מעבר לקופה

ראש בראש

להכיר את האנשים מאחורי הספרים
צילום:יח"צ

גל קוסטוריצה

רגילה להיות תקועה בכתיבה, מכורה לסרטוני חתולים וחושבת שיש להתייחס לספר כאל יצירת אמנות. גל קוסטוריצה ("בעיר המשפחות") עונה לשאלון האישי
  • כמה ספרים התחלת לכתוב והפסקת באמצע?
  • תיקיות במחשב שלי מלאות בפתיחות של סיפורים שלא הצליחו להתרומם, בשברי פסקאות ובשירים שלא הצלחתי לערוך לשביעות רצוני. אלה חומרי גלם, וכמו מתוך מזווה, בתקופות של כתיבה אני מלקטת מהם.
  • האי הבודד שאת חולמת עליו – איפה הוא בערך?
  • הבית שלי הוא האי הזה. נדרשו לי שנים רבות לשחות אליו.
  • כשאת תקועה בכתיבה – מה עובד בשבילך? מה לא?
  • תקועה בכתיבה הוא מצב הצבירה שלי. הכתיבה קשה ולא מתמסרת. כדי לכתוב אני צריכה זמן מצד אחד ולו"ז כפוי מהצד האחר. וגם אז, כפי שכתבתי בספרי "מהגרת", "כָּל שׁוּרָה שֶׁמִּתְרַצָּה הִיא נֵס".
  • כמה ספר חדש צריך לדעתך לעלות בחנות?
  • בעיניי ספר הוא יצירת אמנות. צריכים להיות מעט עותקים, ומחירם צריך להיות לא מתנצל.
  • השלימי את המשפט: אם הילד שלי יוצא סופר, אני...
  • זה לא יקרה, אבל אילו היה לי ילד ואילו הוא היה סופר, הייתי רוצה שהוא יכתוב ביושר לב.
  • כתיבה או ארוחה טובה?
  • ארוחה טובה וכוס יין משובח.
  • כתיבה או סקס טוב?
  • בעבורי, שיח על כתיבה עם בן הזוג הוא הדבר הכי מקרב, הכי ארוטי והכי מענג שיש.
  • באילו שעות ומיקום את אוהבת לכתוב?
  • רק בבקרים, מיד עם הקפה. בשעה 13:30 בצהריים אני הופכת לדלעת.
  • קמפיין ל"פוקס" או "הישרדות וי.איי.פי" תמורת מאות אלפי שקלים – בא בחשבון?
  • לעבודה שאני משוכנעת שאוכל לבצע היטב לא אסרב. אבל אני לא בנויה לרעב, לקור, ללכלוך ולאינטראקציות חברתיות מלחיצות, לא משנה אם מדובר ב"הישרדות", בצילומי תדמית בשלג או בפאנל מומחים.
  • רוצים להפוך ספר שלך למיוזיקל. זורמת?
  • יצירה שיוצאת לאור רוצה להתרומם ולהגיע לקהל רחב. עם זאת, חשוב שמי שנוטל אותה לידיו ומשנה את פניה יבין את המהות, יעבד אותה ברצינות ולעומק ותמיד ייתן קרדיט למחבר.
  • במכונת הזמן שקיבלת לנסיעת מבחן, לאיזו שנה את חוזרת ולמה?
  • חד-משמעית לא חוזרת. המחר מסקרן אותי, ולעבר אין בי סנטימנטים.
  • את יכולה לפגוש לשעה כל אדם (חי) בעולם. במי תבחרי?
  • ללא ספק זו תהיה אישה. אני מאמינה שהיא תהיה סופרת בכל רמ"ח איבריה.
  • מי הסופר החי הגדול בעולם?
  • הנטייה שלי היא לאהוב סופרים גברים מתים.
  • כשיוצא לך ספר חדש, את באופוריה/ חרדה/ חופשה בקאריביים/ אחר (פרטי).
  • אחרי "לבד באוקיינוס" (2009) התעוררתי לרִיק. הבנתי שאני לבד בעיר זרה וקרה שמחייבת אותי להתמודד עם יומיום רחוק ממשפחה ומחברים. "שותפות מותנית" (2011) היה פרויקט שהקל מעט את הדכדוך; "מהגרת" (2013) נכתב מתוך תחושת התלישות הזאת שהחלה ב-2009 והסתיימה רק ב-2017 כשעקרתי את עצמי מירושלים.
  • אבל מה עם מקצוע? מה תבחרי אם ישלחו אותך עכשיו ללימודים?
  • אני אוהבת עבודות שיש בהן מיון, סיווג, בנייה של מודלים. יכולתי באותה מידה להיות חוקרת, עורכת וידיאו או מתכנתת.
  • מהו השיא האישי שלך בשעות כתיבה רצופות?
  • אני חושבת שארבע או חמש שעות – כתיבה מתוך בהילות שאם הדברים לא ייכתבו עכשיו הם לא ייכתבו לעולם.
  • כושר גופני – מה את עושה בקשר לזה?
  • אני מדריכת פילאטיס, מאמנת בעיקר נשים. אני לא אוהבת להתאמן, אבל אני מתאמנת כל חיי מתוך הבנה שהגוף שלי הוא הבית שלי, ולכן הוא צריך להיות בריא וחזק.
  • איזה ספרים מבזבזים לך את הזמן אבל את מאפשרת להם את זה?
  • אני לא מתמסרת לספרים. אני מכורה לסרטונים ול-Reels של חתולים.
עוד ראיונות עם סופרים