ראג'ה יוגה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
ראג'ה יוגה
מכר
מאות
עותקים
ראג'ה יוגה
מכר
מאות
עותקים
4 כוכבים (2 דירוגים)

עוד על הספר

תקציר

הספר ראג'ה יוגה מגיש רקע פילוסופי והדרכה מעשית ליוגה, בשפה פשוטה ונהירה. מחברי הספר, אליזבט הייך וסלבראג׳ן יסודיאן, המכירים מקרוב את אורחות החיים במזרח ובמערב, מקדישים עצמם לבניית גשר רוחני ולהסרת המכשולים בין שני עולמות אלה. במאמץ להביא למפגש והבנה הם חותרים לאיחוד הנתיב האישי המכוון פנימה של המזרח, והנתיב השיתופי-קהילתי המכוון החוצה של המערב. הם מאמינים כי האפשרות להשגת שיתוף פעולה הרמוני בין עולמות אלו טמונה בפיתוח המודע של ההכרה, הנשמה והגוף, ורואים גם באדם עצמו כמחבר בין שני עולמות, עולם הרוח ועולם החומר.
מבין כלל ענפי היוגה, הראג'ה יוגה נחשבת ליוגה המלכותית, למדע עתיק המלמד כיצד להשקיט את ההכרה והחושים וכיצד לתקן את המידות המוסריות במטרה להפוך לכלי מתאים לגילוי האמת הפנימית המצויה בכל אדם. היות שבכל אדם קיים חלק רוחני גבוה שלעיתים קרובות אינו בא לידי ביטוי, נקרא האדם לפסוע בנתיב התודעה של היוגה. אולם בהיותו חלק מהעולם הגשמי, עליו להשתפר ולהעמיד את כישרונותיו לשירות הכלל, שכן האני העליון מתגלם בעולם הארצי כאהבה לזולת והאחדות הפנימית שנוצרת בתוכנו נחווית כאהבה אוניברסלית.
הספר תורגם על ידי ד"ר אודי בילו, מייסד הצליל הפנימי – בית הספר לבריגהו-יוגה.

פרק ראשון

הקדמה
ד”ר אודי בילו
 
הספר ראג’ה יוגה מגיש רקע פילוסופי והדרכה מעשית, בשפה שהיא פשוטה ונהירה לאדם המערבי. מחברי הספר, שהכירו היטב את חיי המערב, מסבירים באופן מעורר השראה ויוצא דופן כיצד הדרך של המזרח וזו של המערב מעצימות זו את זו ומשתלבות זו בזו באופן מושלם. הם מראים כיצד יכול כל אדם לחוות את המהות האמיתית שלו דרך מדיטציה על ה”עצמי” הנמצא בלבו.
 
מאז ומעולם, לאורך ההיסטוריה, ביקשו רבים לפענח את התעלומה הנקראת: אדם. הם חקרו וניסו לפענח את תעלומת האדם, ולענות על השאלות: “מי אני?” “מאין אני בא ולאן אני הולך?” ו”מהו ייעודי עלי אדמות?” רק מעטים צלחו את המשימה והגיעו לתשובה. חכמיה הקדומים של הודו, “הרישים” (אלו שראו ושמעו את האמת), הקדישו את כל חייהם למען מטרה זו. הם התנזרו מהנאות החושים וריכזו את כל מחשבתם בשאלה: “מי אני?” הרישים גילו כי התשובה לשאלה זו אינה נמצאת במישור השכלי כי אם במקום עמוק הרבה יותר, וכי כל שאלות האדם באשר הן והתשובות עליהן, מצטמצמות לשאלה אחת זו. הם גם הבינו כי מטרתו וחובתו של כל אדם היא למצוא את התשובה לשאלה זו, מכיוון שהיא זו אשר תשחרר אותו לאלתר ממעגל הסבל של מחזוריות הלידה והמוות, שכולנו כבני אדם נתונים בו. כאשר הגיעו הרישים לתשובה, הם השיגו חירות ושחרור מהתלות בעולם החומר, זכו באושר נטול גבולות שאינו תלוי בשום גורם חיצוני, והשיגו אהבה שאינה יודעת גבולות, המלווה בחמלה אינסופית כלפי האנושות.
 
