורים קלילים אך באותה קלילות קופצות מהספר אמיתות אוניברסליות עמוקות. אהבתי, ממליץ מאד!!!

16/8/2021

ספר מלא חוכמה. זורם וקולח תענוג לקרוא.

16/8/2021

מצויין

13/8/2021

ספר מדהים !!! אני מתכוון לתת אותומלכלמאחד ואחת אצלי בחברה ♥️

11/8/2021

מרתק ומרגש, בלתי צפוי. אהבת ישראל, ציונות וחינוך למצויינות בכפיפה אחת.

11/8/2021

למה מי זה מייקל ספר חובה לבני נוער צעירים וצעירים ברוחם -תמצית הציונות, מעורר השראה. תודה אלי שקדי על השירות ועל השיתוף

1/2/2025

מעניין

25/8/2024

איש יוצא דופן מיוחד,אהבתי!

20/8/2023

בסה״כ ספר טוב. קליל, סיפורים נחמדים. עם זאת, לא ניתן להתעלם כי מדובר בספר האדרה עצמית במסווה של ספר לימוד ותובנות. היוהרה, הזחיחות ועודף החשיבות העצמית הניכרת מכותב הספר נמצאת כמעט בכל פרק ופרק.

20/7/2023

just ok

30/5/2023

ספר מלא השראה

4/5/2023

ספר טוב וקל לקריאה. קצת שווייצרי במובן האישי.

10/6/2022

לעיתים מרגש, לעיתים מפתיע. חלק מהסיפורים נוגעים עמוק ברגש. כתיבה קולחת. בחלק מהסיפורים יש תחושת שטחיות ובנאליות. אליעזר שקדי הוא אדם מרשים ביותר ובעל זכויות רבות.

25/5/2022

מעניין ותוב היטב. הדוק. מה שאני מכנה "עדיף קצר וקולע מארוך ומייגע"

3/3/2022

מענין מאוד שקדי מעביר אותנו במנהרת הזמן לאורכה של החברה הישראלית

11/12/2021

מעניין, זורם, מלא בתובנות מעניינות

28/11/2021

אהבתי

10/10/2021

ספר נהדר, פרקים מאד קצרים המבטאים מסרים גדולים. ממליץ

28/9/2021

חלק מהסיפורים ממש מרגש.

20/9/2021

שקדי מספר בין רב סיפורים קטנים ויפים המצטרפים לתמונה של אדם מיוחד ומעורר השראה.

