השרביט והחרב 10 - צפאן איש הנחש

פְּרוֹלוֹג
 

הַשֶּׁמֶשׁ קָפְחָה עַל הַמִּדְבָּר. דְּיוּנוֹת חוֹל הִשְׂתָּרְעוּ לְכָל הַכִּוּוּנִים, עַד הָאֹפֶק. לֹא הָיָה שׁוּם מִסְתּוֹר מֵהַחֹם חֲסַר הָרַחֲמִים.

בֶּן שֵׁבֶט נַוָּדִים, שֶׁלָּבַשׁ גְּלִימָה אֲרֻכָּה בְּצֶבַע הַחוֹל, הָלַךְ בֵּין הַדְּיוּנוֹת בִּצְעָדִים כּוֹשְׁלִים. פָּנָיו הָרָזִים הָיוּ צְרוּבִים מֵהַשֶּׁמֶשׁ, וְהוּא צִמְצֵם אֶת עֵינָיו אֶל מוּל הַבֹּהַק הַמְּסַנְוֵר. גְּרוֹנוֹ הָיָה יָבֵשׁ וּשְׂפָתָיו סְדוּקוֹת. "מַיִם," הוּא מִלְמֵל. "אֲנִי חַיָּב לִמְצֹא מַיִם."

לְמַרְגְּלוֹת אַחַת הַדְּיוּנוֹת הוּא הִבְחִין בְּצֶמַח קָטָן עִם עָלִים כֵּהִים עָבִים. הוּא נָפַל עַל בִּרְכָּיו לְצַד הַצֶּמַח, תָּלַשׁ אוֹתוֹ מֵהַשֹּׁרֶשׁ וּמוֹלֵל אֶת הֶעָלִים מֵעַל פִּיו, בְּתִקְוָה לִסְחֹט מֵהֶם טִפּוֹת מַיִם יְקָרוֹת.

אֲבָל אָז הוּא הִשְׁלִיךְ אֶת הַצֶּמַח הַצִּדָּה בִּקְרִיאַת תִּסְכּוּל. הַטִּפּוֹת שֶׁהֵפִיק מֵהֶעָלִים הִצְלִיחוּ בְּקשִׁי לְהַרְטִיב אֶת שְׂפָתָיו.

הוּא הִתְחִיל לְהִצְטַעֵר עַל כָּךְ שֶׁהִסְכִּים לָקַחַת חֵלֶק בָּאֶתְגָּר הַקַּטְלָנִי הַזֶּה. אִם יַצְלִיחַ לַחְצוֹת אֶת הַמִּדְבָּר לְבַדּוֹ וּבְלִי מָזוֹן וּמַיִם, הוּא יָבִיא כָּבוֹד רַב לַשֵּׁבֶט שֶׁלּוֹ. אֲבָל אִם לֹא יִמְצָא מַיִם בְּקָרוֹב, הוּא יָמוּת שָׁם, וְהַחוֹל יִשְׁחַק אֶת עַצְמוֹתָיו.

הוּא קָם עַל רַגְלָיו וְנִקָּה אֶת הַחוֹל מִגְּלִימָתוֹ, נָחוּשׁ לְהַמְשִׁיךְ וְלַעֲשׂוֹת צַעַד אַחַר צַעַד, מִבְּלִי לְוַתֵּר. הוּא טִפֵּס בְּקשִׁי, בְּגוּף כּוֹאֵב, לְרֹאשׁ הַדְּיוּנָה הַבָּאָה.

כְּשֶׁהִגִּיעַ לַפִּסְגָּה מָעַד מֵרֹב הֶלֶם וַהֲקָלָה. לְפָנָיו, בְּתַחְתִּית הַמִּדְרוֹן, נָח אֲגַם כָּחֹל מְרַצֵּד. עֵצִים הֵצֵלּוּ עָלָיו, הֶעָלִים הָרְחָבִים שֶׁלָּהֶם נָעוּ בְּרַכּוּת.

"נִצַּלְתִּי! נִצַּלְתִּי!" הַנַּוָּד הֵחֵל לָרֶדֶת עַל צֶלַע הַדְּיוּנָה בִּצְעָדִים כּוֹשְׁלִים, רַגְלָיו שׁוֹקְעוֹת לְתוֹךְ הַחוֹל. "הַשֵּׁבֶט שֶׁלִּי יִהְיֶה הַגָּדוֹל מִכֻּלָּם..."

