הרעיון והרצון לכתיבת ספר העוסק בזנות של קטינים מציקים לי זמן רב. כשהתחלתי להתעניין בנושא נדהמתי לגלות שעיקר הנתונים והדיווחים על תופעה זו, לפחות בישראל, נובעים ממקורות מידע עיתונאיים ושל מספר עמותות, אך לא נתקלתי בכתיבה ובמחקר אקדמיים בתחום זה, מלבד אחד או שניים. לא ברור לי האם הדבר נובע מחשש לעסוק בנושא, חוסר במקורות מידע או מסיבות אחרות. אולם נראה שתופעה זו הולכת ומתרחבת, או לפחות כך עולה מהדיווחים השונים. כמו כן, ברור שהתופעה מסכנת את שלומם של אותם קטינים, ועל כן מצאתי לנכון לחקור תופעה זו ולהביאה לידיעת חוקרים ומרצים, סטודנטים, אנשי חינוך, מטפלים, רשויות האכיפה והמשפט, הבריאות והרווחה, כמו גם לידיעת הציבור הרחב.
הספר כולל גם מחקר פיילוט שערכתי בנושא עם ד"ר עופר מוכתר מהמכללה האקדמית אשקלון. הגם שמדובר במחקר גישוש, הרי שהממצאים מצביעים על כך שעיקר העיסוק בזנות נעשה על ידי קטינות שאינן נושרות, ומכאן שלמשרד החינוך ולצוותו יש תפקיד חשוב מאוד כשומרי סף לאתר ולזהות קטינות במצוקה בכלל ובזנות בפרט.
זהו ספר ראשון בעברית שעוסק בתופעה חברתית כואבת מאוד. כמו בספריי הקודמים, גם בספר זה אשלב בין תחומי דעת שונים כמו סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, קרימינולוגיה ופסיכולוגיה.
מבוא
תופעת הזנות מלווה את ההיסטוריה האנושית מקדמת דנא. גם העיסוק בזנות בקרב קטינים אינו חדש והיה מקובל בתרבויות שונות לאורך השנים, כמו יוון ורומי. עבדים במקדשים ביפן, ילדות גיישה, ילדות בארים בווייטנאם וילדי רחוב באמריקה הלטינית. קטינים נמכרו לשם סיפוק מיני של מבוגרים (Lloyd, 2005). תופעה זו זכתה לגינוי חברתי בתקופה המודרנית בתרבויות המערביות, ואף זכתה לחקיקה האוסרת התנהגות כזו, תחילה מצד הקטינים, אך בהמשך עלתה גישה המפלילה את הלקוחות.
החקיקה בנושא זה היוותה עוד שלב בהתעוררות החברה למען הגנת שלומם של קטינים שהחלו להיתפס כפגיעים וזקוקים להגנה ולהכוונה. כחלק מתפיסת עולם זו, נחקקו חוקים האוסרים על קיום יחסי מין עם קטינים (גיל הקטינות משתנה בין מדינות), מתוך הכרה שבגילאים צעירים, ההסכמה לקיום יחסי מין הניתנת על ידי קטינים, אינה הסכמה מדעת בשל חוסר יכולתם להבחין בין טוב ורע (חוק העונשין התשל"ז, סעיף 34 ו').
כמו בתחומים אחרים, כאשר ישנו ביקוש ישנו גם היצע. העדפות/סטיות מיניות לקיום יחסי מין עם קטינים, על ידי גברים בעיקר, הביאו לפריחה של שוק הזנות של קטינים. כאשר הושמו הגבלות חמורות על התופעה בארצות המערב אך הביקוש נמשך, הוצעו שווקים בעלי היצע גדול במדינות דרום מזרח אסיה תחת הכותרת "תיירות מין", הכוללת גם זנות קטינים. במקומות אלו זנות הקטינים אינה רק חוקית, אלא זוכה לעידוד משתי סיבות: האחת, עוני מחפיר שהביא משפחות למכור את בנותיהן לעבדות מינית תמורת כסף שמסייע להישרדות המשפחה; השנייה, התקווה הנאיבית "להינצל" ולשנות את הגורל על ידי מפגש עם גבר עשיר. יחד עם זאת, ראוי לציין שהזנות בארצות אלו לא החלה בגלל רצון למשוך תיירים, אלא כחלק משמעותי בהיבט כלכלי שבו קטינות עניות נמכרות לזנות לשם תמיכה הכלכלית במשפחותיהן תוך שהן מספקות, קודם כול, שירותי מין לתושבי אותן מדינות.
