אלצהיימר ובעיות זיכרון
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אלצהיימר ובעיות זיכרון
מכר
מאות
עותקים
אלצהיימר ובעיות זיכרון
מכר
מאות
עותקים

אלצהיימר ובעיות זיכרון

4.4 כוכבים (5 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

  • תרגום: גל וייס
  • הוצאה: פוקוס
  • תאריך הוצאה: ספטמבר 2018
  • קטגוריה: בריאות
  • מספר עמודים: 290 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 4 שעות ו 50 דק'

תקציר

* כיצד להפחית את הסיכון לאלצהיימר ב-90% *
הידעתם ש-47 מיליון בני אדם ברחבי העולם מתמודדים כיום עם מחלת האלצהיימר?
הידעתם ש-90% ממקרי האלצהיימר והדמנציה ניתנים למניעה?
 
כולנו שמענו שאין ריפוי למחלת האלצהיימר מרגע שהופיעה, אולם פחות ידוע שניתן לעצור את ניוון המוח, לשמר את היכולות הקוגניטיביות, להפחית ואף להעלים תסמינים מגבילים ולהוסיף לחיים שנים של שמחה ובריאות. 
זוג הנוירולוגים האמריקאים המובילים ד"ר דין וד"ר עאיישה שרזאי, מבססים קביעה מהפכנית זו על מחקרים קליניים ותצפיתיים גדולים ועדכניים ומציעים בספר זה לראשונה תוכנית מקיפה הן לטיפול בחולים (בשלבים השונים) והן למניעת המחלה, אשר מתחילה עשרות שנים לפני האבחנה הרפואית.
ספר פורץ דרך זה מגלה כיצד יכול אורח החיים שלנו להשפיע לטובה על בריאות המוח. הספר מפרט גורמים המיטיבים עם המוח ובראשם תזונה נכונה, פעילות גופנית, שינה איכותית, תרגול שכלי ומגע חברתי. הפיתרונות שבספר ניתנים להתאמה אישית בעזרת שאלוני הערכה עצמית, אשר מסייעים לזהות גורמי סיכון אישיים ולבנות תוכנית טיפול ושיקום אישית.
הספר מתווה תוכנית מפורטת הכוללת מתכונים טעימים וקלי הכנה התורמים לבריאות המוח, לצד הדרכה לניהול חיי היומיום, אשר יטיבו עם המוח וישפרו את תפקודו בכל שלב ובכל מצב בחיים. 
הבשורה שנושא איתו הספר היא שמחלת האלצהיימר ברוב המקרים אינה מחלה גנטית בלתי נמנעת וגם מי שאובחנו כחולים, יכולים לנקוט צעדים שיעצרו את הידרדרות המחלה ואף ישפרו את תפקודם.
ספר זה מפיח תקווה בקרב החולים ובני משפחותיהם. ניתן לנקוט בצעדי מניעה כדי להרחיק את המחלה. ברוב המקרים ניתן למנוע את התהליך הניווני של המוח ואף לעצרו, לאחר תחילתו, באמצעים שכולם בשליטתנו. 
 
"בספר זה, ד"ר דין שרזאי וד"ר עאיישה שרזאי נותנים את כל ה"טיפים" וההצעות שעשויים לעכב את התפתחות המחלה, ואולי אף למנוע אותה."
פרופ' רפאל קרסו
 
על המחברים
זוג הנוירולוגים האמריקאים ד"ר דין וד"ר עאיישה שרזאי החליטו להקדיש את חייהם לחקר מחלת האלצהיימר והדמנציה בעקבות הידרדרות קוגניטיבית של סביהם הרופאים, שסיימו את חייהם כחולי אלצהיימר.
מזה שנים רבות הם חוקרים כיצד אורח חיים יכול להגן מפני ירידה קוגניטיבית ומיישמים בהצלחה את ממצאיהם בקרב אלפי המטופלים שלהם במרכז למניעת אלצהיימר באוניברסיטת לומה לינדה שבקליפורניה. היכנסו לאתר שלהם בכתובת: teamsherzai.com.

פרק ראשון

הקדמה למהדורה העברית
מאת פרופ' רפאל קרסו
 
תוחלת החיים בעולם המודרני עולה, ואיתה עולה השכיחות של מחלת הדמנסיה (שיטיון), בכלל, והאלצהיימר בפרט. קיימת הערכה שבשנת 2030 יהיו עשרות מיליוני חולי אלצהיימר בעולם, וכבר כיום, לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, כשלושים ושמונה מיליון בני-אדם ברחבי העולם חולים בדמנסיה, ורובם סובלים מאלצהיימר. לפי הערכות, חיים בישראל כמאה ושלושים עד מאה וחמישים אלף חולי אלצהיימר.
כנוירולוג זה ארבעים ושמונה שנים אני פוגש ומטפל בחולים אלה יום-יום.
ירידה קוגניטיבית היא ירידה בתפקודי המוח - בהבנה, בזיכרון, בשיפוט, בתכנון, בהתמצאות ובתפקוד, ירידה בהתמצאות בזמן ובמקום, עד לחוסר יכולת לבצע מטלות יום-יומיות פשוטות.
לירידה הקוגניטיבית ולאלצהיימר סיבות רבות, החל בגורמים גנטיים, דרך חסרים בוויטמינים ובמינרלים, הרעלות, השפעת תרופות, סיבות מטבוליות הקשורות בעיקר ללבלב (סוכרת), לבלוטת המגן, לבלוטת האדרנל (קורטיזון ואדרנלין), וכלה בטרשת עורקים וחסימת כלי-דם מוחיים קטנים יותר או פחות ועוד. מקרה פרטי של דמנסיה הוא מחלת האלצהיימר, או, נכון יותר, מחלות האלצהיימר.
למחלות אלו כמה גורמים מוכרים שתחילתם בנטייה משפחתית-גנטית המערבת כמה גנים שונים. לכן ישנם "סוגי" אלצהיימר שונים לפי הגנים הפגומים המעורבים בה, אך התוצאה, הדמנסיה, דומה בכולם.
אנחנו מאמינים שהנטייה הגנטית יכולה להתממש למחלה בנוכחות גורמים נוספים, כמו: ויטמינים, מינרלים וחומצות אמינו, מצבים דלקתיים של תהליכים דלקתיים סטריליים (תגובה דלקתית לא-חיידקית), או זיהום חיידקי, ויראלי או פטרייתי. כגורמים נוספים נחשבים חסרים הורמונליים וכמובן - גיל!! שכיחות המחלה עולה עם הגיל, וייתכן שאם נאריך בשנים, בשלב מסוים כולנו נסבול ממנה.
אין ספק שכאשר חלק מהגורמים שמצטרפים לגנטיקה ניתנים לשליטה, נוכל לעכב או אולי אפילו למנוע(!) התפתחות של מחלת האלצהיימר, שזו מחלה שמתחילה שנים רבות לפני שמופיעים הסימנים הקליניים ונקבעת האבחנה, ויש האומרים - אפילו עשרות שנים קודם לכן.
האם ייתכן ששינוי אורח חיים, התזונה, הגישה לחיים והתודעה (state of mind) יכולים לעכב ואולי אף למנוע את התפתחות המחלה? האם, כפי שאנו יכולים לשמור ולהגן על הלב, כלי-הדם, הכבד והכליות, אנחנו יכולים לשמור ולהגן גם על המוח, למרות פגעי הגיל והנזקים שכבר גרמנו לו? והאם, כפי שיש לנו מכונים לשיקום לב, ניתן לפתח מכונים לשיקום המוח?
ד"ר דין שרזאי וד"ר עאיישה שרזאי, מחברי הספר, חקרו את המחלה ויש להם תוצאות שבוודאי כדאי ליישם.
כפי שהבנו, הגנטיקה והסביבה יוצרות יחד מצב חולני, בו מצטברים ושוקעים חומרים מסוימים, ובעיקר שני סוגי חלבונים: חלבון טאו וחלבון בטא-עמילואיד בתאי המוח. תאי המוח אינם מסוגלים לנטרל אותם או לסלק אותם, וחלבונים אלה הורסים את התאים, או על ידי תהליך דלקתי מוגזם או על ידי תהליך טוקסי-חימצוני. בנוסף, ידוע שמצבי דחק (stress) גורמים להפרשת סוגי הורמונים (קורטיקוטרופינים) התורמים להצטברות של חלבון העמילואיד במוח. חלבון זה שוקע, מצטבר בצורת רבדים ופוגע בתאי המוח. חלבונים אלה גורמים לתגובת דלקת, וניסיון הגוף להתמודד איתה גורם לנזק לתאי העצב, עד לשלב שבו הנזק יגרום להרס ומוות של תאי המוח.
היום אנחנו יודעים להפעיל מחדש את מערכת החיסון, להחזיר לה את היכולת לזהות את הגורם לדלקת ולתקוף אותו. גורמי הדלקת במוח (בדומה לתאי סרטן) למדו "להסוות" את עצמם ממערכת החיסון, וכשזו לא מזהה אותם, היא לא פוגעת בהם.
פרופ' מיכל שוורץ ממכון וייצמן מבצעת ניסויים מקוריים בתרופות אימונולוגיות הזהות לתרופות לסרטן, המסלקות את "ההסוואה" וחושפות את גורמי הדלקת ותאי הדלקת לתקיפה של מערכת החיסון. בניגוד לעבר, בו השתמשו בתרופות נוגדות דלקת שמדכאות את מערכת החיסון (כמו קורטיזון, למשל), היום דווקא מאפשרים למערכת החיסון לזהות את החלבון החולה, המיותר, ששוקע, ובעזרת אותו טיפול אימונולוגי הזהה לזה שמשתמשים בו בסרטן, לחשוף אותו ואת התגובה הדלקתית להתקפה של מערכת החיסון, ולעצור, ואולי אף לשפר, את מצב החולים.
חידוש נוסף בעולם המבוצע על ידי חוקרים מהמרכז הרפואי קורלינסקה בשטוקהולם, הוא לפתח תרכיב חיסוני שנקרא CAD 106. החוקרים משערים שהתרכיב יוכל לדחות את הופעת המחלה בחמש שנים, ולהפחית משמעותית את מספר החולים, זאת על ידי תקיפה ספציפית של חלבוני הטאו ואולי אף הבטא-עמילואיד.
במחקר אחר שבוצע באריזונה, נמצא ששימוש קבוע בסטטינים (תרופה נגד כולסטרול) הפחית ב-15% את הסיכון לפתח אלצהיימר בקרב נשים, וב-12% בקרב גברים.
אם כך, בפירוש נראה שיש מה לעשות כדי לעכב ואולי אף למנוע את התפתחות מחלת האלצהיימר, מחלה שכיום מוגדרת כמחלה מדרדרת וחשוכת-מרפא. ישנם כמה גורמים שידועים כגורמי-סיכון למחלה והם בשליטתנו, כמו תזונה נכונה, תוספי ויטמינים (במקרי חוסר), פעילות קוגניטיבית, פעילות גופנית, מעורבות חברתית-קהילתית, טיפול בדיכאון, בהשמנת יתר, בסוכרת, בשומנים בדם, בלחץ-דם ובהפסקת עישון. יש גם סיכוי טוב בטיפול אקטיבי שצופן לנו העתיד הקרוב, כמו תרופות המשפעלות את מערכת החיסון, טיפולים אימונולוגיים וחיסונים נגד חלבונים פתולוגיים ומצבים דלקתיים.
בספר זה, ד"ר דין שרזאי וד"ר עאיישה שרזאי נותנים את כל ה"טיפים" וההצעות שעשויים לעכב את התפתחות המחלה, ואולי אף למנוע אותה, ובעתיד כנראה נקבל כולנו חיסון נגד אלצהיימר.
 