13/8/2021

בספרו "למה מי זה מייקל?!" (הוצאת ידיעות ספרים,2021) תיאר מפקד חיל האוויר לשעבר, אלוף (מיל.) אליעזר שקדי, את מסלולו הצבאי באמצעות סיפורים קצרים ממהלך חייו שבסופם שזר לקח, או תובנה מסוימת שלמד מן האירוע המדובר. במלחמת לבנון הראשונה, כתב שקדי, הוא היה מוביל מבצעי בטייסת 117, טייסת מטוסי F16, שהוזנק כחלק מרביעיית מטוסים לקרב אוויר מעל בקעת הלבנון. "ניהלנו קרב אוויר קצר של פחות מדקה מול מטוסי מיג 23 סוריים, שבסופו יריתי טילים על שניים מהם. איתן, סטיבה, שהיה מספר שתיים במבנה, ירה גם הוא טיל על אחד מהמטוסים. הטילים פגעו ושני המטוסים הופלו" (עמוד 143), כתב. למרות שמדובר באויב, קיווה שקדי שלפחות אחד הטייסים שרד את הפגיעה וקיווה לראות מצנח. בסיפור אחר תיאר שקדי כיצד בראשית שנות התשעים כמפקד טייסת פיקד על רביעיית מטוסי קרב שתקפה יעדי חיזבאללה סמוך לעיירה ג'נתא שבלבנון, סמוך לגבול עם סוריה. "הגענו למטרה, ביצענו יעף, תקפנו ויצאנו" (עמוד 102). אף שנאמר לו בבירור כי בשום תנאי אין לבצע יעף הפצצה חוזר על היעדים, החליט שקדי לאשר לאחד מפקודיו, שבשל תקלה לא הצליח להטיל את החימוש ממטוסו לבצע יעד כזה. מפקד החיל גיבה את שקדי בשם העיקרון שמוביל המבנה הוא "מפקד חיל האוויר בשטח" (עמוד 102). עבר זמן ושקדי, עתה ראש מחלקת המבצעים בחיל, נקרא להציג תקיפה דומה לראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין. מרתק לקרוא את תיאורו של שקדי על המפגש עם רבין, שהצטייר כיסודי, דקדקן, ויורד לפרטים. "תגיד, שקדי, כמה זמן אתם בתוך הטילים?" (עמוד 105), שאל רבין. כלומר, כמה זמן מתוך המשימה יהיו מטוסי הקרב נתונים לאיום טילי נ"מ. מהשאלה כאן ניתן לראות אדם שהבין באופן עמוק ומלא את המשימה שנדרש לאשר. רבין אישר את המשימה, אך אסר לבצע יעף תקיפה נוסף. אז הבין שקדי מדוע נאסר עליו בשעתו לבצע יעף תקיפה שני. "לנגד עיניו של ראש הממשלה עומדים כל השיקולים והמשמעויות: חשיבות התקיפה מצד אחד, והסכנה שדברים ישתבשו ושאיש צוות אוויר ייהרג או ייפול בשבי החיזבאללה מן הצד האחר" (עמוד 105). בפרק שעסק בתקיפת הכור הסורי בשנת 2007 כתב שקדי כי הפרשה כולה זכורה לו היטב, מראשיתה ועד סופה. שקדי ציין "את החשש האמיתי מפתיחת מלחמה כוללת עם סוריה, כתגובה להשמדת הכור" (עמוד 451), כמו גם את "ההבנה שאם תפרוץ מלחמה, עיקר הנטל בשלב הראשון יהיה על חיל האוויר עד שצה"ל ישלים את היערכותו" (עמוד 451). שקדי תיאר את ההכנות שביצע החיל, ובכלל זה התכנון, ואימוני הטייסות שעליהן הוטלה המשימה. זכור לו במיוחד "המודל המבצעי בבור של חיל האוויר שאליו הזמנתי את הרמטכ"ל גבי אשכנזי, ואת השיחה שלנו מלב אל לב" (עמוד 452) ולאחר שהתקבלה ההחלטה על השמדת הכור "את הפיקוד על המבצע מתא הפיקוד והשליטה בבור של חיל האוויר, כשבחדר אחר, מחוץ לתא, יושבים ראש הממשלה, שר הביטחון, שרת החוץ, הרמטכ"ל, ראש המוסד ובכירים נוספים" (עמוד 453). ולבסוף, סיכם, רגע השיא "שבו שמענו את מילת הדיווח "אריזונה" שמשמעותה שהכור הושמד" (עמוד 453). שקדי הוא מספר בחסד והסיפורים שבחר לספר (הספר בנוי כאסופת סיפורים, לא בהכרח עוקבים, שהטובים שבהם הם אלה העוסקים באביו, ניצול השואה והמחנך) שמכולם יש מה ללמוד, ומה לקחת הלאה. מנגד, שקדי בספרו לא הצליח להימלט מהמלכודת שבה נפלו לא מעט מפקדים בכירים בספרי הזיכרונות שכתבו על שירותם והמערכות שעליהן פיקדו. ספרים אלו ניתן לסווג לשלושה קטגוריות. הראשונה, היא "תמיד צדקתי" (ספרו הנהדר של אלוף מיל. וח"כ אלעזר שטרן למשל הוא כזה). הקטגוריה השנייה, שתחתיה נופל ספרו של שקדי היא, כמאמר מפקד בכיר בצה"ל, הקטגוריה "כמה טוב הייתי". שקדי היה מפקד זוטר ובכיר טוב מאוד אבל מהספר עולה בדיוק זה. הכישלונות שמוזכרים זניחים, ואינם פוגמים בתחושת הקורא שהאיש מצוין, מצוין. כך שלמשל, העובדה שהחיל בפיקודו כשל בהשתתפות והסיוע בקרב היבשתי ובמתן מענה יעיל לירי הרקטות קצר הטווח במלחמת לבנון השנייה, אינה מוזכרת. ספרים אלו מומלץ לקרוא בזהירות ועם "קורטוב של מלח". הקטגוריה השלישית היא זו של ספרים שהמחבר תיאר בהם את האירועים כהווייתם, פחות או יותר (ספרו של אלוף מיל. גיורא איילנד למשל). למרות זאת, מדובר בספר מרתק לקריאה עם מסרים חשובים. כשפרש שקדי, בן לניצולי שואה, מצה"ל הוא חילק למאות קצינים את תמונת המטס שביצעו שלושה מטוסי קרב מסוג F15 מעל אושוויץ ועליה ההקדשה: "חיל האוויר הישראלי מעל אושוויץ, בשם מדינת ישראל והעם היהודי. לזכור, ולא לשכוח, לסמוך רק על עצמנו" (עמוד 89). במציאות הכפר הגלובלי אסטרטגיית "עם לבדד ישכון", אינה מתאימה, אך לצד הצורך בבריתות ושותפים לפתרון אתגרים, הלקח העיקרי שיש ללמוד מתקיפת הכור הסורי ומהספר כולו הוא המסר הזה. כי יהיו וישנם איומים נוספים.

