בין הספר הזה למותחן רומנטי אין שום קשר. מתח לא היה פה זה בטוח.
אנג׳לה היא הבחורה התמימה והבתולה שקוראת ספרים וחולמת על נסיך וסוס לבן. קייל הוא הבחור העשיר והקר שהיה עם עשרים נשים בשנה האחרונה. משום מה לשניהם יש חוזה משותף הם צריכים להתחתן, ואין שום דרך לצאת מהחוזה.
כרגיל הוא לא רוצה להתאהב ואפילו אומר לה שאסור לא להתקרב אליו רגשית ולהתאהב בה . אבל זאת לא הייתה הבעיה שלי עם הספר , הבעיה שלי הייתה החוסר אמינות והשטיחות של הדמויות.
אם אתם לא רוצים ספויילר אל תמשיכו לקרוא.
- כשאתה רושם סיפור הכי חשוב זה האופי של הדמויות הראשיות , הכי חשוב זה הסיפור רקע שלהם. נמאס לי שרושמים סיפור על בחורה בלי עבר שהחיים שלה סובבים סביב דברים טיפשיים ושיטחיים. זה בא לידי ביטוי אצל אנג׳לה , היא תולעת ספרים אוהבת לכתוב ורוצה חבר מושלם , וזהו זה מי שהיא, אין לה עבר , אין לאף-אחד שמץ מי היא ומאיפה היא באה , קצת על האחיות שלה ועל ההורים שלה. או על העבר שלה ושל החברה הכי טובה שלה, איך אני אמורה להתחבר לדמות אם אני לא יודעת כלום עליה ועל מי שהיא. להיות בתולה ותמימה זה לא אופי. ואם כמה שהבחורה מתיימרת להיות נאמנה ואמיתית היא לא. מהרגע שהיא התחתנה כל המשפחה שלה והחברה הכי טובה שלה שאמורה להיות איתה מאז שהיא הייתה קטנה נעלמו. היא לא שומרת על קשר או שפיספסתי משהו, חוץ מלקראת סוף הספר הם נעלמו. איפה כל האהבה למשפחה שלך? דבר אחרון לגבי אנג׳לה , ציפתי שהיא תהפוך לאישה בעלת ביטחון עצמי חזק וערך עצמי גבוה אבל זה לא הגיע אף-פעם , היא נשארה זאת שבוכה בקלות ובורחת כל פעם שקצת קשה. לדוגמא: כשהאקסית של קייל הגיעה והיא שמעה משפט אחד . היא ניסתה לשחק את עצמה עדינה מתוקה ובמקום להתעמת איתו היא זרקה עליו גט , את במערכת יחסים את לא משחקת בבובות ברבי.
- החוזה עצמו , אני לא מבינה . אם אתה כותב ספר על חוזה שמאורגן שנים מראש אי אפשר פשוט לזרוק יש חוזה, אף אחד לא יודע מה ההיסטוריה של המשפחות ואיך החוזה הזה הגיע בידיוק. אני לא אוהבת שאין פרטים קטנים ופשוט נותנים לך סיפור, אם אתה כותב סיפור במיוחד שזה רומן רומנטי אז תכתוב אותו עד הסוף.
- דמויות צצות פתאום משום מקום, למה?
כולם יושבים בחדר פתאום קייל הבחור המסתורי מגיע מאחוריה , הוא נכנס מהדלת הסודית? או שפתאום באמצע היום היא יושבת בקפה עם חבר ואז אמא של קייל פתאום מאחורייה, וזה קרה עוד מלא פעמים שדמויות צצו משום מקום רק כדי שזה יתאים לעלילה. זה מבאס ומעצבן.
-משום מה נשים הן באמת שק של נחשים חוץ מאנג׳לה. כל אישה שנייה ברחוב רוצה את קייל אף אחד לא מכבדת אותה. מסתבר שכל הנשים הן יריבות אחת של השנייה ואף אחד לא מתנהגת בכבוד חוץ ממנה. מזכירות נותנות לה מבט מלוכלך , או מנסות לקחת לה את קייל. המלצרית גם היא נותנת את המספר שלה כשהיא יודעת שהוא נשוי. האקסית רשעה ורוצה אותו בחזרה, ואני בטוחה שהיו עוד כאלה. זה פשוט לא הגיוני שאף-אחת לא מפרגנת, ודווקא שרוצים לקחת לאנג׳לה את קייל היא מוותרת עליו בקלות , איפה הערכים שאת מדברת עליהם כל כך על זה שאת לא מוותרת על אף-אחד. זה בידיוק מה שדיברתי עליו כשאמרתי שאין לה ביטחון או ערך עצמי.
- הסצנות כתובות בצורה מוזרה , כל כך הרבה זמן היא חיכתה שהוא יאמר לה שהוא אוהב אותה ובסוף היא קטעה את הסצנה אחרי שירדה לה דמעה. זה מבאס כי אני רוצה לדעת את הרגשות של הדמויות.
-דבר אחרון, הבחור ההוא שהיא הייתה דלוקה עליו בעבר פתאום צץ באמצע הספר בניו-יורק והוא פתאום רוצה אותה. הם אפילו לא יצאו לדייט אחד והוא נישק אותה כשהוא ראה אותה אחרי כמה חודשים. אני מבינה שהסופרת רצתה להוסיף קצת אקשן אבל זה לא היה אקשן זה פשוט היה עוד משהו לא אמין בספר. וחבל...
בסך הכל היה יכול להיות פוטנציאל ויש מצב שהספרים האחרים שלה טובים יותר אבל אני לא חושבת שאמשיך לקרוא אותם אחרי הספר הזה. אולי צריך להחליף את הקורא/ת בטא או לנסות לשנות כיוון אבל אני מאמינה שהיא יכולה לכתוב משהו טוב יותר.