פרופ' רפאל קרסו
פרופסור למדעי המוח ומערכת העצבים מאוניברסיטת בר-אילן
מנהל מחלקה נוירולוגית (בדימוס) במרכז הרפואי הלל יפה
מומחה לרפואה לעיכוב תהליכי הזדקנות - אנטי-אייג'ינג (ארה"ב)
 
 
הקדמה
 
מגיפת האלצהיימר
 
לו סיפרו לנו, לפני 15 שנים, כי נכתוב את הספר הראשון על הפתרון היחיד שהוכח מדעית למגיפה העולמית של מחלת האלצהיימר, לא היינו מאמינים. לפני 15 שנים היינו נוירולוגים צעירים ועשינו את מה שלימדו אותנו בבית הספר לרפואה. היינו מלאי תקווה כי מיליארדי הדולרים, שהושקעו בחקר מחלת האלצהיימר, יניבו תוצאות חיוביות ויביאו לפיתוח תרופה שתרפא את הפתולוגיה הקשה שלמדנו עליה. עקבנו אחר פועלם של הגופים היוקרתיים ביותר בתחום - במכונים הלאומיים לבריאות ובאוניברסיטת קליפורניה-סן דייגו - ועבדנו עם חוקרים מובילים בחזית המאבק נגד אלצהיימר. רצינו למצוא פתרון. ומצאנו, בסופו של דבר. רק שלא היה זה הפתרון שציפינו לו.
במהלך 15 שנים אלו גילינו מחקר מדעי מבטיח לגבי הגורמים המשפיעים על מחלת אלצהיימר, מחקר שנחשוף בפניכם בפרק 2. מחקר שגרם למהפכה באופן שבו אנו פועלים כרופאים. במהלך 15 שנים אלו ערכנו את אחד המחקרים המקיפים ביותר על שכיחות דמנציה (קהיון או שיטיון בעברית) והרכבנו פרוטוקול חדשני לטיפול במחלת אלצהיימר ולמניעתה. עבודתנו זו החלה באוניברסיטת לומה לינדה, עברנו עימה לסדרס-סיני בלוס אנג'לס, וחזרנו לאוניברסיטת לומה לינדה להמשך המחקר ומתן שירות רפואי לקהילות ברחבי דרום קליפורניה. במהלך 15 שנים אלו טיפלנו באלפי אנשים, שסבלו משלל בעיות קוגניטיביות (בהכרה ובחשיבה), החל במצב המקדים הנקרא הפרעה קוגניטיבית מתונה (MCI) ועד למחלת אלצהיימר סופנית. בעזרת תוכנית NEURO החדשנית שפיתחנו סייענו להם לבטל תסמינים, למנוע הידרדרות נוספת, להוסיף שנים לחייהם, ולשנות את נתיב בריאותם.
רבים ממטופלים אלה שיתפו אותנו באירועי חייהם. הם סיפרו לנו כי הוריהם, או דור הסבים והסבתות שלהם, סבלו מאלצהיימר, וכי הפחד הגדול ביותר שלהם היה לחלות במחלה זו. הם סיפרו לנו על ההשפלה שבתלות במטפלים העיקריים והמשניים כדי למלא צרכים בסיסיים. כולם הניחו כי אין טיפול וכי אין מוצא, ואף חששו כי ינודו חברתית אם ייוודע מצבם. חלק ממטופלים אלה חיו בהכחשה וניסו להתעלם מהסימנים המקדימים. חלקם הגיעו אלינו, כאשר הם מתקשים לזכור שמות או שאיבדו את דרכם במקומות מוכרים. חלקם אף קיבלו כבר אבחנה רשמית כחולי אלצהיימר, כאשר פנו למרפאתנו, ללא יכולת לבטא את עצמם או לזהות את קרוביהם.
אם לקחתם ספר זה לידיכם, יש סיכוי טוב שאתם, או אנשים שאתם אוהבים, שותפים לגורל דומה לזה העולה מסיפורים אלה. ייתכן שהתקווה שלכם לגבי העתיד כבר מצומצמת ודלה. אתם מחפשים משהו, מענה כלשהו, כל דבר שניתן לעשות. אנחנו יודעים שאתם מפחדים.
יש סיבה לפחד זה.
בעוד כל מחלה כרונית שניתן לחשוב עליה - מחלות לב וכלי דם, סוכרת, סרטן, שבץ, איידס - נמצאת בירידה, מספר מקרי המוות מאלצהיימר גדל בכ-87 אחוז בעשור האחרון. העשור הבא צפוי להיות גרוע אף יותר: 10 אחוז מקרב האנשים בני 65 ומעלה יפתחו דמנציה כלשהי. ואנשים בני 85 בעלי 50 אחוז סיכוי לפתח את המחלה. רבים מאיתנו יכולים לצפות לחיות מעבר לגיל 85, במיוחד כיוון ששלל הטיפולים בסרטן ובמחלות קשות אחרות הולכים ומשתפרים. המשמעות היא שכמעט כולם, ובוודאי כל משפחה, יושפעו על ידי מחלת אלצהיימר או מצבי דמנציה שונים.
בשנת 2016, מחלת אלצהיימר הייתה גורם המוות השישי בארצות הברית.1 חוקרים מסוימים מאמינים כי תיעוד שיעורי התמותה ממחלת אלצהיימר מוטעה ומוטה למטה באופן משמעותי. זהו דיווח חסר, כיוון שלעיתים קרובות הסיבה הרשמית המתועדת במקרי מוות של חולי אלצהיימר היא מצב רפואי נלווה הקשור לדמנציה, כגון זיהום ריאתי (aspiration pneumonia). ההערכה היא כי ייתכן שאלצהיימר הינו גורם המוות השלישי מבין המחלות בארצות הברית, אחרי מחלות לב וסרטן.
השאלה כבר אינה אם נחלה במחלה זו, אלא מתי נחלה בה.
מעבר למחירים הרגשיים הגבוהים, הקשורים במחלת אלצהיימר ובדמנציה, מדובר בעלויות כלכליות עצומות. אלצהיימר הינה המחלה היקרה ביותר לטיפול ולניהול. העלויות בשנה זו (2017) בלבד מגיעות ל-226 מיליארד דולרים בארצות הברית, ו-604 מיליארד דולר ברחבי העולם. עלות שנתית זו צפויה להגיע למספר טריליוני דולרים בעשורים הקרובים, ולמוטט את מערכות הבריאות שקורסות כבר עתה. בשנת 2015, ארגון הבריאות העולמי העריך כי מספר האנשים הסובלים מאלצהיימר ברחבי העולם יגיע ל-135.5 מיליון עד שנת 2050. עד אז, העלויות הגלובליות יעלו על 20 טריליון דולרים. נתון זה אינו כולל את שעות הטיפול הרבות שאינן משולמות למטפלים העיקריים מקרב בני משפחות וקרובים. ההערכה היא כי בשנת 2015 המטפלים העיקריים (בני ובנות משפחה) סיפקו כשמונה עשר מיליארד שעות של טיפול ללא תשלום לחולים.2 ההערכות הן כי דרישותיה של מחלה קשה זו עלולות לרסק לא רק את מערכת הבריאות, אלא את המערכת הכלכלית כולה.