אֲבָל כְּשֶׁהִתְקָרֵב לְמַרְגְּלוֹת הַדְּיוּנָה הִתְפּוֹגְגוּ הַמַּיִם הַמְּנַצְנְצִים, וְהָעֵצִים נֶעֶלְמוּ בְּבֹהַק הַשֶּׁמֶשׁ. הַנַּוָּד נָפַל לַקַּרְקַע בְּיֵאוּשׁ, יָדָיו חוֹפְנוֹת חוֹל שֶׁנִּגַּר מִבֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו. הָאֲגַם הַיְּפֵהפֶה הָיָה חֶזְיוֹן תַּעְתּוּעִים; לֹא הָיוּ שָׁם מַיִם. הַנַּוָּד טָמַן אֶת פָּנָיו בְּיָדָיו וְהֵחֵל לְהִתְיַפֵּחַ, שָׁבוּר מֵאָבְדַן הַתִּקְוָה הַפִּתְאוֹמִי.

אַחֲרֵי זְמַן־מָה הוּא שָׂם לֵב שֶׁהַבֶּכִי שֶׁלּוֹ מְהַדְהֵד. הוּא הֵרִים מַבָּט וְהִבְחִין בְּמַשֶּׁהוּ שֶׁנֶּעֱלַם מֵעֵינָיו לִפְנֵי כֵן. סְלָעִים בִּצְבְּצוּ מִתּוֹךְ הַחוֹל קְצָת מֵאֲחוֹרָיו, וּבֵינֵיהֶם הָיָה רֶוַח כֵּהֶה, פֶּתַח שֶׁהוֹבִיל לְתוֹךְ הַדְּיוּנָה. מְעָרָה!

תִּקְוָתוֹ שֶׁל הַנַּוָּד הִתְעוֹרְרָה מֵחָדָשׁ. הוּא נִכְנַס בִּצְעָדִים כּוֹשְׁלִים לְתוֹךְ הַמְּעָרָה, מְמַלְמֵל דִּבְרֵי תּוֹדָה עַל שֶׁמָּצָא מַחֲסֶה מִקַּרְנֶיהָ הַשּׂוֹרְפוֹת שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ. הוּא נָשַׁם עָמֹק אֶת הָאֲוִיר הַצּוֹנֵן, שֶׁהֵחֵל לְהִסְתַּחְרֵר סְבִיב קַרְסֻלָּיו.

אֲחִיזָתָהּ שֶׁל הָרוּחַ הַקָּרָה הִתְהַדְּקָה, וְהַנַּוָּד הֵבִין שֶׁמַּשֶּׁהוּ כּוֹרֵךְ אֶת עַצְמוֹ סְבִיבוֹ, מִתְפַּתֵּל בְּמַעֲלֵה רַגְלָיו...

אֵימָה הִכְּתָה בּוֹ כְּמוֹ חֲבָטָה פִּתְאוֹמִית. הוּא נִסָּה לִבְרֹחַ מֵהַמְּעָרָה, אֲבָל הַלְּפִיתָה בְּקַרְסֻלָּיו גָּרְמָה לוֹ לִמְעֹד וְהוּא נָפַל עַל פָּנָיו. מְבֹעָת, הוּא בָּעַט וְשָׁלַח אֶת יָדָיו לְנַסּוֹת לְהָסִיר אֶת מָה שֶׁאָחַז בּוֹ, וְאָז קָפָא. "לֹא!" הוּא הִשְׁתַּנֵּק.

נָחָשׁ הִתְלַפֵּף סְבִיב רַגְלָיו! אֲבָל זֶה לֹא הָיָה נָחָשׁ רָגִיל. הַזָּנָב לְבַדּוֹ הָיָה עֲנָקִי בְּצוּרָה מְעֻוֶּתֶת, וּמֵעָלָיו הִתְנַשֵּׂא גּוּף אֱנוֹשִׁי מְכֻסֶּה קַשְׂקַשִּׂים מְרַשְׁרְשִׁים בְּצֶבַע אָדֹם זוֹעֵם וְיָרֹק חוֹלָנִי. שֶׁלֹּא כְּמוֹ נָחָשׁ רָגִיל, שֶׁדָּמוֹ קַר, הַגּוּף הַזֶּה שִׁגֵּר גַּל עָצוּם שֶׁל חֹם.

כְּשֶׁהַנַּוָּד הֵרִים אֶת מַבָּטוֹ וְרָאָה שֶׁלַּנָּחָשׁ יֵשׁ שְׁנֵי רָאשִׁים, הוּא נֶחְנַק מֵרֹב אֵימָה. אַרְבַּע עֵינַיִם בָּהוּ בּוֹ, מִצְטַמְצְמוֹת בְּשִׂנְאָה מְבַשֶּׂרֶת רָעוֹת, וְאָז הָרָאשִׁים נִשְׁלְחוּ לְאָחוֹר.