1
28/10/2024

אופטימי ומעורר מחשבה, חמוד

14/4/2023

ספר שמביא גאווה ישראלית. נכתב ע״י אדם ערכי ומרשים. אך הסיפורים מובאים בפורמט קצר ולעתים נשמעים כהטפה

22/8/2022

התחלה ממש טובה, המשך די בנאלי,בין פסיכולוגיה בגרוש לעצות בגרוש,אישית לא התחברתי, בטוח יהיו אנשים שהדבר ידבר לליבם,כאישיות שקדי מפקד טוב ומנהל טוב, לפי מה שידוע לי,לגבי הספר התחברתי פחות

15/7/2022

מעניין ולעיתים מעורר השראה.

31/3/2022

ספר נחמד וקליל. אין ספק שיש לשקדי הרבה זכויות בעם ישראל.

10/10/2021

ספר קליל ונחמד המורכבהמרצף של כ 80 סיפורים קצרים. לא יצאתי עם תובנות חדשות על העולם כפי שציפיתי ממפקד חיל האוויר, אבל סרט זורם וקליל

16/9/2021

קליל מטיף לפרקים.

29/8/2021

סיפורים אישיים חביבים עם מוסר השכל די בנאלי. הפסקתי לקרוא באמצע הספר.

2/9/2024

לו היה אליעזר שקדי שואל בעצתי הייתי אומר לו: שקדי, אתה טייס מעוטר, מנכ"ל מהולל, סופר? קצת הרבה פחות. כמות הרהב הבלתי נגמרת, היוהרה, שביעות הרצון העצמית, עשו את הספר הזה קשה מילולית לשמיעה (כן, שמעתי את מעל 10 השעות של הספר הזה), די.

31/7/2023

לא קראתי

23/10/2021

הכותב איש עתיר זכויות, אבל הספר לא משהו. לא ממליץ

למה מי זה מייקל?! אליעזר שקדי

פרולוג
החלום
 

 

כשהייתי ילד היה לי חלום.

חלמתי שיהיו לי "אדידס רום", נעלי ספורט לבנות מעור עם שלושה פסים כחולים בצד (או כמו שקראו להן באותם ימים - נעלי התעמלות), שנחשבו אז למשהו־משהו. רוב החברים הקרובים שלי בבית הספר היסודי ברמתיים הלכו עם "אדידס רום" בזמן שאני נאלצתי להסתפק בנעלי שלושת־רבעי שחורות של "המגפר" מבד עם סוליית גומי דקה מאוד.

יום אחד הודיעה לי אמא שהיא לוקחת אותי לקנות נעלי ספורט.

אמרתי לעצמי: זהו, הפעם זה קורה. אמא בטח רוצה לקנות לי "אדידס רום".

הגענו לחנות וכמובן שאמא קנתה לי...

...נעלי המגפר.

נעליים חדשות, אבל המגפר.

אמא קלטה מיד את העצב על פני. "מה קרה?" היא שאלה.

לא עניתי.

היא שאלה שוב: "מה קרה? מה קרה?"

עניתי, "לא חשוב. לא חשוב".

"אתה מאוכזב?"

היססתי לרגע ואז אמרתי: "כן". סיפרתי לה כמה רציתי "אדידס רום", כמו שיש לכולם.

ואז אמא שאלה: "תגיד, מי רץ הכי מהר בכיתה?"

אמרתי, אני.

ואמא אמרה: "זה מה שחשוב. חשוב מה שאתה שווה באמת, מי שאתה ומה שאתה עושה. לא הנעליים או המכנסיים".

אמא עודדה, חיזקה - וצדקה.

 

•••

 

לפעמים מתבלבלים ולא מבינים מה חשוב באמת.

 

למה מי זה מייקל (במקום הקדמה...)
 

 

ערב אחד אני חוזר הביתה מהאוניברסיטה, פותח את הדלת ורואה את אשתי, ענת, בוכה בכי תמרורים.

"מה קרה?" אני שואל אותה בעדינות.

לא עונה. בוכה...

"מה קרה?"

לא עונה. בוכה...

רק אחרי שהבכי נרגע מעט, היא התחילה לספר לי.

