ראש בראש

להכיר את האנשים מאחורי הספרים
צילום:אלבום פרטי

דניאל אדלסון

אוכל כשהוא כותב, מקשיב לקולות הצרצרים בלילה וחולם על מנזר בהימלאיה. דניאל אדלסון ("בית התה על פס המוות") עונה לשאלון האישי
  • מה הספר הכי טוב שלא אתה כתבת?
  • תלוי באיזה יום אתה תופס אותי. קנאת סופרים תרבה חכמה, ויש בי מספיק קנאה לחלק לכולם.
  • כמה ספרים התחלת לכתוב והפסקת באמצע?
  • אפס. משתדל לא להירתם למשימות שאני לא יכול לעמוד בהן.
  • ספר שתיקח לאי בודד כדי לקרוא?
  • מחד לא אוהב לקרוא ספרים פעמיים, מאידך לא רוצה להתבודד על אי עם ספר שלא קראתי. אז אולי "מלכוד 22".
  • האי הבודד הזה שאתה חולם עליו – איפה הוא בערך?
  • מנזר הימלאי.
  • כשאתה תקוע בכתיבה – מה עובד בשבילך? מה לא?
  • ריצה מיוזעת, כזאת ששוטפת את הגוף ומוציאה החוצה את כל הרעלים והרעשים. אם זה בכל זאת לא עוזר, חוזר לתחקיר, עריכה, עבודה על מבנה או שיחת טלפון עם חבר/ה טוב/ה על ההתלבטות. כל דבר, ולו הקטן ביותר, שיקדם אותי.
  • כמה ספר חדש צריך לדעתך לעלות בחנות?
  • בעידן שלנו, כמו מחיר של ספרים דיגיטליים.
  • השלם את המשפט: אם הילד שלי יוצא סופר, אני...
  • אשאל אותו את אותה שאלה שניתנה כאן בהמשך – אבל מה עם מקצוע?
  • כתיבה או ארוחה טובה?
  • החולשה הכי גדולה שלי היא כתיבה תוך כדי אכילה. זה סבל אמיתי, ואני עדיין מחפש אחר פתרונות.
  • כתיבה או סקס טוב?
  • כתיבה. סקס הוא בר חלוף.
  • באיזה שעות ומיקום אתה כותב הכי טוב?
  • בשעות הקטנות של הלילה. כשכולם ישנים, האפליקציות משתתקות, הדלת נסגרת. רק אני, הלפטופ, והצרצרים בספוטיפיי.
  • קמפיין ל"פוקס" או "הישרדות וי.איי.פי" תמורת מאות אלפי שקלים – בא בחשבון?
  • קמפיין ל"פוקס" כי ב"הישרדות" אני ללא ספק עף בין הראשונים.
  • רוצים להפוך ספר שלך למיוזיקל. זורם?
  • תלוי איזה כישרונות עומדים מאחורי היוזמה.
  • במכונת הזמן שקיבלת לנסיעת מבחן, לאיזו שנה אתה חוזר ולמה?
  • לרומא העתיקה. הם ידעו לחיות את החיים.
  • אתה יכול לפגוש לשעה כל אדם (חי) בעולם. במי תבחר?
  • פרופ׳ נרי אוקסמן. יש לי חולשה לארכיטקטורה ועיניים ירוקות.
  • מי הסופר החי הגדול בעולם?
  • נדע אחרי מותו.
  • על מה אף אחד לא כותב, וחבל?
  • הסיפור של "בית התה על פס המוות" נחת עלי לפני 6 שנים ומאז סירב להתפנות. הרגשתי שהסיפור בחר בי, לא אני בו, ותפקידי בסך הכל לשמש כלי כתיבה. המאבק העיקרי שלי היה בהתאם, לשים בצד את הפרספקטיבה שלי על הסיפור ופשוט לשרת אותו נאמנה. המציאות הישראלית העכשווית סביבנו מספקת מאגר בלתי נדלה של דרמות גדולות מהחיים, וחסרים לי על המדף עוד ספרים שנוגעים בה בצורה כנה, פשוטה ולא מתיימרת.
  • כשיוצא לך ספר חדש, אתה באופוריה/ חרדה/ חופשה בקאריביים/ אחר (פרט).
  • לחץ. תהליך כתיבת הספר תלוי פחות או יותר רק בך. לדאוג שיקראו אותו - כאן מתחיל המאבק האמיתי.
  • אבל מה עם מקצוע? מה אתה הולך ללמוד אם אני שולח אותך עכשיו ללימודים?
  • מקצוע כבר מזמן לא לומדים באקדמיה.
  • כמה הכי הרבה שעות רצוף יצא לך לשבת לכתוב?
  • לילה שלם עד לצהריים של מחרת.
  • כושר גופני – מה אתה עושה בקשר לזה?
  • ריצה. רק ריצה.
  • איזה ספרים מבזבזים לך את הזמן אבל אתה מאפשר להם את זה?
  • כיציר הדור שלנו, אני קוטל ועובר הלאה מהר. אם אני לא מתחבר לספר בפסקה הראשונה, לא אבזבז עליו זמן.