"לֹא!" צָרַח הַנַּוָּד.

אֲבָל שְׁנֵי הָרָאשִׁים עָטוּ עָלָיו, וּשְׁתֵּי מַעַרְכוֹת שִׁנֵּי אֶרֶס נִנְעֲצוּ עָמֹק בְּצַוָּארוֹ. יוֹתֵר הוּא לֹא רָאָה דָּבָר.

פֶּרֶק 1
פְּרֵדָה מֵאֵרִינֵל

תוֹם עָצַר אֶת הוּרִיקָן בִּמְשִׁיכַת רֶסֶן, כַּמָּה קִילוֹמֶטְרִים אַחֲרֵי אֵרִינֵל. הוּא הִסְתּוֹבֵב בְּאֻכָּפוֹ וְהִבִּיט לְאָחוֹר.

"הַלְוַאי שֶׁלֹּא הָיִיתִי צָרִיךְ לַעֲזֹב," אָמַר לַחֲבֶרְתּוֹ אֵלֵנָה, שֶׁיָּשְׁבָה מֵאֲחוֹרָיו עַל הַסּוּס הַמֻּפְלָא. "זֹאת הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁיָּכֹלְתִּי לְבַקֵּר בַּבַּיִת שֶׁלִּי מֵאָז יָצָאתִי לַמַּסָּע בְּעִקְבוֹת חַיּוֹת הַפֶּלֶא."

"זֶה קָשֶׁה," אֵלֵנָה אָמְרָה בַּהֲבָנָה.

"אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מָתַי אֶרְאֶה שׁוּב אֶת דּוֹדִי וְדוֹדָתִי," אָמַר תוֹם. הוּא יָדַע שֶׁעַד שֶׁאָוַנְטְיָה לֹא תִּהְיֶה בְּטוּחָה מִפְּנֵי הַקּוֹסֵם הָאָפֵל מֶלְוֶל, הַמְּשִׂימָה שֶׁלּוֹ חַיֶּבֶת לִהְיוֹת בַּמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן — אֲפִלּוּ לִפְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלּוֹ. הַיִּעוּד שֶׁלּוֹ הָיָה לְהָבִיס שֵׁשׁ חַיּוֹת פֶּלֶא מְרֻשָּׁעוֹת וְלֶאֱסֹף אֶת כָּל הַחֲלָקִים שֶׁל שִׁרְיוֹן הַזָּהָב, שֶׁמֶּלְוֶל גָּנַב וּפִזֵּר בְּרַחֲבֵי הַמַּמְלָכָה.

כְּבָר הָיוּ בִּרְשׁוּתוֹ שְׁלוֹשָׁה חֲלָקִים: הַקַּסְדָּה, שֶׁהֶעֱנִיקָה לוֹ רְאִיָּה חַדָּה בִּמְיֻחָד, שִׁרְיוֹן הַשַּׁרְשְׁרָאוֹת, שֶׁהֵפִיחַ בּוֹ אֹמֶץ לֵב, וְשִׁרְיוֹן הֶחָזֶה, שֶׁנָּתַן לוֹ כּוֹחַ גּוּפָנִי רַב. הֵם הָיוּ שְׁמוּרִים הֵיטֵב בְּתִיק הָאֻכָּף שֶׁל הוּרִיקָן.

טוֹב שֶׁהֵם קְסוּמִים, הוּא חָשַׁב עַכְשָׁו. כִּמְעַט שֶׁאֵין לָהֶם מִשְׁקָל!

פַּחַד גָּעַשׁ בְּבִטְנוֹ כְּשֶׁנִּזְכַּר אֵיךְ אַחֲרֵי הַתְּבוּסָה שֶׁל לוֹטָה, קוֹסֶמֶת הָאֶבֶן, מֶלְוֶל הוֹפִיעַ בְּחִזָּיוֹן וְהִזְהִיר אוֹתוֹ שֶׁאִם יַשְׁלִים אֶת הַשָּׁלָב הַבָּא בַּמְּשִׂימָה, הוּא יְשַׁלֵּם מְחִיר כָּבֵד. וּבְכָל זֹאת הוּא הָיָה נָחוּשׁ לְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה. מֶלְוֶל חָטַף אֶת הֶחָבֵר וְהַמָּגֵן שֶׁלָּהֶם, הַקּוֹסֵם אָדוּרוֹ, וְתוֹם וְאֵלֵנָה קִוּוּ שֶׁעִם הַשְׁלָמַת הַמְּשִׂימָה הֵם יוּכְלוּ לְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ לַחָפְשִׁי. אָדוּרוֹ עַצְמוֹ אָמַר לָהֶם אֶת זֶה.