כדי להבין את הרעיון העיקרי הטמון בראג’ה יוגה, מדמים היוגים את ה”אני” האמיתי שאליו אנו כמהים לקרקעיתו של אגם, את המים – לחומר ממנו עשויה ההכרה (צ’יטה), ואת הגלים על פני האגם – לתנודות המחשבה (וריטיס). כל עוד ישנם גלים על פני האגם והמים עכורים, לא ניתן לראות את הקרקעית; רק כאשר הגלים שוקטים והמים נעשים צלולים, היא נגלית בצלילותה. הנמשל הוא, שכל עוד קיים בתוכנו חוסר שקט, ראייתנו אינה צלולה, והנשמה שאנו מבקשים למצוא תהא לעולם מוסתרת מעינינו.
 
מורי הראשון, אברהם גודל, גילה את עולם היוגה דרך ספרם של סלברג’אן יסודיאן ואליזבט הייך, יוגה ובריאות. הודות למפגש עם הידע המובא בספר נרפא גודל מבעיה רפואית קשה בגב, ומאז חלם שנים ארוכות לפגוש את מחבריו. בסוף שנת 1985 הצליח אברמ’לה לאתר את מקום משכנם ובית הספר ליוגה שבו הם מלמדים, ובישר לי בחגיגיות כי החליט לנסוע ולפגוש את סלברג’אן יסודיאן ואליזבט הייך, מחברי הספר שהביא לריפויו ושהפך את היוגה לדרך חיים עבורו, ולהגשים בכך חלום ישן.
 
אברמ’לה שכנע אותי להתלוות אליו, ועל כך אהיה אסיר תודה לו כל ימַי. הזיכרונות המיוחדים מאותו מפגש מופלא חיים בתוכי ומעניקים לי השראה עצומה עד היום.
 
בקיץ 1985 נסענו, אברמ’לה ואני, לפונטה טרזה הנמצאת על גבול שווייץ-איטליה, כשפנינו מועדות אל בית הספר ליוגה, שם שהינו שישה שבועות. זכורה לי עד היום אותה טיסה, שבמהלכה ליוותה אותי תחושה מיוחדת שניבאה לי על מפגש משמעותי העומד לשנות את מסלול חיי. נחתנו בציריך והמשכנו בנסיעה ברכבת לפונטה טרזה. אברמ’לה ניצל את הזמן לישיבה במדיטציה ולמחשבות על הגשמת חלומו העומד להתממש בפגישה עם אליזבת הייך וסלברג’אן יסודיאן, שאותם ראה כמוריו ליוגה.
 
שגרת היום בפונטה טרזה החלה בשיעור בוקר של האתא יוגה עם אליזבט הייך, ולאחריו שיעור עם סלברג’אן יסודיאן, כשבסיומו נערכה שיחה על בסיס של שאלות ותשובות לשאלות שהיו מגישים בכתב יום קודם לכן. יסודיאן נהג לדון בנושאים האישיים ביותר, בפורום גדול שמנה כמאה איש, בלא שנגרמה כל מבוכה לשואל – שכן רק זה ששאל ידע כי התשובה מכוונת אליו – ובאופן זה גם שאר הנוכחים יצאו נשכרים מהשאלה. השיחות סבבו ברובן סביב חקירה עצמית – פחות מהפן השכלתני והרבה יותר מתוך בינת הלב. בכל ערב התקיים מפגש ראג’ה-יוגה, שכלל מדיטציה על הלב שנמשכה חצי שעה עד ארבעים וחמש דקות, ולאחריה נערכה שיחה על הפילוסופיה של היוגה.
 
