הביקורות של שירי

ספר הופך קרביים, שמתאר את החוויה הישראלית - במיוחד את חוויית האם הישראלית - באופן עז וכן. יצירת מופת.

למרות שכתוב נהדר, עם ההומור הדק והמודע לעצמו של גארי, הסיפור מתחילתו עד סופו סובב במעגל יחיד ומתיש.

יומרני ומתחכם, ולא ממש מקורי, אבל מותח וקריא. בריחה טובה מהמציאות. "מהיר ועצבני" גרסת הספרות, לא יותר.

מוזר - חוויית קריאה משמימה ולא ממש מהנה, גיבור חלול וחרד, דמויות כמו גזרי נייר, ובכל זאת בסוף נשארתי עם משקל משמעותי של אמירה נוגעת בדיוק על זה.

התחלה מבטיחה והמשך מאכזב. גיבורת הסיפור, וגם בעלה האוהב, כתובים עד הסוף באופן חד מימדי ורדוד. האמנות מתוארת גם היא בקווים חומריים ברובה, בדלות רוחנית. התוצאה - מלבד ההצצה לתמונות בהיסטוריה של סין במחצית הראשונה של המאה ה-20 - די משמימה.

לא יצירת מופת בעיני. פורמט מעניין, אבל סיפור אחרי סיפור מאכזב, תיאור מנוכר של דמויות תלושות. ספר קר.

רומן משרתות, בתרגום מביך. תיאורי אדינבורו בתחילת המאה ה-19 מעניקים את הטעם היחיד לקריאה.

ספר לנערות. ילדותי ומתיש.

כתיבה לא רעה, אך מבוזבזת על תפיסת עולם כל כך קלישאתית ועבשה, מיליטריסטית ושובניסטית, עד שהייתי בטוחה שזה מכוון, ותיכף תפציע המודעות העצמית. התבדיתי. האשה הקטנה והבעל הגבר-גבר ומה-כולם-יגידו כעולם פנימי - עד הסוף. הספר הכי סאחי שקראתי בחיי.

זה לא ספרות, זה מוצר פרסום עולב קוראים. ובנוסף גם דביק ונדוש במידה שמוציאה לתקוה שם רע.