כמו בתחומים אחרים שקשורים יותר להשקפות עולם ופחות לעובדות, נוצרו במהלך השנים גם מיתוסים ביחס לזנות קטינים. בניגוד למיתוס שלפיו זנות קטינים קשורה לסחר בקטינים בין מדינות, במיוחד לתוך ארצות הברית, הרי שהתופעה הזאת גם חיה ונושמת ברחובות הערים המפוארות והנאורות של המערב ומשרתת את הקטינים (הישרדות, מימון התמכרויות ועוד), את תאווי הבצע (סרסורים וארגוני פשיעה) ואת הלקוחות תאווי יחסי מין עם קטינים.
בעניין זה רבות נאמר על סחר בנשים ובקטינים למטרות זנות, והזרקורים הופנו בעיקר לסחר המתרחש בייבוא של קטינות למדינות השונות לשם עיסוק בזנות. המחוקקים במדינות השונות, בעיקר בארצות הברית, חוקקו חוקים מיוחדים נגד סחר בקטינים למטרות מין. אולם בשנים האחרונות הולכת ומתבהרת תמונה אשר לפיה קטינות אמריקאיות נסחרות גם בתוך ארצות הברית לזנות ומועברות שם ממדינה למדינה. רק לאחרונה הבין המחוקק האמריקאי שסחר בקטינים לזנות מתרחש מתחת לאפו ולא בין מדינות, והוחל ביישום החוק גם לסחר בקטינים בתוך ארצות הברית. מעבר זה מראיית קטינים בזנות כעבריינים לראייתם כקורבנות הנו מאוחר יחסית ונבע מתנועות שקמו לשם הגנה על קטינים בזנות, בעיקר כאלה שנחטפו ונסחרו בין מדינות ובתוך מדינות.
מיתוס נוסף בתחום זנות הקטינים הוא שזנות היא תוצר לוואי של מעמד חברתי־כלכלי נמוך, ומכאן שרוב מוחלט, אם לא כל הקטינים בזנות, הם קטינות מהמעמד הנמוך. בפועל, שכיחות התופעה בקרב המעמד הבינוני אינה נופלת מזו שבמעמד הנמוך. כיום ההנחה היא שמה שמשפיע על הסיכוי שקטינים ייכנסו לעולם הזנות אינו המעמד החברתי־כלכלי אלא חוסר תפקוד הורי, אשר יכול להופיע בכל המעמדות ומעלה את הסיכוי של התעללות מינית ואחרת בקטינים. במילים אחרות, זנות קטינים (כמו גם בגירים) היא תופעה כלל עולמית אשר יכולה לנבוע מצורך כלכלי־הישרדותי של פת לחם, קורת גג ומעט מזומנים, לצד הצורך בכסף לשם מימון התמכרויות, חיפוש הרפתקאות, רכישת מותגים, ניהול רמת חיים גבוהה, או לחילופין פנייה לזנות לשם מילוי צרכים פסיכולוגיים כמו דימוי עצמי נמוך, צורך בהכרה ואהבה ועוד.