 

•••

 

התגוררנו אז כל המשפחה במונטריי שבקליפורניה. נשלחתי לשם עם סיום תפקידי כראש מחלקת מבצעים של חיל האוויר כדי ללמוד לתואר שני באוניברסיטה לתארים מתקדמים של הצי האמריקאי. עברנו לארצות הברית למשך שנה וחצי ובני הקטן, עומר, למד במונטסורי סקול - ה"הארוורד" של הילדים בגילים הצעירים.

עומר, ילדון אנרג'ייזר עם סוללה שלא נגמרת ומבט ממזרי בעיניים, היה פריק של ספורט. זה כל מה שעניין אותו: כדורגל, כדורסל, בייסבול, פוטבול, הוקי קרח, לא משנה מה. ואמריקה, כידוע, היא גן עדן לחובבי ספורט. כבר אז היו בארצות הברית ערוצי טלוויזיה שמשדרים ספורט 24 שעות ביממה, ואם זה היה תלוי בעומר, הוא היה צופה בשידורים האלה מבוקר עד לילה.

בסופו של דבר הגענו לסיכום:

משש ועד רבע לשמונה בבוקר הוא יכול לצפות בטלוויזיה.

ברבע לשמונה עומר מתייצב עם התיק הקטן שלו ליד הדלת ואני לוקח אותו למונטסורי סקול. כיוון שאני לומד עד הערב, אשתי ענת אוספת את עומר בסוף הלימודים.

 

•••

 

"לא תאמין מה קרה היום", אמרה לי ענת, עיניה עדיין אדומות מבכי. "כשבאתי לקחת את עומר מהמונטסורי סקול ניגש אלי המנהל, מייקל, ואמר: 'גברת שקדי, אני לא יודע איך לומר לך את זה, אבל אין לי ברירה.

"'אני מנהל את המונטסורי סקול כבר 20 שנה. את כל הילדים שעברו כאן לימדתי גם לקרוא וגם לכתוב. ניסיתי על עומר את כל השיטות שלנו. באמת שניסיתי. אבל שום דבר לא עוזר. הוא לא קורא ולא כותב'.

"ואז הוא הגדיל ואמר: 'לדעתי, עומר לא יקרא ולא יכתוב'".

הסתכלתי על ענת, ואמרתי בלי למצמץ:

"למה מי זה המייקל הזה? אני אומר לך שעומר יקרא תוך שלושה חודשים מהיום".

"עוד פעם אתה עם החלומות והפנטזיות שלך", אמרה ענת. "אני יודעת שעומר ילד חכם. אבל מייקל, עם ניסיון של 20 שנה, אומר שהוא לא יקרא אף פעם. אז מאיפה לך הביטחון שהוא ילמד לקרוא תוך שלושה חודשים?"

"אני מוכן להתערב איתך שתוך שלושה חודשים עומר קורא", עניתי.

אני מאמין בבן שלי והחלטתי שאעשה הכול כדי שהוא ילמד לקרוא. כמובן שגם ענת האמינה בו, הבעיה היתה שהיא האמינה גם למייקל...

אז עשיתי תחקיר. כמו שהייתי רגיל לעשות בחיל האוויר.

השאלה הראשונה ששאלתי:

מה היה?

שמתי מראה וירטואלית מול הפרצוף שלי. ומה ראיתי?

מייקל, שמנהל את המונטסורי סקול כבר 20 שנה, אומר שהבן שלי הוא גולם חסר סיכוי...

אבל ממששש חסר סיכוי.

מה הדבר הראשון שרציתי לעשות?

לשבור את המראה על הראש של מייקל.

אבל מה אני יכול לעשות? זה מה שמייקל אמר.

השאלה השנייה:

למה זה קרה?

עומר לא ידע עדיין לקרוא ולכתוב בשום שפה - לא אנגלית ולא עברית. מייקל ניסה עליו את כל השיטות של המונטסורי סקול. רק מה? הוא לימד אותו באנגלית.

והשאלה השלישית:

מה לעשות אחרת?

אנחנו מדברים עברית בבית ולכן החלטתי ללמד אותו בעברית. אבל לא סתם ללמד אותו, אלא ללכת בנתיב אחר. הדרך הטובה ביותר, אמרתי לעצמי, היא ליצור חיבור בין לימודי הקריאה, שלא היו בראש מעייניו של עומר, לבין התשוקה הגדולה ביותר שלו:

ספורט.

אם לא הייתי מצליח, הייתי מנסה דרך אחרת.

אם גם זה לא יצליח - דרך נוספת.

וכן הלאה.

בכל מקרה, לא הייתי מוותר.

באותה תקופה האינטרנט היה בחיתוליו והיינו מקבלים בדואר עיתונים בעברית שנשלחו אלינו מהארץ.

