יצחק בן-ישראל

תפיסת הביטחון של ישראל החלה להתגבש אחרי המאורעות של 1921-1920. בתקופה הראשונה היא הותאמה לסכסוך מקומי בין היישוב היהודי ובין היישוב הערבי בין הירדן לים התיכון. התקופה השנייה החלה ערב החלטת החלוקה ב-1947, ונמשכה עד לשנות התשעים. האיום בתקופה זו לא היה עוד הפלסטינים אלא פלישה של צבאות המדינות הערביות השכנות. התקופה השלישית החלה אחרי חתימת הסכם השלום עם מצרים ועם ירדן, והיא מאופיינת בעליית חלקה של לוחמה נגד גופי טרור וארגונים מדינתיים למחצה דוגמת החזבאללה בלבנון או החמאס בעזה.

תפיסת הביטחון נותרה תורה שבעל־פה ולא הועלתה עד כה על הכתב בצורה מסודרת. ספר זה בא להשלים את החסר והוא עוסק בהתפתחות התפיסה, מנתח את עקרונותיה ומסביר את השימוש שנעשה בה ביתרונותיה הייחודיים של ישראל, ובמיוחד באיכות הגורם האנושי, במדע ובטכנולוגיה.

פרופסור (אלוף מיל.) יצחק בן־ישראל למד מתמטיקה, פיזיקה ופילוסופיה באוניברסיטת תל־אביב וקיבל בה תואר ד"ר לפילוסופיה בשנת 1988. היה ראש מערך המחקר והפיתוח בצה"ל ובמשרד הביטחון וקיבל פעמיים את פרס ביטחון ישראל. ספרו, ‘הפילוסופיה של המודיעין‘, תורגם לצרפתית. כיום הוא משמש פרופסור באוניברסיטת תל־אביב, יו"ר סוכנות החלל ויו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח. 

הספר רואה אור בסדרת הביטחון הלאומי של ספריית “אוניברסיטה משודרת”.

המודיעין הצבאי הינו מוסד (חדש יחסית) לבירור המציאות בכלים של איסוף והערכה. ספר זה מתמקד בתהליך ההערכה על יסודותיו הלוגיים, המתודולוגיים והפילוסופיים. הדיון מבוסס על האנלוגיה שבין מוסד המודיעין ובין מוסד אחר לבירור המציאות - המדע. ואולם, ההערכה המודיעינית קשה ומורכבת יותר מהחיזוי המדעי משום שהיא עוסקת בחומרים חיים (כלומר, בבני אנוש), שיש להם רצון חופשי, והם מנסים להסתיר את מעשיהם ולהונות את חוקר המודיעין. ההערכה המודיעינית, כמו גם החיזוי המדעי, מבוססת על השערות בלבד, ויש לכך השלכות רבות על אופיה של ההערכה ועל דמות החוקר האידיאלי. חלקו המרכזי של הספר עוסק, לכן, בפילוסופיה המודרנית של המדע ובמסקנות הנובעות ממנה לגבי המחבר וההערכה המודיעיניים. הספר מסתיים בהשלכות של הניתוח שהובא לעיל על אופיו הרצוי של הארגון המודיעיני (חברה פתוחה) ועל האתיקה של המחקר המודיעיני (האם חוקר מעולה יכול להיות אדם רע?). המסקנות מודגמות על ידי ניתוח הכשל ההערכתי של המודיעין הישראלי ערב מלחמת יום הכיפורים.

אלוף ד"ר יצחק בן ישראל למד באוניברסיטת תל-אביב מתמטיקה, פיזיקה ופילוסופיה. במהלך שירותו בחיל האוויר מילא תפקידים במערך המבצעים, המודיעין והפיתוח. בין היתר היה ראש ענף חקר ביצועים בחיל האוויר, ראש מחלקת מחקר במודיעין חיל האוויר וראש מחלקת מחקר ופיתוח בצה"ל ובמשרד הבטחון. כיום הוא ראש המינהל למחקר, פיתוח ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) במשרד הבטחון ובמטה הכללי. במהלך השירות קיבל את פרס בטחון ישראל ב-1972 על פיתוח מערכת הפצצה בפאנטום ואת פרס חיל האוויר ב-1976 על פיתוח מערכת שליטה ובקרה ממוחשבת. בן ישראל פירסם מאמרים רבים בנושאי צבא וביטחון, ספרו דיאלוגים על מדע ומודיעין זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית.