ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון8
מחר אני יוצא מזה
מתן חרמוני

תקציר

גיבור הרומן החדש של מתן חרמוני יודע שיש כאלה שמתחילים את החיים בקומה הראשונה. זאת נקודת פתיחה מצוינת, שממנה אפשר רק לעלות. הוא עצמו התחיל את החיים בקומת הכניסה. יש ימים שבהם נדמה לו שאפילו בקומה מינוס אחת – קומת המרתף. אבל הוא נחוש לצאת משם, לטפס למעלה. שיהיה ברור: אין לו נשמה של פושע, והוא לא מתכוון לעשות שום דבר קיצוני. אבל אחרי שהוא מתאושש מהרפתקת סמים במזרח בזרועותיה של בחורה בעלת אמצעים ומוכר את עבודת הסמינר הראשונה באוניברסיטה, קול קטן לוחש לו שאולי הוא עלה על משהו. הוא פותח במיזם עסקי שמתיימר לתרגם את הידע העקר וחסר התכלית שנרכש בפקולטות המתפוררות למדעי הרוח לסחורה שאפשר למכור בעד כסף. יותר ויותר כסף. לפני שהוא מצליח להסביר לעצמו מה הוא בדיוק מוכר, הוא מוצא את עצמו במרכזה של אימפריה חובקת סניפים וארצות. אבל כמה זמן יעמוד גורד שחקים שנבנה על יסודות של אוויר? 

מחר אני יוצא מזה הוא קומדיה שחורה שמציירת דיוקן חסר רחמים של הרגע שבו אנחנו חיים, ומספרת באמצעות סיפור עסיסי של השחתה על גלגולה של הרוח בעולם שכולו חומר. ספרו האחרון של חרמוני, 'שפילפוגל, שפילפוגל' ('כתר'), התקבל בהתלהבות בקרב המבקרים והקהל והיה לרב–מכר. 

"ספרו הרביעי של מתן חרמוני הוא מופרע כשם שהוא מצחיק, מבריק כפי שהוא קליל ומתפקע עסיס וליבידו באופן שהופך את הקריאה למלווה פרצי צחוק רמים." גילי איזיקוביץ', 'הארץ', על 'שפילפוגל, שפילפוגל'

עסקי אוויר / רן בן נון
איך לעשות כסף אפילו ממדעי הרוח
עסקי אוויר / רן בן נון
איך לעשות כסף אפילו ממדעי הרוח
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • זה נפתח בתיאור של טריפ LSD ב-1993. כמו ישראלים רבים, גם גיבור ספרו של מתן חרמוני מקפיד להסתמם עד אובדן חושים בגואה, אחרי הצבא, עם החבר'ה. אבל אצלו זה הופך לקריירה, אם כי קצרה למדי, כבלדר סמים, שמעביר כדורי חשיש מעולה מהודו לאוסקה, יפן, עד שמשהו משתבש. מאוד משתבש. אך כפי שגיבורנו לומד אחרי הצבא לעשות כסף מסמים – באוניברסיטה הוא לומד לעשות כסף אפילו ממדעי הרוח. הוא מזהה מספר עקרונות שהספרות והפילוסופיה עובדות לפיהם והופך אותן תחילה למפעל מצליח לכתיבת עבודות ובהמשך למיזם בינלאומי ל"ייעוץ אינטלקטואלי" ויצירת "תשתית רוחנית". עד שמשהו משתבש.
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • איך היות לבד/ ג'ונתן פראנזן
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • קליל אך לא קליל מדי, נעים, מגניב, כיפי להחריד.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • אם אתם רוצים להרגיש טוב עם החיים שלכם, עשו לעצמכם טובה ותקראו תיאור טריפ של מתן חרמוני. ב"מחר אני יוצא מזה" הוא כבר לא משייט בעברית הגבוהה של "היברו פבלישינג קומפני" ו"ארבע ארצות", וגם לא משכשך ברשע הסאטירי של "שפילפוגל, שפילפוגל" הלהיטי, אלא ממציא את עצמו שוב מחדש כמעין רבע עד חצי פילוסוף מסטול, שמותח את גבולות המרחב והזמן בתיאורים יפהפיים. המציאות היא דבר נזיל שעם קצת עזרה, תוכלו לעצב אותה בעצמכם.
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • איך שמתן חרמוני יודע לספר סיפור. "מחר אני יוצא מזה" הוא עלילת פשע נהדרת שהופכת למהתלת עסקים מגניבה ומהנה באופן קיצוני, אבל לא רק – יש בה תובנות והארות על טבע האדם ועל שוק חופשי, על כלכלה מודרנית ועל אלה שתמיד למעלה, אצולת ההון, לעומת אלה שנאלצים להרוויח את לחמם בזיעת אפם. לצערו, גיבורנו שייך לקבוצה השנייה.
  • למה לא?
  • למה לא?

  • עם זאת, את הגיבור הזה קצת קשה לחבב. הוא שוביניסט נוראי, קצת גזען, לא מעניין אותו דבר מלבד כסף והוא משתמש באנשים וזורק אותם הצידה באופן מביש וחסר מעצורים. אבל צריך להודות שמכל החומרים הלא נעימים האלה יוצאת דמות ספרותית מרתקת ונהדרת, שהמעקב אחר עלילותיה הוא עונג גדול.
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • ענבר, אשתו של הגיבור. יפהפייה, עשירה, מיוחסת, אוהבת, אבל בשום פנים ואופן לא פראיירית. את מה שהיא עושה לו צריך ללמד בבתי ספר לנשיות.
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • "אלה עם הכסף, הדבר שאני הכי מעריך אצלם הוא שבכל משפחה תמיד ישנו זה עם התשוקה ההפוכה. עם התשוקה להרס עצמי. לסמים, לניאוף, לעצלות ורהבתנות. לבזבוז ונהנתנות. ותמיד יהיה לו את הכסף בשביל לחיות חיים כאלה בדיוק".
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • טרקלין העסקים בנתב"ג, אם במקרה היה לכם מספיק מזל.
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • ברור. חרמוני הוא מהמהנים, החכמים, השנונים והמרתקים שבכותבינו, זיקית ספרותית אמיתית שכל ספר שלו שונה לגמרי מקודמו, אך לא פחות מדויק ומוצלח.
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • יכול מאוד להיות שבתוך כל אחד מאיתנו, או לפחות רובנו – או לפחות הגברים הסטרייטים שבינינו – מסתתרת מפלצת ברברית שרק רוצה לפרוק מעליה את כבלי התקינות הפוליטית ולצאת למסע כיבושים ומימון המונים מהודו ועד כוש, סליחה על הביטוי. חרמוני מספק בדיוק את הצורך הזה – פראי, קשוח ולא מתנצל. רוקסטאר ספרותי אמיתי. בחיוך הציני המדויק שלו, הוא מצליח ללגלג על השיטה הקפיטליסטית, על המחשבה המערבית ועל הרוח האנושית עצמה, כשהוא אורז את כל הגותו למשנה סדורה, בלתי שבירה, ואפילו משתלמת, לפחות זמנית. צמצמו את את העיניים כמו ב"אמנות המלחמה" של סן צו – וגם אתם תראו את האור.