__________________
לפני 15 שנים, לא היה לנו מושג כי תחום הלימוד והמחקר שבחרנו בו יהיה בעל תפקיד כה מכריע בבריאות האומה והאנושות בכלל. באותם ימים אימצנו את הגישה הקונבנציונלית (מקובלת, מסורתית) שהייתה מקובלת בנוירולוגיה, למרות שראינו כי קצרה ידה מלסייע למטופלים שסבלו מהידרדרות קוגניטיבית. המטופלים נבדקו, נשלחו לבחינות נוירופסיכולוגיות מקיפות, ולעיתים עברו הדמיות מוחיות וסריקות MRI. האבחנה התקבלה על סמך שלב הירידה הקוגניטיבית, ובפגישות המעקב עם בני המשפחות נאמר לחולים כי מחלתם כרונית וחשוכת מרפא. הם קיבלו עלונים של בתי חולים סיעודיים ועודדו אותם לקבל החלטות משמעותיות לגבי חייהם ועתידם בהקדם, כל עוד הם מסוגלים לכך. רבים ממטופלים אלה הועברו באופן מיידי לטיפולם של רופאים קהילתיים, מתוך אמונה כי אין לרופאים נוירולוגים מה להועיל מעבר לאבחנה. בגלל גישה קונבנציונלית זו, הניחו החולים כי התסמינים נובעים מגנטיקה חסרת מזל. הם האמינו כי ההידרדרות בלתי נמנעת, וכי אין מה לעשות. תהליך זה היה הרסני עבור המטופלים ומשפחותיהם, ומתסכל מאוד עבורנו.
אם זה נשמע מוכר לכם, אנו רוצים שתדעו כי יש תקווה. יש דרך למנוע הידרדרות קוגניטיבית, להאט את התקדמותה ולשפר את איכות החיים גם עבור אלה שכבר קיבלו את האבחנה המרה. מה שהרפואה הקונבנציונלית לא סיפרה לכם ולאהוביכם, ולשאר ששת מיליוני האנשים החיים כיום עם אלצהיימר ברחבי העולם, הוא כי 90 אחוז ממקרי האלצהיימר ניתנים למניעה. על נתון זה ראוי לחזור: 90 אחוז מהסבים ומהסבתות, מההורים, מהבעלים ומהרעיות יכלו לחמוק מגורלם האכזר. 90 אחוז מהאנשים החיים עם אלצהיימר או סובלים מדמנציה, משלמים את מחיר העדר הנגישות שלהם לידע שהיה יכול לסייע להם למנוע מחלה איומה והרסנית זו. 90 אחוז מאיתנו יכולים למנוע מחלה קשה זו, ולשאר עשרת האחוזים, שיש להם סיכון גנטי חזק לירידה קוגניטיבית, ניתנת המחלה לדחייה של כעשר עד כ-15 שנים.
לא מדובר בהערכה או בתקווה. מדובר בנתון המבוסס על מדע מוצק ועל תוצאות מצוינות שראינו במרפאה שלנו. תוצאות ומחקרים שנשתף בספר זה. מסתבר כי הפתרון לאלצהיימר הסתתר בתוך הגלוי. אנו יודעים כעת כי מחלת האלצהיימר ובריאות קוגניטיבית כללית מושפעות מאוד מחמישה גורמים מרכזיים של אורח חיים, המיוצגים על ידי ראשי התיבות באנגלית NEURO - Nutrition (תזונה), Exercise (פעילות גופנית), Unwind (הירגעות), Restore (שיקום), Optimize (העצמת המוח). במחקרים נמצאו קשרים ישירים בין תזונה לקויה, העדר פעילות גופנית, סטרס (לחץ) כרוני, שינה גרועה ודרגת הגרייה והאתגר של המוח לבין מחלות ניווניות של המוח. למעשה, ההחלטות היומיומיות שלנו קובעות את גורלנו השכלי - אך כמעט שאין מודעות לעובדה מכרעת זו, למרות המשבר העצום העומד בפנינו בנוגע למחלת אלצהיימר.
מדוע איננו מודעים לכך? מדוע אין הודעות לציבור לגבי ההשפעות הקוגניטיביות של דיאטה המכילה סוכר רב והתנהגות יושבנית? מדוע לא כל הרופאים מספרים למטופליהם שביכולתם לשלוט בהידרדרות הקוגניטיבית ואף להגביר את הכוח ואת היכולת של מוחם? איך ייתכן שמטופלים כה רבים פונים לרופאים רבים ובכל זאת לא נתקלים בשום גורם במערכת הרפואה שיודע כיצד להתערב ולשנות את ההתנהגויות שמאיצות את התחלואה?
אם אתם רוצים תשובות לשאלות אלו, הגעתם למקום הנכון:
אם יש לכם קרובים הסובלים מאלצהיימר ואתם מעוניינים לסייע להם להאט את התקדמות התסמינים, אתם מחזיקים בידיכם את הפתרון המוכח לכך.
אם אתם חווים הפרעה קוגניטיבית מתונה (MCI), תוכנית NEURO שלנו תסייע לכם לבטל ולהעלים את התסמינים ולהימנע מאבחנה רשמית של מחלת אלצהיימר.
אם אתם מודאגים לגבי בריאות המוח שלכם בעקבות מצבים כרוניים של לחץ דם גבוה וכולסטרול גבוה, ואפילו סוכרת ומחלות לב וכלי דם, הפרוטוקול המקיף שלנו ייתן מענה לגורמי הסיכון שמובילים לכל סוגי התחלואה הכרונית, כולל אלצהיימר וכל שאר סוגי הדמנציה.
ייתכן שאתם המטפלים העיקריים, או בני ובנות זוג של חולים הנאבקים באלצהיימר. קרובים של חולי אלצהיימר הינם בעלי הסתברות גבוהה ב-600 אחוז לפתח את המחלה בעצמם. ספר זה יסייע לכם לשנות את סגנון חייכם ולהפחית דרמטית את הסיכון לפתח הידרדרות קוגניטיבית.
אם אין לכם כל סימן להידרדרות, אך אתם רוצים לשפר משמעותית את התפקוד השכלי שלכם ולשמור על בריאות מוחכם ככל שאתם מתבגרים, תוכנית זו תעזור גם לכם.
אחרי 15 שנים של מחקר ושל ניסיון רפואי מעשי, אנו משוכנעים שאורח חיים הינו בעל השפעה עמוקה ומכריעה על בריאות המוח. אנו יודעים היום כי רפואת אורח חיים, תחום רפואה המתמקד בגורמים התורמים לתחלואה כרונית, היא הדרך היחידה למנוע ולטפל באלצהיימר.
המוח הוא איבר חי. הוא מגיב לאופן שבו מטפלים בו, לאופן שבו מזינים אותו, לאתגרים הניתנים לו, לדרכים שבהן נותנים לו לנוח ולשקם את עצמו. החיים המודרניים מגדילים משמעותית את הסיכון להידרדרות קוגניטיבית. מזון מעובד המכיל סוכר ושומן רווי רעיל למוח. רובנו מבלים את רוב היום בישיבה ליד שולחן או בכלי רכב, בעוד אנו זקוקים לתנועה מתמדת כדי להישאר בריאים. אנו חווים לחץ רב ללא כלים הולמים לניהול לחץ זה. מעטים בלבד זוכים לשנת לילה טובה באופן קבוע, והמשרות שלנו לעיתים קרובות דורשות פעילות חזרתית, שהיא ההיפך ממה שמוחנו זקוק לו כדי לשמור על חוסן ועל גמישות ככל שמתבגרים ומזדקנים. אך למרות אתגרים אמיתיים אלה, יש בכוחנו לשמר ואף לשפר את תפקוד מוחנו.
