היכולת לקשור כל כך הרבה סיפורים יחד לסיפור אחד טוב שווה בהחלט חמישה כוכבים.... וכוכב נופל אחד.
היכולת לקשור כל כך הרבה סיפורים יחד לסיפור אחד טוב שווה בהחלט חמישה כוכבים.... וכוכב נופל אחד.
איזה שעמום
סיפור עם פוטנציאל
אציל מסתורי על אי בודד, עם טראומות והכל, ובסוף - שום מסתורין, שום טוויסטים בעלילה, שום סודות שמחכים להתגלות, שום מסע שעוברים הגיבורים עד שהם יבינו שהם מאוהבים, שום התפתחות אישית, כלום.
שיעמום המחץ.
איזה שעמום
סיפור עם פוטנציאל
אציל מסתורי על אי בודד, עם טראומות והכל, ובסוף - שום מסתורין, שום טוויסטים בעלילה, שום סודות שמחכים להתגלות, שום מסע שעוברים הגיבורים עד שהם יבינו שהם מאוהבים, שום התפתחות אישית, כלום.
שיעמום המחץ.
יופי של ספר. הומור, כאב מציאות ואופטימיות ביחד. הכתיבה הכי עמוקה של קולין הובר עד עכשיו.
יופי של ספר. הומור, כאב מציאות ואופטימיות ביחד. הכתיבה הכי עמוקה של קולין הובר עד עכשיו.
ספר בעליל לא אפוי. מנסה להתעסק בהכל ויוצא לו שום דבר.
נקרא בערך כמו אפילוג ארוך, לא כמו ספר ובהתאם גם רמת העומק שלו.
ספר בעליל לא אפוי. מנסה להתעסק בהכל ויוצא לו שום דבר.
נקרא בערך כמו אפילוג ארוך, לא כמו ספר ובהתאם גם רמת העומק שלו.
עלילה לא אמינה, בלי צידוקים אמיתיים, דמויות חלולות בלי שום עומק.
ספר עם בעית תרגום משמעותית -
מה קורה עם התחביר? הטירוף של פסיקים מיותרים כמעט בכל משפט מפריע מאוד לקריאה.
כדאי לחשוב פעמיים לפני שנותנים למתרגם (ולעורך, כנראה) להמשיך לתרגם ספרים.
הספר עצמו חביב בהחלט, אלמלא הבעיה המביכה הזו.
ספר עם בעית תרגום משמעותית -
מה קורה עם התחביר? הטירוף של פסיקים מיותרים כמעט בכל משפט מפריע מאוד לקריאה.
כדאי לחשוב פעמיים לפני שנותנים למתרגם (ולעורך, כנראה) להמשיך לתרגם ספרים.
הספר עצמו חביב בהחלט, אלמלא הבעיה המביכה הזו.
איום ונורא. זה רק הולך ומתדרדר מאז שצ׳יילד העביר את הפיקוד לאחיו. אי אפשר לזהות את ריצ׳ר, הוא הפך לדמות חד מימדית, אין לו שום תהליכי מחשבה, אין אזכור של זיכרונות, של היסטוריה, אפילו הקרבות שלו שפעם היו מתוארים לפרטים, המחשבה שלו מאחורי כל מכה, התחכום, הפכו ל״הוא נתן לו אגרוף בפרצוף והרג אותו״. ספר שלם של דמויות חד מימדיות, בלי רגש, עלילות משנה שלא מקדמות את העלילה לשום מקום. והמון תאורי נוף. זהו.
איום ונורא. זה רק הולך ומתדרדר מאז שצ׳יילד העביר את הפיקוד לאחיו. אי אפשר לזהות את ריצ׳ר, הוא הפך לדמות חד מימדית, אין לו שום תהליכי מחשבה, אין אזכור של זיכרונות, של היסטוריה, אפילו הקרבות שלו שפעם היו מתוארים לפרטים, המחשבה שלו מאחורי כל מכה, התחכום, הפכו ל״הוא נתן לו אגרוף בפרצוף והרג אותו״. ספר שלם של דמויות חד מימדיות, בלי רגש, עלילות משנה שלא מקדמות את העלילה לשום מקום. והמון תאורי נוף. זהו.
הרבה יותר מדי יקר בשביל ספר קצר וחסר תוכן אמיתי.
שעמום המחץ. שום טוויסטים בעלילה, שום קונפליקטים אנושיים נורמלים, כלום מלבד שפה גסה שאמורה להצחיק.
סתם גיבוב מילים (גסות) ארוך ומייגע.
שעמום המחץ. שום טוויסטים בעלילה, שום קונפליקטים אנושיים נורמלים, כלום מלבד שפה גסה שאמורה להצחיק.
סתם גיבוב מילים (גסות) ארוך ומייגע.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
.jpg)