עומר היה אוהד שרוף של מכבי חיפה בכדורגל, קבוצה שפעם היתה משהו ולשמחתנו, בזמן כתיבת הספר חזרה להיות...

הכוכב הגדול של מכבי חיפה באותה תקופה היה אלון מזרחי, "האווירון".

"לא מעניין אותי מייקל ולא מעניין אותי המונטסורי סקול", אמרתי לעומר. "מבחינתי, יש לך רק משימה אחת בכל יום: למצוא בעיתון כתבה על מכבי חיפה ולחפש בתוכה את המילים מכבי, חיפה, אלון, מזרחי, אווירון, גול, שוער, קורה, שופט, כדור, נבדל, קרן..."

שלושה חודשים מאוחר יותר עומר קרא באופן שוטף עיתון למבוגרים, בעברית וללא ניקוד.

כמובן שבהמשך הוא גם למד אנגלית. אבל זה כבר היה אחרי שחזרנו לארץ.

מאז, בכל פעם שמישהו אומר לנו שאנחנו לא יכולים, שאנחנו לא מסוגלים, שאין מצב, שזה חסר סיכוי, אנחנו אומרים:

"למה מי זה מייקל??"

ומסתערים.

זה הפך למשפט קבוע אצלנו במשפחה.

לימים סיים עומר קורס טיס והפך לטייס בחיל האוויר. הוא התפתח והתקדם די יפה ביחס למה שמייקל צפה לו...

אני רק חושב מה היה קורה אם הייתי מאמין למייקל הזה.

לכל אחד יש את המייקל שלו.

וגם,

בכל אחד יש מייקל...

 

•••

 

לכל אחת ואחד מאיתנו יש את סיפור חייו שלו. אני לא מכיר את הסיפור שלכם ולכן משתף אתכם בסיפור שלי: רגעים יפים, רגעים קשים, התמודדויות, הצלחות וכישלונות.

כמו לכל אחת ואחד מאיתנו.

כל אחד מהסיפורים ומההבנות בספר קשור בדרך כזו או אחרת בכולנו - צעירים ומבוגרים, נשים וגברים, חילונים ודתיים, יהודים ושאינם יהודים. בכל פעם שסיפרתי למישהו את אחד הסיפורים המופיעים בספר, הוא מיד סיפר על אירוע דומה מהחיים שלו. הרגשתי שהדברים רלוונטיים גם למי שהגיע מעולמות אחרים לגמרי.

המשמעות האמיתית של הספר היא זו שאתם, הקוראות והקוראים, תיתנו לו מהמקום האישי שלכם.

אני מקווה שהדברים יגיעו וייגעו בלב ובנשמה שלכם, יעוררו שאלות ומחשבות בנוגע לעצמכם, לאירועים דומים שקרו לכם, לאמונות, לערכים ולחלומות שלכם, מה נכון בשבילכם ומה האמת שלכם.

אם הספר יעורר בכם מחשבה, ולוּ על דבר אחד מהדברים שעליהם כתבתי, אני את שלי עשיתי.

 

•••

 

כל הסיפורים המתוארים בספר התרחשו במציאות וכך אני זוכר אותם.

מטבע הדברים, לכל סיפור זוויות מבט נוספות וכנראה גם פרטים שאיני מכיר. השתדלתי לשקף עד כמה שניתן את האמת שלי מנקודת מבטי, לפחות את מה שאני זוכר...

כל סיפור עומד בפני עצמו. הסיפורים מופיעים בכוונה בסדר אסוציאטיבי ולא כרונולוגי, כלומר סיפור אחד מוביל לסיפור הבא שיכול להיות מתקופה שונה ומתחום שונה לחלוטין. אני מניח שהסיפורים יעוררו בכל אחת ואחד מכם את האסוציאציות שלו.

ברוב האירועים שעליהם אני מספר היו מעורבים אנשים שאני אוהב ומעריך, נשים וגברים שהיו איתי ולצדי לאורך הדרך. לצערי, מסיבות שונות לא כולם מוזכרים. אבל לכולם, בין שהוזכרו ובין שלא, יש זכויות רבות בעשייה והם חלק משמעותי ובלתי־נפרד מחיי.

מטעמים טכניים ומובנים, אני מספר את הסיפורים שלי בלשון זכר. אבל הם פונים באותה עוצמה ובאותה מידה לנשים ולגברים כאחד.

כל ההכנסות מספר זה יוקדשו כתרומה לקידום נושאים חינוכיים, ערכיים וחברתיים במדינת ישראל.

 

•••

 

הספר מוקדש באהבה גדולה לאמא ולאבא שלי,

נחמה ומשה שקדי

הכול בזכותם.

 

אליעזר שקדי

תל אביב

2021