במשך זמן רב הייתה הבעיה שלא האמינו כי זה אפשרי. כמעט כל הממסד הרפואי משוכנע כי התערבות באורח החיים חסרת ערך. במהלך ההכשרה הרפואית שלנו לימדו אותנו כי שינוי אורח חיים אינו אפשרי. האופן שבו התנהל חקר האלצהיימר מבוסס על ההנחה שבני אדם לא יכולים להשתנות. היה עלינו לקבל החלטות לפני 15 שנים: להמשיך להאמין במה שלימדו אותנו, להיכנע למערכת שמסרבת להתייחס לתפקידו המכריע של אורח החיים בבריאות קוגניטיבית - או למצוא דרך אחרת.
יחד נדרנו לסייע לאנשים בכל דרך שבה נוכל. דין השלים לימודי דוקטורט במנהיגות בריאותית health-care leadership כדי ללמוד על מורכבות תהליכי שינוי התנהגותי וכיצד ניתן להעצים יחידים וקהילות. עאיישה השלימה התמחות משולבת בנוירולוגיה וסקולרית ובאפידמיולוגיה באוניברסיטת קולומביה, שם התמקדה בבריאות הציבור ובהיבטים וסקולריים (הקשורים בכלי דם) המורכבים של תחלואה נוירולוגית. בעודה עושה זאת, למדה גם בבית ספר לבישול, כיוון שידעה כי מטופליה ישנו את תזונתם אם תצליח להפוך מזון בריא לטעים. הבאנו את כל כישורינו לאוניברסיטת לומה לינדה, בה ערכנו מחקרי אורח חיים רטרוספקטיביים, שהראו כי התנהגויות בריאות קשורות לאריכות ימים ולשיעורי דמנציה נמוכים במידה ניכרת. הבחנו וצפינו באותן השפעות עמוקות גם במרפאה, בה הייתה לנו הזדמנות ייחודית לטפל בשתי אוכלוסיות שונות מאוד:
המטופלים שלנו מלומה לינדה, קליפורניה, שיש בה אוכלוסייה גדולה של נוצרים אדוונטיסטים של היום השביעי, שתזונתם מבוססת על צמחים, שמקפידים על פעילות גופנית קבועה, שמנהלים חיי חברה עשירים ושמעורבים בשירות לקהילה. מטופלים אלה הינם מהאנשים הבריאים ביותר בעולם.
המטופלים שגרו בסמוך, בסן ברנרדינו בקליפורניה, שהינו מקום נחשל, עם תחלואה כרונית בממדי מגיפה והעדר נגישות לשירותי בריאות בסיסיים. אוכלוסייה זו כללה את החולים ביותר.
באופן עקבי מצאנו כי אנשים המנהלים אורח חיים בריא סבלו משיעורי דמנציה נמוכים יותר. ואחרים שניהלו חיים לא בריאים נטו לפתח דמנציה לעיתים קרובות יותר, ולרוב התפרצה אצלם הדמנציה בגיל צעיר יותר. השפעות ברורות של תזונה, פעילות גופנית, ניהול סטרס, איכות שינה ופעילות קוגניטיבית על בסיס יומיומי שינו את כל תפיסתנו לגבי אלצהיימר. לא ניתן היה להכחיש את האמת: אורח חיים בריא למוח מבטיח הימנעות ממחלת אלצהיימר.
במשרתנו כמנחים משותפים של תוכנית בריאות המוח ומניעת אלצהיימר באוניברסיטת לומה לינדה, הדרכנו אלפי אנשים באמצעות תהליך מותאם אישית של שינוי אורח חיים. בכל יום חיפשנו עם מטופלינו "גרעין" לשינוי פוטנציאלי - היבט קטן של חיים בריאים, אשר בעזרתו ניתן להתחיל ולבנות מסלול הבראה. עזרנו לרבים עם מגוון מגבלות מנטליות ופיזיות. פיתחנו מומחיות לשינוי התנהגות באמצע החיים בקרב מטופלים שאינם מתלהבים לשנות דבר. צעד אחר צעד הוכחנו שהממסד טעה: אנשים יכולים לשנות את חייהם. ואם לקחתם ליד ספר זה היום כיוון שאתם חוששים שאתם בסיכון להידרדרות קוגניטיבית, או שאתם רוצים לעשות משהו בקשר לתסמינים שאתם כבר חווים, תוכנית NEURO היא הפתרון שציפיתם לו.
התוכנית שלנו רחבה הרבה יותר מתוכניות של שלושה-, חמישה-, שבעה- ימים. היא מקיפה ומעמיקה הרבה יותר מהמלצות של רופאים "למצוא דרכים להפחית את הלחץ", "לישון יותר", או "לשמור על דיאטה". תוכנית NEURO לא רק מגדירה מהי תזונה בריאה למוח, אלא גם מלמדת אתכם כיצד לבנות אותה, ואיך להטמיע אותה בתזונה שלכם.
איך תפחיתו באופן שיטתי את צריכת הסוכר, במיוחד אם אתם אוהבים מתוקים?
איך תפחיתו את צריכת הבשר, לא רק בהוצאתו מהתפריט אלא בהחלפתו בחלופות בריאות וטעימות?
התשובות נמצאות בספר זה.
איך תימנעו מהתנהגות יושבנית אם עבודתכם משרדית ואתם נאלצים לשבת כל היום?
איך גבר עם משקל עודף, בעיות איזון וסוכרת בגיל המעבר למד להחליק על סקטים ולרכוב על אופניים ובכך שינה את חייו?
התשובות נמצאות בספר זה.
מדוע שינה כה חשובה לבריאות המוח, ומהם הצעדים המעשיים שניתן לבצע כדי להשיג שינה משקמת ובונה?
מהן תרופות המרשם הפופולריות שעלולות להגדיל באופן דרמטי את הסיכון לדמנציה?
התשובות נמצאות בספר זה.
כל מה שאנו מציעים מבוסס על מדע ונובע ממנו. כל פרק ("תזונה", "פעילות גופנית", "הירגעות", "שיקום" ו"העצמת המוח") מלווה בתוכנית מותאמת אישית שמאפשרת להעריך עוצמות ומשאבים אישיים ייחודיים. גם את החיים שלנו שינינו בעזרת תוכנית NEURO. כל משפחתנו, כולל הילדים, חיים באורח חיים בריא למוח. כללנו את סיפורינו האישיים בין סיפוריהם של מטופלינו, כדוגמאות לאופני יישום של מה שחשוב ללמוד. שיטות אלו הן בסיס עבודתנו באוניברסיטת לומה לינדה, בה אנו עורכים מחקר מקיף ועדכני שחוקר גורמי סיכון בסגנון החיים ואת הקשר שלהם להתפתחות מחלות ניווניות של המוח. התגליות שלנו ישנו את מחשבותיכם לגבי אלצהיימר לנצח.
אין טיפול למחלת אלצהיימר מרגע שהיא מופיעה, אולם ניתן לשמר פעילות קוגניטיבית חיובית, להעלים ולהפחית תסמינים מגבילים, ולהוסיף שנים של שמחה ושל בריאות לחיים - גם עם אבחנה של אלצהיימר. סגנון החיים משנה רבות. זו ההגנה הטובה ביותר שיש לנו, וזה קל יותר ממה שמקובל לחשוב.
הרגשנו שזו חובתנו כרופאים לחלוק את שלמדנו.
תקוותנו היא שתשתמשו בספר זה לשנות את חייכם ולסובב לאחור את גלגל האלצהיימר.