"תוֹם." אֵלֵנָה נִעֲרָה אֶת כְּתֵפוֹ בַּעֲדִינוּת. "חַיָּבִים לָלֶכֶת. עוֹד חַיַּת פֶּלֶא מְרֻשַּׁעַת מַמְתִּינָה לָנוּ."

"אֲנִי יוֹדֵעַ." הוּא חָשׁ הִתְעוֹרְרוּת לִקְרַאת הֶמְשֵׁךְ הַמְּשִׂימָה שֶׁלּוֹ. הוּא נִשְׁעַן קָדִימָה וְטָפַח עַל צַוָּארוֹ שֶׁל הוּרִיקָן. "בּוֹא נָזוּז, חָבֵר."

לְצִדּוֹ שֶׁל הוּרִיקָן עָמַד בְּאָזְנַיִם זְקוּרוֹת וְזָנָב מִתְנַפְנֵף סִילְבֶר, הַזְּאֵב, וְהִשְׁמִיעַ יִלְלַת הַסְכָּמָה.

כְּשֶׁהוּרִיקָן יָצָא לַדֶּרֶךְ, הִגִּיעַ לִנְחִירָיו שֶׁל תוֹם הָרֵיחַ הַמַּבְאִישׁ שֶׁל עִשְׂבֵי הַמַּרְפֵּא שֶׁדּוֹדָה מָרִיָּה נָתְנָה לוֹ כְּמַתְּנַת פְּרֵדָה, וְשֶׁהָיוּ טְמוּנִים בְּכִיסוֹ. "מְעַנְיֵן לְמָה נוֹעֲדוּ עִשְׂבֵי הַמַּרְפֵּא," הוּא אָמַר לְאֵלֵנָה.

"דּוֹדָה שֶׁלְּךָ אָמְרָה לָנוּ שֶׁהֵם מְרַפְּאִים כָּל מִינֵי מַחֲלוֹת," הִזְכִּירָה לוֹ אֵלֵנָה. "בּוֹא נְקַוֶּה שֶׁלֹּא נִזְדַּקֵּק לָהֶם."

"אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁהֵם יָבִיאוּ תּוֹעֶלֶת כָּלְשֶׁהִי," אָמַר תוֹם בְּעַלִּיזוּת.

הַדֶּרֶךְ הוֹבִילָה אֶל הֶהָרִים. עֵצִים כִּסּוּ אֶת הַמּוֹרָדוֹת, וְנַחַל צַר הִתְפַּתֵּל לְצִדָּם. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְצֹמֶת דְּרָכִים, הִסִּיקוּ עַל פִּי מִקּוּמָהּ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁחָלְפָה שָׁעָה.

"לְאֵיזֶה כִּוּוּן?" שָׁאַל תוֹם.

אֵלֵנָה שָׁלְחָה יָד וְהוֹצִיאָה אֶת מַפַּת הַקֶּסֶם שֶׁל הַקּוֹסֵם אָדוּרוֹ מִתּוֹךְ תִּיק הָאֻכָּף שֶׁל הוּרִיקָן. הִיא פָּרְשָׂה אֶת נְיַר הַקְּלָף וּבָחֲנָה אוֹתוֹ לְרֶגַע. "הַמַּפָּה אוֹמֶרֶת לָנוּ לָנוּעַ דָּרוֹמָה," הִיא אָמְרָה. "הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת תּוֹבִיל אוֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר."

תוֹם דִּרְבֵּן אֶת הוּרִיקָן לְהַמְשִׁיךְ, וְאִלּוּ סִילְבֶר דִּלֵּג בְּהִתְלַהֲבוּת קָדִימָה. "הַתְּנוּעָה בַּמִּדְבָּר תִּהְיֶה קָשָׁה," אָמַר תוֹם. "אֲפִלּוּ קָשָׁה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בַּגּ'וּנְגֶּל. הַחֹם עָלוּל לְחַסֵּל אוֹתָנוּ עוֹד לִפְנֵי שֶׁנִּתְקָרֵב אֶל חַיַּת הַפֶּלֶא בִּכְלָל."

