מוקדמים ומאוחרים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מוקדמים ומאוחרים

מוקדמים ומאוחרים

עוד על הספר

  • הוצאה: גמא
  • תאריך הוצאה: יולי 2015
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 80 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 20 דק'

חביבה פדיה

חביבה פְּדָיָה (נולדה ב-5 בדצמבר 1957) היא משוררת וסופרת ישראלית, חוקרת תרבות ויהדות, קבלה וחסידות. פרופסור מן המניין במחלקה להיסטוריה של עם ישראל, ראש מרכז אלישר לחקר תרבות יהדות ספרד והמזרח באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מייסדת מכון רשימו ובית מדרש פתיחתא. חוקרת עמיתה במרכז מצוינות "דעת המקום" – המרכז לחקר תרבויות מקום בעולם היהודי בעידן המודרני.

היא זוכת הפרס לחקר הקבלה ע"ש גרשם שלום לשנת 2018, המוענק מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

שיריה הולחנו על ידי ברי סחרוף, שי צברי, דוד מנחם, אסתי קינן עופרי, מירב הלינגר, מורין נהדר וא"ב דן. בשנת 2003 הקימה פדיה את אנסמבל היונה להחייאת מוזיקה מיסטית וליטורגית מהמזרח, אנסמבל היונה היה פעיל עד לשנת 2010. פדיה הייתה מהיוזמים והמפיקים של המופע "יהודה הלוי פינת אבן גבירול" שהתקיים בכ"ט בנובמבר 2004 בהיכל התרבות, תל אביב.

פרסי שירה
1989 - פרס הרי הרשון לשירה וספרות, האוניברסיטה העברית ירושלים.
1997 - פרס התאחדות המו"לים בישראל ע"ש ברנשטיין לשירה על הספר "מתיבה סתומה".
2004 - פרס נשיא המדינה לספרות על הספר "מוצא הנפש".
2012 - פרס יהודה עמיחי על הספר "דיו אדם" (עם מואיז בן הראש).

מספריה:
בעין החתול, תל אביב: הוצאת עם עובד, 2008.
חותמות, הוצאת ידיעות ספרים, 2014.
אי M, הוצאת ידיעות ספרים, 2019.

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/883rcdba

תקציר

ספר השירה של פרופ’ חביבה פדיה “מודקדמים ומאוחרים״ מאגד לראשונה את השירים שכתבה בעודה נערה צעירה, בטרם פרסמה ולו ספר שירה אחד, ובפער של עשרות שנים את השירים שכתבה בימים אלו ממש. מכאן שם הספר “מוקדמים ומאוחרים״

פרק ראשון

*
כְּשֶׁיָּבוֹאוּ לָקַחַת אוֹתְךָ אַל תִּתְפַּלֵּא
וְאַל תִּתְמַהְמֵהַּ
שֶׁהַבֶּכִי הַגָּדוֹל מֵצִיף
אַל תְּנַסֶּה לְהַסְבִּיר
אַל תַּגִּיד לָהֶם אֶת זֶה
בְּמִזְוָדָה קְטַנָּה וְלֹא דּוֹלֶפֶת
תַּעֲבִיר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם אֶת הַמַּיִם
וְתִמְתַּח רָקִיעַ בֵּין הָעֶלְיוֹנִים לַתַּחְתּוֹנִים
אַף אֶחָד לֹא שׁוֹאֵל אוֹתְךָ עַל הַתֹּהוּ שֶׁלְּךָ וְלֹא
מִתְעַנְיֵן. בְּסִפּוּר הַבְּרִיאָה הַזֶּה אַתָּה עֲרִירִי.
אַתָּה אָדָם. אַתָּה אֲדָמָה
אָנוֹנִימִית מֵהַקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית
אַף אֶחָד לֹא רָצָה לִגְרֹם לְךָ צַעַר בֶּאֱמֶת
אֱלֹהִים הוּא אֱלֹהִים הוּא אֱלֹהִים
אַל תַּחְשֹׁב שֶׁמִּישֶׁהוּ אֵי פַּעַם בָּגַד בְּךָ
אַל תִּקַּח אַל תִּקַּח אִתְּךָ כְּלוּם מֵהַצַּעַר הַזֶּה
רַק מָה שֶׁאֵין לְךָ
יָכוֹל לְהִגָּנֵב
לְהִתְפַּתּוֹת מִמְּךָ וָהָלְאָה
אַל תִּשְׁתַּלֵּב בַּסִפּוּר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נָחָשׁ שֶׁבּוֹחֵשׁ וְרוֹחֵשׁ וְלוֹקֵחַ
שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אִשָּׁה שֶׁלְּקוּחָה שֶׁיֵּשׁ עֹנֶשׁ כִּי אֵין עֹנֶשׁ
כְּלָל
אַתָּה אָדָם. אַתָּה אֲדָמָה.
מֵהַקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית
וְעַד הַשִּׁשִּׁית
אַתָּה נוֹטֵף זֵעָה.
וַיְהִי בֹּקֶר וַיְהִי עֶרֶב. יוֹם אֶחָד
וְזֶה עוֹבֵר.
 