עוד על הספר

  • תרגום: גל וייס
  • הוצאה: פוקוס
  • תאריך הוצאה: ספטמבר 2018
  • קטגוריה: בריאות
  • מספר עמודים: 290 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 4 שעות ו 50 דק'
אלצהיימר ובעיות זיכרון דין שרזאי, עאיישה שרזאי
הקדמה למהדורה העברית
מאת פרופ' רפאל קרסו
 
תוחלת החיים בעולם המודרני עולה, ואיתה עולה השכיחות של מחלת הדמנסיה (שיטיון), בכלל, והאלצהיימר בפרט. קיימת הערכה שבשנת 2030 יהיו עשרות מיליוני חולי אלצהיימר בעולם, וכבר כיום, לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, כשלושים ושמונה מיליון בני-אדם ברחבי העולם חולים בדמנסיה, ורובם סובלים מאלצהיימר. לפי הערכות, חיים בישראל כמאה ושלושים עד מאה וחמישים אלף חולי אלצהיימר.
כנוירולוג זה ארבעים ושמונה שנים אני פוגש ומטפל בחולים אלה יום-יום.
ירידה קוגניטיבית היא ירידה בתפקודי המוח - בהבנה, בזיכרון, בשיפוט, בתכנון, בהתמצאות ובתפקוד, ירידה בהתמצאות בזמן ובמקום, עד לחוסר יכולת לבצע מטלות יום-יומיות פשוטות.
לירידה הקוגניטיבית ולאלצהיימר סיבות רבות, החל בגורמים גנטיים, דרך חסרים בוויטמינים ובמינרלים, הרעלות, השפעת תרופות, סיבות מטבוליות הקשורות בעיקר ללבלב (סוכרת), לבלוטת המגן, לבלוטת האדרנל (קורטיזון ואדרנלין), וכלה בטרשת עורקים וחסימת כלי-דם מוחיים קטנים יותר או פחות ועוד. מקרה פרטי של דמנסיה הוא מחלת האלצהיימר, או, נכון יותר, מחלות האלצהיימר.
למחלות אלו כמה גורמים מוכרים שתחילתם בנטייה משפחתית-גנטית המערבת כמה גנים שונים. לכן ישנם "סוגי" אלצהיימר שונים לפי הגנים הפגומים המעורבים בה, אך התוצאה, הדמנסיה, דומה בכולם.
אנחנו מאמינים שהנטייה הגנטית יכולה להתממש למחלה בנוכחות גורמים נוספים, כמו: ויטמינים, מינרלים וחומצות אמינו, מצבים דלקתיים של תהליכים דלקתיים סטריליים (תגובה דלקתית לא-חיידקית), או זיהום חיידקי, ויראלי או פטרייתי. כגורמים נוספים נחשבים חסרים הורמונליים וכמובן - גיל!! שכיחות המחלה עולה עם הגיל, וייתכן שאם נאריך בשנים, בשלב מסוים כולנו נסבול ממנה.
אין ספק שכאשר חלק מהגורמים שמצטרפים לגנטיקה ניתנים לשליטה, נוכל לעכב או אולי אפילו למנוע(!) התפתחות של מחלת האלצהיימר, שזו מחלה שמתחילה שנים רבות לפני שמופיעים הסימנים הקליניים ונקבעת האבחנה, ויש האומרים - אפילו עשרות שנים קודם לכן.
האם ייתכן ששינוי אורח חיים, התזונה, הגישה לחיים והתודעה (state of mind) יכולים לעכב ואולי אף למנוע את התפתחות המחלה? האם, כפי שאנו יכולים לשמור ולהגן על הלב, כלי-הדם, הכבד והכליות, אנחנו יכולים לשמור ולהגן גם על המוח, למרות פגעי הגיל והנזקים שכבר גרמנו לו? והאם, כפי שיש לנו מכונים לשיקום לב, ניתן לפתח מכונים לשיקום המוח?
ד"ר דין שרזאי וד"ר עאיישה שרזאי, מחברי הספר, חקרו את המחלה ויש להם תוצאות שבוודאי כדאי ליישם.
כפי שהבנו, הגנטיקה והסביבה יוצרות יחד מצב חולני, בו מצטברים ושוקעים חומרים מסוימים, ובעיקר שני סוגי חלבונים: חלבון טאו וחלבון בטא-עמילואיד בתאי המוח. תאי המוח אינם מסוגלים לנטרל אותם או לסלק אותם, וחלבונים אלה הורסים את התאים, או על ידי תהליך דלקתי מוגזם או על ידי תהליך טוקסי-חימצוני. בנוסף, ידוע שמצבי דחק (stress) גורמים להפרשת סוגי הורמונים (קורטיקוטרופינים) התורמים להצטברות של חלבון העמילואיד במוח. חלבון זה שוקע, מצטבר בצורת רבדים ופוגע בתאי המוח. חלבונים אלה גורמים לתגובת דלקת, וניסיון הגוף להתמודד איתה גורם לנזק לתאי העצב, עד לשלב שבו הנזק יגרום להרס ומוות של תאי המוח.
היום אנחנו יודעים להפעיל מחדש את מערכת החיסון, להחזיר לה את היכולת לזהות את הגורם לדלקת ולתקוף אותו. גורמי הדלקת במוח (בדומה לתאי סרטן) למדו "להסוות" את עצמם ממערכת החיסון, וכשזו לא מזהה אותם, היא לא פוגעת בהם.
פרופ' מיכל שוורץ ממכון וייצמן מבצעת ניסויים מקוריים בתרופות אימונולוגיות הזהות לתרופות לסרטן, המסלקות את "ההסוואה" וחושפות את גורמי הדלקת ותאי הדלקת לתקיפה של מערכת החיסון. בניגוד לעבר, בו השתמשו בתרופות נוגדות דלקת שמדכאות את מערכת החיסון (כמו קורטיזון, למשל), היום דווקא מאפשרים למערכת החיסון לזהות את החלבון החולה, המיותר, ששוקע, ובעזרת אותו טיפול אימונולוגי הזהה לזה שמשתמשים בו בסרטן, לחשוף אותו ואת התגובה הדלקתית להתקפה של מערכת החיסון, ולעצור, ואולי אף לשפר, את מצב החולים.
חידוש נוסף בעולם המבוצע על ידי חוקרים מהמרכז הרפואי קורלינסקה בשטוקהולם, הוא לפתח תרכיב חיסוני שנקרא CAD 106. החוקרים משערים שהתרכיב יוכל לדחות את הופעת המחלה בחמש שנים, ולהפחית משמעותית את מספר החולים, זאת על ידי תקיפה ספציפית של חלבוני הטאו ואולי אף הבטא-עמילואיד.
במחקר אחר שבוצע באריזונה, נמצא ששימוש קבוע בסטטינים (תרופה נגד כולסטרול) הפחית ב-15% את הסיכון לפתח אלצהיימר בקרב נשים, וב-12% בקרב גברים.
אם כך, בפירוש נראה שיש מה לעשות כדי לעכב ואולי אף למנוע את התפתחות מחלת האלצהיימר, מחלה שכיום מוגדרת כמחלה מדרדרת וחשוכת-מרפא. ישנם כמה גורמים שידועים כגורמי-סיכון למחלה והם בשליטתנו, כמו תזונה נכונה, תוספי ויטמינים (במקרי חוסר), פעילות קוגניטיבית, פעילות גופנית, מעורבות חברתית-קהילתית, טיפול בדיכאון, בהשמנת יתר, בסוכרת, בשומנים בדם, בלחץ-דם ובהפסקת עישון. יש גם סיכוי טוב בטיפול אקטיבי שצופן לנו העתיד הקרוב, כמו תרופות המשפעלות את מערכת החיסון, טיפולים אימונולוגיים וחיסונים נגד חלבונים פתולוגיים ומצבים דלקתיים.
בספר זה, ד"ר דין שרזאי וד"ר עאיישה שרזאי נותנים את כל ה"טיפים" וההצעות שעשויים לעכב את התפתחות המחלה, ואולי אף למנוע אותה, ובעתיד כנראה נקבל כולנו חיסון נגד אלצהיימר.
 