הראג’ה-יוגה כפי שהסביר יסודיאן לפני אחד השיעורים:
 
ראג’ה יוגה היא היוגה המלכותית המלמדת את הדרך להיות המלך של עצמי. אותו האל שברא את היקום ברא גם את הגוף. הראג’ה-יוגה מלמדת כיצד לשלוט בכוחות הגוף. היא מלמדת כי הגוף הוא מרכבה, המושכות הן ההכרה, הסוסים הם החושים ואני הוא הרַכָּב. כל אחד יכול לשבת במרכבה ולהניח לסוסים להשתולל, אולם הגיבור האמיתי הוא זה אשר מצליח להשתלט על הסוסים.
 
דרך הראג’ה-יוגה אנו מגלים כי אנחנו הרוח השוכנת בגוף. הראג’ה-יוגה היא המדע של ידיעת ה”עצמי”, של שליטה עצמית ושל גילוי עצמי. כאשר אנו נמצאים בשלב של גילוי עצמי, אנו לומדים לדעת מי אנחנו באמת, וכי הרוח שבתוכנו מעולם לא נולדה ולעולם לא תמות. אנו מתחילים להבין שכל החיים מכוונים למטרה אחת ויחידה, והיא להגיע לאלוהים. זהו המדע של החיים, של ההכרה ושל הגוף. כאשר ההכרה מרוכזת, כל חלק בגוף מתמלא חיים, האדם מתמלא חיות והוא הופך מודע.
 
כל הקיים במציאות הוא משתנה ובר-חלוף, פרט ל”אני” האמיתי. לאורך כל החיים אנו ממשיכים לומר “אני”, אך הדבר היחידי שעלינו להגשים הוא להתנסות באותו “אני” שהוא הרוח, והרוח הזו מעולם לא נולדה ולעולם לא תמות.
 
אנו מחפשים אמת שניתן להתנסות בה, ולשם כך עלינו לזנוח את הדימוי שיש לנו על אותו אלוהים השוכן מחוצה לנו, ולהביט אל קִרבנו פנימה. מצבנו הטבעי הוא אושר, ושמֵנו הוא אושר. אחד הוא המִספר החשוב מכולם, כי אחריו ניצבים כל האפסים. ללא הסִפרה אחת אין למספר האפסים הבאים אחריה שום חשיבות והמספר כולו חסר משמעות, לכן אלוהים הוא אחד, ועלינו להשיגו כדי שתהיה משמעות לכול. (פונטה טרזה, יולי, 1985)
 
בספר יוגה ובריאות מתואר במילים מרגשות רגע הפרידה של יסודיאן ממורו האהוב, לפני נסיעתו למערב. אין ספק כי המפגש בין סלברג’אן יסודיאן ואליזבט הייך והעבודה המשותפת שלהם, הם התגשמותה של אותה ברכה של מורו של יסודיאן, המתבטאת בכתיבתו של ספר חשוב זה, המסביר לעומק מה היא יוגה ומהי הייחודיות של נתיב המזרח, נתיב המערב, והערך והחשיבות של המפגש בין שתי הדרכים.
 
בהיותו בן עשרים, לאחר מות אביו, נסע שוב לעיר הרחוקה לבקר את מורו, זה שאחרי אלוהים והוריו, לו הוא חב את בריאותו, עוצמתו ואפילו את החיים עצמם. בביקורו סיפר לו כי בעקבות קריאה פנימית החליט לצאת למסע ממושך ברחבי יבשת אירופה. בסיום הביקור, ברגע הפרידה המרגש, אמר לו המורה: “לך, בני, והכר את דרכי המערב. השווה בין אנשי המערב לאנשי המזרח, בין דרך המזרח לדרך של המערב, וראה היכן שתי הדרכים הללו נפגשות. למד מאנשי המערב את הדברים שבהם הם מקדימים אותנו, והכר להם את הדברים בהם המזרח השיג כבר את מטרתו. לך ופעל על פי דרכך כדי לעזור להפגיש בין שתי הדרכים.
 
