שלמה בן יהושע נולד ב-1754 למשפחה רבנית בליטא. בעקבות הערצתו לרמב"ם הוסיף לשמו את השם מימון. בצעירותו, לאחר שקץ בחיי העיירה העלובים ובעריצות המשטר הרבני, עזב את ביתו ואת משפחתו ונסע לברלין, להתקבל בקרב המשכילים החדשים. חיבור שכתב על ביקורת התבונה הטהורה של עמנואל קאנט זכה להערכה מרובה ולשבחים מפי הפילוסוף החשוב. מימון התרחק מהיהדות ונטש את הגמרא לטובת הפילוסופיה. לאחר חיים קצרים וקשים, מרובי דעת ומכאוב, נפטר שלמה מימון בשנת 1800 והוא בן 46 בלבד.

בין ספריו: חשק שלמה (נכתב במקור בעברית), מילון פילוסופי (1791), על שלבי ההתקדמות של הפילוסופיה (1793), עיונים ביקורתיים ברוח האדם (1797), גבעת המורה (פירוש על מורה נבוכים לרמב"ם, 1791, נכתב במקור בעברית).