פרופ' רפאל קרסו
פרופסור למדעי המוח ומערכת העצבים מאוניברסיטת בר-אילן
מנהל מחלקה נוירולוגית (בדימוס) במרכז הרפואי הלל יפה
מומחה לרפואה לעיכוב תהליכי הזדקנות - אנטי-אייג'ינג (ארה"ב)
 
 
הקדמה
 
מגיפת האלצהיימר
 
לו סיפרו לנו, לפני 15 שנים, כי נכתוב את הספר הראשון על הפתרון היחיד שהוכח מדעית למגיפה העולמית של מחלת האלצהיימר, לא היינו מאמינים. לפני 15 שנים היינו נוירולוגים צעירים ועשינו את מה שלימדו אותנו בבית הספר לרפואה. היינו מלאי תקווה כי מיליארדי הדולרים, שהושקעו בחקר מחלת האלצהיימר, יניבו תוצאות חיוביות ויביאו לפיתוח תרופה שתרפא את הפתולוגיה הקשה שלמדנו עליה. עקבנו אחר פועלם של הגופים היוקרתיים ביותר בתחום - במכונים הלאומיים לבריאות ובאוניברסיטת קליפורניה-סן דייגו - ועבדנו עם חוקרים מובילים בחזית המאבק נגד אלצהיימר. רצינו למצוא פתרון. ומצאנו, בסופו של דבר. רק שלא היה זה הפתרון שציפינו לו.
במהלך 15 שנים אלו גילינו מחקר מדעי מבטיח לגבי הגורמים המשפיעים על מחלת אלצהיימר, מחקר שנחשוף בפניכם בפרק 2. מחקר שגרם למהפכה באופן שבו אנו פועלים כרופאים. במהלך 15 שנים אלו ערכנו את אחד המחקרים המקיפים ביותר על שכיחות דמנציה (קהיון או שיטיון בעברית) והרכבנו פרוטוקול חדשני לטיפול במחלת אלצהיימר ולמניעתה. עבודתנו זו החלה באוניברסיטת לומה לינדה, עברנו עימה לסדרס-סיני בלוס אנג'לס, וחזרנו לאוניברסיטת לומה לינדה להמשך המחקר ומתן שירות רפואי לקהילות ברחבי דרום קליפורניה. במהלך 15 שנים אלו טיפלנו באלפי אנשים, שסבלו משלל בעיות קוגניטיביות (בהכרה ובחשיבה), החל במצב המקדים הנקרא הפרעה קוגניטיבית מתונה (MCI) ועד למחלת אלצהיימר סופנית. בעזרת תוכנית NEURO החדשנית שפיתחנו סייענו להם לבטל תסמינים, למנוע הידרדרות נוספת, להוסיף שנים לחייהם, ולשנות את נתיב בריאותם.
רבים ממטופלים אלה שיתפו אותנו באירועי חייהם. הם סיפרו לנו כי הוריהם, או דור הסבים והסבתות שלהם, סבלו מאלצהיימר, וכי הפחד הגדול ביותר שלהם היה לחלות במחלה זו. הם סיפרו לנו על ההשפלה שבתלות במטפלים העיקריים והמשניים כדי למלא צרכים בסיסיים. כולם הניחו כי אין טיפול וכי אין מוצא, ואף חששו כי ינודו חברתית אם ייוודע מצבם. חלק ממטופלים אלה חיו בהכחשה וניסו להתעלם מהסימנים המקדימים. חלקם הגיעו אלינו, כאשר הם מתקשים לזכור שמות או שאיבדו את דרכם במקומות מוכרים. חלקם אף קיבלו כבר אבחנה רשמית כחולי אלצהיימר, כאשר פנו למרפאתנו, ללא יכולת לבטא את עצמם או לזהות את קרוביהם.
אם לקחתם ספר זה לידיכם, יש סיכוי טוב שאתם, או אנשים שאתם אוהבים, שותפים לגורל דומה לזה העולה מסיפורים אלה. ייתכן שהתקווה שלכם לגבי העתיד כבר מצומצמת ודלה. אתם מחפשים משהו, מענה כלשהו, כל דבר שניתן לעשות. אנחנו יודעים שאתם מפחדים.
יש סיבה לפחד זה.
בעוד כל מחלה כרונית שניתן לחשוב עליה - מחלות לב וכלי דם, סוכרת, סרטן, שבץ, איידס - נמצאת בירידה, מספר מקרי המוות מאלצהיימר גדל בכ-87 אחוז בעשור האחרון. העשור הבא צפוי להיות גרוע אף יותר: 10 אחוז מקרב האנשים בני 65 ומעלה יפתחו דמנציה כלשהי. ואנשים בני 85 בעלי 50 אחוז סיכוי לפתח את המחלה. רבים מאיתנו יכולים לצפות לחיות מעבר לגיל 85, במיוחד כיוון ששלל הטיפולים בסרטן ובמחלות קשות אחרות הולכים ומשתפרים. המשמעות היא שכמעט כולם, ובוודאי כל משפחה, יושפעו על ידי מחלת אלצהיימר או מצבי דמנציה שונים.
בשנת 2016, מחלת אלצהיימר הייתה גורם המוות השישי בארצות הברית.1 חוקרים מסוימים מאמינים כי תיעוד שיעורי התמותה ממחלת אלצהיימר מוטעה ומוטה למטה באופן משמעותי. זהו דיווח חסר, כיוון שלעיתים קרובות הסיבה הרשמית המתועדת במקרי מוות של חולי אלצהיימר היא מצב רפואי נלווה הקשור לדמנציה, כגון זיהום ריאתי (aspiration pneumonia). ההערכה היא כי ייתכן שאלצהיימר הינו גורם המוות השלישי מבין המחלות בארצות הברית, אחרי מחלות לב וסרטן.
השאלה כבר אינה אם נחלה במחלה זו, אלא מתי נחלה בה.
מעבר למחירים הרגשיים הגבוהים, הקשורים במחלת אלצהיימר ובדמנציה, מדובר בעלויות כלכליות עצומות. אלצהיימר הינה המחלה היקרה ביותר לטיפול ולניהול. העלויות בשנה זו (2017) בלבד מגיעות ל-226 מיליארד דולרים בארצות הברית, ו-604 מיליארד דולר ברחבי העולם. עלות שנתית זו צפויה להגיע למספר טריליוני דולרים בעשורים הקרובים, ולמוטט את מערכות הבריאות שקורסות כבר עתה. בשנת 2015, ארגון הבריאות העולמי העריך כי מספר האנשים הסובלים מאלצהיימר ברחבי העולם יגיע ל-135.5 מיליון עד שנת 2050. עד אז, העלויות הגלובליות יעלו על 20 טריליון דולרים. נתון זה אינו כולל את שעות הטיפול הרבות שאינן משולמות למטפלים העיקריים מקרב בני משפחות וקרובים. ההערכה היא כי בשנת 2015 המטפלים העיקריים (בני ובנות משפחה) סיפקו כשמונה עשר מיליארד שעות של טיפול ללא תשלום לחולים.2 ההערכות הן כי דרישותיה של מחלה קשה זו עלולות לרסק לא רק את מערכת הבריאות, אלא את המערכת הכלכלית כולה.
