הביקורות של ג׳ינג׳ת

ספר חובה המתאר את האווירה בגרמניה ערב עלייתו של היטלר לשלטון ואת תמימותם של רוב יהודי גרמניה לנוכח הנאציזם הקורם עור וגידים.

״חיי עם פרנציסקו גויה״ הוא ספר שיכול היה בקלות לקבל שם אחר של דמות ראויה להערצה ולאהבה בלתי ממומשת. סילביה רירי מנור עושה בספר מסע בין זמנים, בין אנשים, בין מקצועות ובין זהויות פנימיות וחיצוניות. זהו בעצם מסע אל עצמה , חייה ומערכות היחסים שלה אותם היא מנסה להבין. זו לא ביוגרפיה על גויה ולא אוטוביוגרפיה של רירי שהיתה בעבר פרופסורית לנוירואופטומולוגיה . היא עשתה עבודת מחקר על הצייר גויה ומקשרת בין השינוי שקרה בציוריו במהלך חייו לבין מחלת העיניים הנוירולוגית בה לקה ואותה רירי חקרה בזמנו. היא מעריצה את יכולת הבנתו הנפש האדם והשקפותה בציוריו העל זמניים . היא מנסה להסביר לעצמה את מושא הערצתה ואהבתה על רקע הבעיתיות שביצירת קשר אנושי משמעותי , אוהב עם אדם קרוב שלא יאכזב אותך. באחד מהעמודים האחרונים שבספר היא כותבת ״ הבנתי שלא הבנתי״ וכנראה שכולנו מגיעים בשלב כזה או אחר בחיינו לאותה מסקנה . ראוי בהחלט ומעניין .

ספר מטלטל, נע בין מציאות לדמיון , תיאור הדמויות מעולה ומוסקבה של המאה 21 עגומה .

ספר מעולה , כתוב בסגנון המשלב סיפור עם רקע היסטורי אוטנטי והתייחסות פילוסופית לאירופה השוקעת. אירופה שהמבנה החברתי שלה התבסס על שנאת האחר ובמיוחד שנאה כלפי היהודים האינטלקטואלים, ששאפו לשפר את מעמדם החברתי באמצעות לימוד והצלחה עסקית. אירופה שאיבדה במהלך הדורות את זהותה העצמית וככל שזו גדלה , כך גדלה האנטישמיות והאדישות לרוע.

ימיה האחרונים של יהדות גרמניה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה , מתוארים דרך סיפורו של איש עסקים יהודי שעד עליית הנאצים לשלטון ראה בעצמו גרמני אמיתי המצוקה הנפשית והפיזית אליה נקלע כתוצאה מרדיפת היהודים היא צוהר למה שהתחולל ברחבי גרמניה .

ספר מיוחד , כתוב מעניין . כל הסיפור הוא רב משמעי .

ספר שמתמצת את הארועים הכביכול זניחים שקרו לפני ובעת עלייתו של היטלר לשלטון. ארועים אלה היו הדלק ממנו ינקו הנאצים את כוחם . האטימות והסבת הראש של מנהיגי מעצמות אירופה הם שהובילו את העולם לתהום והקורא שואל את עצמו האם ההיסטוריה הזו לא חוזרת היום לנגד עינינו . האם חולשתו של המערב מול סין, איראן, קוריאה הצפונית ועוד יכולה בקלות להפיל אותנו לתהום חדשה . כתוב מצויין .

בסידרה של מחזות קצרים מתארת נטליה גינצבורג את מצבו העלוב של דור הביניים באיטליה של סוף שנות ה-60 ואחריהם. מומלץ.