ניתן להציע שתי גישות מבוססות־אידיאולוגיה לתופעת זנות הקטינים: האחת, הגישה הפמיניסטית, הרואה בזנות קטינים תוצר של חברה פטריארכלית ושוביניסטית שבה גברים מנצלים ומכפיפים נשים וקטינות למילוי צרכיהם המיניים אך גם הפסיכולוגיים (שליטה ודומיננטיות). הגישה השנייה, כתמונת ראי, מתייחסת לעובדה שעיסוק בזנות נבחר על ידי נשים וקטינות החסרות כישורים כלשהם, לשם קיום רמת חיים גבוהה, מימון התמכרויות ורצון להרוויח כסף מהיר, דווקא על ידי פיתוי ושידול של גברים.
הגישה הפמיניסטית־רדיקלית הסבירה את תופעת הזנות בכלל ואת זנות הקטינות בפרט כביטוי לחברה פטריארכלית, המתאפיינת בין השאר בדיכוי נשים. לתופעה זו היבטים פסיכולוגיים ופיזיים, אך גם כלכליים. העובדה שגברים שולטים בשוק העבודה מונעת מנשים בכלל ומקטינות בפרט הזדמנויות של תעסוקה לגיטימית מתאימה. אף על פי שגישה זו נותרה התיאוריה המרכזית להסבר של זנות קטינים, אין היא חפה מביקורות. חלק מהביקורות אידיאולוגיות, אך חלקן אמפיריות ונוגעות בשאלת אמיתות שרשרת גורמי הסיכון המובילים קטינות לזנות. הגישה הפמיניסטית הרדיקלית התבססה על זנות רחוב וקשרה בין התעללות מינית בילדות לבין זנות הישרדותית, לאחר שהקטינה ברחה מהבית המתעלל. במשך השנים מחקרים שונים הוסיפו גורמי סיכון, כמו נשירה ממסגרות, שימוש בחומרים פסיכו־אקטיביים ועוד.
שני סוגי מחקרים הביאו לגישה מתחרה לגישה שהוצגה: האחד, מחקרים שלא מצאו קשר של גרימה בין התעללות מינית לבין עיסוק בזנות בקרב קטינות. הממצא המטעה היה שבקרב מרבית הזונות הקטינות היה מרכיב של התעללות מינית בילדות, אבל הקשר בין המשתנים אינו קשר מובהק, ובוודאי שלא קשר של סיבה. הסוג השני הניב ממצאים הקושרים בין זנות קטינים לבין רצונות או צרכים פסיכולוגיים, חומריים ואחרים, שאינם צרכים הישרדותיים כמו מזון ומחסה. תפיסה זו מאפיינת את הפמיניזם הליברלי, אשר מתייחס לקיום של "חיים כפולים", לימודים במסגרות החינוך בשעות היום ועיסוק בזנות בשעות הלילה, לשם רכישת מותגים וניהול רמת חיים שאינה אפשרית בעבודה אחרת. קיימים הבדלים משמעותיים בין שתי הגישות והן מתקיימות זו לצד זו. אולם, מסקנתי היא שאלה אינן גישות מתחרות, אלא משלימות זו את זו. לחלופין, לעתים נמצא שמדובר ב"מודלים אידיאליים", אך בפועל ישנה זליגה בין המאפיינים של מודל אחד לאלה של המודל האחר.
***
מטרת הספר להציג בפני הקורא הישראלי בכלל, ובפני סטודנטים, אנשי מקצוע מתחום העבודה הסוציאלית, הפסיכולוגיה, החינוך והקרימינולוגיה בפרט, את התופעה של קטינים בזנות ואת ההסברים האפשריים לתופעה זו על גווניה השונים. עד היום לא נכתב בישראל ספר בנושא והתחום טרם נחקר בצורה משביעת רצון. אני מאמין שעל מנת שנוכל לטפל כראוי בבעיה חברתית עלינו קודם כול להכירה היטב, להבין את גורמי הסיכון ואת הגישות התיאורטיות והמחקריות השונות לתופעה.
חשוב לזכור שגם אם הספרות מתייחסת בשם כולל "קטינים", הרי ששלושה רבעים מכלל הקטינים בזנות הן קטינות.