__________________
לפני 15 שנים, לא היה לנו מושג כי תחום הלימוד והמחקר שבחרנו בו יהיה בעל תפקיד כה מכריע בבריאות האומה והאנושות בכלל. באותם ימים אימצנו את הגישה הקונבנציונלית (מקובלת, מסורתית) שהייתה מקובלת בנוירולוגיה, למרות שראינו כי קצרה ידה מלסייע למטופלים שסבלו מהידרדרות קוגניטיבית. המטופלים נבדקו, נשלחו לבחינות נוירופסיכולוגיות מקיפות, ולעיתים עברו הדמיות מוחיות וסריקות MRI. האבחנה התקבלה על סמך שלב הירידה הקוגניטיבית, ובפגישות המעקב עם בני המשפחות נאמר לחולים כי מחלתם כרונית וחשוכת מרפא. הם קיבלו עלונים של בתי חולים סיעודיים ועודדו אותם לקבל החלטות משמעותיות לגבי חייהם ועתידם בהקדם, כל עוד הם מסוגלים לכך. רבים ממטופלים אלה הועברו באופן מיידי לטיפולם של רופאים קהילתיים, מתוך אמונה כי אין לרופאים נוירולוגים מה להועיל מעבר לאבחנה. בגלל גישה קונבנציונלית זו, הניחו החולים כי התסמינים נובעים מגנטיקה חסרת מזל. הם האמינו כי ההידרדרות בלתי נמנעת, וכי אין מה לעשות. תהליך זה היה הרסני עבור המטופלים ומשפחותיהם, ומתסכל מאוד עבורנו.
אם זה נשמע מוכר לכם, אנו רוצים שתדעו כי יש תקווה. יש דרך למנוע הידרדרות קוגניטיבית, להאט את התקדמותה ולשפר את איכות החיים גם עבור אלה שכבר קיבלו את האבחנה המרה. מה שהרפואה הקונבנציונלית לא סיפרה לכם ולאהוביכם, ולשאר ששת מיליוני האנשים החיים כיום עם אלצהיימר ברחבי העולם, הוא כי 90 אחוז ממקרי האלצהיימר ניתנים למניעה. על נתון זה ראוי לחזור: 90 אחוז מהסבים ומהסבתות, מההורים, מהבעלים ומהרעיות יכלו לחמוק מגורלם האכזר. 90 אחוז מהאנשים החיים עם אלצהיימר או סובלים מדמנציה, משלמים את מחיר העדר הנגישות שלהם לידע שהיה יכול לסייע להם למנוע מחלה איומה והרסנית זו. 90 אחוז מאיתנו יכולים למנוע מחלה קשה זו, ולשאר עשרת האחוזים, שיש להם סיכון גנטי חזק לירידה קוגניטיבית, ניתנת המחלה לדחייה של כעשר עד כ-15 שנים.
לא מדובר בהערכה או בתקווה. מדובר בנתון המבוסס על מדע מוצק ועל תוצאות מצוינות שראינו במרפאה שלנו. תוצאות ומחקרים שנשתף בספר זה. מסתבר כי הפתרון לאלצהיימר הסתתר בתוך הגלוי. אנו יודעים כעת כי מחלת האלצהיימר ובריאות קוגניטיבית כללית מושפעות מאוד מחמישה גורמים מרכזיים של אורח חיים, המיוצגים על ידי ראשי התיבות באנגלית NEURO - Nutrition (תזונה), Exercise (פעילות גופנית), Unwind (הירגעות), Restore (שיקום), Optimize (העצמת המוח). במחקרים נמצאו קשרים ישירים בין תזונה לקויה, העדר פעילות גופנית, סטרס (לחץ) כרוני, שינה גרועה ודרגת הגרייה והאתגר של המוח לבין מחלות ניווניות של המוח. למעשה, ההחלטות היומיומיות שלנו קובעות את גורלנו השכלי - אך כמעט שאין מודעות לעובדה מכרעת זו, למרות המשבר העצום העומד בפנינו בנוגע למחלת אלצהיימר.
מדוע איננו מודעים לכך? מדוע אין הודעות לציבור לגבי ההשפעות הקוגניטיביות של דיאטה המכילה סוכר רב והתנהגות יושבנית? מדוע לא כל הרופאים מספרים למטופליהם שביכולתם לשלוט בהידרדרות הקוגניטיבית ואף להגביר את הכוח ואת היכולת של מוחם? איך ייתכן שמטופלים כה רבים פונים לרופאים רבים ובכל זאת לא נתקלים בשום גורם במערכת הרפואה שיודע כיצד להתערב ולשנות את ההתנהגויות שמאיצות את התחלואה?
אם אתם רוצים תשובות לשאלות אלו, הגעתם למקום הנכון:
אם יש לכם קרובים הסובלים מאלצהיימר ואתם מעוניינים לסייע להם להאט את התקדמות התסמינים, אתם מחזיקים בידיכם את הפתרון המוכח לכך.
אם אתם חווים הפרעה קוגניטיבית מתונה (MCI), תוכנית NEURO שלנו תסייע לכם לבטל ולהעלים את התסמינים ולהימנע מאבחנה רשמית של מחלת אלצהיימר.
אם אתם מודאגים לגבי בריאות המוח שלכם בעקבות מצבים כרוניים של לחץ דם גבוה וכולסטרול גבוה, ואפילו סוכרת ומחלות לב וכלי דם, הפרוטוקול המקיף שלנו ייתן מענה לגורמי הסיכון שמובילים לכל סוגי התחלואה הכרונית, כולל אלצהיימר וכל שאר סוגי הדמנציה.
ייתכן שאתם המטפלים העיקריים, או בני ובנות זוג של חולים הנאבקים באלצהיימר. קרובים של חולי אלצהיימר הינם בעלי הסתברות גבוהה ב-600 אחוז לפתח את המחלה בעצמם. ספר זה יסייע לכם לשנות את סגנון חייכם ולהפחית דרמטית את הסיכון לפתח הידרדרות קוגניטיבית.
אם אין לכם כל סימן להידרדרות, אך אתם רוצים לשפר משמעותית את התפקוד השכלי שלכם ולשמור על בריאות מוחכם ככל שאתם מתבגרים, תוכנית זו תעזור גם לכם.
אחרי 15 שנים של מחקר ושל ניסיון רפואי מעשי, אנו משוכנעים שאורח חיים הינו בעל השפעה עמוקה ומכריעה על בריאות המוח. אנו יודעים היום כי רפואת אורח חיים, תחום רפואה המתמקד בגורמים התורמים לתחלואה כרונית, היא הדרך היחידה למנוע ולטפל באלצהיימר.
המוח הוא איבר חי. הוא מגיב לאופן שבו מטפלים בו, לאופן שבו מזינים אותו, לאתגרים הניתנים לו, לדרכים שבהן נותנים לו לנוח ולשקם את עצמו. החיים המודרניים מגדילים משמעותית את הסיכון להידרדרות קוגניטיבית. מזון מעובד המכיל סוכר ושומן רווי רעיל למוח. רובנו מבלים את רוב היום בישיבה ליד שולחן או בכלי רכב, בעוד אנו זקוקים לתנועה מתמדת כדי להישאר בריאים. אנו חווים לחץ רב ללא כלים הולמים לניהול לחץ זה. מעטים בלבד זוכים לשנת לילה טובה באופן קבוע, והמשרות שלנו לעיתים קרובות דורשות פעילות חזרתית, שהיא ההיפך ממה שמוחנו זקוק לו כדי לשמור על חוסן ועל גמישות ככל שמתבגרים ומזדקנים. אך למרות אתגרים אמיתיים אלה, יש בכוחנו לשמר ואף לשפר את תפקוד מוחנו.