"נָכוֹן," הִסְכִּימָה אֵלֵנָה. "סִילְבֶר!" הִיא קָרְאָה אֶל הַזְּאֵב. "חֲזֹר הֵנָּה."

סִילְבֶר רָץ בַּחֲזָרָה בְּלָשׁוֹן מְשֻׁרְבֶּבֶת.

"אַתָּה מַתִּישׁ אֶת עַצְמְךָ," נָזְפָה בּוֹ אֵלֵנָה. "תֵּרָגַע קְצָת. אַתָּה צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַל הַכּוֹחוֹת אִם אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים לְהִתְמוֹדֵד עִם קְשָׁיֵי הַמִּדְבָּר."

סִילְבֶר כִּשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבוֹ כְּמֵבִין, וְהָלַךְ בִּצְעָדִים גְּדוֹלִים לְצִדּוֹ שֶׁל הוּרִיקָן כְּשֶׁהִמְשִׁיכוּ דָּרוֹמָה.

"הַמַּפָּה מַרְאָה אֵיזֶה חֵלֶק מֵהַשִּׁרְיוֹן אֲנַחְנוּ מְחַפְּשִׂים הַפַּעַם?" שָׁאַל תוֹם אֶת אֵלֵנָה.

אֵלֵנָה הֶחְזִיקָה אֶת הַמַּפָּה כָּךְ שֶׁגַּם תוֹם יוּכַל לִרְאוֹת. הוּא הִסְתּוֹבֵב בָּאֻכָּף וְרָאָה אֶת הַנָּתִיב הָאָדֹם הַזּוֹהֵר מוֹבִיל אֶל מִדְבָּר רְחַב יָדַיִם בִּדְרוֹם הַמַּמְלָכָה. בְּאֶמְצָעוֹ נָחוּ שְׁנֵי חֲלָקִים שֶׁל שִׁרְיוֹן רֶגֶל מְנַצְנְצִים עַל פִּסְגַּת דְּיוּנַת חוֹל.

לֹא הָיָה זֵכֶר לְחַיַּת הַפֶּלֶא שֶׁל מֶלְוֶל, אֲבָל תוֹם לֹא הִצְלִיחַ שֶׁלֹּא לִרְעֹד, בְּמַחְשָׁבָה מָה מִסְתַּתֵּר וְאוֹרֵב מֵאֲחוֹרֵי הַדְּיוּנָה וּמְחַכֶּה לְהַכּוֹת. אֵיזוֹ צוּרָה אֲיֻמָּה תִּלְבַּשׁ חַיַּת הַפֶּלֶא הַחֲדָשָׁה הַזֹּאת?

"זֹאת דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה," אָמְרָה אֵלֵנָה.

"חֲתִיכַת הַפַּרְסָה שֶׁל פַּרְסוֹן תַּעֲזֹר," אָמַר תוֹם וְהִבִּיט בַּקָּמֵעַ הַקָּסוּם שֶׁבּוֹ זָכָה כְּשֶׁשִּׁחְרֵר אֶת פַּרְסוֹן אִישׁ הַסּוּס מֵהַכֶּשֶׁף הַמְּרֻשָּׁע שֶׁל מֶלְוֶל, בַּמְּשִׂימָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלּוֹ. הַקָּמֵעַ, שֶׁהָיָה שָׁקוּעַ בַּמָּגֵן שֶׁלּוֹ, הֶעֱנִיק לוֹ מְהִירוּת נוֹסֶפֶת. בְּעֶזְרָתוֹ הֵם נָעוּ בִּזְרִיזוּת, וְעוֹד לִפְנֵי אֶמְצַע הַיּוֹם הֵם הִגִּיעוּ לַדֶּרֶךְ שֶׁהוֹבִילָה אוֹתָם כְּלַפֵּי מַטָּה דֶּרֶךְ הַגְּבָעוֹת וְהַחוּצָה אֶל הַמִּישׁוֹר. כָּאן כְּבָר לֹא הָיוּ נְחָלִים אוֹ מִקְוֵי מַיִם, וְהָעֵשֶׂב הָיָה יָבֵשׁ וְחוּם.

תוֹם הִרְגִּישׁ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ קוֹפַחַת עַל כְּתֵפָיו. פִּיו הָיָה יָבֵשׁ. רֹאשׁוֹ שֶׁל הוּרִיקָן נִשְׁמַט, וּזְנָבוֹ שֶׁל סִילְבֶר נִגְרַר עַל הַקַּרְקַע הַמְּאֻבֶּקֶת.

