אחד מאיתנו הבא בתור
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אחד מאיתנו הבא בתור
מכר
מאות
עותקים
אחד מאיתנו הבא בתור
מכר
מאות
עותקים

אחד מאיתנו הבא בתור

3.9 כוכבים (13 דירוגים)
ספר דיגיטלי
44
ספר מודפס
78.4 מחיר מוטבע על הספר 98

עוד על הספר

קארן מ' מק'מנוס

קארן מ' מקמנוס היא סופרת אמריקאית, שספריה תורגמו ל־39 שפות. כשהיא לא כותבת או עובדת, היא אוהבת לטייל בעולם עם בנה.

תקציר

ספר ההמשך לרב־המכר אחד מאיתנו משקר
יש תעלומה חדשה בתיכון בייביו וכללי משחק חדשים...

המון אפליקציות רכילוּת צצו מאז מותו המזעזע של סיימון לפני שנה. אבל אף אחד לא הצליח למלא את החלל ולספק רכילות עסיסית כמוהו. אף אחד לא ידע את העובדות שמתחת לפני השטח.
עד היום.
רק שהיום זאת לא אפליקציה - זה משחק.
אמת או חובה.

פיבי נבחרה לשחק ראשונה. אם היא תחליט לא לשחק, תתפרסם אמת אחת עליה. ויש לה אמת אפלה.
כשמגיע תורה של מייב, היא כבר יודעת: כדאי לבחור בחובה.
עד שנוקס הופך למטרה, המצב כבר נהיה מסוכן. החובות נעשו קטלניות, וברור שאי־אפשר לסמוך על המשטרה לעזרה. או להגנה.
סיימון איננו, אבל מישהו אחר נחוש לשמר את המסורת שלו בתיכון בייביו, וכולם שואלים רק שאלה אחת – מי מאיתנו הבא בתור? 

קארן מ' מקמנוס היא סופרת אמריקאית, שספריה תורגמו ל־39 שפות. כשהיא לא כותבת או עובדת, היא אוהבת לטייל בעולם עם בנה.

״מעטים יודעים לבנות מתח לנוער כמו מקמנוס״
אנטרטיינמנט ויקלי

״הפתעות ותהפוכות עוצרות נשימה, שאין סיכוי שתצליחו לנחש מראש.״
פייסט

״קריאה מצמררת במירוץ לקראת מסקנה מזעזעת.״
פבלישרז ויקלי

״אי-אפשר לעזוב את הספר הזה!״
קירקוס רוויו

״עלילה מותחת והרבה מהפכים מפתיעים שאהובים כל כך על הקוראים״
בוקליסט

פרק ראשון

יום שישי, 6 במרץ

כתבת (עומדת על שפת המדרכה ברחוב מתפתל, בחזית בניין גדול מחופה טיח לבן): בוקר טוב. כאן ליז רוזן מחדשות ערוץ שבע, בשידור חי מתיכון בֵּייבְיוּ, שבו התלמידים עדיין נסערים ממותו אתמול של אחד מחבריהם לספסל הלימודים. זהו המוות הטרגי השני של בן נוער בעיירה הקטנה בתוך שנה וחצי, ומחוץ לבית הספר התחושה היא של דז'ה וו המום.

(המצלמה עוברת אל שתי נערות, האחת מוחה דמעות, האחרת חסרת הבעה.)

נערה בוכה: פשוט זה... זה באמת כל כך עצוב. כאילו, לפעמים זה מרגיש כאילו תיכון בייביו מקולל, את יודעת? קודם סיימון, ועכשיו זה.

נערה אדישה: זה בכלל לא דומה למה שקרה עם סיימון.

כתבת (מפנה את המיקרופון שלה לעבר הנערה הבוכה): את והתלמיד המנוח הייתם קרובים?

נערה בוכה: לא, כאילו, ממש קרובים. לא באמת קרובים. זאת אומרת, אני בסך הכול בכיתה ט'.

כתבת (פונה אל הנערה האחרת): ומה לגבייך?

נערה אדישה: אני לא חושבת שאנחנו אמורות לדבר איתך.

קארן מ' מק'מנוס

קארן מ' מקמנוס היא סופרת אמריקאית, שספריה תורגמו ל־39 שפות. כשהיא לא כותבת או עובדת, היא אוהבת לטייל בעולם עם בנה.

עוד על הספר

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
13 דירוגים
4 דירוגים
6 דירוגים
1 דירוגים
2 דירוגים
0 דירוגים
10/11/2022

ספר מדהים. ההתחלה (ליתר דיוק כל החלק הראשון וחצי מהשני) הייתה די משעממת והרבה פחות מרתקת מבספר בראשון. אבל הסוף, מדהים! העלילה התקדמה בקצב מהיר ונזרקתי מרעיון אחד לאחר. הטוויסט בסוף (ממש בפרק האחרון) היה לא צפוי בשום צורה. הסוף ללא ספק היה שווה את הכל

1
15/3/2021

וואו. ספר מרתק שממשיך באותו עולם ספרותי אך מתמקד בדמיות אחרות עם הרבה דמויות חדשות ומסקרנות אך גם עם הופעות של דמויות מהספר הקודם. ספר נפלא ממליצה בחום💕

2/12/2023

מותח ומרתק לא חשבת עעל הסוף שהיה מפתיע במיוחד...

4/12/2022

ממש אהבתי, אותו רעיון כמו הקודם אבל בטוויסט נחמד תכעסו על עצמכם שלא הבנתם מי עשה את זה כשלכל אורך הספר יש רמזים ענקיים.

23/3/2021

ספר מעולה! רק התבאסתי מהסוף הלא ברור

5/3/2021

קליל וקריא, יותר אהבתי את הראשון. עדיין אשמח לקרוא את הספר הבא כשיגיע לאפליקציה

18/5/2021

קצת מבאס, הרבה יותר אהבתי את הראשון.

5/10/2022

בהשוואה לספר הראשון ,לא אהבתי בכלל.

אחד מאיתנו הבא בתור קארן מ' מק'מנוס

יום שישי, 6 במרץ

כתבת (עומדת על שפת המדרכה ברחוב מתפתל, בחזית בניין גדול מחופה טיח לבן): בוקר טוב. כאן ליז רוזן מחדשות ערוץ שבע, בשידור חי מתיכון בֵּייבְיוּ, שבו התלמידים עדיין נסערים ממותו אתמול של אחד מחבריהם לספסל הלימודים. זהו המוות הטרגי השני של בן נוער בעיירה הקטנה בתוך שנה וחצי, ומחוץ לבית הספר התחושה היא של דז'ה וו המום.

(המצלמה עוברת אל שתי נערות, האחת מוחה דמעות, האחרת חסרת הבעה.)

נערה בוכה: פשוט זה... זה באמת כל כך עצוב. כאילו, לפעמים זה מרגיש כאילו תיכון בייביו מקולל, את יודעת? קודם סיימון, ועכשיו זה.

נערה אדישה: זה בכלל לא דומה למה שקרה עם סיימון.

כתבת (מפנה את המיקרופון שלה לעבר הנערה הבוכה): את והתלמיד המנוח הייתם קרובים?

נערה בוכה: לא, כאילו, ממש קרובים. לא באמת קרובים. זאת אומרת, אני בסך הכול בכיתה ט'.

כתבת (פונה אל הנערה האחרת): ומה לגבייך?

נערה אדישה: אני לא חושבת שאנחנו אמורות לדבר איתך.

המלצות נוספות