את הספר ראג’ה יוגה מאת סלברג’אן ייסודיאן ואליזבט הייך תרגמתי לראשונה בכתב-יד בשנת 1986 למען מורי אברהם גודל, והוא שפתח בפני את השער לעולם היוגה. תרגמתי אותו בתקופת לימודי בסמינר הקיבוצים בקצב של עמוד אחד בכל יום, עד לסיומו.
 
עשרים שנה הונח התרגום שנכתב במחברות, עד שהוצאת חדקרן החליטה שהגיע זמנו לצאת לאור, ואת המלאכה השלימה אילה המר בעריכה לשונית מדויקת ונפלאה.
 
אילה הגדירה את הספר כ”מופע סוחף של מוזיקה ותנועה שבלבו סיפור אהבה בלתי נמנע הנרקם בין המזרח למערב, ששיאו הוא האיחוד האלוהי הנכסף”.
 
אני מלא אמונה ותקווה כי ספר זה יאיר את דרכם של מתרגלי היוגה ומחפשי האמת באשר הם.
 
באהבה
 
ד”ר אודי בילו

עוד על הספר

ראג'ה יוגה אליזבט הייך, סלברג'אן יסודיאן
הקדמה
ד”ר אודי בילו
 
הספר ראג’ה יוגה מגיש רקע פילוסופי והדרכה מעשית, בשפה שהיא פשוטה ונהירה לאדם המערבי. מחברי הספר, שהכירו היטב את חיי המערב, מסבירים באופן מעורר השראה ויוצא דופן כיצד הדרך של המזרח וזו של המערב מעצימות זו את זו ומשתלבות זו בזו באופן מושלם. הם מראים כיצד יכול כל אדם לחוות את המהות האמיתית שלו דרך מדיטציה על ה”עצמי” הנמצא בלבו.
 
מאז ומעולם, לאורך ההיסטוריה, ביקשו רבים לפענח את התעלומה הנקראת: אדם. הם חקרו וניסו לפענח את תעלומת האדם, ולענות על השאלות: “מי אני?” “מאין אני בא ולאן אני הולך?” ו”מהו ייעודי עלי אדמות?” רק מעטים צלחו את המשימה והגיעו לתשובה. חכמיה הקדומים של הודו, “הרישים” (אלו שראו ושמעו את האמת), הקדישו את כל חייהם למען מטרה זו. הם התנזרו מהנאות החושים וריכזו את כל מחשבתם בשאלה: “מי אני?” הרישים גילו כי התשובה לשאלה זו אינה נמצאת במישור השכלי כי אם במקום עמוק הרבה יותר, וכי כל שאלות האדם באשר הן והתשובות עליהן, מצטמצמות לשאלה אחת זו. הם גם הבינו כי מטרתו וחובתו של כל אדם היא למצוא את התשובה לשאלה זו, מכיוון שהיא זו אשר תשחרר אותו לאלתר ממעגל הסבל של מחזוריות הלידה והמוות, שכולנו כבני אדם נתונים בו. כאשר הגיעו הרישים לתשובה, הם השיגו חירות ושחרור מהתלות בעולם החומר, זכו באושר נטול גבולות שאינו תלוי בשום גורם חיצוני, והשיגו אהבה שאינה יודעת גבולות, המלווה בחמלה אינסופית כלפי האנושות.
 
כדי להבין את הרעיון העיקרי הטמון בראג’ה יוגה, מדמים היוגים את ה”אני” האמיתי שאליו אנו כמהים לקרקעיתו של אגם, את המים – לחומר ממנו עשויה ההכרה (צ’יטה), ואת הגלים על פני האגם – לתנודות המחשבה (וריטיס). כל עוד ישנם גלים על פני האגם והמים עכורים, לא ניתן לראות את הקרקעית; רק כאשר הגלים שוקטים והמים נעשים צלולים, היא נגלית בצלילותה. הנמשל הוא, שכל עוד קיים בתוכנו חוסר שקט, ראייתנו אינה צלולה, והנשמה שאנו מבקשים למצוא תהא לעולם מוסתרת מעינינו.
 