סרוטונין הוא ספר על החיים בעולם המערבי כפי שהם נחווים על ידי צעיר צרפתי , משכיל שלא מצליח לחיות את חייו כפי שהיה רוצה לחיותם. בעצם הוא אינו יודע כיצד היה רוצה לחיותם ובהסתכלות על עברו הוא מוצא ששגה והחמיץ את ההזדמנויות שהחיים הקרו . וכך קורה שהוא שוקע בדכאון עמוק , הופך להיות תלוי בכדור הקטן שעוזר למוחו להפריש סרוטונין וגם אז הוא אינו מוצא כל תכלית בחייו. מישל וולבק הסופר, פורש בפני הקורא הסתכלות ביקורתית על המבנה החברתי , הכלכלי, הפוליטי והאידאי של התרבויות המערביות. בשורה תחתונה הוא מגיע למסקנה שהכל הבל הבלים ודווקא הדברים הקטנים שיכלו להסב לנו רגעי אושר הלכו עם השנים ונדחקו מחיינו . השפה בוטה אך התיאורים וההשקפות הפילוסופיות של וולבק בהחלט מעניינות , אם כי מדכאות .

אהבתי את צורת הכתיבה, את המעברים על פני ציר הזמן , את תיאורי מערכות היחסים בין חברים, בין אב לבנו ובן המספר לאביו. היסודות הביוגרפיים עליהם נשען הספר הופכים את הזכרונות והחלומות לדלק המניע את הסופר.

את הספר ״ המצאת החיים״ אין לשפוט או לבקר כיצירה ספרותית. זה ספר מתפרץ שנכתב מדם ליבו של שי ולמרות שהוא מתיימר לכתוב את הביוגרפיה של אביו, הוא חוזר שוב ושוב אל הסיפור המשפחתי . זה בראש ובראשונה חלק מתהליך ריפוי עצמי, של ניסיון לראות את הדברים בצורה הכי חיובית שיש , גם אם יש במציאות שלו דברים קשים ביותר. הספר נקרא בצורה קולחת ונותן למרות כל הקשיים, מבט אופטימי על החיים ״ כי זה מה שיש , זה מה שזה ולכן חיים ״

הנסיעה ברכבת של גיבור הספר- אגיוס, הופכת ממסע בן יומיים ממילנו לטרייסטה , למסע אל תוך חייו ונפשו של אגיוס ומבט חודר אל תוך נפש האדם . כתוב בשנינות מומלץ.

ספר חובה לכל אוהבי האדם וחובבי השירה . דוקר בחדות בכל הרקמות הרכות והקשות שלנו . מגלה עולם קיים שאנחנו לא רואים . כתוב בחמלה ובהשלמה .

ספר אוטוביוגרפי , כתוב היטב ומתאר את מסע החיים הפיזי והנפשי שעשתה הילדה רירי סילביה אברפלד שנולדה ברומניה לפני מלחמת העולם השנייה עד ימינו אלה בישראל, במרוצתם הפכה לפרופסור רירי סילביה מנור . זהו מסע מארץ לארץ , מחוץ ל״אני״ אל תוך ה״אני״ ונסיון להבין את מי שאתה ומי שהביאך עד הלום. השלמה עם שאלות בלתי פתורות וציפייה נפלאה למחר בכל גיל.

אלהים נתן לרוני סומק, הרבה כשרון ספרותי משולב בראייה חדה וחודרת.

ספר נפלא, מבט עמוק אל תוך נפשה של הגיבורה השבויה בתפיסת עולם טראומטית שהוכת את חייה ללא חיים. כל זאת על רקע ארועים היסטוריים, כלכליים , תרבותיים וחברתיים בעשורים הראשונים של המאה ה-20

מסות על נושאים אישיים וכלל אנושיים, הכתובות כסיפורים. כל נושא מחייה של נטליה גינצבורג מקבל סיפור עם תובנות פילוסופיות אוניברסליות. כתיבה מינימליסטית וחודרת .

סילביה פלאט מאפשרת לקורא להציץ ולנסות ולהבין את מהותו של הדיכאון , המשול בעיניה לפעמון זכוכית העוטף ואוטם אותה ומשאפשר לה לנשום את האוויר המעופש של עצמה.
פרק חייה המתואר בספר מראה מה עושה הדיכאון לאנשים שבקרבם הוא משתכן, איך נראית המציאות הסובייקטיבית של האדם המדוכא ועד כמה נפשה היתה מיוסרת וללא שיפור נראה לעין.
הסביבה המקיפה אותה לא יודעת איך להתייחס לתופעה והטיפולים של אותם ימים לא הביאו מזור. סיפור קשה המתואר בלשון חופשית , חדה עם תיאורים קשים ומעוררי חמלה .