במשך זמן רב הייתה הבעיה שלא האמינו כי זה אפשרי. כמעט כל הממסד הרפואי משוכנע כי התערבות באורח החיים חסרת ערך. במהלך ההכשרה הרפואית שלנו לימדו אותנו כי שינוי אורח חיים אינו אפשרי. האופן שבו התנהל חקר האלצהיימר מבוסס על ההנחה שבני אדם לא יכולים להשתנות. היה עלינו לקבל החלטות לפני 15 שנים: להמשיך להאמין במה שלימדו אותנו, להיכנע למערכת שמסרבת להתייחס לתפקידו המכריע של אורח החיים בבריאות קוגניטיבית - או למצוא דרך אחרת.
יחד נדרנו לסייע לאנשים בכל דרך שבה נוכל. דין השלים לימודי דוקטורט במנהיגות בריאותית health-care leadership כדי ללמוד על מורכבות תהליכי שינוי התנהגותי וכיצד ניתן להעצים יחידים וקהילות. עאיישה השלימה התמחות משולבת בנוירולוגיה וסקולרית ובאפידמיולוגיה באוניברסיטת קולומביה, שם התמקדה בבריאות הציבור ובהיבטים וסקולריים (הקשורים בכלי דם) המורכבים של תחלואה נוירולוגית. בעודה עושה זאת, למדה גם בבית ספר לבישול, כיוון שידעה כי מטופליה ישנו את תזונתם אם תצליח להפוך מזון בריא לטעים. הבאנו את כל כישורינו לאוניברסיטת לומה לינדה, בה ערכנו מחקרי אורח חיים רטרוספקטיביים, שהראו כי התנהגויות בריאות קשורות לאריכות ימים ולשיעורי דמנציה נמוכים במידה ניכרת. הבחנו וצפינו באותן השפעות עמוקות גם במרפאה, בה הייתה לנו הזדמנות ייחודית לטפל בשתי אוכלוסיות שונות מאוד:
המטופלים שלנו מלומה לינדה, קליפורניה, שיש בה אוכלוסייה גדולה של נוצרים אדוונטיסטים של היום השביעי, שתזונתם מבוססת על צמחים, שמקפידים על פעילות גופנית קבועה, שמנהלים חיי חברה עשירים ושמעורבים בשירות לקהילה. מטופלים אלה הינם מהאנשים הבריאים ביותר בעולם.
המטופלים שגרו בסמוך, בסן ברנרדינו בקליפורניה, שהינו מקום נחשל, עם תחלואה כרונית בממדי מגיפה והעדר נגישות לשירותי בריאות בסיסיים. אוכלוסייה זו כללה את החולים ביותר.
באופן עקבי מצאנו כי אנשים המנהלים אורח חיים בריא סבלו משיעורי דמנציה נמוכים יותר. ואחרים שניהלו חיים לא בריאים נטו לפתח דמנציה לעיתים קרובות יותר, ולרוב התפרצה אצלם הדמנציה בגיל צעיר יותר. השפעות ברורות של תזונה, פעילות גופנית, ניהול סטרס, איכות שינה ופעילות קוגניטיבית על בסיס יומיומי שינו את כל תפיסתנו לגבי אלצהיימר. לא ניתן היה להכחיש את האמת: אורח חיים בריא למוח מבטיח הימנעות ממחלת אלצהיימר.
במשרתנו כמנחים משותפים של תוכנית בריאות המוח ומניעת אלצהיימר באוניברסיטת לומה לינדה, הדרכנו אלפי אנשים באמצעות תהליך מותאם אישית של שינוי אורח חיים. בכל יום חיפשנו עם מטופלינו "גרעין" לשינוי פוטנציאלי - היבט קטן של חיים בריאים, אשר בעזרתו ניתן להתחיל ולבנות מסלול הבראה. עזרנו לרבים עם מגוון מגבלות מנטליות ופיזיות. פיתחנו מומחיות לשינוי התנהגות באמצע החיים בקרב מטופלים שאינם מתלהבים לשנות דבר. צעד אחר צעד הוכחנו שהממסד טעה: אנשים יכולים לשנות את חייהם. ואם לקחתם ליד ספר זה היום כיוון שאתם חוששים שאתם בסיכון להידרדרות קוגניטיבית, או שאתם רוצים לעשות משהו בקשר לתסמינים שאתם כבר חווים, תוכנית NEURO היא הפתרון שציפיתם לו.
התוכנית שלנו רחבה הרבה יותר מתוכניות של שלושה-, חמישה-, שבעה- ימים. היא מקיפה ומעמיקה הרבה יותר מהמלצות של רופאים "למצוא דרכים להפחית את הלחץ", "לישון יותר", או "לשמור על דיאטה". תוכנית NEURO לא רק מגדירה מהי תזונה בריאה למוח, אלא גם מלמדת אתכם כיצד לבנות אותה, ואיך להטמיע אותה בתזונה שלכם.
איך תפחיתו באופן שיטתי את צריכת הסוכר, במיוחד אם אתם אוהבים מתוקים?
איך תפחיתו את צריכת הבשר, לא רק בהוצאתו מהתפריט אלא בהחלפתו בחלופות בריאות וטעימות?
התשובות נמצאות בספר זה.
איך תימנעו מהתנהגות יושבנית אם עבודתכם משרדית ואתם נאלצים לשבת כל היום?
איך גבר עם משקל עודף, בעיות איזון וסוכרת בגיל המעבר למד להחליק על סקטים ולרכוב על אופניים ובכך שינה את חייו?
התשובות נמצאות בספר זה.
מדוע שינה כה חשובה לבריאות המוח, ומהם הצעדים המעשיים שניתן לבצע כדי להשיג שינה משקמת ובונה?
מהן תרופות המרשם הפופולריות שעלולות להגדיל באופן דרמטי את הסיכון לדמנציה?
התשובות נמצאות בספר זה.
כל מה שאנו מציעים מבוסס על מדע ונובע ממנו. כל פרק ("תזונה", "פעילות גופנית", "הירגעות", "שיקום" ו"העצמת המוח") מלווה בתוכנית מותאמת אישית שמאפשרת להעריך עוצמות ומשאבים אישיים ייחודיים. גם את החיים שלנו שינינו בעזרת תוכנית NEURO. כל משפחתנו, כולל הילדים, חיים באורח חיים בריא למוח. כללנו את סיפורינו האישיים בין סיפוריהם של מטופלינו, כדוגמאות לאופני יישום של מה שחשוב ללמוד. שיטות אלו הן בסיס עבודתנו באוניברסיטת לומה לינדה, בה אנו עורכים מחקר מקיף ועדכני שחוקר גורמי סיכון בסגנון החיים ואת הקשר שלהם להתפתחות מחלות ניווניות של המוח. התגליות שלנו ישנו את מחשבותיכם לגבי אלצהיימר לנצח.
אין טיפול למחלת אלצהיימר מרגע שהיא מופיעה, אולם ניתן לשמר פעילות קוגניטיבית חיובית, להעלים ולהפחית תסמינים מגבילים, ולהוסיף שנים של שמחה ושל בריאות לחיים - גם עם אבחנה של אלצהיימר. סגנון החיים משנה רבות. זו ההגנה הטובה ביותר שיש לנו, וזה קל יותר ממה שמקובל לחשוב.
הרגשנו שזו חובתנו כרופאים לחלוק את שלמדנו.
תקוותנו היא שתשתמשו בספר זה לשנות את חייכם ולסובב לאחור את גלגל האלצהיימר.