ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון8
ללמוד לדבר עם צמחים
מרתה אוריאולס

תקציר

אזהרה: הספר שבידיך יעטוף וילכוד אותך לאט ובעדינות. אנו הקוראים, יחד עם שלל צמחים השוכנים במרפסת של דירה בברצלונה, נהיה עדים לדרמה קיומית אינטימית ולהשתלשלות רגשית שלא נוכל להסיר ממנה את העיניים. 

פאולה סיד, רופאת ילוֹדים בת ארבעים ושתיים, חיה חיים מסודרים בברצלונה – יש לה עבודה מאתגרת וזוגיות יציבה. היא לא חוששת לרגע שחייה עומדים להשתנות בשורת אירועים הדומים לבדיחה מקאברית. פאולה עומדת לאבד את בן זוגה בתאונת דרכים מיד אחרי שאיבדה אותו לאישה אחרת במהלך ארוחת צהריים, שבה סיפר לה שאחרי חמש-עשרה שנות חיים משותפים, הוא עוזב את הבית. 

פאולה תצטרך להתאבל כשהיא מיטלטלת בין עצב עמוק ובין זעם גדול כלפי בן זוגה. זוהי נקודת הפתיחה של ללמוד לדבר עם צמחים, ספר רגיש הנושא בתוכו שלל תמונות אנושיות וסיפורים אכזריים אך בעלי עדינות תהומית, אשר מובילים את הגיבורה בדרכה. העיר, החברים והצמחים במרפסת, השייכים למאורו, האדם שאיננו עוד, יהיו שם לצד חילופי העונות וחילופי מצבי הרוח והזמן וילוו את פאולה כשתתחיל לשרטט לעצמה אופק חדש. 

ללמוד לדבר עם צמחים זכה בפרס רומן השנה בקטלוניה ועשה למרתה אוריאולס – סופרת, עורכת, לקטורית בהוצאות ספרים והיסטוריונית לתולדות האמנות בהכשרתה – שם כאחת הסופרות המעניינות ביותר בספרד כיום. זהו ספרה הראשון הרואה אור בעברית. 

"מרתה אוריאולס היא סופרת יוצאת דופן." – אל פריודיקו

"למרתה אוריאולס יש את היכולת לקפל במילים את המהות הבלתי צפויה והקצרה להחריד של החיים." – אל פאיס

להתחיל מחדש / רן בן-נון
מה שמסתתר בין הכעס לגעגוע
להתחיל מחדש / רן בן-נון
מה שמסתתר בין הכעס לגעגוע
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • בעלה של פאולה מודיע לה שאחרי 15 שנות נישואין הוא עוזב אותה לטובת אישה אחרת, ושעות ספורות לאחר מכן מוצא את מותו בתאונת דרכים. ככה, כמו פצצה לפנים, נפתח "ללמוד לדבר עם צמחים" של מרתה אוריאולס, שהיה להיט עצום בספרד. הגיבורה, רופאת ילודים מרשימה מברצלונה, פורשת מיד מהציבור ומתבודדת בכפר השליו שבו מתגורר אביה, מלחין פרסומות בדימוס, ויוצאת אט אט מדעתה. פאולה לא רוצה לאכול, דבר לא מצליח לנחם אותה, ורק בינה לבין עצמה היא מוכנה להודות שהפרידה מצערת אותה הרבה יותר מאשר המוות – תחושה שמיד מעוררת בה בושה עמוקה. כאן בדיוק טמונה גדולתה של אוריאולס - דיוק רגשי עילאי.
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • גם זה יעבור/ מילנה בוסקט
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • נעים וזורם, גם בקטעים הקשים.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • פאולה מפצחת מיד ובקלות את הקוד הסודי לטלפון של הבעל, מאורו, וקוראת את המסרים ששלח למאהבת שלו, קרלה. לנגד עיניה צומח יצור זר שכולו תשוקה ותאווה, הפוקד על האישה הצעירה שמולו ללבוש חוטיני ומפרט עד כמה הוא משתוקק אליה, וזה כל כך שונה מהקור המכאני שאפיין את יחסי המין של מאורו ופאולה בשנים האחרונות, סקס של נשואים.
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • בתנועת מטוטלת שנעה בין המנותק והציני לבין הרגיש והסנטימנטלי, אוריאולס יוצרת עבור פאולה תהליך אבל פרטי, שבעצם יש בו בעיקר שלב אחד – כעס נורא. פאולה לא מצליחה להיות עצובה כמו שצריך, לא מסוגלת להתאבל ממש. מה שנשאר אחרי הזעם הנורא הוא מעין געגוע עמום, זיכרון המנסה לטשטש את נסיבות הפרידה ומעלה את ההיסטוריה המשותפת – רגעים יפים ורכים, לפעמים אפילו קצת רומנטיים. אחרי שגם אלה חולפים נותר רק להמשיך הלאה, לצלוח את הכאב, לחזור לחיים האמיתיים. וזה קשה מנשוא.
  • למה לא?
  • למה לא?

  • לפעמים הסנטימנטליות של אוריאולס קצת עולה על גדותיה והופכת לדביקה מדי.
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • קים, הסקס הראשון שפאולה מרשה לעצמה אחרי שהיא יוצאת מההלם - נגר בעל ידי זהב שיודע לטפל היטב לא רק ברהיטי עץ, עם מגע שיהפוך אפילו אלמנה שחורה לאלמנה עליזה.
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • "אני יכולה לטפל בעצמי, אפילו אם זה יהיה רק בעצבים שלי, לישון, לקחת כדורים, אבל אי אפשר לרשום תרופות לכל סיטואציה, הסיטואציה שלי היא פשוט החיים, החיים שקורים ונתקעים".
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • ברצלונה, כמובן. עיר כל כך מושלמת, שכיף להיות בה גם אם זה לגמרי לבד.
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • בהחלט. אוריאולס היא כותבת נפלאה, שיהיה מסקרן לגלות לאן תמשיך מכאן.
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • שלבי האבל של פאולה כוללים גם מפגש מצמית את המאהבת הצעירה והיפהפייה של הבעל – אל דאגה, היא מתנהגת למופת – הישענות על החברה הכי טובה לידיה, רופאת ילדים גם היא עם בעל ושתי בנות מושלמות, ואז, במהלך עלילתי נפשי מורכב וכתוב למופת, חיבור על זמני, מטאפיזי, בין מות אמה של פאולה כשהייתה רק בת 7 לבין האובדן הנוכחי. מזמן כבר לא קראנו מפת דרכים רגשית מדויקת כל כך, דיכוטומית כל כך, אמביוולנטית כל כך, או במילים אחרות – נשית כל כך.