"אֲנַחְנוּ לֹא צְרִיכִים לָקַחַת אֶת הוּרִיקָן וְסִילְבֶר אִתָּנוּ לְתוֹךְ הַמִּדְבָּר," אָמַר תוֹם לְאֵלֵנָה. "הַחֹם שָׁם יִהְיֶה גָּרוּעַ יוֹתֵר."

אֵלֵנָה הִסְּסָה. "זֶה נָכוֹן, הֵם יִתְקַשּׁוּ לְהִתְמוֹדֵד. אֲבָל אֲנַחְנוּ לֹא יְכוֹלִים לְהַשְׁאִיר אוֹתָם סְתָם כָּכָה!"

"אֲנִי יוֹדֵעַ. נִצְטָרֵךְ לִמְצֹא מִישֶׁהוּ שֶׁיַּשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם וִיטַפֵּל בָּהֶם."

הוּרִיקָן נִעֵר אֶת רֹאשׁוֹ וְהִשְׁמִיעַ צָהֳלַת מְחָאָה, וְאִלּוּ סִילְבֶר הֵרִים אֶת חָטְמוֹ לַשָּׁמַיִם בִּילָלָה רָמָה.

לַמְרוֹת הַדְּאָגוֹת שֶׁלּוֹ, תוֹם חִיֵּךְ. "הֵם לֹא רוֹצִים לְהִשָּׁאֵר מֵאָחוֹר."

"לֹא, אֲבָל אַתָּה צוֹדֵק, תוֹם." אֵלֵנָה נִשְׁמְעָה עֲצוּבָה אֲבָל נְחוּשָׁה. "לִפְנֵי שֶׁנַּגִּיעַ לַמִּדְבָּר, נְחַפֵּשׂ לָהֶם מָקוֹם בָּטוּחַ יוֹתֵר."

אָבָק דָּקַר אֶת עֵינָיו שֶׁל תוֹם כְּשֶׁהִבִּיט קָדִימָה. הֵם הָלְכוּ וְהִתְקָרְבוּ אֶל הַמִּדְבָּר; הַשָּׁמַיִם בָּאֹפֶק רִצְּדוּ בְּחֹם. אָז הִבְחִין תוֹם בְּמַשֶּׁהוּ מִתְרוֹמֵם מִתּוֹךְ הַמִּישׁוֹר. בִּתְחִלָּה חָשַׁב שֶׁזֶּה מִצְבּוֹר סְלָעִים מְבַצְבְּצִים. הוּא הוֹצִיא אֶת קַסְדַּת הַזָּהָב מִתִּיק הָאֻכָּף וְחָבַשׁ אוֹתָהּ. הַכֹּל נַעֲשָׂה בָּרוּר וְחַד יוֹתֵר, וְתוֹם הֵבִין שֶׁהוּא מַבִּיט בְּגוּשׁ בָּתִּים.

"תִּסְתַּכְּלִי! יֵשׁ שָׁם עֲיָרָה," אָמַר לְאֵלֵנָה וְהִצְבִּיעַ לַכִּוּוּן.

אֵלֵנָה הִשְׁמִיעָה אֲנָחָה. "סוֹף כָּל סוֹף מַחֲסֶה! בַּחַיִּים לֹא הָיָה לִי כָּל כָּךְ חַם."

תוֹם עָצַם לְרֶגַע אֶת עֵינָיו, חוֹלֵם עַל צֵל וְעַל כּוֹס גְּדוֹלָה שֶׁל מַיִם צוֹנְנִים. "בּוֹאִי נֵלֵךְ לְשָׁם. אוּלַי הַתּוֹשָׁבִים יוּכְלוּ לַעֲזֹר לָנוּ." הוּא הֵסִיר אֶת הַקַּסְדָּה בִּזְהִירוּת וְהֶחְזִיר אוֹתָהּ לְתִיק הָאֻכָּף.

"אוּלַי הֵם אֲפִלּוּ יוּכְלוּ לִשְׁמֹר עַל הוּרִיקָן וְסִילְבֶר," הִצִּיעָה אֵלֵנָה.

"וְאוּלַי יוּכְלוּ לְהַגִּיד לָנוּ מַשֶּׁהוּ עַל חַיַּת הַפֶּלֶא," הוֹסִיף תוֹם בְּשֶׁקֶט, תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁהִפְנָה אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל הוּרִיקָן לְעֵבֶר הַבִּנְיָנִים הַמְּרֻחָקִים.