מורי הראשון, אברהם גודל, גילה את עולם היוגה דרך ספרם של סלברג’אן יסודיאן ואליזבט הייך, יוגה ובריאות. הודות למפגש עם הידע המובא בספר נרפא גודל מבעיה רפואית קשה בגב, ומאז חלם שנים ארוכות לפגוש את מחבריו. בסוף שנת 1985 הצליח אברמ’לה לאתר את מקום משכנם ובית הספר ליוגה שבו הם מלמדים, ובישר לי בחגיגיות כי החליט לנסוע ולפגוש את סלברג’אן יסודיאן ואליזבט הייך, מחברי הספר שהביא לריפויו ושהפך את היוגה לדרך חיים עבורו, ולהגשים בכך חלום ישן.
 
אברמ’לה שכנע אותי להתלוות אליו, ועל כך אהיה אסיר תודה לו כל ימַי. הזיכרונות המיוחדים מאותו מפגש מופלא חיים בתוכי ומעניקים לי השראה עצומה עד היום.
 
בקיץ 1985 נסענו, אברמ’לה ואני, לפונטה טרזה הנמצאת על גבול שווייץ-איטליה, כשפנינו מועדות אל בית הספר ליוגה, שם שהינו שישה שבועות. זכורה לי עד היום אותה טיסה, שבמהלכה ליוותה אותי תחושה מיוחדת שניבאה לי על מפגש משמעותי העומד לשנות את מסלול חיי. נחתנו בציריך והמשכנו בנסיעה ברכבת לפונטה טרזה. אברמ’לה ניצל את הזמן לישיבה במדיטציה ולמחשבות על הגשמת חלומו העומד להתממש בפגישה עם אליזבת הייך וסלברג’אן יסודיאן, שאותם ראה כמוריו ליוגה.
 
שגרת היום בפונטה טרזה החלה בשיעור בוקר של האתא יוגה עם אליזבט הייך, ולאחריו שיעור עם סלברג’אן יסודיאן, כשבסיומו נערכה שיחה על בסיס של שאלות ותשובות לשאלות שהיו מגישים בכתב יום קודם לכן. יסודיאן נהג לדון בנושאים האישיים ביותר, בפורום גדול שמנה כמאה איש, בלא שנגרמה כל מבוכה לשואל – שכן רק זה ששאל ידע כי התשובה מכוונת אליו – ובאופן זה גם שאר הנוכחים יצאו נשכרים מהשאלה. השיחות סבבו ברובן סביב חקירה עצמית – פחות מהפן השכלתני והרבה יותר מתוך בינת הלב. בכל ערב התקיים מפגש ראג’ה-יוגה, שכלל מדיטציה על הלב שנמשכה חצי שעה עד ארבעים וחמש דקות, ולאחריה נערכה שיחה על הפילוסופיה של היוגה.
 
הראג’ה-יוגה כפי שהסביר יסודיאן לפני אחד השיעורים:
 
ראג’ה יוגה היא היוגה המלכותית המלמדת את הדרך להיות המלך של עצמי. אותו האל שברא את היקום ברא גם את הגוף. הראג’ה-יוגה מלמדת כיצד לשלוט בכוחות הגוף. היא מלמדת כי הגוף הוא מרכבה, המושכות הן ההכרה, הסוסים הם החושים ואני הוא הרַכָּב. כל אחד יכול לשבת במרכבה ולהניח לסוסים להשתולל, אולם הגיבור האמיתי הוא זה אשר מצליח להשתלט על הסוסים.
 
דרך הראג’ה-יוגה אנו מגלים כי אנחנו הרוח השוכנת בגוף. הראג’ה-יוגה היא המדע של ידיעת ה”עצמי”, של שליטה עצמית ושל גילוי עצמי. כאשר אנו נמצאים בשלב של גילוי עצמי, אנו לומדים לדעת מי אנחנו באמת, וכי הרוח שבתוכנו מעולם לא נולדה ולעולם לא תמות. אנו מתחילים להבין שכל החיים מכוונים למטרה אחת ויחידה, והיא להגיע לאלוהים. זהו המדע של החיים, של ההכרה ושל הגוף. כאשר ההכרה מרוכזת, כל חלק בגוף מתמלא חיים, האדם מתמלא חיות והוא הופך מודע.
 