בסוף כל ספר של ליאוניד פקרובסקי, אני מרגישה שהתעשרתי,שנוסף לי עוד מימד של הסתכלות ושנשארתי עם חוויה רגשית ואינטלקטואלית. הכתיבה הכביכול ״תמימה ופשוטה״ מאפשרת לקורא מבט מלמטה ומהצד, עלינו כבני אדם ועל החברה הישראלית .

נהניתי מהקריאה היות שרות לורנד הצליחה להביא אלי חזרה את ימי נעורי בחיפה ואת היסטוריית הדילמות שלי כאדם אוהב ספרות, פילוסופיה ובני אדם. אין ספק שהפילוסופית רות לורנד משתלטת מדי פעם על הסופרת רות לורנד. מיועד לאוהבי חקר האמת בכתיבה .מהם החומרים מהם קורצה יצירה גדולה ?

סיפור כתוב היטב, הסוף נראה קטוע בטרם תם הסיפור.

נחמד וקריא

נסיון להסביר את מהות חייה של אמו של הסופר שהתאבדה. הסופר מנסה להכנס לנפשה של אמו שהיתה קורבן של סביבה שמרנית, מלחמה עולמית בה חיה בצד שהפסיד וחיים נטולי עניין , חדגוניים עד חוסר משמעות.

סיפור המדלג בין ההווה של לדה הבאה לחופשה נפוליטנית , ובין עברה כאמא לא מושלמת . הסתכלות על החברה הנפוליטנית חסרת ההשכלה והאגרסיבית ממנה באה, מול ה״עדינות״ האינטלקטואלית שלה שנרכשה בפרק חייה הבוגרים בפירנצה. ניתוח וביקורת על מה שקורה לנשים רבות אחרי הלידה , על תפקודן כאמהות וכנשים לבני זוג. הרצון למימוש עצמי מול המציאות שלא תמיד מסתדרת בהתאם לשאיפה .

ספר מעניין לחובבי היסטוריה . כתוב בצורה קולחת ומעניינת כספר היסטוריה המתמקד בחייה של סוכנת הריגול היהודיה הקומוניסטית שקיבלה את הכינוי סוניה .

ספר חביב, כתוב בעברית מוקפדת ( תענוג) . כיף לרוע בימים בהם הקורונה מגבילה עדיין את חיינו.

ספר המורגב מסיפורים אישיים . כתוב נפלא. למרות שהסיפורים דנים בנושאים שונים , החוט המקשר ביניהם מכיל את ייסוריו של סופר צעיר מול עצמו ויכולותיו להפוך למפורסם ומצליח, מול משפחתו ומול החברה הבורגנית התל אביבית . כתוב בסגנון אינטואיטיבי , מתפרץ ובשפה תיאורית עשירה . מומלץ .

ספר מעניין , כתוב כמסמך עיתונאי עיוני, ומתאר את הארועים והתהליכים הפוליטיים ב1947 שלדעת המחברת השפיעו על גורל העולם למשך השנים הבאות. היה חסר בספר הסבר על ארועים שתוארו קצרות ללא רקע . למי שיודע היסטוריה זה לא אמור להפריע שאך לאנשים שאינם בקיאים במותיהם וברקים של דמויות שמוזכרות,זה עלול להיות חסר.

אלנה פרנטה חוזרת אל עיר הולדתה( כנראה) נפולי , הפעם כבת להורים אינטלקטואליים שהגיעו למעמדם על אף השכונה העלובה החונקת חברתית וכלכלית, בה נולדו. מספרת את קורותיה כבת עשרה הנחשפת לצביעות החברתית האינטלקטואלית של עולם המבוגרים, שתוך הטפה צדקנית משקרים לעצמם ולדור אותו הם מחנכים .

מומלץ