 

חביבה פדיה

חביבה פְּדָיָה (נולדה ב-5 בדצמבר 1957) היא משוררת וסופרת ישראלית, חוקרת תרבות ויהדות, קבלה וחסידות. פרופסור מן המניין במחלקה להיסטוריה של עם ישראל, ראש מרכז אלישר לחקר תרבות יהדות ספרד והמזרח באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מייסדת מכון רשימו ובית מדרש פתיחתא. חוקרת עמיתה במרכז מצוינות "דעת המקום" – המרכז לחקר תרבויות מקום בעולם היהודי בעידן המודרני.

היא זוכת הפרס לחקר הקבלה ע"ש גרשם שלום לשנת 2018, המוענק מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

שיריה הולחנו על ידי ברי סחרוף, שי צברי, דוד מנחם, אסתי קינן עופרי, מירב הלינגר, מורין נהדר וא"ב דן. בשנת 2003 הקימה פדיה את אנסמבל היונה להחייאת מוזיקה מיסטית וליטורגית מהמזרח, אנסמבל היונה היה פעיל עד לשנת 2010. פדיה הייתה מהיוזמים והמפיקים של המופע "יהודה הלוי פינת אבן גבירול" שהתקיים בכ"ט בנובמבר 2004 בהיכל התרבות, תל אביב.

פרסי שירה
1989 - פרס הרי הרשון לשירה וספרות, האוניברסיטה העברית ירושלים.
1997 - פרס התאחדות המו"לים בישראל ע"ש ברנשטיין לשירה על הספר "מתיבה סתומה".
2004 - פרס נשיא המדינה לספרות על הספר "מוצא הנפש".
2012 - פרס יהודה עמיחי על הספר "דיו אדם" (עם מואיז בן הראש).

מספריה:
בעין החתול, תל אביב: הוצאת עם עובד, 2008.
חותמות, הוצאת ידיעות ספרים, 2014.
אי M, הוצאת ידיעות ספרים, 2019.

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/883rcdba

עוד על הספר

  • הוצאה: גמא
  • תאריך הוצאה: יולי 2015
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 80 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 20 דק'
מוקדמים ומאוחרים חביבה פדיה
*
כְּשֶׁיָּבוֹאוּ לָקַחַת אוֹתְךָ אַל תִּתְפַּלֵּא
וְאַל תִּתְמַהְמֵהַּ
שֶׁהַבֶּכִי הַגָּדוֹל מֵצִיף
אַל תְּנַסֶּה לְהַסְבִּיר
אַל תַּגִּיד לָהֶם אֶת זֶה
בְּמִזְוָדָה קְטַנָּה וְלֹא דּוֹלֶפֶת
תַּעֲבִיר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם אֶת הַמַּיִם
וְתִמְתַּח רָקִיעַ בֵּין הָעֶלְיוֹנִים לַתַּחְתּוֹנִים
אַף אֶחָד לֹא שׁוֹאֵל אוֹתְךָ עַל הַתֹּהוּ שֶׁלְּךָ וְלֹא
מִתְעַנְיֵן. בְּסִפּוּר הַבְּרִיאָה הַזֶּה אַתָּה עֲרִירִי.
אַתָּה אָדָם. אַתָּה אֲדָמָה
אָנוֹנִימִית מֵהַקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית
אַף אֶחָד לֹא רָצָה לִגְרֹם לְךָ צַעַר בֶּאֱמֶת
אֱלֹהִים הוּא אֱלֹהִים הוּא אֱלֹהִים
אַל תַּחְשֹׁב שֶׁמִּישֶׁהוּ אֵי פַּעַם בָּגַד בְּךָ
אַל תִּקַּח אַל תִּקַּח אִתְּךָ כְּלוּם מֵהַצַּעַר הַזֶּה
רַק מָה שֶׁאֵין לְךָ
יָכוֹל לְהִגָּנֵב
לְהִתְפַּתּוֹת מִמְּךָ וָהָלְאָה
אַל תִּשְׁתַּלֵּב בַּסִפּוּר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נָחָשׁ שֶׁבּוֹחֵשׁ וְרוֹחֵשׁ וְלוֹקֵחַ
שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אִשָּׁה שֶׁלְּקוּחָה שֶׁיֵּשׁ עֹנֶשׁ כִּי אֵין עֹנֶשׁ
כְּלָל
אַתָּה אָדָם. אַתָּה אֲדָמָה.
מֵהַקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית
וְעַד הַשִּׁשִּׁית
אַתָּה נוֹטֵף זֵעָה.
וַיְהִי בֹּקֶר וַיְהִי עֶרֶב. יוֹם אֶחָד
וְזֶה עוֹבֵר.