כל הקיים במציאות הוא משתנה ובר-חלוף, פרט ל”אני” האמיתי. לאורך כל החיים אנו ממשיכים לומר “אני”, אך הדבר היחידי שעלינו להגשים הוא להתנסות באותו “אני” שהוא הרוח, והרוח הזו מעולם לא נולדה ולעולם לא תמות.
 
אנו מחפשים אמת שניתן להתנסות בה, ולשם כך עלינו לזנוח את הדימוי שיש לנו על אותו אלוהים השוכן מחוצה לנו, ולהביט אל קִרבנו פנימה. מצבנו הטבעי הוא אושר, ושמֵנו הוא אושר. אחד הוא המִספר החשוב מכולם, כי אחריו ניצבים כל האפסים. ללא הסִפרה אחת אין למספר האפסים הבאים אחריה שום חשיבות והמספר כולו חסר משמעות, לכן אלוהים הוא אחד, ועלינו להשיגו כדי שתהיה משמעות לכול. (פונטה טרזה, יולי, 1985)
 
בספר יוגה ובריאות מתואר במילים מרגשות רגע הפרידה של יסודיאן ממורו האהוב, לפני נסיעתו למערב. אין ספק כי המפגש בין סלברג’אן יסודיאן ואליזבט הייך והעבודה המשותפת שלהם, הם התגשמותה של אותה ברכה של מורו של יסודיאן, המתבטאת בכתיבתו של ספר חשוב זה, המסביר לעומק מה היא יוגה ומהי הייחודיות של נתיב המזרח, נתיב המערב, והערך והחשיבות של המפגש בין שתי הדרכים.
 
בהיותו בן עשרים, לאחר מות אביו, נסע שוב לעיר הרחוקה לבקר את מורו, זה שאחרי אלוהים והוריו, לו הוא חב את בריאותו, עוצמתו ואפילו את החיים עצמם. בביקורו סיפר לו כי בעקבות קריאה פנימית החליט לצאת למסע ממושך ברחבי יבשת אירופה. בסיום הביקור, ברגע הפרידה המרגש, אמר לו המורה: “לך, בני, והכר את דרכי המערב. השווה בין אנשי המערב לאנשי המזרח, בין דרך המזרח לדרך של המערב, וראה היכן שתי הדרכים הללו נפגשות. למד מאנשי המערב את הדברים שבהם הם מקדימים אותנו, והכר להם את הדברים בהם המזרח השיג כבר את מטרתו. לך ופעל על פי דרכך כדי לעזור להפגיש בין שתי הדרכים.
 
את הספר ראג’ה יוגה מאת סלברג’אן ייסודיאן ואליזבט הייך תרגמתי לראשונה בכתב-יד בשנת 1986 למען מורי אברהם גודל, והוא שפתח בפני את השער לעולם היוגה. תרגמתי אותו בתקופת לימודי בסמינר הקיבוצים בקצב של עמוד אחד בכל יום, עד לסיומו.
 
עשרים שנה הונח התרגום שנכתב במחברות, עד שהוצאת חדקרן החליטה שהגיע זמנו לצאת לאור, ואת המלאכה השלימה אילה המר בעריכה לשונית מדויקת ונפלאה.
 
אילה הגדירה את הספר כ”מופע סוחף של מוזיקה ותנועה שבלבו סיפור אהבה בלתי נמנע הנרקם בין המזרח למערב, ששיאו הוא האיחוד האלוהי הנכסף”.
 
אני מלא אמונה ותקווה כי ספר זה יאיר את דרכם של מתרגלי היוגה ומחפשי האמת באשר הם.
 
באהבה
 
ד”ר אודי בילו