קינן היה סופר רב-תחומי. הוא כתב סיפורת, שירה, וספרי עיון. ספריו הבדיוניים הראשונים היו "הדלת הכחולה" (1972) ו"בתחנה" (1963). משנות ה-60 עד שנות ה-90 כתב טור שבועי בעיתון ידיעות אחרונות, ובמקביל פרסם מספר ספרים, שהמצליח שבהם הוא הדיסטופיה "הדרך לעין חרוד". ספריו "אל ארצך, אל מולדתך" ו"שושנת יריחו" הם ספרי עיון. נורית גרץ, אשתו והביוגרפית שלו, ראיינה אותו לכתיבת הביוגרפיה "על דעת עצמו". כן הוציא לאור, בשנת 1999, ספר שירה בשם "קץ עידן הזוחלים". בשנותיו האחרונות החל קינן לכתוב את ספרו האחרון, "ספר הייאוש", אך לא זכה לסיים את כתיבתו.

עמוס קינן נפטר בתל אביב ב-4 באוגוסט 2009, בגיל 82, לאחר שסבל ממחלת אלצהיימר במשך מספר שנים. נקבר בקיבוץ עינת.

פרסים
פרס סם שפיגל - 1962.
פרס מועצת הקולנוע הישראלית - 1970.
תואר כבוד של משרד התרבות בצרפת - 1975.
פרס ארגון התיאטרון הבינלאומי - 1995.
פרס ברנר - 1998.