הביקורות של סימה

עוד ספר מצוין של מיכל שלו לוי. הדמויות עגולות יותר מספר לספר, מעוררות הזדהות. אהבתי את הנגיעה בפשע המאורגן. מותח במידה. למרות מה שנכתב פה, היו הרבה אפשרויות לשאלת מי הרוצח. רק פוארו יודע מיד מי הרוצח. במציאות זה לא ככה והחיפוש הוסיף אמינות. מחכה לספרים הנוספים בסדרה.

כרגיל כתוב מצוין ושומר את המתח לאורך כל הספר.

זה ספר על שחרור איטי וריפוי מפוסט טראומה כתוצאה מהתעללות רגשית וגזלייטינג. בטעות זה מוצג כרומן רומנטי. זה לא מובן בהתחלה, כי הגיבורה מסתירה את מה שקרה מכולם, כולל הקוראים, ולכן קצת קשה להזדהות עם איתה. הסגנון מאד אנדר סטייטמנט, פחות מקובל היום. אני אהבתי. ספר מעורר מחשבה.

זה סיפור שכתוב כמו אגדה. עם הרבה ציטוטים והתייחסויות לספרים ולקלסיקות, לחובבי הז'אנר. אהבתי

מצוין. מותח וכתוב טוב

כיפי ונחמד, אולי בספרים קורים לאנשים דברים כאלה.

חביב ביותר

על אף העלילה הסבירה, הגיבורים הראויים והכתיבה הקולחת, הסופרת לא מצליחה לעורר רגש חיובי או הזדהות. הספר צחיח.

הייתי קוראת נלהבת של הסדרה. אבל... סיפור מסגרת: בהתחשב בעובדה שכבר עברתי כברת דרך בחיים, בלי להתעניין בסיפורים מורבידיים עם עלילה אמורפית, ובלי לשחק משחקי מחשב, או להימנות עם עדת מעריצים נלהבת, לא אהבתי את הספר. הספר התקצר לי בערך בשליש, כי דילגתי על הדיאלוגים המשמימים של השחקנים, למרות שיש להניח שזה מנע ממני להבין כמה מהרמזים. שלד: More of the same. תתקדמי כבר J.k

הסיפור מענין במידה, אם כי תיאור הדמויות שטחי ולא תמיד מובן. חוצפה לגבות סכום כזה על ספרון

לא הסטורי ולא בטיח, רומן רומנטי אירוטי, עברית - תהיו הוגנים ותכתבו תקצירים כהוויתם

הנושא ממש מרתק אבל למרבה הצער הכתיבה של קריסטין הרמל לא כזו.